פורום רשלנות רפואית - עמוד 5

שלום רב הבן שלי עבר ניתוח פשוט בבית חולים במהלך הניתוח התפתח אצלו חיידק הסטף אאורוס וכרגע הוא מטנשם ומורדם האם זו רשלנות?

שלום, האם יש בסיס לתביעת המדינה (השרות למען הילד) בגין אימוץ תינוק שהוגדר כבריא לחלוטין אך במירוץ השנים הסתבר כי הוא סובל ממחלות נפש. לאחר שנפתח תיק האימוץ התגלו פרטים על ההורים הביוגלוגים, פרטים שמצביעים בבירור על כך שהתינוק נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לפתח מחלות נפש. מיותר לציין כי העול הכלכלי היה עצום ונמשך עד היום יש תקדימים בנושא? תודה.

שלום רב, אמי אשה בת 90 ניצולת שואה נפלה בבית כשניסתה לקום מהספה. הגענו למיון הכירורגי בבית החולים בשעה 15.00.התברר כי שברה את עצם צואר הירך וצריכה לעבור נתוח. אמרנו שאף פעם לא עשתה נתוח בהרדמה מלאה והיא מאד רגישה לתרופות שאולי ניתן שלא תעשה נתוח או לבדוק עם ההרדמה מה לעשות. הם אמרו שחייבת נתוח וככל שיותר מהר עדיף. אמרו שצריכה להיות בצום כי יעשו לה ניתוח בלילה בסוף בשעה 23.00 הם אמרו שלא יעשו לה ניתוח רק למחרת אבל בינתיים אמרו שאין מקום בחדר באורתופדי ולכן היא תישאר לישון על האלונקה במיון הכירורגי ששם מגיעים אנשים שעברו תאונות עם שברים וכאבים וצרחו כל הלילה. כך אמי היתה צריכה לשכב כל הזמן הזה על אלונקה ברעש והמולה. אמי חולת סכרת וחייבת אינסולין וגם יש לה לחץ דם גבוה וחייבת כדורים להורדת לחץ דם וחייבת לקחת כדור פלביקס לעורקים כי יש לה שני סטנטים. אמרנו להם שיתנו לנו קצת גבינה ומשהו לשתות לאכול בכדי לתת לה את הכדורים והם כל הזמן אמרו לנו שהיא צריכה להיות בצום מוחלט ואסור שום דבר. העלו אותה לחדר במחלקה האורתופדית רק ביום למחרת בשעה 16.00 ובשעה 19.00 קראו לנו לנתוח. ישבנו בחדר ההמתנה לנתוח ואמי רואה שכל האנשים שהגיעו אחריה כבר נכנסו לנתוח והיא עדיין מחכה וזה מאד הרגיז אותה. רק לאחר שלוש שעות של המתנה מורטת עצבים בשעה 22.00 הכניסו אותה לנתוח. וככה אמי היתה בצום ללא טיפת מים וללא אוכל כמעט יומיים תמימים ובלי כדורים החיוניים לה מאד. בשעה 23.25 סיימו את הניתוח וכמעט בשעה 1.00 בלילה נכנסו לחדר ההתאוששות. היא דברה אתנו עם קולה החזק והרגיל ושאלנו איך היה הניתוח והיא אמרה שלא הרגישה כלום ולא זוכרת את הנתוח. אנחנו עזבנו את בית החולים והגענו למחרת בבוקר ופתאם אמי לא מסוגלת לדבר ולא יכולה לבלוע אפילו מים. לא הבנו מה קרה והערנו זאת לרופאים אבל הם לא התייחסו לכך. שמנו לב שהיא לוקחת חפצים עם יד שמאל כשהיד הדומיננטית שלה היא ימין. גם זאת אמרנו לכל רופא שהגיע והם בשלהם זה דילריום. גם כשהגיעו