מיומנויות חברתיות ( Social Skills ) 


כשאתה מחייך במכולת לעבר קופאית, שותה קפה עם החברים, מנסה לשקם מערכת יחסים עם עמית לעבודה או מבקש לקיים זוגיות ארוכת שנים – כל אלה ועוד קשורים ליכולתנו לשלוט טוב מספיק במיומנויות חברתיות.

מיומנויות חברתיות הן סדרה של יכולות בין אישיות וקבוצתיות המאפשרות לאדם להשתלב במערכת החברתית בה הוא חי. כשקשה לרכוש יכולות חברתיות, נפגעים היבטים מרכזיים בחיי האדם, למשל התחום הרגשי, הבין אישי, התעסוקתי והזוגי. בשל חשיבותן של המיומנויות החברתיות לתפקוד היומיומי, התפתחו מודלים וטכניקות טיפוליות לעזרה בפיתוח מיומנויות אלו.

פיתוח מיומנויות חברתיות

כאשר אתה נבוך ומזועזע מהבן שלך האומר לך - " איזו אישה שמנה!" או "זה פשוט אוכל מגעיל!" בעיתוי לא מתאים, וכאשר אתה מסביר לו שאסור לחטוף מאנשים, להרביץ להם או לנהוג באופן לא מנומס, כל אלה הם עדות לכך שמיומנויות חברתיות אינן מולדות. תינוקות אמנם מגיעים לעולם עם יכולת בסיסית ליצור קשר עם ההורה ולהיקשר אליו, אך עוברות שנים רבות עד שמתפתחות מיומנויות חברתיות בשלות ומספקות.

מיומנויות חברתיות מתפתחות לאורך השנים ומושפעות משלושה גורמים עיקריים: סביבה חברתית-תרבותית, הסביבה הישירה של הילד והתפתחות רגשית-קוגניטיבית.

מבחינה רגשית-קוגניטיבית, ככל שהילד גדל, כך גדלה יכולתו להבין כי גם לאחרים יש רגשות ומחשבות והם עשויים להיות שונים משלו. הבנה זו ניצבת בבסיס יכולתו של הילד לפתח מערכות יחסים מורכבות, אשר בגיל ההתבגרות והבגרות נעשות אינטימיות וקרובות. אם בגיל שנתיים ילדים יכולים לשחק אחד בקרבת השני או לחקות זה את זה, בגיל שלוש הם כבר מודעים יותר לכך שהאחר שונה מהם, לומדים לשחק איתו (ולא רק לידו) ומבדילים בין ילדים שהם חברים שלהם לאלו שאינם חברים. בבית הספר היסודי ובגיל ההתבגרות מתפתחת אט אט תפיסות מורכבת יותר של תכונות, מרכיבי אישיות ואופי. בהתאם, הפרט מתעניין יותר בהכרות מעמיקה עם חייו ונפשו של האחר, ולא רק נהנה מחברתו. תפיסה מורכבת זו מהווה בסיס ליצירה של חברויות עמוקות וקשרים זוגיים משמעותיים.

פיתוח מיומנויות חברתיות אינו תלוי רק בהתפתחות תפיסה מורכבת של האחר ושל מערכות יחסים, אלא תלוי גם במיומנויות שרוכש הילד ממשפחתו ומסביבתו החינוכית. עוד בצעירותם לומדים ילדים "לעשות ביי ביי", להגיד תודה וכי "יש לחכות בסבלנות בתור". הוראות וכללים אלו מתרחבים עם הזמן, ודרכם רוכש הילד מיומנויות חברתיות כגון נימוסים בסיסיים ופתרון קונפליקטים עם בני גילו, יכולת להתחלק ברכוש ועוד. יש לציין שהלמידה לא נעשית רק על ידי הנחיה ישירה ("אסור להרביץ!") אלא גם דרך חיקוי וצפייה. דהיינו, אם אתם אוסרים על ילדכם לשקר אך מבקשים ממנו לומר שהוא צעיר יותר מהגיל האמיתי שלו על מנת להשיג הנחה בלונה פארק- הוא יבין שמותר לשקר לפעמים.

הסביבה הקרובה משפיעה מאוד על התפתחותן של מיומנויות חברתיות, אך גם למערכת החברתית-תרבותית בתוכה נמצא הילד קיימת השפעה רבה. הילד שם לב להתנהגות המבוגרים ברחוב, בטלוויזיה, בגן ובבית הספר ומפנים קודים של התנהגות. בנוסף, גם אם הילד אשר רכש בבית מיומנויות חברתיות תקינות ומתאימות הוא עלול להתקשות ביישומן אם החברה אינה מאפשרת לו לממש אותן ולהתנסות בהן בקביעות. לדוגמה, ילד שיש לו יכולות חברתיות נורמטיביות ונתקל באפליה על רקע מוצאו, נכות או כל שונות אחרת שלו - עלול לסבול מנידוי חברתי שיקשה עליו לפתח מיומנויות חברתיות, הרגשת אמון בבני גילו וקירבה אליהם.

