דלג לתוכן

סוכר (sugar, saccharide)

sugar, saccharide

זמן קריאה: 3 דקות

המומחים הכי מבוקשים לסוכר (sugar, saccharide):

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

פרופ' יהודה קמרי פנימית

פרופ' יהודה קמרי

מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה - פרופ' קמרי"

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

אלעד לוי יתר לחץ דם

אלעד לוי

דיאטן קליני B.Sc

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

מרפאת תל אביב מדיקל קליניק נוירוכירורגיה

מרפאת תל אביב מדיקל קליניק

מרכז רפואי פרטי בתל אביב המאגד רופאים בכירים ומומחים מובילים עם רפואה מתקדמת יחס אישי וליווי מקצועי לאורך הדרך

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

פרופ' יעקב הנקין קרדיולוגיה

פרופ' יעקב הנקין

קרדיולוג בכיר, מנהל השרות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם בסורוקה. מומחה לקרדיולוגיה וטיפול בכולסטרול ושומני הדם.

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

רוצה להתייעץ על סוכר (sugar, saccharide)? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:

המומחים של Infomed מסבירים:
סוכר הוא מגוון של תרכובות מתוקות ומסיסות במים, הקיימות כמעט בכל הצמחים ובחלב יונקים. כמונח כימי, סוכר מתייחס בדרך כלל לכל הפחמימות, והסוכר הנפוץ ביותר הוא סוכרוז, המופיע בריכוזים גבוהים בקנה סוכר ובסלק: קנה הסוכר מכיל 7%-18% סוכר, בעוד שסלק מכיל 8%-22% סוכר. באמצעות צמחים אלו מפיקים סוכר שולחני גבישי וממתיק תעשייתי שנעשה בו שימוש במזון ובמשקאות[1].

סוגים שונים של סוכר שולחני, תוספת סוכר
צילום: shutterstock | Tatjana Baibakova

 

צריכת יתר של סוכר

לסוכר יש מוניטין שנוי במחלוקת בכל הקשור לבריאות. למרות שסוכר מופיע באופן טבעי בכל המזונות המכילים פחמימות, כגון פירות וירקות, דגנים ומוצרי חלב, כיום יצרני מזון רבים נוהגים להוסיף סוכר שולחני למזון תעשייתי כדי להגביר את הטעם או להאריך את חיי המדף. תוספת סוכר בתעשיית המזון קיימת בעיקר במשקאות קלים, מיצי פירות, יוגורטים בטעמים, דגנים, עוגיות, עוגות, ממתקים, וגם במזונות שאולי לא חשבתםן עליהם כגון מרקים, לחם וקטשופ. התוצאה היא שאנחנו צורכים יותר מדי סוכר. זה מסוכן לבריאות ועלול להוביל להשמנת יתר וסוכרת[2].

באופן מפתיע, צריכה מוגברת של סוכר עלולה להוביל גם למחלות לב. במחקר שפורסם ב-2014 נמצא קשר בין תזונה עתירה בסוכר ובין סיכון גבוה יותר למות ממחלות לב. במהלך המחקר, שנמשך 15 שנים, אנשים שקיבלו 17%-21% מהקלוריות שלהם מתוספת סוכר היו בסיכון גבוה ב-38% למות ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו שצרכו 8% מהקלוריות שלהם כתוספת סוכר. וכיצד הסוכר משפיע בפועל על בריאות הלב? נתון זה אינו ברור לחלוטין, אך נראה שיש מספר קשרים עקיפים. לדוגמה, כמויות גבוהות של סוכר מעמיסות על הכבד, שממיר פחמימות לשומן. עם הזמן זה יכול להוביל להצטברות גדולה יותר של שומן בכבד, שעלול להפוך למחלת כבד שומני, מה שתורם לסוכרת ומעלה את הסיכון למחלות לב. כמו כן, צריכת יתר של סוכר עלולה להעלות את לחץ הדם ולהגביר את הדלקת הכרונית, שני פרמטרים למחלות לב. צריכה עודפת של סוכר, במיוחד במשקאות ממותקים, תורמת גם לעלייה במשקל, בכך שהיא גורמת לגוף לכבות את מערכת בקרת התיאבון, שכן קלוריות נוזליות אינן משביעות כמו קלוריות ממזון מוצק[3].

לצד זאת, צריכה של מזונות מלאים המכילים סוכר טבעי נחשבת לבריאה יחסית, שכן היא גם מכילה כמויות גבוהות של סיבים, מינרלים חיוניים ונוגדי חמצון, ומזונות חלב מכילים חלבון וסידן. מכיוון שהגוף שלנו מעכל את המזונות האלה לאט יותר, הסוכר שבהם נותן אספקה קבועה של אנרגיה לתאים. כמו כן, צריכה גבוהה של פירות, ירקות ודגנים מלאים מפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים[2].

כמה תוספת סוכר מומלץ לצרוך ביום?

קשה לומר בדיוק רב כמה תוספת סוכר מומלץ לצרוך ביום, מאחר שזהו אינו רכיב תזונתי נדרש בתזונה. עם זאת, איגוד הלב האמריקאי מציע שנשים לא יצרכו יותר מ-100 קלוריות (כ-6 כפיות או 24 גרם) וגברים לא יותר מ-150 קלוריות (כ-9 כפיות או 36 גרם) של תוספת סוכר ביום[4].

כיצד ניתן להפחית בתוספת סוכר?

כדי להפחית בתוספת סוכר, מומלץ לקרוא את רכיבי המזון של מצרכים. נסו להימנע או לצמצם את הכמות או התדירות של המזונות שבהם יש כמות גבוהה של תוספת סוכר. השמות לתוספת סוכר הם[2]:
 
  • סוכר חום.
  • ממתיק תירס / סירופ תירס.
  • תרכיז מיץ פירות.
  • דבש.
  • סוכר אינוורטי.
  • מאלטוז.
  • דבשה.
  • סירופ סוכר המסתיימות ב"וז": דקסטרוז, פרוקטוז, גלוקוז, לקטוז, מלטוז, סוכרוז.

טיפים נוספים להפחתת כמות הסוכר[5]:
 
  • במקום משקאות תוססים או ממותקים, לכו על מים או משקאות דיאטטיים ללא סוכר או ללא תוספת סוכר. אגב, אפילו מיצי פירות ושייקים שאינם ממותקים נחשבים לעשירים בסוכר, אז הגבילו את הכמות לעד 150 מ"ל ביום.
  • הפחיתו בהדרגה את כמות הסוכר במשקאות חמים ובכל מזון שבו אתםן מוסיפים סוכר, עד שתוכלו להימנע מכך לחלוטין. לחילופין, עברו לממתיק.
  • במקום למרוח על הטוסט ריבה, נוטלה או דבש, נסו ריבה מופחתת סוכר, בננה פרוסה או גבינת דלת שומן.
  • נסו להפחית את הסוכר במתכונים בבית. זה עובד לרוב הדברים למעט ריבה, מרנג וגלידה.
  • העדיפו דגני בוקר מלאים ולא ממותקים שאינם מצופים בשוקולד או דבש. כדי להמתיק את המנה אפשר להוסיף קצת פרי כגון בננות פרוסות, פירות יבשים או פירות יער.
 

שאלות מתוך פורום רגישות למזון ומחלות בדרכי העיכול

בניהול ד"ר אילנה דריאל
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו