בדיקת מגנזיום (magnesium)

ערכים גבוהים (היפרמגנזמיה): רמת מגנזיום גבוהה נמצאת בדרך כלל בחולים הסובלים מליקוי בתפקוד הכליות ובחולים עם תת פעילות בלוטת יותרת הכליה, וכן לאחר מתן תוך-ורידי, לדוגמה ברעלת הריון.
רמת מגנזיום גבוהה בדרך-כלל מעל 4 meq/l מדי עשויה לגרום לחולשה, תת לחץ דם, דופק איטי ואפילו לדום לב. גורמים מסוימים כמו היפוקלצמיה, היפרקלמיה, הרעלת דיגוקסין וחמצת עשויים להחמיר את ההשפעה השלילית של היפרמגנזמיה על הלב. כאשר רמת המגנזיום גבוהה עד כדי סיכון החיים, מזריקים סידן לדם כדי לנטרל את ההשפעה השלילית של מגנזיום על הלב.

מה עושים? בחולים עם רמת מגנזיום גבוהה עשוי הרופא לבדוק נוכחות מחלות אחרות העלולות לגרום לרמת מגנזיום גבוהה בדם.
מעקב: באנשים עם רמת מגנזיום גבוהה בדם מומלץ לעקוב אחר רמת המגנזיום לעיתים תכופות עד שהרמה חוזרת לתקנה.

ערכים נמוכים (היפומגנזמיה): רמת מגנזיום נמוכה נמצאת בדרך כלל בחולים עם תת-ספיגה ממערכת העיכול, תת-תזונה כמו במצבים של אלכוהוליזם, שלשול ממושך, היפראלדוסטרוניזם (פעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה), כוויות חמורות, היפרקלצמיה, ובחולים הנוטלים תרופות מסוימות ( ציקלוספורין, אמפותריצין B, משתנים, ציספלאטינום).
רמת מגנזיום נמוכה מדי עשויה לגרום לחולשה ועייפות, נמלול, התכווצות שרירים, פרכוסים, עצבנות יתר, הפרעות בזיכרון, ירידה בתיאבון, בחילות והקאות, הפרעות בקצב הלב, והפרעות במאזן האשלגן והסידן בדם (היפוקלמיה והיפוקלצמיה).
הרופא עשוי לתקן את רמת המגנזיום הנמוכה באמצעות מתן מגנזיום, ובמקביל לאבחן את המחלה שגרמה לירידה ברמתו.

תוצאות בדיקה - גברים:
תוצאות תקינות:
1.7-2.1 mg/dl (1.5-2.5 mEq/l)

תוצאות בדיקה - נשים:
תוצאות תקינות:
1.7-2.1 mg/dl (1.5-2.5 mEq/l)

תוצאות בדיקה - ילדים:
תוצאות תקינות:
2.9-1.4 mEq/l