גורמים לקשיים חברתיים בילדות ובבגרות

מיומנויות חברתיות נרכשות במשך זמן רב, החל בלידה, ודרך הילדות, ההתבגרות והבגרות. מכיוון שתחילת תהליך זה בילדות, רבים מהילדים הסובלים מבעיות חברתיות ייאלצו להתמודד עם קשיים אלו גם בהתבגרות והבגרות, אם לא יטופלו כהלכה.

מספר גורמים עיקריים המובילים לקושי ברכישת מיומנויות חברתיות:

1. היעדר אפשרות למידה: הנחייה לא נכונה של הילד (כדוגמת פינוק מופרז), סביבה המעניקה לילד מודל לקוי (כגון אלימות וקללות בבית) או חיים בסביבה תרבותית שאינה מאפשרת לילד "להשתפשף" ולפתח קשרים בין אישיים (לדוגמה, ילד שנדחה על ידי בני כיתתו בשל מוצאו השונה).
2. קשיים ולקויות מלידה: ילד המתמודד עם לקות כגון הפרעת קשב וריכוז, קשיים בוויסות החושי ואחרים, יתקשה להבין וליישם את הכללים החברתיים (לדוגמה, ילד היפר-אקטיבי שמבין היטב שאסור לדחוף אך קשה לו להתאפק).

3. קשיים רגשיים או נפשיים: חוויות טראומטיות, קשיים רגשיים והפרעות נפשיות עלולים לפגוע ביכולתו של הילד או האדם הבוגר ליצור קשרים בין אישיים ולהגיע למיומנויות חברתיות מספקות. לדוגמה, נער מדוכא עשוי להתקשות ביצירת קשרים חברתיים בשל ערך עצמי ירוד ודכדוך קבוע, וכך לפספס את "חלון ההזדמנויות" של בני גילו ליצירת קשרים אינטימיים.

שיפור מיומנויות חברתיות

הבסיס לרכישת מיומנויות חברתיות מתהווה בגילאי הילדות, עם זאת אפשר לשפר אותן בכל גיל. ככל שהפנייה לטיפול מוקדמת יותר, כך קל יותר להשיג שליטה במיומנויות החברתיות ולהימנע מצבירת פערים ביחס לבני גילך .

שיפור מיומנויות חברתיות לילדים יכול להתבצע על ידי טיפולים קבוצתיים קצרים וממוקדים. טיפולים אלו עוסקים ברכישת מיומנויות כגון יכולת להפסיד, להתחלק עם ילדים אחרים ולפתור סכסוכים באופן חיובי. המיומנויות החברתיות נרכשות בקבוצות אלו באמצעות למידה ישירה, משחק, עבודה עם בעלי חיים והתנסות בכלי נגינה. טכניקות אלו מאפשרות למטפל לצפות בזמן אמת בדפוס האינטראקציה החברתית של הילד ולעזור לו לשנותה. ההשתתפות בקבוצה מעניקה לילדים הזדמנות ללמוד זה מזה, יוצרת התנסות חברתית חיובית המגדילה את הערכתו העצמית של הילד ויוצרת מרחב לפיתוח קשרים חברתיים חדשים. קבוצות דומות עשויות לעזור גם לבני נוער. אופי הקבוצה מותאם לגיל המשתתפים בה ולכן היא תכלול שיחה ולא משחק.

מבוגרים בעלי קשיים חברתיים יכולים גם הם להסתייע בקבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות. קבוצות אלו מבוססות על תהליך טיפולי עמוק, המאפשר למשתתפים לזהות ולחקור את שורשי קשייהם החברתיים תוך התנסות בזמן אמת מול שאר חברי הקבוצה. הפידבקים המתקבלים מהמנחה ומחברי הקבוצה מאפשרים למשתתף להגיע לתובנות בנוגע לקשיים אותם הוא חווה ולתרגל מיומנויות חברתיות מגוונות.

בנוסף, מבוגרים יכולים לשפר מיומנויות חברתיות כחלק מטיפול פסיכולוגי שאמנם אינו מאפשר תרגול בזמן אמת, אך מתרחשת בו חקירה אישית ומעמיקה של הקשיים ומקורם. אם הקשיים נובעים מבעיה רגשית/נפשית כחרדה חברתית, דיכאון, סכיזופרניה וכו', עשוי טיפול כוללני בהפרעה לגעת גם במרכיב החברתי ולהביא לשיפור משמעותי במיומנויות החברתיות.
רופאים ומכונים בפוקוס







הצטרפו לאינדקס הרופאים!