חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) בהריון (Ultrasound in pregnancy)
3 דקות קריאה
על-שמע (אולטרסאונד) הוא שיטת הדימות העיקרית הנהוגה כיום בנשים בהריון. ניתן לבצעה בגישה דרך הבטן, המועדפת בשלישים השני והשלישי של ההריון, או בגישה דרך הלדן (נרתיק). בשליש הראשון להריון העל-שמע הוא כלי עזר המסייע בקביעת גיל ההריון, בהדגמת דופק הלב של העובר, בקביעת מיקום שק ההריון, ובקביעת מספר שקי ההריון בהריון מרובה עוברים. בשליש השני והשלישי של ההריון מתבצע מעקב על-שמע אחר ממדי העובר, מיקום השיליה, ומדדים המייצגים את "הרגשתו הטובה", כמו כמות מים ותנועות.
תבחין על-שמע הוא האמצעי העיקרי באבחון טרום-לידתי של מצבים חריגים בעובר. בשליש הראשון להריון מתבצעות בדיקת השקיפות העורפית וסקירת המערכות המוקדמת. בדיקת השקיפות העורפית היא מדידה של אזור שקוף בעורף העובר, אשר במישלב עם בדיקת דם המתבצעת במכון הגנטי, מהווה את הבדיקה בעלת יכולת הניבוי הגבוהה ביותר באיתור של תסמונת דאון, ולה חשיבות רבה גם באיתור מוקדם של מומי לב ושל רשימה ארוכה של תסמונות אחרות. סקירת המערכות המוקדמת מתבצעת בשבועות 16-13 להריון ויתרונה בכך שהיא מאפשרת אבחון מוקדם של מומים מבניים אצל העובר, כגון חסר בהתפתחות המוח העוברי, מומי לב, וסימנים המעלים חשד לתסמונות גנטיות. בשליש השני להריון, בשבועות 24-20, מתבצעת סקירת המערכות המאוחרת, אשר מסייעת באבחון של מומים בעובר אשר מועד התפתחותם או הופעתם הוא לאחר הזמן שבו מתבצעת הסקירה המוקדמת. יש בעל-שמע סמנים מוכרים לתסמונות תורשתיות, כמו תסמונת דאון, אשר ניתנים לצפייה בסקירה המוקדמת וחלקם נעלמים בהמשך ואינם נצפים בסקירה המאוחרת. כאשר מאבחנים בתבחין על-שמע ממצאים המעלים חשד לקיום תסמונת כלשהי, מופנית האישה לייעוץ גנטי.
תבחין על-שמע הוא כלי עזר חיוני לביצוע של פעולות פולשניות, לצורך אבחון גנטי טרום-לידתי ולצורך טיפול בעובר במצבים המסכנים את חייו בתוך הרחם. בדיקת סיסי השיליה (Chorionic Villus Sampling-CVS) מתבצעת בשבועות ה-12-11 להריון, בגישה לדנית או דרך הבטן, באמצעות מחט המוחדרת לאזור השיליה לצורך שאיבה של סיסי שיליה. באמצעות תרבית תאים מהשיליה ניתן לקבל מידע על אודות המטען הגנטי העוברי, ועל מחלות תורשתיות כגון לייפת כיסתית (Cystic fibrosis), המופיליה, תסמונת ה-X השביר, מחלת טאי-זקס ואחרים. בדיקת מי השפיר (Amniocentesis) מתבצעת החל מהשבוע ה-16 להריון בגישה דרך הבטן. מבצעים דיקור של שק מי השפיר ושאיבה של מעט נוזל אשר ניתן לבצע בו את הבדיקות המתוארות לעיל, ובנוסף גם בדיקה של חלבון אלפא עוברי, מדדי בשלות ריאתית או זיהום תוך-רחמי. שיעור ההפלות המדווח בעקבות שתי הפעולות עומד על כ-1%.