הפיזיותרפיסטים לא היתה יכולה לזוז ורגל ימין קרסה. שאלנו מה פשר הדבר הם מצאו כל מיני תירוצים וסיפורים. עוד התברר לנו שבמחלקה חיכו שאמי תגיע לחדר מהניתוח בשעה 2.00 לפנות בוקר אבל בסוף הגיעה בשעה 5.00 בבוקר. גם כאן נשאלת השאלה מדוע? הם סיימו את הנתוח שלה בשעה 11.25 ורק לאחר כשש שעות החזירו אותה לחדר. מה קרה כאן.? לאחר שפנינו לעוזר של שר הבריאות התחילו לשלוח אל אמי רופאים לבדוק את פשר אי היכולת שלה לדבר ולבלוע ורגל ימין שמוטה ולא זזה. לאחר 6 ימים נשלחה לבדיקת סי.טי מוח והתברר שהיה לה ארוע מוחי שפגע בצד שמאל במוח הקדמי שפוגע בצד ימין של הגוף ואחראי על הדבור ועל הבליעה ועל רגל ימין. הארוע קרה בזמן הנתוח או מיד בהתאוששות ובית החולים לא טפל בנושא והתעלם מכך ועכשיו אמי נעשתה סעודית לחלוטין. היא מאד מדוכאת כי היא לא יכולה לדבר קשה לה לבלוע אפילו מים, לא יכולה לקרוא כשזה היה הדבר האהוב עליה ביותר. תמיד אומרים שאם יש ארוע מוחי לבוא מיד לבית חולים והנה אמי היתה שם והם התעלמו מהסימנים לא טפלו ומכחישים שזה ארע. אמי היתה בשקום וגם שם ראו והבינו שאמי עברה ארוע מוחי ועשתה שוב צילום סי.טי מוח והם ראו מיד שעברה ארוע מוחי. האם זו לא רשלנות חמורה שהפכו את אמי לנכה קשה מאד וגרמו לה לדכאון אבדה מהזכרון שלה הרבה.

‎שלום רב ‎האישה שלי היא חולה אונקולוגית סרטן ‎שד ‎בחודש אוגוסט האישה היתה מאושפזת בבית חולים במחלקה אונקולוגית עקב גרורה בעמוד שדרה וכאבים בגב ‎בזמן שהאישה היתה מאושפזת היתה מקבלת טיפול פיזוטרפי על ידי פיזוטראפי במחלקה ובזמן שהשתחררנו כבת על נייר ששיך למחלקה שהוא ממליץ על פיזוטראפיה ביתית לאישה עקב הכאבים שמונעים אותה לצאת מהבית וללכת לקבל את טיפול הפיזוטרפיה במרפאה וגם כתבו מכתב שחרור המלצה על פיזוטראפיה ביתית וחתומה על ידי הפיזוטראפי  ‎... הגעתי לרופא משפחה אחרי שהלכנו הביתה ובקשתי ממנה שתעשה לנו פיזוטראפיה ביתית ונתתי לה את מכתב הפיזוטראפי ואת מכתב השחרור שרשום בהן המלצה על פיזוטראפיה ביתית והרופא שאלה אותי שאלה אחת והיא : האם האישה שלך עומדת על הרגליים? אמרתי כן ואחר כך אמרה לי לו מגיע לה פיזוטראפיה ביתית כי היא עומדת על הרגליים ורק מי שמרותק למיטה מגיע לו את הפיזוטרפיה הביתית ‎חשוב להגיד שבכוח הינו הולכים למרפאה כדי לקבל את הטיפול הפיזוטראפי במרפאה ‎הערה: קראתי באחד המאמרים שכל מי שהתאשפז עקב כאבים והמליצו לו על פיזוטרפיה ביתית מגיע לו את זה ולא רק מי שמרותק למיטה מקבל פיזוטרפיה ביתית ‎אני רוצה לשאול שאלה- האם התעלמות רופא משפחה מהמלצות המחלקה האונקולוגית בקשר לפיזוטרפיה ביתית הינה רשלנות רפואית?

