סלקוקסיב (celecoxib)
סלקוקסיב (celecoxib)
מידע נוסף
שמות מסחריים
התרופה סלקוקסיב שייכת לקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור החדש (מעכבי COX2 סלקטיביים). היא משמשת בעיקר לטיפול בדלקת פרקים שגרונית, דלקת פרקים ניוונית, ולשיכוך כאבים עזים הנובעים מסיבות אחרות. סלקוקסיב מראה יעילות דומה לזו של נוגדי דלקת אחרים (לדוגמה: נאפרוקסן, דיקלופנאק) בטיפול בדלקת פרקים שגרונית ודלקת פרקים ניוונית. בניגוד לנוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור הישן נראה שתרופה זו גורמת לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול. אנשים הרגישים לנוגדי דלקת לא סטרואידיים אחרים או לאספירין צריכים להימנע מנטילת תרופה זו, וחולי אסתמה צריכים להזהר בשימוש בה.
במחקרים אחרונים נתגלה כי יש קשר בין שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי COX2 סלקטיביים, ובכלל זה גם סלקוקסיב, ובין סיכון לארועים קרדיו-וסקולריים (התקף לב ושבץ), במיוחד כאשר מדובר בשימוש כרוני ובחולים עם סיכון גבוה (חולים עם הסטוריה של מחלות לב או חולים שעברו שבץ, חולים עם גורמי סיכון למחלות לב, כגון: רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת ועישון). הסיכון לחולה הפרטני ללקות בארוע לב או בשבץ מוחי בעקבות נטילת סלקוקסיב הוא נמוך.
אופן נטילת התרופה
כמוסות.תדירות וזמן נטילה
1-2 פעמים ביום.טווח המינון
100-400 מ"ג ליום.תחילת ההשפעה
תוך מספר שעות. ייתכן ויחלפו מספר ימים עד שההשפעה תורגש במלואה.משך ההשפעה
12-24 שעות.תזונה
אין הגבלות.מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.הפסקת התרופה
כאשר התרופה נלקחת לשיכוך כאב ניתן להפסיק את הטיפול כאשר אין בו צורך יותר. כאשר התרופה נלקחת לטיפול בדלקת גידים, שרירים או פרקים יש להיוועץ ברופא לפני הפסקת הטיפול, כיוון שהפסקה מוקדמת מדי של הטיפול עלולה לגרום לחזרת התסמינים.מינון עודף
סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום לבעיות מיוחדות. מנה עודפת גדולה עלולה לגרום לטשטוש, עייפות, בחילה, הקאה, ולכאבים ברום-הבטן. במקרה כזה יש לפנות לחדר מיון לשם קבלת עזרה רפואית.הריון
יש עדויות לפגיעה בעוברי חיות מעבדה. אין מספיק מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופה בנשים הרות. מומלץ להימנע משימוש בתרופה בעיקר בזמן הטרימסטר השלישי. יש לשקול את ייתרונות התרופה לעומת הסיכון לעובר. (C)הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק.תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.קשישים
לא ניתן.דווח לרופא במקרה של
- אנמיה
- אסתמה
- בצקת
- יתר לחץ דם
- מחלת כליה
- מחלת כבד
- פוליפים באף
- דימום ממערכת העיכול
- תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
- עישון
- שתיה מרובה של אלכוהול
- נטייה לדימום
תופעות לוואי
בגלל שתרופה זו מעכבת את הייצור של פרוסטאגלאנדינים (גורמי דלקת) בצורה ספציפית דרך קולטן סגולי (COX-2) סבורים החוקרים כי תרופה זו עשויה לגרום לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול בהשוואה לנוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור הישן. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא הפרעות בעיכול. הופעת צואה שחורה כזפת עשויה להיות סימן של דימום ממערכת העיכול ומומלץ לפנות מיד לחדר מיון.פרטי תגובה עם תרופות אחרות
