בדיקת דרמוסקופיה (dermatoscopy)

3 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

דרמוסקופיה, המכונה פעמים רבות גם דרמסקופיה, היא טכניקה לא פולשנית המשמשת לבדיקת נגעים עוריים. הבדיקה נעשית באמצעות מכשיר הנקרא דרמוסקופ, אשר באמצעותו ניתן לקבל הדמיה של מבנים תת מקרוסקופיים של העור בשכבות האפידרמיס (השכבה החיצונית), צומת הדרמו-אפידרמי (שכבת המעבר) והדרמיס (השכבה הפנימית יותר). מבנים אלו של העור לרוב אינם נראים בעין בלתי מזוינת, אך באמצעות דרמוסקופיה ניתן לזהות חריגות וליקויים, לצלם תמונות באופן דיגיטלי, ולבצע ניטור לצורכי מעקב אחר שינויים בעור[1].
הבדיקה נעשית על ידי רופאה או רופא עור וניתן באמצעותה לאבחן מחלות רבות, והיא נחשבת ליעילה מאוד באבחון של מלנומה.

רופאה מבצעת בדיקת דרמוסקופיה בנגע על צווארו של בחור

צילום: shutterstock | Space_Cat

מטרת הבדיקה

מטרת הבדיקה היא לבחון מבנים של נגעים לפי המאפיינים הבאים[2]:

סימטריה או אסימטריה.
הומוגניות/אחידות או הטרוגניות (הבדלים מבניים על פני הנגע).
פיגמנטציה בנגע: קווים, נקודות, גושים ואזורים חסרי מבנה.
משטח הקרטין (השכבה החיצונית ביותר של העור): ציסטות לבנות קטנות, חורים, סדקים.
מורפולוגיה ודפוס כלי דם: סדירים או לא סדירים.
גבול הנגע: דהוי, נחתך בחדות או מפוספס.
נוכחות של כיב.

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

הבדיקה יכולה לסייע באבחון של מחלות ומצבים רפואיים ספציפיים ובהם[2]:

סרטן העור.
שומות שפירות.
נמשים.
סבוריאה
קרצינומה של תאי בסיס.
המנגיומה.

עוד מצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות[2]:

מציאת נגעי עור ללא פיגמנטים.
מציאת טפיל (אקרית) בסקביאס.
איתור קוץ או רסיס.
אבחון דלקת עור בזאבת או בטרשת העור.
הבחנה בין מצבי עור מסוימים כגון ילפת שטוחה לעומת פסוריאזיס או אקזמה.
אבחון סוג נשירת השיער.

אוכלוסיות בסיכון

בעלי סיכון גבוה לחלות בסרטן העור.

אופן ביצוע הבדיקה

דרמוסקופיה כוללת הערכה של פני העור. במהלך הבדיקה הנגע בעור או האזור הנבדק מכוסה בדרך כלל בנוזל (בדרך כלל שמן או ג'ל), ונבדק תחת מערכת אופטית ספציפית. מריחת הנוזל מפחיתה החזרת אור של העור ומשפרת את השקיפות בשכבות נוקשות יותר. הבדיקה מאפשרת הדמיה מוגדלת של מבנים ספציפיים הקשורים לאפידרמיס, לצומת הדרמו-אפידרמי ולדרמיס, כמו גם לראות את המיקום ואזור ההפצה של הפיגמנט מלנין. ישנם מכשירים חדשים יותר בהם אין צורך בנוזל[3].

לאחר מריחת הג'ל/שמן, הרופא או הרופאה ילחצו בעדינות את המכשיר על העור. זה לא כואב, אבל יורגש מעט לחץ. חשוב להדק את הדרמוסקופ על העור כדי למנוע בועות אוויר בין המכשיר לעור, שכן אלו עלולות להפריע לשדה הראייה. לאחר מכן, הרופא/ה יביט דרך המכשיר כדי לקבל תצוגה מוגדלת של הנגע המדובר. תוך כדי הבדיקה נעשה איסוף של תמונות וידאו ו/או סטילס, אותן ניתן לשמור להערכה נוספת ולמעקב אחר נגעים חשודים בעור, בעיקר אצל אנשים בעלי סיכון גבוה לפתח סרטן עור[4].

כיום נהוג להשתמש בשני סוגים של דרמוסקופים: באור לא מקוטבים, הדורשים מגע ישיר עם העור, ובאור מקוטב, שאינם מצריכים מגע ישיר עם העור. אלגוריתם להערכה של נגעי עור מנחה את הרופא/ה בתהליך האבחון ובקבלת ההחלטות[5].

אזהרות

סיכון: מאחר שמדובר בטכניקה לא פולשנית, מדובר בבדיקה בטוחה מאוד והיא מתאימה לכל סוגי העור, בכל הגילים. במקרים רבים הבדיקה תעשה בעזרת מכשיר ללא מגע, ואם יהיה שימוש במכשיר עם מגע, לאחר הבדיקה יתבצע חיטוי של העדשה או הסרה של חומר מגן שקוף חד-פעמי שהונח על העדשה. קיים סיכון מזערי להדבקה של זיהום בין חולים, אך רק במקרה של שימוש בדרמוסקופ עם מגע שלא עבר חיטוי[7].

פענוח תוצאות

הערכות מדויקות של צבע נגע העור, מידת הפיגמנטציה והתפלגות צורת הצבעים בתוך הנגע, הם המרכיבים החשובים ביותר בבדיקת דרמוסקופיה. המלנין הוא הפיגמנט החשוב ביותר בקביעת מבנים ותבניות של העור. בהתאם למיקומו של המלנין בשכבות השונות של העור, לנגע יכולות להיות דרגות שונות ופיזורים שונים של פיגמנטציה[6].

בהשוואה לבדיקה שאינה באמצעות מכשיר, דרמוסקופיה יכולה לשפר את יכולתו של הרופא/ה לזהות סרטן עור. בעזרת הבדיקה ניתן במקרים רבים להפחית את שיעור התפתחות מקרי סרטן העור, וזאת על ידי אבחון זיהוי נגעי עור המרמזים על ממאירות. הבדיקה משפרת את האבחנה במקרים של מלנומה; משפרת את היכולת לזהות נגעים חשודים הדורשים ביופסיה; משפרת את הדיוק האבחוני של נגעים ללא פיגמנטים כגון קרצינומה של תאי בסיס[4].

תוצאות הבדיקה הן מיידיות. אם לאחר הבדיקה אין ממצאים מחשידים, אין צורך להמשיך בבירור. במידה וישנם ממצאים מחשידים, ייתכן כי תתבצע הסרה מידית של הנגע או לקיחת ביופסיה. כמו כן, בהתאם להמלצת הרופא/ה, במקרים מסוימים יהיה צורך בהמשך בירור, בטיפולים נוספים או במעקב[4].