חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים - אינפומד
- מאמרים
- מאמרים במדריך לטסים לחו"ל
- ההיסטוריה של המלריה והתפתחות המין האנושי
ההיסטוריה של המלריה והתפתחות המין האנושי
ההיסטוריה של המלריה והתפתחות המין האנושי
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פנימית. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפנימית:
ד"ר מרקוס יעקובוביץ
רופא בכיר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי איכילוב ת"א | אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות
ד"ר נוה טוב
מומחה לרפואת ריאות ושינה - אבחון וטיפול בהפרעות נשימה ושינה – בגישה אינטגרטיבית מותאמת אישית
ד"ר רני ברנע
מומחה לנוירולוגיה ווסקולרית ורפואה פנימית, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבי"ח בילינסון
פרופ' אליזבט הלף און
מנהלת היחידה לממאירויות מערכת העיכול במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז רפואי רמב"ם, מתחייבים לתור מיידי
פרופ' צופיה איש שלום
מומחית ברפואה פנימית באנדוקרינולוגיה סוכרת ומחלות עצם מטבוליות (אוסטיאופורוזיס) | פרופ’ חבר קליני בדימוס בפקולטה לרפואה של הטכניון
ד"ר רונן ברנר
אונקולוג ומומחה ברפואה פנימית, החולים אינם “מקרים מורכבים” — הם אנשים. המחלה מורכבת והטיפול חייב להיות אישי ומדויק
ד"ר גדי שלומאי
מומחה לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה, סוכרת ומחלות עצם, מנהל מרפאה פרטית רב תחומית
ד"ר יבגני מירושניק
מנהל יחידה לסיעוד מורכב של יחידת אשפוז בית מחוז שרון שומרון של קופ"ח כללית, יועץ גריאטריה בכיר, שרותי בריאות כללית מחוז שרון שומרון
ד"ר יבגני פרבר
מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם | מנהל מכון נפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית חולים "פוריה" | אפשרות להחזר כספי מחברות הביטוח הפרטיות
פרופ' מוריר חמאיסי
אנדוקרינלוג מומחה ורופא פנימאי מומחה, נסיון רב שנים בסוכרת, בלוטת תריס, השמנה ומחלות עצם, ניהל פנימית ד' ברמב"ם, בוגר בית ספר רפואה בהרווארד
ד"ר מאהר חג'אזי
מומחה לגריאטריה ופסיכוגריאטריה , מנהל רפואי של בית חולים גריאטרי בקריית ים וגם בנוף הגליל. בעל ניסיון שנים בתחום של הגיל השלישי.
ד"ר דוד חובל
מומחה לפנימית ולגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד | מנהל מחלקת פנימית בבית החולים וולפסון
ד"ר מאיר קרופסקי
ד"ר מאיר קרופסקי מומחה למחלות ריאה ודרכי הנשימה, מחלות פנימיות ורפואת צלילה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פנימית. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
וכיום נותנת הגנה מסוימת למאות מיליוני בני אדם מפני השפעותיה הקשות
של אחת מן המחלות הנפוצות והקטלניות ביותר בעולם: מלריה (קדחת
הביצות). חוקרים מ 8 מדינות שונות מדווחים כי עקבו אחר התפתחות
המוטציה הגנטית אשר מביאה לחוסר ב G6PD באפריקה, אסיה ובארצות הים
התיכון.
מלריה, אשר מועברת על-ידי עקיצת נקבת יתוש האנופלס, פוגעת בקרוב ל
500 מיליון איש בשנה, וקוטלת יותר מ 2 מיליון איש ברחבי העולם,
עובדה שעושה אותה מחלה קטלנית יותר מאיידס או משחפת.
החוקרים עקבו אחר התפתחות הגן אשר מביא לעמידות למלריה, ואשר לדעתם
הופיע לראשונה בבני אדם לפני אלפי שנים באפריקה ואחר-כך בארצות הים
התיכון ובחלקים מאסיה. המוטציה המופיעה על כרומוזום X, ואשר גורמת
לחוסר באנזים G6PD, נוצרה כתגובה טבעית להתפשטות המחלה.