[מעכבי ACE]: נוגדי דלקת לא סטרואידיים עלולים לבטל את ההשפעה נוגדת לחץ הדם של תרופות אלו. יש להשתמש בזהירות. [פורוסמיד]: נוגדי דלקת לא סטרואידיים עלולים לבטל את ההשפעה המשתנת של תרופה זו יש להשתמש בזהירות. [אספירין]: ניתן להשתמש בסלקוקסיב ביחד עם אספירין במינון נמוך, אולם יש סיכון להגברת תופעות הלוואי במערכת העיכול. [נוגדי דלקת לא סטרואידים אחרים]: סיכון להגברת תופעות הלוואי ממערכת העיכול. [פלוקונאזול]: מגביר את רמות סלקוקסיב בדם. מומלץ להתחיל את הטיפול במינון הנמוך ביותר של סלקוקסיב. [ליתיום]: סלקוקסיב מעלה רמות ליתיום בדם. מומלץ לעקוב בקפידה אחר רמות הליתיום בדם כאשר משתמשים בשתי תרופות אלו. [וארפארין]: סיכון מוגבר לדימומים. יש להשתמש בזהירות.השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך (מעבר ל 18 חודשים) בתרופות ממשפחת מעכבי COX2 סלקטיביים, מגביר את הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי. בקבוצת הסיכון נמצאים: חולים עם הסטוריה של מחלות לב או חולים שעברו שבץ, חולים עם גורמי סיכון למחלות לב, כגון: רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת ועישון.לטיפול ב
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלות ותשובות
- התינוקת שלי בת 4 חודשים. בעקבות הופעת סימני דם כחולים על הידיים ועל הרגליים (מין שטפי דם קטנים אך רבים) הופנינו לביצוע ספירת דם. להלן התוצאות אשר חורגות מן התחומים: NEUTROPHILS 14.1% כאשר התחום הוא 17%-48% EOSINOPHILS 3.8% כאשר התחום הוא 0-3% MONOCYTES 0.5 כאשר התחום הוא 0.6-1.1 EOSINOPHILS 0.29 כאשר התחום הוא 0.3-0.5 אציין כי הבדיקה בוצעה כשלושה ימים לאחר חיסון של 4 חודשים. אציין גם כי אני (האימא) חולת סוכרת סוג 1.
- האם הזרקת חומר ניגוד לבדיקת CT תשפיע על בלוטת התריס שפעילותה לא תקינה, מחלת השימוטו, עם ערכים משתנים של TSH ? מה האפשרות לבצע CT ללא חומר ניגוד, ומה ההבדל עם ובלי? איך קוראים לחומר הניגוד ומה הוא מכיל בתוכו? למיטב ידיעתי סוג של יוד המשפיע על הבלוטה.
- בבדיקות של בלוטת התריס התקבלו התוצאות הבאות: TSH - 7.66 T3 - 3 T4 - 15 לפי מה שאני מבינה ה - TSH הוא ברמה גבוהה מדי. על מה תוצאות אלו יכולות להצביע, והאם יש בדיקות נוספות שכדאי לעשות?
- אחותי עברה ניתוח שקדים לפני כ-15 שנים, וסובלת בשנה אחרונה מחום גבוה של 41-39 מעלות כמעט כל חודש. היא נולדה עם תסמונת דאון, די בריאה בשנים האחרונות. אבחנו אצלה בעיות בבלוטת התריס בשני הכיוונים והמליצו על ניתוח. האם זה כדאי? מה יהיו תופעות הלוואי? כרגע נאמר לנו שהחום הגבוה נובע מדלקת ב"שקדים שנמצאים מתחת ללשון", והמליצו על ניתוח בהמשך. מה זה שקדים מתחת ללשון? ומה לגבי הניתוח להסרת בלוטת התריס?
- אני בן 20, זה כשנה וחצי סובל מגאוט (שיגדון). בכל בדיקת דם שאני עושה, בתוצאות מופיע שיש לי כ-13.5. רופא המשפחה נתן לי כדורים בשם אלוריל, אך זה לא עוזר. גם קולכיצין ניסיתי וזה לא עוזר. זה תוקף אותי אחת לכמה חודשים בערך, וכשזה תוקף, זה באמת בלתי נסבל. מה אפשר עוד לעשות או לנסות?
