אחותי עברה ניתוח שקדים לפני כ-15 שנים, וסובלת בשנה אחרונה מחום גבוה של 41-39 מעלות כמעט כל חודש. היא נולדה עם תסמונת דאון, די בריאה בשנים האחרונות. אבחנו אצלה בעיות בבלוטת התריס בשני הכיוונים והמליצו על ניתוח. האם זה כדאי? מה יהיו תופעות הלוואי? כרגע נאמר לנו שהחום הגבוה נובע מדלקת ב"שקדים שנמצאים מתחת ללשון", והמליצו על ניתוח בהמשך. מה זה שקדים מתחת ללשון? ומה לגבי הניתוח להסרת בלוטת התריס?

לגבי השקדים מתחת ללשון, קיימים בדרכי הנשימה העליונות מספר "שקדים", שהם בעצם בלוטות לימפה. השקדים בלוע, השקד בחלק האחורי של האף הקרוי גם שקד שלישי או אדנואיד, וקיים השקד הלשוני שמצוי בחלק האחורי של הלשון ולעיתים הוא גדל בתגובה לזיהום בלוע או מסיבות אחרות. לגבי הניתוח להסרת בלוטת התריס - לא ציינת בשאלתך מהי האינדיקציה לניתוח. ישנו קשר מובהק בין תסמונת דאון לבין בעיות בבלוטת התריס, בדרך כלל מדובר על תת-פעילות הבלוטה. במקרים נדירים יותר, יכול להיות מצב של פעילות מוגברת של הבלוטה, דבר היכול להביא לצורך בניתוח והוצאת הבלוטה. תופעות הלוואי לאחר ניתוח כזה כוללות רמות נמוכות מדי של ההורמונים המיוצרים על ידי הבלוטה, ולכן נדרש טיפול קבוע בהורמונים אלה לאחר הניתוח. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

אני בן 20, זה כשנה וחצי סובל מגאוט (שיגדון). בכל בדיקת דם שאני עושה, בתוצאות מופיע שיש לי כ-13.5. רופא המשפחה נתן לי כדורים בשם אלוריל, אך זה לא עוזר. גם קולכיצין ניסיתי וזה לא עוזר. זה תוקף אותי אחת לכמה חודשים בערך, וכשזה תוקף, זה באמת בלתי נסבל. מה אפשר עוד לעשות או לנסות?

שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html

התינוקת שלי בת 4 חודשים. בעקבות הופעת סימני דם כחולים על הידיים ועל הרגליים (מין שטפי דם קטנים אך רבים) הופנינו לביצוע ספירת דם. להלן התוצאות אשר חורגות מן התחומים: NEUTROPHILS 14.1% כאשר התחום הוא 17%-48% EOSINOPHILS 3.8% כאשר התחום הוא 0-3% MONOCYTES 0.5 כאשר התחום הוא 0.6-1.1 EOSINOPHILS 0.29 כאשר התחום הוא 0.3-0.5 אציין כי הבדיקה בוצעה כשלושה ימים לאחר חיסון של 4 חודשים. אציין גם כי אני (האימא) חולת סוכרת סוג 1.

כל החריגות בבדיקות הדם הן בערכים של תאי הדם הלבנים - שאינם קשורים למערכת הקרישה (הפרעה בקרישה יכולה להסביר את הכתמים הכחולים). אני מניחה ששאר הבדיקות, כולל בדיקת טסיות (PLATELETS) ותפקודי קרישה - תקינות. הערכים חורגים מן הנורמה באופן מינימלי בלבד, שנראה חסר חשיבות קלינית, וייתכן כי הם נובעים מן החיסון שקבלה מספר ימים קודם. כדאי לעקוב אחריה, ולראות אם יש שיפור או החמרה בסימנים הכחולים. אם הסימנים הכחולים אינם חולפים - כדאי להיבדק ע"י המטולוג.

בבדיקות של בלוטת התריס התקבלו התוצאות הבאות: TSH - 7.66 T3 - 3 T4 - 15 לפי מה שאני מבינה ה - TSH הוא ברמה גבוהה מדי. על מה תוצאות אלו יכולות להצביע, והאם יש בדיקות נוספות שכדאי לעשות?

ה-TSH אכן מוגבר מעט, אך תפקודי הבלוטה האחרים (T3 ו- T4) הם בגדר הנורמה. המצב נקרא Subclinical hypothyroidism - תת- פעילות של בלוטת התריס, שאינה באה לידי ביטוי קליני. במצב כזה, כאשר ערכי T3 ו- T4 תקינים, וה- TSH נמוך מ-10 אין צורך בטיפול. עליך לעקוב אחר תפקודי הבלוטה בעוד מספר חודשים. בדיקות נוספות אינן נחוצות.