בעבר נבדקו מי השפיר גם למעקב אחר אי-התאמת סוג הדם בין האם לעובר, אך כיום בדיקה זו הוחלפה על ידי בדיקת על-שמע בלתי פולשנית. בדיקת דם טבורי מתבצעת בשליש השני ואילך כאשר יש צורך לקבל דם היישר מהעובר לצורך אבחון מחלות ספציפיות, או אם יש צורך במתן תרופות לתוך הרחם לעובר שלוקה בהפרעת קצב, בהפרעה בתפקוד בלוטת התריס או בהפרעות אחרות, וכן במתן דם לעובר שלוקה בחוסר דם. שיעור ההפלות בעקבות פעולה זו הוא כ-5%. בהריונות מרובי עוברים שקיים בהם סיכון לאבד את ההריון כולו עקב לידה מוקדמת ופגות קשה, תבחין העל-שמע מהווה כלי עזר כדי לבצע הפחתת עוברים לכדי אחד או שניים. פעולה זו מתבצעת בדרך כלל בשלהי השליש הראשון, לאחר שהודגמה תקינות העוברים בבדיקת השקיפות העורפית והסקירה המוקדמת. כיום ניתן לבצע הפחתת עוברים גם בשבוע 8-7 להריון, אבל בשיטה זו לא ניתן ללמוד על תקינות העוברים הנותרים ולכן ההפחתה המתבצעת מאוחר יותר - עדיפה. בהנחיית על-שמע ניתן גם לבצע מגוון רחב של טיפולים בעובר אשר חיותו בסכנה, בתוך הרחם.
יש התקדמות רבה כיום בכל הקשור במדידת זרימת הדם במערכת כלי הדם של האם ושל העובר. באמצעות השיטה ע"ש דופלר, ניתן לאפיין את זרימת הדם בעורקי הרחם ובעורק הטבור לצורך הערכת אספקת הדם לשיליה ומהשיליה לעובר. באמצעות מכשור מתוחכם ניתן כיום למדוד זרימות דם בכל אחד מכלי הדם בעובר בשלבי ההריון השונים. לדוגמה, באמצעות מדידה של זרימת הדם בכלי הדם במוח העובר ניתן להעריך, בגישה שאינה פולשנית, חוסר דם בעובר.
המידע המתווסף בתחום האבחון טרום-הלידה, והמיומנות הגוברת בטיפולים תוך-רחמיים, משפרים את יכולת המעקב והאבחון המוקדם מחד גיסא, ואת יכולת הטיפול במצבים מסוימים מאידך גיסא.
פרופ' ראובן אחירון
ד"ר ורד אייזנברג
תבחין על-שמע הוא האמצעי העיקרי באבחון טרום-לידתי של מצבים חריגים בעובר. בשליש הראשון להריון מתבצעות בדיקת השקיפות העורפית וסקירת המערכות המוקדמת. בדיקת השקיפות העורפית היא מדידה של אזור שקוף בעורף העובר, אשר במישלב עם בדיקת דם המתבצעת במכון הגנטי, מהווה את הבדיקה בעלת יכולת הניבוי הגבוהה ביותר באיתור של תסמונת דאון, ולה חשיבות רבה גם באיתור מוקדם של מומי לב ושל רשימה ארוכה של תסמונות אחרות. סקירת המערכות המוקדמת מתבצעת בשבועות 16-13 להריון ויתרונה בכך שהיא מאפשרת אבחון מוקדם של מומים מבניים אצל העובר, כגון חסר בהתפתחות המוח העוברי, מומי לב, וסימנים המעלים חשד לתסמונות גנטיות. בשליש השני להריון, בשבועות 24-20, מתבצעת סקירת המערכות המאוחרת, אשר מסייעת באבחון של מומים בעובר אשר מועד התפתחותם או הופעתם הוא לאחר הזמן שבו מתבצעת הסקירה המוקדמת. יש בעל-שמע סמנים מוכרים לתסמונות תורשתיות, כמו תסמונת דאון, אשר ניתנים לצפייה בסקירה המוקדמת וחלקם נעלמים בהמשך ואינם נצפים בסקירה המאוחרת. כאשר מאבחנים בתבחין על-שמע ממצאים המעלים חשד לקיום תסמונת כלשהי, מופנית האישה לייעוץ גנטי.