- אחותי בת ה-15.5 עברה ניתוח להסרת בלוטת התריס בעקבות גידול פפילרי - קרצינומה. תוצאות הניתוח הראו גידול קטן ללא גרורות. היא צריכה לעבור טיפול ביוד רדיואקטיבי, ורציתי לדעת אם יש צורך בטיפול זה למרות הממצאים הפתולוגיים. מה ההשלכות של טיפול כזה, והאם ההשל
- אני בת 45. ברקע יש לי מחלה אוטואימונית, מחלת השימוטו. בשנתיים האחרונות חלה עלייה מתמדת ברמת הקראטינין ללא סיבה הנראית לעין. לדברי הרופאה, עלי להיות במעקב. מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם יש דרך כלשהי לעצור את התופעה? המשקל שלי תקין.
- אני בת 78. התחלתי טיפול בתרופת סלקוקס במטרה להקל על כאבי המפרקים שלי. האם התרופה עלולה להשפיע לרעה על הכבד?
- אני בן 27, עוסק בתחום המחשבים והשיווק. בגיל 24 סבלתי מ- OCD בצורה מוגברת, ששיבשה את מהלך החיים שלי, והייתי חוזר על עצמי בכל מיני פעולות. הרגשתי בכל הפעמים שזה קרה לי שזה לא אני, ושאני יכול להתגבר על הבעיה. ניסיתי במשך שבועיים בערך לקחת פקסט, אך החרדה התגברה עוד יותר. אחרי כמה חודשים קיבלתי החלטה שאני לא עושה את זה יותר, ורציתי לעשות משהו שייתן לי הרגשה של מילוי החסר. הסחתי את הדעת והאמנתי שעדיף למות ולא לעשות את זה, וככה בתוך כמה ימים זה הפסיק. לאחרונה, בעקבות אירוע טראומטי, חזרתי לסבול מההפרעה, יותר במחשבה ופחות במעשים, ואני כמעט בטוח שההפרעה היא תוצאה של חוסר מעש ושהייה ממושכת בבית מול המחשב והאינטרנט, שנובעת מהרגל או עצלנות, כי בימים שבהם העסקתי את עצמי, ההפרעה לא העסיקה אותי. הלכתי לקופת חולים והרופא הנוירולוג הפנה אותי לפסיכיאטר או לטיפול פסיכולוגי, ואמר לי שאני לא אצליח להתגבר על הבעיה לבד. אני בטוח שכמו שפיתחתי את הבעיה לבד, כך גם אצליח להיפטר ממנה לבד. היום אני עוד סובל מחרדה לפעמים, ויש מצבים רגשיים מסויימים שגורמים לי לסטות מן המהלך הרגיל של המחשבה, או מחשבות והבזקי מחשבות חרדתיות שמעורבות ברגש מובילות אותי לצורך כפייתי מסויים שגורם לי לחזור על עצמי או לעשות משהו לא רצוני, אבל רוב הזמן אני מרגיש טוב ושמח, ואני בטוח שרק אני יכול להוציא את עצמי מזה. רציתי לדעת אם הפסקת טיפול הפקסט באמצע הזיקה לי או למוח, ואם את חושבת שהשתדלות אמיתית מצדי תגרום להיפטר מהבעיה לגמרי בכוח האמונה, כמו שהצלחתי לפני כן, או רק מהסימפטום שלה. האם כדאי להשתמש ברמוטיב או במשהו אחר שיכול לעזור ולהקל? ושאלה אחרונה, האם יש אפשרות למחוק או לתקן את הרושם בתיק הרפואי שלי?
- אני סוג דם O מינוס. האם יש בדיקות יוצאות דופן שאצטרך לבצע בזמן ההריון בגלל הסוג דם שלי?