החוקרים משערים כי מלריה הייתה קיימת בצורה מתונה עוד מתחילת
התפתחות המין האנושי. ציידים ושבטים פרימיטיביים שנהגו לנדוד ממקום
למקום, לא נשארו במקום מסוים מספיק זמן כדי שהמלריה תגבה מחיר
משמעותי. כל זה השתנה עם התפתחות החקלאות לפני כ 10,000 שנה. יערות
נגדעו, והיווצרותם של מאגרי מים עומדים החשופים לשמש הפכו לאתרי
דגירה ליתושים. אנשים החלו להתגורר סמוך למקומות בהם גידלו את
תוצרתם, והערים הראשונות החלו להתפתח. גם האקלים באפריקה החל להיות
לח יותר וחם יותר באותה תקופה.
ייתכן שבתקופה זו החל להתפתח זן קטלני יותר של הטפיל, שהיה נפוץ
יותר והשפיע על המין האנושי. עדויות היסטוריות להתפשטות המלריה אפשר
למצוא לאורך ההיסטוריה כבר מתקופת המצרים הקדמונים. מומיות שנמצאו
בקברים מצריים עתיקים הכילו טחול מוגדל ונוגדנים למלריה. יותר
מאוחר, במאה השמינית לפני הספירה, המשורר היווני הומר מתאר מחלה
שמתאימה לתיאור של מלריה. בכתבים היסטוריים מהתקופה הרומאית מסופר
על עזיבה של התושבים העשירים את העיר בקיץ כפחד מפני מחלה, שכפי
הנראה הייתה מלריה. ייתכן אף שאלכסנדר הגדול תרם להתפשטות המחלה,
כאשר צבאו כבש את המזרח התיכון, צפון אפריקה והודו במאה הרביעית
לפני הספירה.
לטענת החוקרים המחלה והעמידות הגנטית אינם צירוף מקרים, אלא תוצאה
של הסתגלות טבעית לאיום על המין האנושי. באזורים בהם המלריה נפוצה,
התפתחה הגנה גנטית כנגד המלריה. החוקרים קבעו כי מוטציה בגן המקודד
לאנזים G6PD התעוררה לראשונה באפריקה לפני בין 3,800 ל 11,700 שנים,
ובאופן עצמאי בארצות הים התיכון ובהודו לפני בין 1,600 ל 6,640
שנים. המוטציה הגנטית שונה במקצת בין אזור לאזור. באפריקה המוטציה
הגנטית באנזים זה מפחיתה את הסיכון לחלות במלריה ב עד 58%. לאנשים
עם "הגנים הנכונים" יש סיכוי גדול יותר לשרוד, ולהעביר את הגנים
לדורות הבאים. ממש דרוויניזם בפעולה!
להגנה שמספקת מוטציה זו יש סיכונים. G6PD הוא אנזים החיוני להגנה
על תאי הדם האדומים. האנזים פועל כנוגד חמצון, כלומר מגן על התאים
האדומים מפני נזקי חמצון במצבי דחק. כאשר אדם עם חוסר באנזים זה
נחשף לזיהום או כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות, תאי הדם האדומים
ייהרסו. מצב זה נקרא תמס-דם (המוליזה), והוא מוביל בסופו של דבר
לאנמיה. אנשים עם חוסר באנזים אינם סובלים מאנמיה, אלא רק כאשר
ייחשפו לזיהום או לתרופות מסוימות. גם אכילה של פול יכולה לגרום
להתפתחות אנמיה באנשים אלו.
מחקר זה מעניין, שכן הוא מספק לנו הבנה לגבי התפתחות של מחלות
ועמידות להן. הבנה זו יכולה להוביל לפיתוח טיפולים או חיסונים
יעילים יותר כנגד מחלות זיהומיות.
המאמר מופיע בגיליון האלקטרוני של ה Science מתאריך 21.6.01.
[26/06/2001]
האם המאמר עניין אותך?