שלום רב האישה שלי היא חולה אונקולוגית סרטן שד ב20/5/2015 היתי עם אישתי במיון עקב כאב צלעות שד שמאל מאוד כאובה עשו לה בדיקות במיון והכל היה תקין אבל בגלל הכאב החזק ביותר נתנו לה תרופה בזמן שהיתה במיון ושמה פרקוסט 5Mg/ 325MG ואחרי הצרופה הרגישה קצת טוב מלפני התרופה ובזמן השחרור ביקשתי מהם שיתנו לנו מרשם צרופה אבל סירבו לתת את המרשם ואמרו לי שרופא משפחה או רופא אונקולוג נותן לה את המרשם ואמרו שהם המליצו על התרופה שרשומה במכתב שחרור ב 21/5/2015 היה לנו תור אצל פרופסור אונקולוג שמטפל באישתי וקרא את מכתב השחרור של המלרד ואמר שהו יתן לנו תרופת Etopan 400 ונתן לנו את המרשם בזמן הזה אני לא היתי מודע לתרופה שנתנו לנו במיון כי יש לי אמונה בבית חולים שיתנו את הכל עבור החולה וגם הרופא האונקולוג חשבתי שיתן לנו אותו תרופה שנתנו לנו במיון ... קניתי את התרופה והאישה התחילה בתרופה אבל לא עזרה חה כלום יום אחרי יום ללא שיבור בכאבים ואני נבהל איך במיון מרגישה קצת טוב ובבית לו והיא נותלט אותה תרופה שנתנו לה במיון לפני כמה ימים ביקשתי את התיק הרפואי של אישתי מבית החולים ועכשיו אני מדפדף בנירות וקורא ראיתי שהצוות הרפואי של המיון נתן לנו צרופה חזקה כמו סמים וזה מה שעזר לה וראיתי מה שכתב רופא אונקולוג אחרי יום וראיתי שהוא נתן לנו תרופה רגילה של נגד כאבים בחודש אוגוסט האישה היתה מאושפזת בבית חולים עקב גרורה השלד עמוד השדרה ורופא מחלקה אמר אם היית מאחרת כמה ימים בית בסיכון לשיתוק והיתה במחלקה פיזוטראפית שמטפלת באישתי גם ובמכתב שחרור המליצה שיתנו לה פיזוטראפיה ביתית עקב הכאב שבשבילו היא לא יכולה ללכת למרפאה ולקבל את הטיפול אצלם הלכתי לרופא משפחה ונתתי לו את מכתב השחרור מהמחלקה והמליצו בו על פיזוטראפיה ביתית ונתתי לו גם ניר שכתבו בו כתב יד על פיזוטראפיה ביתית והרופא שאלה אותי היא עומדת על הרגליים אמרתי כן אז אמרה שהפיזוטרפיה הביתית היא רק למי שמרותק למיטה ולא עשתה לנו הפניה לפיזוטרפיה ביתית ובכוח הינו הולכים לחדר פיזוטראפיה במרפאה קראתי באחד מהאתרים שמתי ממליצים על פיזוטראפיה ביתית אז הרופא מחוייב לזה כי לא כל מי שמרותק למיתה מגיע לו את הפיזיותרפיה הזאת כי יש הרבה אנשים שאין באפשרותם ללכת בגלל הכאבים ואישית אחת מהם אני רוצה לשאול 1- האם הרופא האונקולוג מחויב לתת את התרופה שהמליצו עליה במיון ? במידה שהוא לא מחויב האם הוא רשאי לתת לה תרופה רגילה עם הכאב החזק ביותר או לתת תרופה יותר חזקה ממה שנתנו לי במיון ? 2- האם התעלמות רופא אונקולוג מהמלצות המיון הינה רשלנות רפואית 3- האם המיון היה מחויב לתת לנו מרשם תרופה עקב הכאבים האלה ולא לתת לנו להמתין לתור רופא אונקולוג? 4- האם התעלמות רופא משפחה מהמלצת המחלקה האונקוליגית בקשר לפיזוטרפיה ביתית הינה רשלנות רפואית? הערה : התקשרתי לכמה רוקחים חברים שלי ואמרו לי שהאטופן צרופה רגילה והפרקוסט זה תרופה חזקה לכאבים כמו סמים. חשוב להזכיר שבתאריך 31/5/2015 חזרנו למיון עקב החמרה גדולה בכאבים בצד שמאל ונתנו לה תרופה של OxyCod 10 MG

