הגעתי למשקל היעד: מה עכשיו?

מימון המדור נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על -ידי חברת נובו נורדיסק.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) כ- 1.9 מיליארד מבוגרים ברחבי העולם סבלו מעודף משקל בשנת 2016, מהם כ-650 מיליון הוגדרו כסובלים מהשמנת יתר. השמנת יתר אף הוכרה בשנים האחרונות על ידי הארגון כמגפה שממנה מתים למעלה מ-4 מיליון איש בשנה.
השמנה גורמת למגוון רחב של מצבים בריאותיים ומחלות נלוות שעלולים להשפיע על הבריאות הפיזית והמנטלית. אותם "תוצרי לוואי" של המחלה הנפוצה הובילו להגדרתה כמחלה כרונית הדורשת טיפול מתמשך.[1

Africa Studio | Shutterstock

ארבעת הסיבוכים של מחלת ההשמנה

מחקרים שונים מצאו קשר ברור ומובהק בין התפתחות של בעיות בריאותיות שונות לבין השמנה, אליהן מתייחסים כיום כסיבוכי המחלה.

מחלות מטבוליות
קיים קשר בין השמנה להתפתחות של מגוון מחלות מטבוליות, לרבות סוכרת, מחלות לב וכלי דם.

מחלות ממאירות
השמנה מהווה גורם סיכון להתפתחות של מחלות ממאירות מסוימות, כמו סרטן השד.

בעיות מנטליות
בקרב אלה החיים עם השמנה קיימת שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות.

מצבים מכאניים
התפתחות של בעיות תפקודיות שונות המשפיעות על התפקוד, כמו למשל מחלות הקשורות במערכת השריר-שלד, התפתחות של דום נשימה בשינה ועוד.

בעיה פיזיולוגית ולא מצב התנהגותי

בעבר, בקרב הקהילה הרפואית והציבור הרחב, השמנה נתפסה כבחירה התנהגותית אשר ניתנת לשינוי. אותה תפיסה הובילה להבנה כי על הטיפול בהשמנה להתבסס על שילוב בין גירעון קלורי (המושג באמצעות שינוי תזונתי) לבין פעילות גופנית. אולם הידע שהצטבר הוביל להבנה כי השמנה היא מחלה של ממש שבמהלכה מתפתח ליקוי פיזיולוגי ברקמת השומן בגוף או במנגנוני השובע והרעב במוח שלנו.

לגוף שלנו יש יכולת לבנות ולגרום לשגשוג של רקמות השומן. במצבים של עודף משקל יכולת זו נפגעת, דבר המשפיע על רקמת השומן בשלושה מישורים: כמות רקמת השומן בגוף עולה; פיזורה באיברי הגוף משתנה (רקמת השומן מתחילה להופיע באיברים שאינם יודעים להכילה, כמו למשל השרירים, הכבד והלב); תפקודה נפגע והופך להיות מזיק עבור האיברים שבהם היא משגשגת (במקרים שבהם לגוף אין יכולת לספק דם וחמצן לרקמת השומן היא עוברת נמק המוביל להתפתחות של תהליכים דלקתיים באיבר שבו מצויים תאי השומן, דבר המוביל לתופעות שונות כגון התפתחות של כבד שומני לא אלכוהולי).

השיבוש במנגנוני השובע והרעב נובע מסיבות שונות. כך לדוגמה, כיום מוכרים מספר גנים ייחודיים הגורמים לשיבוש במנגנונים אלה, דבר המוביל לאכילת יתר ולעודף משקל עוד בגילאים צעירים. לצד מצב קיצון זה, שכיחים יותר מצבים אחרים המובילים לשיבוש המנגנון המוחי, לרבות נטילה של תרופות מסוימות, מחסור בשינה ועוד. גם צריכה של אוכל מתועש עלולה לשבש את מנגנוני האיזון המוחיים ולהוביל לאכילת יתר ולעלייה למשקל.
אותה הבנה שהשמנה היא תוצר של תהליכים פיזיולוגיים ולא של בחירה של אדם, הובילה לפיתוח של טיפולים תרופתיים שונים המתמקדים בתיקון המנגנונים שהובילו לעלייה במשקל.

איך הטיפול התרופתי עוזר לירידה במשקל ולשמירה על התוצאה?

