בדיקת מיפוי שומות (Mole mapping)

ערוץ בריאות כללית

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
מאמרים

בדיקת מיפוי שומות הוא בדיקה המשלבת שתי טכניקות: בדיקה של כל השומות ע״י רופא/ת עור וצילום של הגוף מזוויות שונות.

ריבוי שומות הוא אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות סרטן העור הנקרא מלנומה. לנגע הסרטני במלנומה מספר מאפיינים חשודים הכוללים גבול מטושטש, אסימטריה, אדמומיות וצבעים מרובים בתוך אותו הנגע. שינוי בשומות קיימות והופעת שומות חדשות עלולים להיות קשורים להתפתחות של סרטן עור.

ביצוע מיפוי השומות מגדיל משמעותית את הסיכוי לאבחון מלנומה בשלביה הראשוניים.

מחלות קשורות

מיפוי שומות היא בדיקה המשמשת לאבחון מוקדם של סרטן מלנומה. מלנומה, הסוג החמור ביותר של סרטן העור, מתפתח בתאים (מלנוציטים) המייצרים מלנין - הפיגמנט המעניק לעור את צבעו.

מתי עושים את הבדיקה

אחת הסיבות המרכזיות להתפתחות מלנומה היא ריבוי שומות. בדיקת מיפוי שומות מסייעת באיתור המחלה בשלביה הראשונים ומעלה באופן דרסטי את סיכויי ההחלמה. גילוי מוקדם הוא חשוב מכיוון שמלנומה ניתנת לטיפול בשלבים המוקדמים שלה. קיים ויכוח בספרות האם יש צורך לערוך בדיקת מיפוי שומות לכלל האוכלוסייה לצורך מניעה של סרטן העור. עם זאת, קיימת המלצה חד-משמעית לביצוע מיפוי שומות תקופתי לאנשים בעלי סיכון מוגבר לסרטן העור.

צילום: Iryna Kalamurza | Shutterstock

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת מיפוי שומות מומלצת לאנשים עם סיכון גבוה יותר למלנומה, בהם אנשים הסובלים מתופעות אלו:

• שומה שקוטרה גדול מ-6 מ״מ.

• שומה לא טיפוסית הנקראת nevus dysplastic, שעשויה להיות בעלת צורה לא סדירה או צבע לא אחיד.

• שומה מגרדת.

• שומות מרובות.

• עור בהיר ועיניים בהירות.

• היסטוריה משפחתית או אישית של מלנומה.

• היסטוריה של כוויות שמש קשות.

• שומות חדשות או משתנות.

• מערכת חיסון מוחלשת כתוצאה מהשתלת איברים, סרטן, כימותרפיה או חולי HIV.

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה

לא קיים צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה. יש ליידע את רופא/ה העור במידה וקיימת היסטוריה רפואית אישית או משפחתית של סרטן העור, כמו גם על תרופות שניטלות באופן קבוע.

אופן ביצוע הבדיקה

מיפוי שומות היא בדיקה נטולת כאבים ובלתי פולשנית האורכת כשעה כתלות בכמות השומות הנמצאות על עור המטופל/ת. במהלך הבדיקה, נלקחות מספר תמונות דיגיטליות של כל משטח העור, הן במצלמה דיגיטלית והן בצילומי תקריב בעזרת הדרמוסקופ (מכשיר הגדלה). לאחר מכן, רופא או רופאת העור יבצעו בדיקה גופנית שבה יחפשו שומות חשודות שיש לעקוב אחריהן בעין בלתי מזוינת, וכן יעשה שימוש בדרמוסקופ להסתכלות מקרוב. שומות אלה מצולמות מיקרוסקופית כך שלבסוף נוצרת תמונה הממפה את כלל השומות בגוף. כל הצילומים מאוחסנים בבסיס נתונים, כדי שניתן יהיה להשוות אותם בביקור הבא, אשר בדרך כלל מתוכנן ל-6-12 חודשים לאחר מכן.

אחרי הבדיקה

הבדיקה אינה כרוכה בתופעות לוואי לאחר ביצועה.

פענוח תוצאות

אם במהלך הבדיקה רופא או רופאת העור יבחינו בשומה חשודה, הדבר עלול להוות סימן מוקדם למלנומה. כדי לקבוע אם קיימת מלנומה, על הרופא/ת לקחת ביופסיה מהשומה לצורך אבחון. במהלך ביופסיה מסירים חתיכה קטנה מהשומה והיא נשלחת לבדיקת פתולוג/ית תחת מיקרוסקופ כדי לחפש תאים סרטניים. התשובה הפתולוגית תציין אם הנגע שפיר או ממאיר.