הבן שלי בן 19, בתאריך 25/9/15 הוא אושפז בבית החולים עקב כאבי בטן המופיעים בהתקפים ללא קשר לאכילה או תנוחה, ציין שיש לו דם בצואה, בנוסף חום 38 כשבוע, ירידה בתיאבון אוכל מעט ושותה הרבה. בהתחלה שמו בבידוד כי חששו שיש צהבת. לאחר מכן שללו צהבת ואמרו מחלת הנשיקה. אושפז במשך שבוע ללא טיפול אנטיביוטי מהסיבה שלא ידוע איזה חיידק תקף אותו. במהלך האישפוז נתן בדיקה צואה ונאמר באותו רגע שהבדיקה תקינה כי הדם לא סמוי. שוחררנו לאחר שבוע בידיעה שיש לבן שלי מחלת הנשיקה. הבן היה צריך להתגייס באוקטובר 2015 וקיבלנו דחייה בלי סיבה למרץ 2016. במשך הזמן הבן המשיך להתלונן על כאבים בבטן ועל יציאות דמיות. שלחתי אותו לעשות בדיקות בקופת חולים והתקשרו להגיד שיש בדיקה אחת לא תקינה, שאלו אם התאמן לפני זה והבן אמר ששיחק כדורגל. בסוף הזמנתי לו תור לרופא גסטרו והוא שלח אותו לבדיקת קולונסקופיה קצרה. שבוע לפני הגיוס קיבלנו תור לבדיקה ונאמר לנו שיש לבן דלקת כרונית עם ארוזיות עד 15 ס"מ ברקטום ונלקח ביופסיות. טיפול תרופתי נרות ראפאסל. הרופא ישר אמר שלא יהיה גיוס מכיוון שהצבא לא מתעסק עם חיילים במחלה כרונית. הבן התגייס לקרבי וביום הרביעי כשהרופא ראה את המסמך ישר נתן פרופיל 21. קיבלנו את תוצאות הביופסיה: קטעי רירית של מעי הגס עם תסנין חריף סביב הבלוטות. ממצאים מתאימים ל IBD יתכן מאוד מסוג קוליטיס כיבית. אם במהלך האישפוז בספטמבר 2015 היו עושים בדיקת גסטרו הבן לא היה עובר את מהלך הגיוס בכלל ולא היה נכנס למשבר. רק בריאות

שלום לפני כ6חדשים התחלתי לסבול מכאבים חזקים בכתף וביד ימין במהלך החודש הראשון פניתי לכמה רופאי משפחה בקופ''ח, כל אחד טען משהו אחר, חלק דלקת בכיס, חלק התקררות, ועוד ועוד. פניתי לאורטופד של הקופה, שתוך 2-3 דקות החליט שזו דלקת או קרע בגיד, נתן לי תרופה אנטי דלקתית ופטר אותי לשלום. (2 -3דקות של בדיקה!!) לאחר שסיימתי ליטול את התרופה ולא הורגש שינוי לטובה, פניתי אליו שוב, והוא התעקש שזו דלקת או קרע בגיד ושלח אותי לצילום us תוצאות הצילום הראו בבירור שאין דלקת או קרע כלל וכלל. בשלב זה , אשתי פנתה אליו שוב בשאלה מה מקור הכאבים החזקים, והאם אין חשש שמשהו לוחץ על העצב כדוגמת גידול ח''ו או משהו אחר . הוא ענה לה: