בנזן (Benzene) הוא כימיקל המיוצר בתהליכים טבעיים ובאופן מלאכותי על ידי האדם. הוא בעל צבע צהוב בהיר עד חסר צבע, ריחו מתוק והוא בעל דליקות גבוהה. בנזן מופיע כנוזל בטמפרטורת החדר, מתאדה בקלות, והאדים שלו כבדים מהאוויר, כך שהוא נוטה לשקוע ולהיאגר במקומות נמוכים. בתעשייה, נעשה שימוש בבנזן בחלק מתהליכי הייצור של פלסטיק, שמנים, חומרי ניקוי, ניילון, סיבים סינטטיים שונים, וחומרי הדברה. מעבר לכך, האוויר בסביבה מכיל כמויות נמוכות של בנזן המגיע מאגזוזי מכוניות, עשן סיגריות ועוד. חשיפה לבנזן בדרכים שונות (שאיפה, אכילה, מגיע ישיר) עלולה לפגוע באיברים שונים בגוף, באופן ישיר וכנזק מצטבר. חומצה טרנס טרנס מוקונית (ttMA) היא מטבוליט של בנזן – נוצרת מבנזן כתוצאה מחילוף חומרים לאחר חשיפה, ומופרשת בשתן. בבדיקה זו ניתן לזהות חומצה מוקונית בשתן כעדות לחשיפה לבנזן ולהרעלה[1].
צילום: shutterstock | luchschenF
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת חשיפה לבנזן והרעלת בנזן[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
[1] הרעלת בנזן – פגיעה ברקמות שונות בגוף כתוצאה מחשיפה לרמות גבוהות של בנזן, בהתאם לדרך החשיפה:
חשיפה בשאיפה, עלולה לגרום לתסמינים הבאים תוך דקות עד שעות:
חשיפה באכילה או שתייה עלולה לגרום לתסמינים הבאים תוך דקות עד שעות:
הקאות.
גירוי של רירית הקיבה.
סחרחורות.
עוויתות שרירים.
קצב לב מואץ.
מוות (ברמות גבוהות מאוד).
חשיפה במגע ישיר עלולה לגרום לגירוי העור והעיניים, אדמומיות ותחושת שריפה.
חשיפה כרונית (מתמשכת) לבנזן עלולה להוות סיכון למספר מצבים רפואיים:
דיכוי פעילות מח העצם – האפקט הנפוץ והמשמעותי ביותר של חשיפה לבנזן (לרוב במשך שנה או יותר), מה שעלול לגרום לייצור מופחת של תאי דם, ולהגביר את הסיכון לאנמיה, לדימומים ולזיהומים.
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לחשיפה לבנזן, במיוחד בעובדים.ות בתעשייה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה כוללת איסוף שתן לאורך 24 שעות לתוך כלי קיבול שיינתן במעבדה[3].
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[5].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
כאבי ראש 
קלרטיקולין 