תבחין על-שמע הוא כלי עזר חיוני לביצוע של פעולות פולשניות, לצורך אבחון גנטי טרום-לידתי ולצורך טיפול בעובר במצבים המסכנים את חייו בתוך הרחם. בדיקת סיסי השיליה (Chorionic Villus Sampling-CVS) מתבצעת בשבועות ה-12-11 להריון, בגישה לדנית או דרך הבטן, באמצעות מחט המוחדרת לאזור השיליה לצורך שאיבה של סיסי שיליה. באמצעות תרבית תאים מהשיליה ניתן לקבל מידע על אודות המטען הגנטי העוברי, ועל מחלות תורשתיות כגון לייפת כיסתית (Cystic fibrosis), המופיליה, תסמונת ה-X השביר, מחלת טאי-זקס ואחרים. בדיקת מי השפיר (Amniocentesis) מתבצעת החל מהשבוע ה-16 להריון בגישה דרך הבטן. מבצעים דיקור של שק מי השפיר ושאיבה של מעט נוזל אשר ניתן לבצע בו את הבדיקות המתוארות לעיל, ובנוסף גם בדיקה של חלבון אלפא עוברי, מדדי בשלות ריאתית או זיהום תוך-רחמי. שיעור ההפלות המדווח בעקבות שתי הפעולות עומד על כ-1%.
בעבר נבדקו מי השפיר גם למעקב אחר אי-התאמת סוג הדם בין האם לעובר, אך כיום בדיקה זו הוחלפה על ידי בדיקת על-שמע בלתי פולשנית. בדיקת דם טבורי מתבצעת בשליש השני ואילך כאשר יש צורך לקבל דם היישר מהעובר לצורך אבחון מחלות ספציפיות, או אם יש צורך במתן תרופות לתוך הרחם לעובר שלוקה בהפרעת קצב, בהפרעה בתפקוד בלוטת התריס או בהפרעות אחרות, וכן במתן דם לעובר שלוקה בחוסר דם. שיעור ההפלות בעקבות פעולה זו הוא כ-5%. בהריונות מרובי עוברים שקיים בהם סיכון לאבד את ההריון כולו עקב לידה מוקדמת ופגות קשה, תבחין העל-שמע מהווה כלי עזר כדי לבצע הפחתת עוברים לכדי אחד או שניים. פעולה זו מתבצעת בדרך כלל בשלהי השליש הראשון, לאחר שהודגמה תקינות העוברים בבדיקת השקיפות העורפית והסקירה המוקדמת. כיום ניתן לבצע הפחתת עוברים גם בשבוע 8-7 להריון, אבל בשיטה זו לא ניתן ללמוד על תקינות העוברים הנותרים ולכן ההפחתה המתבצעת מאוחר יותר - עדיפה. בהנחיית על-שמע ניתן גם לבצע מגוון רחב של טיפולים בעובר אשר חיותו בסכנה, בתוך הרחם.
יש התקדמות רבה כיום בכל הקשור במדידת זרימת הדם במערכת כלי הדם של האם ושל העובר. באמצעות השיטה ע"ש דופלר, ניתן לאפיין את זרימת הדם בעורקי הרחם ובעורק הטבור לצורך הערכת אספקת הדם לשיליה ומהשיליה לעובר. באמצעות מכשור מתוחכם ניתן כיום למדוד זרימות דם בכל אחד מכלי הדם בעובר בשלבי ההריון השונים. לדוגמה, באמצעות מדידה של זרימת הדם בכלי הדם במוח העובר ניתן להעריך, בגישה שאינה פולשנית, חוסר דם בעובר.
המידע המתווסף בתחום האבחון טרום-הלידה, והמיומנות הגוברת בטיפולים תוך-רחמיים, משפרים את יכולת המעקב והאבחון המוקדם מחד גיסא, ואת יכולת הטיפול במצבים מסוימים מאידך גיסא.