הטיפול בהשמנה נחלק לשלוש מטרות מרכזיות

1. הפחתת משקל
2. שימור משקל היעד
3. מניעה וטיפול בסיבוכי ההשמנה

הפחתה במשקל מושגת לרוב באמצעות שינוי בהרגלי התזונה. לצד זאת, ירידה במשקל מובילה ליצירה של מנגנוני הגנה משמעותיים על ידי הגוף אשר מעלים את תחושת הרעב ומפחיתים את הבזבוז האנרגטי. מנגנונים אלה מקשים על שמירת משקל היעד לארך זמן ומובילים לכך שלאחר תקופה מסוימת רבים מהמתמידים בשיטות תזונתיות לירידה במשקל סובלים מעלייה חוזרת.

בשונה מתהליך הפחתת המשקל בו לשינוי תכולת המזון והרגלי האכילה תפקיד מכריע ולפעילות הגופנית תפקיד משני, כדי לשמר את המשקל יש "להתנגד" לאותו מנגנון הגנה של הגוף. מטרה זו אינה יכולה להיות מושגת באמצעות שינוי בתזונה בלבד , אלא בשילוב  של פעילות גופנית מוגברת אשר לה תפקיד משמעותי בשימור הפחתת המשקל . מחקרים שונים הראו כי ביצוע של פעילות גופנית במשך כ-300 דקות בשבוע, תוך התמדה בשינוי התזונתי, מסייע בשימור הפחתת המשקל לאורך זמן. עם זאת, התמדה בשעות ארוכות של פעילות אינה אפשרית עבור חולים רבים, ולכן טיפול תרופתי עשוי להוות כלי משלים יעיל .

התרופות השונות לטיפול בהשמנה אמנם מסייעות בהפחתת המשקל, אך השפעתן העיקרית היא דווקא בשמירה על משקל היעד התרופות עשויות לסייע בתיקון הכשלים הפיזיולוגיים שהובילו לירידה במשקל. כך לדוגמה, ישנן תרופות המכילות חומרים פעילים הדומים בתכונותיהם  להורמון הטבעי GLP-1. זהו אחד ההורמונים האמונים על תחושת השובע  ושינוי תפיסת האוכל בגופינו ורמתו בגוף עולה לאחר הארוחה. כאשר אנו יורדים במשקל רמות ההורמון בגוף יורדות וכתוצאה מכך מנגנון תחושת השובע נפגע. טיפול תרופתי מסוג זה "מפצה" על המחסור בהורמון וכך עשוי לתקן את הכשל הפיזיולוגי שנוצר. תרופות אחרות המשמשות לטיפול בהשמנה נועדו למנוע באופן חלקי ספיגה של שומנים בגוף. כמו כן, חלק מהטיפולים התרופתיים משפיעים על מנגנוני השובע והרעב על ידי  הגברת ההוצאה האנרגטית של הגוף.  חשוב לציין כי כלל הטיפולים התרופתיים המאושרים לשימוש הוכחו במחקרים ארוכי טווח כמסייעים בשימור הפחתת המשקל, כל עוד הם נלקחים באופן קבוע.

האם הפסקת הטיפול התרופתי עלולה לגרום להשלכות בריאותיות?

כאמור, הטיפול התרופתי מסייע בתיקון המנגנון הפיזיולוגי שהוביל לעלייה במשקל ובשמירה על משקל היעד, ועל כן חשוב להתמיד בו לאורך זמן. במקרים של הפסקת הטיפול עלולה להתרחש עלייה חוזרת במשקל שלא תגרום רק לפגיעה בתחושת הדימוי העצמי והמוטיבציה של המטופלים, אלא גם תעלה את הסיכון להתפתחות של מחלות שונות. מחקרים שונים הראו כי תופעת היו -יו בדיאטות עלולה לגרום לעלייה בסיכון לתחלואת לב וכלי דם, כמו גם להחמרה במצב הסוכרת. על כן, קיימת חשיבות עליונה להתמדה בטיפול התרופתי.

כדי להצליח ולהתמיד בטיפול ביעילות חשוב לבצע תיאום ציפיות עם הרופא/ה המטפל/ת, להבין לעומק במה כרוך הטיפול ומה הצפי בכל הנוגע לכמות ההפחתה במשקל. התמדה  בשינוי הרגלי החיים המוזכרים לעייל בשילוב עם  טיפול תרופתי הכרחיים  לצורך שמירה על משקל היעד לאורך זמן  ועשויים למנוע את התפתחותם של סיבוכי ההשמנה.