סלקוקסיב

תשובה: ה-TSH אכן מוגבר מעט, אך תפקודי הבלוטה האחרים (T3 ו- T4) הם בגדר הנורמה. המצב נקרא Subclinical hypothyroidism - תת- פעילות של בלוטת התריס, שאינה באה לידי ביטוי קליני. במצב כזה, כאשר ערכי T3 ו- T4 תקינים, וה- TSH נמוך מ-10 אין צורך בטיפול. עליך לעקוב אחר תפקודי הבלוטה בעוד מספר חודשים. בדיקות נוספות אינן נחוצות.

תשובה: כל החריגות בבדיקות הדם הן בערכים של תאי הדם הלבנים - שאינם קשורים למערכת הקרישה (הפרעה בקרישה יכולה להסביר את הכתמים הכחולים). אני מניחה ששאר הבדיקות, כולל בדיקת טסיות (PLATELETS) ותפקודי קרישה - תקינות. הערכים חורגים מן הנורמה באופן מינימלי בלבד, שנראה חסר חשיבות קלינית, וייתכן כי הם נובעים מן החיסון שקבלה מספר ימים קודם. כדאי לעקוב אחריה, ולראות אם יש שיפור או החמרה בסימנים הכחולים. אם הסימנים הכחולים אינם חולפים - כדאי להיבדק ע"י המטולוג.

תשובה: שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html

תשובה: חומר הניגוד של ה CT הוא על בסיס יוד. לאחר ההזרקה לווריד, הוא מתפנה מן הגוף במהרה ואינו משפיע על בלוטת התריס. ישנם שמות שונים של החומר- טלבריקס, יופמירו, אומניפרו ועוד. לגבי השאלה האם כדאי לעשות בדיקה ללא חומר ניגוד - מאוד תלוי איזו בדיקה ולצורך אבחון של איזו בעיה. יש מקרים שחייבים להזריק, ויש מקרים שלא, וכדאי להתייעץ עם הרופא שלך.