גברתי, בעלך איש צעיר, יש לו דלקת בגיד ,שילך לפיזיותרפיה, ויעשה קצת פעילות גופנית שלא תזיק לו פניתי לפיזיותרפיה בעקבות המלצתו עם אבחנה של דלקת בגיד תוך כדי לפיזיותרפיה התחלתי להרגיש כאבים עזים בגב בכתף ולאורך יד ימין, הפיזיוטרפיסט, שקיבל אבחנה של דלקת בגיד, אמר לי שחלק מהתהליך זה החמרה תקופתית בכאבים ועלי לעבור סידרת טיפולים ארוכה. מאותו יום החמירו הכאבים לרמה מטורפת, התחלתי להתעורר בלילה מכאבים עזים, הפסקתי לנהוג, לכתוב, ואף התקשיתי מאד לקום מהמיטה לבד, להתקלח, לאכול בכף ביד ימין ועוד הכאבים הוחמרו באופן ברור ומוחלט פי 10 מאותו יום של הפיזיוטרפיה. בשלב זה הייתי אובד עצות ורציתי עזרה דחופה לכאבים, פניתי לרופאת ילדים, היחידה שהיתה במרפאה בשעה זו, והיא באופן מיידי אמרה לי : אדוני, אתה סובל מפריצת דיסק צווארי, הפנתה אותי למיון דחוף שם אובחנתי באותו יום עם פריצת דיסק בבדיקה ידנית, והופניתי לבדיקת סי טי בדיקת הסי טי העידה בבירור על פריצת דיסק צווארי קשה פניתי לעוד אורטופדיים של הקופה, וכשמצבי המשיך להחמיר פניתי לאורטופד פרטי שהמליץ על אם אר איי לבדיקה דחופה לפני ניתוח. לאחר כ5 חדשים מתחילת הכאבים נותחתי בצוואר, כרגע הכאבים פחתו, אני מוגבל עם קיבוע פנימי וחיצוני בינתיים ועדיין מוקדם לקבוע את תוצאות הניתוח אציין, שהתחלתי לצרוך תרופות אופייאטיות במינונים גבוהים מאד מאז הפיזיוטרפיה, וגם הם לא עזרו לי כמעט. קראתי ברשת חוות דעת שפיזיוטרפיה מוטעית עלולה להחמיר את פריצת הדיסק, ואף לגרום לללחץ על חוט השדרה (כפי שאובחן אצלי) תוך כדי הבדיקות וההדמיות, עברתי כמה טיפולים שמרניים לפני הניתוח בהכוונת האורטופד הפרטי. שלחתי מכתב תלונה לקופ''ח על הרופא, ונעניתי שהם פנו אליו לקבלת תגובה והוא סירב להגיב, ציינו שהם רואים זאת בחומרה ותלונתי תועבר לרופא המחוזי ולהנהלת הקופה. שאלתי היא: האם עלי להוכיח באופן ודאי שההחמרה בכאבים והצורך בניתוח ( 90 אחוז מפריצות הדיסק צווארי אינם מנותחים) נבעו מהאבחון השגוי,מהאיחור מאבחון ומה פיזיותרפיה השגויה שבוודאות החמירה את הכאבים לרמה של חוסר תפקוד מוחלט, ותלות יומיומית במשך כמה חדשים בבני משפחתי וידידים. באם נתקלתם בתקדימים מסוג זה. אשמח לתשובתך רוב תודות על הייעוץ

‎שלום רב
האישה שלי היא חולה אונקולוגית סרטן שד 
לא הייה איחור מרופא המשפחה אבל היא כמה דברים שאני אדגיש לך עכשיו שלפי דעתי שהן חמורות מאוד 
עשינו את הפיופסיה והתברר שיש לאישתי סרטן שד בגודל של 2 ס
עם בלוטות לימפה מעורבות הרופא האונקולוג אמר לא נתחיל בטיפול עד שתעשו את האמראי ואת הפיתסיטי ותורים לקחו כמעט כחודשיים עד שגמרנו את הבדיקות.