פרופ' ראובן אחירון
ד"ר ורד אייזנברג
רמת סיכון:
אין נתוניםנושאים מרכזיים
רופאים בתחום
ד"ר בוריס סחנוביץ יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
רופא בכיר
ד"ר וסים אבו נסרה אורולוגיה ילדים
מומחה באורולוגיה כללית ואורולוגיה ילדים
ד"ר ניצן שלזינגר רפואת שיניים
מנהל מרכז להשתלות שיניים ואסתטיקה במרכז יהלום
שאלות ותשובות
- אני בת 31. אובחן אצלי PCO. לקחתי פעם אחת איקאקלומין (2 כדורים ליום) והזקיקים אפילו לא התפתחו מעבר לגודל של 10 מ"מ. עכשיו אני אמורה לקבל זריקות של FSH (את התרופה Gonal F
- אני בת 25. בעבר עברתי הפלה ועכשיו אני בהריון בשבוע ה-7. אני נוטלת חומצה פולית בהוראת הרופא במינון 5 מ"ג, ופרנטל שמכיל 800 מק"ג. שאלתי את הרופא והוא אמר שאני יכולה להפסיק, ואילו הרופאה שלי אמרה לי להמשיך. רציתי לדעת אם המינון לא גבוה ומה הכי
- אני בת 27, אחרי לידה. בשבוע ה-39 ניגשתי למיון יולדות עם צירים סדירים ופתיחה של 1 ס"מ ומחיקה של 80-100 אחוז. לאחר בדיקה שחררו אותי הביתה. כשהיגעתי הביתה היו לי טיפות של דם. נבדקתי שוב, והדימום לא הפסיק ורק התחזק. הרופא אמר שכנראה נפצעתי בצוואר הר
- אני בת 36, נוטלת גלולות למניעת הריון כ-10 שנים לאחר אבחנה של PCO like syndrome. הסימפטומים כללו ציסטה בשחלה שנצפתה ב-3 בדיקות אולטרסאונד שונות, השמנה, נשירת שיער, אקנה ושיעור יתר. בדיקות הורמונליות הראו כי רמת ההורמונים נמצאת בטווח הנורמלי גבוה. ישנ
- לפני שלושה ימים, לאחר איחור של שבועיים במחזור, ביצעתי בדיקת הריון ביתית בשעות הערב. תוצאות הבדיקה הראו קו אחד בהיר באזור T וקו אחד כהה באזור C. כפי שכתוב בהוראות, חיכיתי שלושה ימים, והיום עם השתן הראשון של הבוקר ביצעתי בדיקה חוזרת. התוצאות היו קו אחד
- אני בת 30 וחודש, זהו הריון שני ואני בשבוע ה-18 שלו. לפי סקירת מערכות מוקדמת, נאמר לי שלעובר יש 2 כלי דם בחבל הטבור במקום 3, והופניתי לבדיקת חלבון עוברי. קיבלתי את תוצאות התבחין המשולש: AFP - 2.26 MOM (ריכוז ml/ng 73.9)
- אני בת 30. זה כחצי שנה שאני עובדת במפעל המתמחה בחומרים מורכבים (פיברגלס). לאחרונה בעלי ואני התחלנו לדבר על ילד שני. החשש שלי הוא מהמחומרים שאיתם אנו עובדים, כגון אצטון, פוליאסטר, סטירן, שרפים, סיבי זכוכית וכדומה. אני עובדת שם כמזכירה, אבל המקום פתוח
- אני בת 25, נשואה 4 שנים ללא ילדים. נכנסתי להריון לפני כמה חודשים בעזרת איקאקלומין ועברתי הפלה בשבוע ה-7 עם תמיכה של Progesterone. עכשיו אני בהריון בשבוע ה-7 עם 2 עוברים. בשבוע שעבר עשיתי בדיקת אולטרסאונד ובדיקת דם שאלה תוצאותיה: BETA HCG 2134
- אני בת 16 ואני בתולה. יש לי חבר כבר שנה ואנחנו מעוניינים לקיים יחסי מין. כרגע אני באמצע תהליך החיסונים נגד סרטן צוואר הרחם (עברתי 3-2 חיסונים). רציתי לדעת אם מותר לקיים יחסי מין בפעם הראשנה בעת קבלת החיסונים, כמובן עם אמצעי מניעה. מה הסיכון? רציתי לד
- אני בת 25. התחלתי חפיסת גלולות חדשה ויומיים אחר כך אבדה לי החבילה. יומיים לאחר מכן קיימתי יחסי מין והקונדום נקרע, ולכן לקחתי פוסטינור. האם עלי להמשיך לקחת את הגלולות כסדרן או לחכות למחזור הבא? האם הדימום לאחר נטילת הפוסטינור נחשב למחזור רגיל?
מאמרים בנושא בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) בהריון
האם מום לב בעובר הוא בהכרח מסוכן? 
מאת: ד"ר גיל באר 18/06/2023
מאת: ד"ר גיל באר 18/06/2023למה חשוב לבצע אקו לב בעובר, מה מגדיל את הסיכוי למום לב מולד ואיך מטפלים ביילוד עם מום? ד"ר גיל באר מומחה ברפואת ילד... לכתבה המלאה
שבועות 41-42 להריון 
מאת: מערכת אינפומד 30/01/2019
מאת: מערכת אינפומד 30/01/2019עדיין לא ילדת?! זה בטח משהו שאת שומעת הרבה סביבך. כל עוד את במעקב רפואי קפדני, אין סיבה לדאגה והרופא יגיד לך מתי וא... לכתבה המלאה
