כל האמת על הטיפול התרופתי להשמנה, מאז ועד היום

מימון המדור נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על -ידי חברת נובו נורדיסק.

השמנה הייתה מוכרת בעבר כבעיה התנהגותית הנגרמת פעמים רבות עקב חוסר שליטה על דחפים וחשקים. אולם אינספור המחקרים שבחנו את הנושא הובילו למסקנה שהשמנה היא מחלה של ממש, שהוכרה גם על ידי ארגוני הבריאות השונים.
כיום ברור כי השמנה היא מחלה כרונית הנגרמת מצבר של גורמים, בהם אורח החיים המערבי, מיעוט של פעילות גופנית, המזון המתועש וכן גם הגנטיקה. אבל בקרב רוב החולים לא מדובר בגן יחיד אשר גורם לנטייה לעלייה במשקל, אלא בגנים רבים להם השפעה על נקודת איזון המשקל במוח. במוח שלנו, באזור ההיפותלמוס, קיים אזור האחראי על וויסות הרעב והשובע בהתאם למשקל היעד של הגוף. אותו משקל יעד קבוע מראש והוא זה שמגדיר למעשה אם קיימת נטייה להשמנה.

Number1411 | Shutterstock

אותה הבנה הובילה לכך שבדומה למחלות כרוניות רבות, כמו למשל סוכרת ויתר לחץ דם, גם הטיפול בהשמנה צריך להיות מתמשך. הבסיס לאותו הטיפול עדיין מערב שינויים בהרגלי החיים (לרבות הפחתה של צריכה קלורית וביצוע של פעילות גופנית סדירה), אולם ללא התערבות נוספת חולים רבים מתקשים לשמר את התוצאה לאורך זמן. למעשה, כאשר מושגת ירידה משמעותית במשקל, הגוף "שואף" לחזור לנקודת האיזון ולמשקל היעד. לכן, הטיפול בהשמנה צריך לכלול גם אמצעים שיסייעו בהורדת נקודת האיזון במוח ויקלו על הירידה במשקל וכן גם על בשמירה על התוצאה.
טיפולים תרופתיים וניתוחיים בריאטרים משולבים פעמים רבות במהלך הטיפול במחלה, לצד השינויים באורחות החיים. פתרונות אלה מסייעים בהורדה של נקודת האיזון המוחית וכך מקלים תהליך הירידה במשקל ובמניעה של עלייה חוזר

כיצד מסייעות התרופות לירידה במשקל?

תרופות לטיפול בהשמנה קיימות עוד משנות השישים של המאה ה-20 ופועלות במנגנונים שונים: מרבית התרופות משפיעות על מנגנון השובע והרעב, חלקן משפיעות גם על אזורים במוח האמונים על תכנון האכילה, וממתנות דחפים וחשקים.  לצד זאת, ישנה תרופה המשפיעה  על מערכת העיכול ותהליך אשר מעכבת את פירוק השומן מהמזון וספיגתו. למרות המנגנונים השונים כוחן של כלל התרופות לטיפול בהשמנה משותף – הן אינן מסייעות רק לירידה במשקל, אלא גם בשמירה על התוצאה לאורך זמן

תרופות העבר לטיפול בהשמנה

התרופה הראשונה לטיפול בהשמנה פותחה כאמור בשנות השישים של המאה הקודמת ותצורה מסוימת שלה נמצאת בשימוש גם היום. תרופה זו גורמת לעלייה ברמות של הורמונים ומוליכים עצביים בגוף שלנו (דופמין ונוירו-אדרנלין), וכך מובילה לדיכוי של מנגנון התיאבון. תרופה זו אמנם נמצאה כיעילה לטיפול בהשמנה, אולם עלולה לגרום להתפתחות של תופעות לוואי מסוימות, חלקן מתמשכות, כמו למשל דופק מואץ, עצבנות, יתר לחץ דם, קשיי שינה ועוד. 