התחלנו בכימותרפיה והגוש בשד לא מגיב לטיפול ואנחנו אומרים לרופא אונקולוג צריך ניתוח והוא אומר שהטיפול הכימותרפי לפני ניתוח בשל מעורבות בלוטות למפה יותר טוב סבלנו סבלנו סבלנו עד שהרופא האונקולוג המליץ להפסיק את הכימותרפיה כי היא לא מגיבה בגוש אלא רק בבלוטות לימפה מגיב 
בזמן התור שבוא הפסיק הרופא את הכימותרפיה האישה הייתה מרגישה בכאבים בצלעות שמאל וסיפרנו לאונקולוג אבל אמר לנו שזה אולי מתופעות לוואי יום אחרי יום אחרי יום הכאב מתמשך ומחמיר האישה לא היתה יכולה לישון מכאב וכל הלילה בוכה ואני מסתכל עליה ואני לא יכול לעזור לה לקחתי אותה למיון ואמרו שהכל בסדר אמרתי להם תאשפזו אותה במחלקה אונקולוגית ואמרו שהם לא רשאים כי הבדיקות תקינות המליצו לה על אוקסיקוד תרופה ושחררו אותנו אחרי שבוע ימים חזרנו עוד פעם למיון עקב החמרת מצב וגם לא אשפזו אותה כל הלילה כאב בצלעות ואפילו בדיקת פיטסיטי כל גופי לבדוק האם יש חשד לגרורה לא המליצו 
חלף יותר מחודש ואף אחד לא עוזר לה רק תרופות סמים אוקסקוד ותרגין היתה לנו ישיבה במרכז לבריאות השד וסיפרנו לכירורג ולאונקולוג ואמרתי תאשפזו אותה את לא רואים איך היא בבית אבל סתם אמרו אנחנו לא מאשפזים ככה ולא אשפזו אותה ונתנו לנו תור לפיטסיטי וזה כמעט שחלף חודשיים לכאבים המתמשכים 
הגענו לבדיקת הפיטסיטי והיא קשה לה בבדיקה עם הכאב באמת אחרי הבדיקה ביום התקשרה אלי רופא המשפחה ואמר לי שאין גרורה בעצמות וגם רופא פרטי אמר לי שאין גרורה כי בבדיקה היתה קליטה היפרמטבולית בעוצמה גבוהה בחוליה d6 ללא ממצא רנטגני תואם 
הזמין אותנו רופא אונקולוג לשיחה ואמר שיש סיכוי שתהיה גרורה ובגלל זה נקבל קרנות לעמוד השדרה 
הגענו למחרת לסימולציה ולפני לכנס לבדיקה התחיל הכאב והאישה בוכה וצועקת ואף אחד לא עוזר לה בבית חולים 
ראה אותנו לא יודע מה התפקיד שלו באמת ואמר למה את לא מאושפזת אמרנו שאף אחד לא אשפז אותה הוא אמר עכשיו אני מאשפז אותה ומהיום תתחיל לקבל את ההקרנות אבל רופא ההקרנות היה לו עומס ואמר רק מחר נתחיל לקחתי את היד של אשתי והכנסתי אותה לסימולציה והיא בוכה ומתה מכאבים ואחר כך רציתי לקחת אותה למחלקה כמו חייל שפצוע קשה ואני מרים אותה מהקתף שלה ראה אותנו אותו גבר שאמר לאשפז אותה ואם תשבו בוא אני עכשיו מביא סניטר שיקח אותה למחלקה זה לא נורמלי מה שקורא לכם
התחלנו לקבל הקרנות והרופא במחלקה שיפר לאישה שלי ואמר לה שיש לה גרורה בעוצמה גבוהה ואמר אם היינו מאחרים כמה ימים הייה סיכוי גדול שיהיה לה שיתוק כל האיחור הזה וזה לא איחור אני לא יכול להבין חודשיים לקח להם עד השתכנעו לעשות לה בדיקות הפיטסיטי עד שהכאב החמיר באמת הרופאים נהנים יושנים בבית ואני צועקים בבית ואף אחד לא שומע ולא עוזר
