ישנן מספר דרכים למציאה וזיהוי של גידולים ממאירים, לרבות סימנים קליניים שונים, לקיחת ביופסיה מהמקום החשוד, אמצעים דימות שונים, כמו CT וצילום חזה, בדיקות דם ועוד.לצד זאת, ישנם סמנים (מרקרים שונים) המזוהים בדם ויכולים להעלות חשד להתפתחות של מחלה ממאירה. -AFP (אלפא פטו-פרוטאין) הוא סוג של סמן גידולים. מדובר בגליקופרוטאין (חלבון שעליו שרשרת סוכרית) שנוצר בכבד ובשק החלמון של העובר המתפתח, ונמצא ברמות גבוהות בדמו של העובר בזמן הלידה, כאשר לאחריה הוא יורד משמעותית עד לרמות מאוד נמוכות בגיל שנה, כאשר במבוגרים במצב תקין רמתו נמוכה מאוד.[1] אין להתבלבל בינו לבין בדיקת חלבון עוברי בהריון הקרויה באותו השם ובודקת מגוון מומים מולדים בעובר.
Roman Zaiets | Shutterstock
מטרת הבדיקה
בבדיקה זו החלבון משמש כאינדיקציה מסוימת שיכולה לסייע בקביעת הימצאות של תאים ממאירים או תאים אשר בדרכם להפוך לממאירים במספר איברים, בכבד, בשחלות או באשכים, וכן מחלות כבד כרוניות כשחמת כבד או צהבת כרונית של הכבד. כמו כן הבדיקה משמשת לבדיקת מצב גידול סרטני לאחר טיפולים, כמו כימותרפיה או הקרנות, ועוזרת לקבוע האם הגידול המשיך להתפשט או שהצטמצם.[2
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה, לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של ננוגרם למיליליטר (ng/ml). ערך תקין הוא בין 10-20.[7]
תוצאה מעל הנורמה
יכולה להעיד על גידול מסוג לימפומה, מחלת הודג'קין, גידול בכליה (RCR), שחמת כבד, צהבת כבד כרונית. ערך מעל 400 יכול להעיד על גידול בכבד.[8]
רמת סיכון:
אין נתונים
[1] UPTODATE-Clinical features and diagnosis of hepatocellular carcinoma https://www-uptodate-com.rproxy.tau.ac.il/contents/clinical-features-and-diagnosis-of-hepatocellular-carcinoma?search=AFP&source=search_result&selectedTitle=2~83&usage_type=default&display_rank=2
שלום, אני בת 42, ביצעתי לראשונה ממוגרפיה, בתשובה נכתב ״הסתיידויות בודדות פזורות בשני השדיים, בשד שמאל עליון מרכזי, שליש אמצעי, מקבץ קטן של הסתיידויות עדינות״ BIRADS 4A. הרדיולוגית אמרה שסיכוי נמוך שטרום סרטני אך לאור סיפור משפחתי כדאי לבצע ממוטומיה. הסיפור המשפחתי הוא: סבתא בגיל 70, אחות של סבתא בגיל 40 והבת של אחות של סבתא בגיל 60. השאלה שלי היא: במידה ואחליט לא לבצע ממוטומיה - כיצד מתבצע המעקב ובאיזו תדירות - האם המעקב הוא לעקוב שאין שינויים (ואם יש אז בהכרח מצריך ביופסיה) או שהממצא יכול להתפתח כך שבממוגרפיה בהמשך יכולים לקבוע שהממצא הזה שפיר ואין צורך בביופסיה? תודה
שלום, הלכתי לכירורגית שד בגלל כאבים (שכרגע אין) וקיבלתי הפנייה לאולטרסאונד וממוגרפיה. עכשיו קראתי כי לנשים צעירות עושים אולטרסאונד ו-MRI (לא ממוגרפיה). אני בת 39 ועכשיו אני תוהה לגבי הבדיקות שקיבלתי. מלבד זאת יש לי רגישות גבוהה לבדיקות שכרוכות בהפעלת לחץ. עשיתי פעמיים אולטרסאונד והכאב היה בלתי נסבל. בפעם האחרונה כמעט איבדתי הכרה מהכאב (למזלי הבדיקה הופסקה) וגם אח"כ הכאב נמשך עוד חודשיים אחרי הבדיקה. זה ממש בלתי נסבל ואני יודעת שהממוגרפיה תהיה קשה עוד יותר. אני ממש מתלבטת מה לעשות והבדיקות נקבעו לשבוע הבא ואני בחרדה מזה. אשמח לעצתך מה נכון לעשות. תודה
שלום ד״ר יודעת שישנם ממצאים שפירים בשד שנוטים להיספג ולהעלם כגון ציסטה. מה לגבי ממצא מסוג פפילומה בצינורית או פפילומות מרובות במידה ואין הוצאה כירוגית של הממצא במשך הזמן הוא יעלם מעצמו?(בהנחה שזה שפיר) או שזה לכל החיים ?תודה רבה לך.
יש לי חתול גדול וכבד שאוהב לקפוץ עליי כשאני במצב שכיבה. אתמול הוא קפץ עם הרגל שלו ישר לתוך הפטמה ומגובה רב. הפטמה נכנסה פנימה לתוך השד בזמן הקפיצה. מאז יש לי כאבים פנימיים בתוך השד באזור שמתחת לפטמה. האם זה משהו שעלול להסתבך או דורש בדיקה?