בשנות ה-80 פותחה תרופה נוספת הפועלת במנגנון שונה לחלוטין מהתרופה הראשונה ולמעשה גם מתרופות הדור החדש לטיפול בהשמנה. תרופה זו אינה משפיעה על המוח, אלא על מערכת העיכול. כאשר היא ניטלת, היא מובילה להפרעה בספיגת השומן מהמעי וכתוצאה מכך פחות קלוריות נספגות בגופינו. לצד האפקטיביות בטיפול בהשמנה, תרופה זו גם מסייעת לטיפול במרכיבי התסמונת המטבולית לרבות, רמות סוכר גבוהות בדם ויתר שומנים בדם. עם זאת, גם היא אינה חפה מתופעות 

הטיפולים החדשים להשמנה

תרופות הדור החדש לטיפול בהשמנה פותחו בעשור האחרון. תרופות אלה מתבססות על הורמון ה-GLP1, הורמון הקיים באופן טבעי בגופינו ומופרש כתגובה למזון מתאים  במעי הדק והגס. מטרתו היא לווסת את התיאבון, להשפיע על תפקוד הלבלב וכך לאזן את רמות הסוכר בדם. אנלוגים להורמון זה במינון נמוך משמשים כבר שנים רבות לטיפול בסוכרת. אולם מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מצאו כי תרופות אלה טומנות בחובן  גם יכולת לשנות את נקודת האיזון למשקל במוח, להפחית תאבון, להגביר תחושת שובע, להפחית חשקים למזון וכן גם למתן את תכנון האכילה העתידית. כיום תרופות אלו משמשות גם לטיפול בהשמנה. הן ניתנות בהזרקה תת עורית ועשויות לתרום למיתון וטיפול בשלל סיבוכי ההשמנה, לרבות שיפור פרופיל השומנים, הפחתת לחץ דם והגנה מסוימת מפני התפתחות של מחלות לב וכלי דם בשל השפעה אנטי-טרשתית
תופעות הלוואי של תרופות אלה הן זמניות ואף עשויות להימנע אם מינון התרופה עולה באופן הדרגתי. התופעות השכיחות שיכולות להתפתח כתוצאה מהטיפול קשורות בעיקר למערכת העיכול וכוללות בחילות, הקאות, שלשולים, כאבי בטן העציר

האם אפשר לקיים שגרת חיים תקינה בזמן הטיפול התרופתי?

כלל התרופות לטיפול בהשמנה נמצאו כבטוחות ולכן אין מניעה בנטילתן לאורך זמן.  בקרב רוב המטופלים הטיפול התרופתי אינו מקשה על שגרת החיים כל עוד נלקח במינון המתאים ועל פי הנחיות הרופא/ה המטפל/ת.

חשוב לציין כי הירידה במשקל כתוצאה מהטיפול היא אינדיווידואלית ומשתנה ממטופל למטופל. עם זאת, מחקרים שונים הראו כי אפילו השלה של כ- 5% ממשקל הגוף עשויה לגרום לשינוי משמעותי באיכות החיים ובהפחתת תחלואה נלווית להשמנה

לצד הטיפול התרופתי חשוב להתמיד בטיפול תזונתי ובליווי של דיאטנ/ית כדי לוודא שהתזונה מאוזנת ומכילה את כלל אבות המזון, וכן גם לערוך שינויים בתפריט במידה והתרחש שינוי בהעדפות התזונתיות (תופעה לא נדירה בשימוש בתרופות לירידה במשקל). כמו כן, חשוב מאוד גם לשלב פעילות גופנית בשגרה. בכל מצב של ירידה במשקל, ללא כל קשר לסוג בתרופה הניטלת, לצד אבדן של מסת השומן בגוף מתרחש גם אבדן של מסת השריר. על כן פעילות גופנית חשובה במיוחד כדי להגדיל את מסת השריר ולשמור על בריאות הגוף. הפעילות הגופנית עשויה גם להגדיל את מסת השריר, ובכך להגביר את קצב חילוף החומרים במנוחה ותורמת  לשימור התוצאה לאורך זמן.

לסיכום, התרופות לטיפול בהשמנה מסייעות בתיקון המנגנון הפיזיולוגי שהוביל להשמנה והופכות את משימת הירידה במשקל ממאבק יומיומי למטרה ריאלית ואפשרית, אולם חשוב לזכור תמיד שזהו אינו פתרון קסם. טיפול יעיל בהשמנה יכלול טיפול מולטי דיציפלינרי המערב ייעוץ תזונתי ופעילות גופנית, זאת לצד הטיפול התרופתי.