האם השמנה היא רק תוצר התנהגותי?

מימון המדור נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על -ידי חברת נובו נורדיסק

השמנה היא מגפה בקנה מידה עולמי. שכיחות התופעה כמעט והוכפלה מאז שנת 1975, ואם בעבר רעב היה קשור למקרי מוות רבים בעולם, כיום יש יותר מקרי מוות כתוצאה מעודף משקל ומהשמנת יתר מאשר מתת משקל[1].

המגפה הזו אינה מתרחשת רק במדינות מערביות בעלות הכנסה גבוהה, כי אם צוברת תאוצה גם במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית כמעט בכל מקום בעולם (למעט חלקים מסוימים באפריקה ובאסיה) [1].

גם בישראל המגפה הולכת וצומחת, כשם שקורה במרבית העולם המערבי, אלא שאחת המגמות המדאיגות בשנים האחרונות היא שלצד אחוזי השמנה גבוהים בקרב אוכלוסייה מבוגרת, גם בקרב ילדים ונוער תופסת הבעיה תאוצה [2] [3]. לנוכח ממדי ההשמנה בישראל בשנת 2018 הכריזה ההסתדרות הרפואית לישראל כי השמנה נחשבת למחלה כרונית[4].

Ivan4es | Shutterstock

בדו"ח של ה-OECD שיצא בשנת 2019 נכתב כי כמחצית מהישראלים סובלים מעודף משקל, כרבע סובלים מהשמנת יתר חולנית וכ-35% מהילדים בארץ סובלים מעודף משקל. עוד עולה כי ההשמנה בישראל מקצרת את החיים בממוצע ב-3 שנים ו-4 חודשים – מהשיעורים הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD, כאשר מתחת לישראל נמצאות רק מקסיקו, פולין, רוסיה, רומניה, ארה"ב והונגריה[5] [6].

הנתונים המדאיגים הללו הובילו בשנים האחרונות להקמה של תוכניות והמלצות בריאותיות לאומיות, שמטרתן לעודד פעילות גופנית ותזונה נכונה כדי לצמצם את מגפת ההשמנה[7]. יוזמות אלו כמובן מבורכות וחשובות, עם זאת, מגפת ההשמנה עדיין רחוקה מלהסתיים. מדוע זה קורה ואילו עוד גורמים עלולים לתרום להשמנה?

מצב סוציו-אקונומי

לפי דו"ח של ה-OECD, במדינות האיחוד האירופאי, נשים וגברים בקבוצת ההכנסה הנמוכה ביותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מהשמנת יתר ב-90% וב-50% בהתאמה, בהשוואה לאנשים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר. דבר זה בעצמו ממשיך לשמר את אי השוויון, שכן אנשים הסובלים ממחלה כרונית אחת לפחות בעקבות ההשמנה, נוטים לעבוד 8% פחות בשנה[8].

קיימות כמה תיאוריות לגבי השיעורים הגבוהים של השמנת יתר בקרב אנשים במצב סוציו-אקונומי נמוך, ואחת מהן היא הבחירה במזון עתיר קלוריות, שנתפס פעמים רבות כבר השגה ומשתלם יותר. לצד זה, שילוב של הפחתה בפעילות גופנית, הקשורה לאופי התעסוקה ולמחסור בשעות הפנאי, לשימוש מוגבר בתחבורה עקב מרחקים ועוד, עלול גם הוא לתרום להשמנה[9].

מאחר שמצב חברתי ואי-שוויון קשורים לצריכת אנרגיה מוגברת ולפעילות גופנית מופחתת, טיפול יעיל בהשמנת יתר דורש ידע של מערכת הבריאות על צרכים של אוכלוסיית וקהילות מסוימות, במקום המלצות ותוכניות אחידות לכלל האוכלוסייה [6]

סביבה

ארגון הסביבה שבה אנחנו חיים יכולה להשפיע על האופן שבו נוכל לשמור על משקל תקין. אנשים שאינם גרים בעיר, יבחרו פעמים רבות בתחבורה לצורך קניות או הגעה לבית-ספר, למשל, הן אם בשל בעיות מרחק, הן אם בשל מחסור במדרכות נוחות ובשבילי אופניים בטוחים[10].

גם המוסדות והפעילויות המוצעות לנו בסביבה יכולות להשפיע על המשקל שלנו: האם קיימים פארקים באזור, חדרי כושר במחירים סבירים? האם ישנם שירותי בריאות עם דיאטנית בקרבת מקום? האם יש בקרבתנו חנויות טבע וירקנים או קיוסקים שמוכרים בעיקר חטיפים? ועוד[11].

מצבים רפואיים

במקרים מסוימים, מצבים רפואיים ומחלות עלולים להוביל לעלייה במשקל. הנה כמה דוגמאות לכך[12]:

• תת פעילות של בלוטת התריס – מחסור של ייצור הורמונים על-ידי בלוטת התריס.
• תסמונת קושינג – הפרעה שגורמת לייצור יתר של סטרואידים.
• הפסקת עישון – תופעת לוואי של הפסקת עישון עלולה להתבטא בעלייה במשקל ואף בהשמנה.
• תרופות – צריכת תרופות מסוימות כגון תרופות לאפילפסיה ולסוכרת, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות לסכיזופרניה, עלולות לתרום לעלייה במשקל.

במקרים אלו יש להתייעץ עם הרופא/ה לגבי אפשרויות הטיפול.

גנטיקה

ההנחה כיום היא שהמרכיב גנטי בהשמנה של בני אדם מהווה 40% עד 50% בנטייה של משקל הגוף, כאשר הנטייה נמוכה יותר בקרב אנשים במשקל תקין (כ-30%) וגבוהה יותר באופן משמעותי באנשים עם השמנת יתר (כ-60%-80%)[13].

כיום ידוע על שני סוגים של מוטציות: השמנה מונוגנית - השמנה הנגרמת עקב פגם בגן כלשהו; השמנה פוליגנית - השמנה הנגרמת מהרכב גנטי פגום, מהשפעה של כמה גנים. בשני המקרים, מדובר בגורם שמשפיע על השליטה במשקל הגוף[14].

לצד כל אלו, גנים אינם גזירת גורל. ההשערה כיום היא שהאינטראקציה בין הגנים לסביבה ולהתנהגות שלנו, יכולה לעודד השמנה, ולהיפך – אנשים שנושאים גנים של השמנה יכולים במקרים מסוימים לנטרל את הסיכון להשמנה באמצעות פעילות גופנית[15].

במקרים מסוימים, גם שינוי הרגלי התזונה ופעילות גופנית לא עוזרים לבעיית ההשמנה, ולכן לעיתים רק שילוב של  טיפול תרופתי לירידה במשקל ושינוי באורח החיים יכול להביא לירידה משמעותית במשקל. חשוב לציין שתרופות להורדה במשקל אינן מיועדות לכולם ולכן יש להיוועץ עם הרופא/ה או הדיאטן/ית, שייקחו בחשבון גם את ההיסטוריה הרפואית שלך וגם את מצב ההשמנה[16].

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.