אחרי ההקרנות התחלנו לקבל טיפול הירמונלי טמוקספין ולוקרין להפסקת מחזור וגם טיפול חיזוק עצמות שנקרא זומירא אחרי כמה שבועות הכאב ירד וירד וירד עד שנשאר קצב כאב והא מחאמיד מתי שהאישה עושה תנועות בגב כמו לרים משהוא
כל הזמן הזה והגוש בשד גודל יום אחרי יום עד שהגיע ליותר מ5 ס
הרופא האונקולוג ראה שהבולטות לימפה נעלמו במישוש יד ושהכרה בגב נעלם קצת קצת ובשביל זה הזמין אותנו לשיחה עם כירורג בשל כריתת שד לצערי הרב 
עשינו בדיקת פיטסיטי
בבדיקה ללא ממצא פתולוגי בחוליה d6 
חוליות d4 d8 נזק אחרי טיפול קרינתי עם הזמן יעלם
נסיגה של המחלה בבלוטות לימפה

רופא פלסטיקאי וכירורג אמרו שצריך כריתת שד מלאה ללא שחזור כי העור נדבק לגוש וצריך להמתין כמה חודשים לניתוח שני לשיחזור הסכמנו וחתמו על מסמכי הניתוח אבל האישה לא הייתה מוכנה נפשית לניתוח ודחינו את הניתוח כמה שבועות ועכשיו יש לי תור קרוב לכירורג עקב דחיית הניתוח הזמין אותנו לשיחה כי צריך לעשות את הניתוח...
מצטער שכתבתי הרבה אבל הנה אני מסכם
 1- הגוש בהתחלה היה בגודל 2 ס ואחרי שבעה חודשים 5 ס וזה אומר שהטיפול של בית החולים לאישית לא היה יעיל או שהטיפול לא היה נכון לפי דעתי כי אם זה לא מגיב אז אין דבר כזה שיגדל תחת טיפול.
 2- המתנה עם כאבים כרוניים מתמשכים כחודשיים ללא אשפוז בבית חולים עקב הכאבים עד שהזמינו אותה לפיטסיטי ולגלות שיש גרורה.פ ‎
אסמח לענות לי האם מגיע לנו פיצוי עקב הרשלנות באיחור באבחון גרורה וטיפול לא יעיל?

רשלנות רפואית? א. אי קבלת מענה להפרעה דיכאונית באזור המגורים לאורך טווח ממושך? ב. אי קבלת מענה הולם מרופא המשפחה בהתייחס לפניות הקשורות לרופאת משפחה? ג. כעת שבר באגן, אי התייחסותו כאשר אני כבולה לבית. אמור להסדיר שיקום בדירה. לא מסדיר הנושא. אין שירות פסיוטרפיה בשיקום בדירה השייך לקופה, אין עזרת הרווחה אשר אמורה להנתן בחרום לאדם החי בגפו ונכה. אין למעשה כלום. ידע שנאלצתי להשתחרר מבית החולים לאחר אירוע השבר, חבלה לאחר תקיפה, לא סתם נפילה, ממש לא, אושפזתי בהמתנה לשיקום ב"רעות" אך לא היה שם מקום. ההמתנה הייתה ממושכת בבית החולים "מאיר" בתנאים ירודים ביותר בהתייחסות גרועה ומתחת לכל ביקורת מהצוות הכולל, לא הייתה לי על כך שליטה, ונאלצתי לשחרר את עצמי לאחר שבוע. סמכתי על כך שכאשר אגיע לביתי רופא המשפחה יסדיר את השירות של קבלת שיקום מהקהילה כפי שכתבתי לעיל, אך לא הסדיר דבר. היום התקשרתי בכדי לקבוע אליו "תור" לא היה רק לעוד שבוע נאמר מהפקידה, וגם זה באילוץ רב. מה עלי לעשות כאשר במכתב השחרור מ"מאיר" בתחילתו כתובות שתי שורות לא נכונות, ההמשך אומר שעלי להיות במנוחה רבה עם מינימום מאמץ ואין לי שום עזרה וסיוע מאף גורם??