דלג לתוכן

סוכר (sugar, saccharide)

sugar, saccharide

זמן קריאה: 3 דקות

המומחים הכי מבוקשים לסוכר (sugar, saccharide):

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

אלעד לוי יתר לחץ דם

אלעד לוי

דיאטן קליני B.Sc

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' יהודה קמרי פנימית

פרופ' יהודה קמרי

מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה - פרופ' קמרי"

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

ד"ר בן שדה קרדיולוגיה

ד"ר בן שדה

קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי

ד"ר לואיז הנריקס קרדיולוגיה

ד"ר לואיז הנריקס

קרדיולוגית מומחית בהפרעות קצב וקוצבים

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

רוצה להתייעץ על סוכר (sugar, saccharide)? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:

המומחים של Infomed מסבירים:
סוכר הוא מגוון של תרכובות מתוקות ומסיסות במים, הקיימות כמעט בכל הצמחים ובחלב יונקים. כמונח כימי, סוכר מתייחס בדרך כלל לכל הפחמימות, והסוכר הנפוץ ביותר הוא סוכרוז, המופיע בריכוזים גבוהים בקנה סוכר ובסלק: קנה הסוכר מכיל 7%-18% סוכר, בעוד שסלק מכיל 8%-22% סוכר. באמצעות צמחים אלו מפיקים סוכר שולחני גבישי וממתיק תעשייתי שנעשה בו שימוש במזון ובמשקאות[1].

סוגים שונים של סוכר שולחני, תוספת סוכר
צילום: shutterstock | Tatjana Baibakova

 

צריכת יתר של סוכר

לסוכר יש מוניטין שנוי במחלוקת בכל הקשור לבריאות. למרות שסוכר מופיע באופן טבעי בכל המזונות המכילים פחמימות, כגון פירות וירקות, דגנים ומוצרי חלב, כיום יצרני מזון רבים נוהגים להוסיף סוכר שולחני למזון תעשייתי כדי להגביר את הטעם או להאריך את חיי המדף. תוספת סוכר בתעשיית המזון קיימת בעיקר במשקאות קלים, מיצי פירות, יוגורטים בטעמים, דגנים, עוגיות, עוגות, ממתקים, וגם במזונות שאולי לא חשבתםן עליהם כגון מרקים, לחם וקטשופ. התוצאה היא שאנחנו צורכים יותר מדי סוכר. זה מסוכן לבריאות ועלול להוביל להשמנת יתר וסוכרת[2].

באופן מפתיע, צריכה מוגברת של סוכר עלולה להוביל גם למחלות לב. במחקר שפורסם ב-2014 נמצא קשר בין תזונה עתירה בסוכר ובין סיכון גבוה יותר למות ממחלות לב. במהלך המחקר, שנמשך 15 שנים, אנשים שקיבלו 17%-21% מהקלוריות שלהם מתוספת סוכר היו בסיכון גבוה ב-38% למות ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו שצרכו 8% מהקלוריות שלהם כתוספת סוכר. וכיצד הסוכר משפיע בפועל על בריאות הלב? נתון זה אינו ברור לחלוטין, אך נראה שיש מספר קשרים עקיפים. לדוגמה, כמויות גבוהות של סוכר מעמיסות על הכבד, שממיר פחמימות לשומן. עם הזמן זה יכול להוביל להצטברות גדולה יותר של שומן בכבד, שעלול להפוך למחלת כבד שומני, מה שתורם לסוכרת ומעלה את הסיכון למחלות לב. כמו כן, צריכת יתר של סוכר עלולה להעלות את לחץ הדם ולהגביר את הדלקת הכרונית, שני פרמטרים למחלות לב. צריכה עודפת של סוכר, במיוחד במשקאות ממותקים, תורמת גם לעלייה במשקל, בכך שהיא גורמת לגוף לכבות את מערכת בקרת התיאבון, שכן קלוריות נוזליות אינן משביעות כמו קלוריות ממזון מוצק[3].

לצד זאת, צריכה של מזונות מלאים המכילים סוכר טבעי נחשבת לבריאה יחסית, שכן היא גם מכילה כמויות גבוהות של סיבים, מינרלים חיוניים ונוגדי חמצון, ומזונות חלב מכילים חלבון וסידן. מכיוון שהגוף שלנו מעכל את המזונות האלה לאט יותר, הסוכר שבהם נותן אספקה קבועה של אנרגיה לתאים. כמו כן, צריכה גבוהה של פירות, ירקות ודגנים מלאים מפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים[2].

כמה תוספת סוכר מומלץ לצרוך ביום?

קשה לומר בדיוק רב כמה תוספת סוכר מומלץ לצרוך ביום, מאחר שזהו אינו רכיב תזונתי נדרש בתזונה. עם זאת, איגוד הלב האמריקאי מציע שנשים לא יצרכו יותר מ-100 קלוריות (כ-6 כפיות או 24 גרם) וגברים לא יותר מ-150 קלוריות (כ-9 כפיות או 36 גרם) של תוספת סוכר ביום[4].

כיצד ניתן להפחית בתוספת סוכר?

כדי להפחית בתוספת סוכר, מומלץ לקרוא את רכיבי המזון של מצרכים. נסו להימנע או לצמצם את הכמות או התדירות של המזונות שבהם יש כמות גבוהה של תוספת סוכר. השמות לתוספת סוכר הם[2]:
 
  • סוכר חום.
  • ממתיק תירס / סירופ תירס.
  • תרכיז מיץ פירות.
  • דבש.
  • סוכר אינוורטי.
  • מאלטוז.
  • דבשה.
  • סירופ סוכר המסתיימות ב"וז": דקסטרוז, פרוקטוז, גלוקוז, לקטוז, מלטוז, סוכרוז.

טיפים נוספים להפחתת כמות הסוכר[5]:
 
  • במקום משקאות תוססים או ממותקים, לכו על מים או משקאות דיאטטיים ללא סוכר או ללא תוספת סוכר. אגב, אפילו מיצי פירות ושייקים שאינם ממותקים נחשבים לעשירים בסוכר, אז הגבילו את הכמות לעד 150 מ"ל ביום.
  • הפחיתו בהדרגה את כמות הסוכר במשקאות חמים ובכל מזון שבו אתםן מוסיפים סוכר, עד שתוכלו להימנע מכך לחלוטין. לחילופין, עברו לממתיק.
  • במקום למרוח על הטוסט ריבה, נוטלה או דבש, נסו ריבה מופחתת סוכר, בננה פרוסה או גבינת דלת שומן.
  • נסו להפחית את הסוכר במתכונים בבית. זה עובד לרוב הדברים למעט ריבה, מרנג וגלידה.
  • העדיפו דגני בוקר מלאים ולא ממותקים שאינם מצופים בשוקולד או דבש. כדי להמתיק את המנה אפשר להוסיף קצת פרי כגון בננות פרוסות, פירות יבשים או פירות יער.
 

    שאלות מתוך פורום נטורופתיה

    בניהול רעות מוקדס
    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו