דלג לתוכן

בדיקת חומצה מוקונית בשתן (MUCONIC ACID TOXICOL.U Y)

לוקמיה
2 דקות קריאה
בנזן (Benzene) הוא כימיקל המיוצר בתהליכים טבעיים ובאופן מלאכותי על ידי האדם. הוא בעל צבע צהוב בהיר עד חסר צבע, ריחו מתוק והוא בעל דליקות גבוהה. בנזן מופיע כנוזל בטמפרטורת החדר, מתאדה בקלות, והאדים שלו כבדים מהאוויר, כך שהוא נוטה לשקוע ולהיאגר במקומות נמוכים. בתעשייה, נעשה שימוש בבנזן בחלק מתהליכי הייצור של פלסטיק, שמנים, חומרי ניקוי, ניילון, סיבים סינטטיים שונים, וחומרי הדברה. מעבר לכך, האוויר בסביבה מכיל כמויות נמוכות של בנזן המגיע מאגזוזי מכוניות, עשן סיגריות ועוד. חשיפה לבנזן בדרכים שונות (שאיפה, אכילה, מגיע ישיר) עלולה לפגוע באיברים שונים בגוף, באופן ישיר וכנזק מצטבר. חומצה טרנס טרנס מוקונית (ttMA) היא מטבוליט של בנזן – נוצרת מבנזן כתוצאה מחילוף חומרים לאחר חשיפה, ומופרשת בשתן. בבדיקה זו ניתן לזהות חומצה מוקונית בשתן כעדות לחשיפה לבנזן ולהרעלה[1].

מיכלים של בנזן על מדף, בדיקת חומצה מוקונית בשתן
צילום: shutterstock | luchschenF

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת חשיפה לבנזן והרעלת בנזן[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

[1]
הרעלת בנזן – פגיעה ברקמות שונות בגוף כתוצאה מחשיפה לרמות גבוהות של בנזן, בהתאם לדרך החשיפה:
 
  • חשיפה בשאיפה, עלולה לגרום לתסמינים הבאים תוך דקות עד שעות:
    • סחרחורות.
    • קצב לב מואץ.
    • כאבי ראש.
    • רעידות.
    • בלבול.
    • אובדן הכרה.
    • מוות (ברמות גבוהות מאוד).
  • חשיפה באכילה או שתייה עלולה לגרום לתסמינים הבאים תוך דקות עד שעות:
    • הקאות.
    • גירוי של רירית הקיבה.
    • סחרחורות.
    • עוויתות שרירים.
    • קצב לב מואץ.
    • מוות (ברמות גבוהות מאוד).
  • חשיפה במגע ישיר עלולה לגרום לגירוי העור והעיניים, אדמומיות ותחושת שריפה.

חשיפה כרונית (מתמשכת) לבנזן עלולה להוות סיכון למספר מצבים רפואיים:
 
  • דיכוי פעילות מח העצם – האפקט הנפוץ והמשמעותי ביותר של חשיפה לבנזן (לרוב במשך שנה או יותר), מה שעלול לגרום לייצור מופחת של תאי דם, ולהגביר את הסיכון לאנמיה, לדימומים ולזיהומים.
  • אי-סדירות במחזור החודשי בנשים והקטנה של השחלות.
  • לוקמיה – סרטן של תאי דם.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לחשיפה לבנזן, במיוחד בעובדים.ות בתעשייה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה כוללת איסוף שתן לאורך 24 שעות לתוך כלי קיבול שיינתן במעבדה[3].

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[5].

פענוח תוצאות

[4]
ערכי נורמה
<1.6 mg/L

מעל הנורמה
תוצאות הגבוהות מטווח הנורמה מעידות על הימצאות חומצה מוקונית בשתן, מה שתומך באבחנה של חשיפה לבנזן. אין באפשרות הבדיקה לזהות את מקור החשיפה.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר פרדי אביב
ד"ר פרדי אביב המטולוגיה
המטולוג בכיר במרפאה המטו-אונקולוגית בבית החולים איכילוב
ד"ר נתנאל הורוביץ
ד"ר נתנאל הורוביץ המטולוגיה
יושב ראש האיגוד הישראלי להמטולוגיה ורפואת עירויים ומנהל היחידה לטיפול יום במערך ההמטולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם
ד"ר ריבה פיינמן
ד"ר ריבה פיינמן המטולוגיה
מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו