פורום פסיכיאטריה - עמוד 107

שלום רב. הבן שלי בן 25 מתמודד עם סכיזופרניה וכבר 3 שנים מקבל תרופות אנטי פסיכוטיות(פלודיקט 37.5מג בשבועיים ורקסולטי 4מג ביום)כמו כן מקבל גם קמדרין 5מג,אסיוואל 10מג ואלטרול 25מג ביום. לפני כשנה החלו להופיע אצלו תופעות של ריור,פה פתוח וקושי בדיבור. בשבועיים האחרונים התווספה עוד בעיה והיא שקשה לבן שלי ללעוס ולבלוע את האוכל בשעות הבוקר וגם בצהריים,אחכ איכשהו זה עובר לו עד למחרת וחוזר חלילה. פניתי לפסיכיאטר של הבן שלי והוא הפנה אותנו לנוירולוג להפרעות תנועה בתקווה שימצא פתרון לעניין. אתמול היינו אצל הנוירולוג והוא המליץ שהבן שלי יעבור הזרקות של בוטוקס לאזור של שרירי הלסת והאזור כדי להקל על הלעיסה והבליעה ועל הדרך אולי גם יעזור לדיבור "המרוח" ולריור. שאלותיי בבקשה. 1-האם מותר למטופל שמתמודד עם סכיזופרניה ושמטופל בתרופות אנטי פסיכוטיות לקבל הזרקות של בוטוקס לטיפול בדיסטוניה? 2-האם מנסיונך הבוטוקס יכול לעזור בנושא? הפסיכיאטר של הבן שלי נמצא בחופשה ארוכה ולכן אני שואל פה. תודה וחג שמח.

שלום ד''ר וולקוב, שאלתי פה השבוע בנוגע לטיפול באסקטמין וברצוני להוסיף עוד שאלה: האם אסקטמין מיועד בעיקר לטיפול לטווח הקצר? כלומר האם הטיפול פחות יתאים לאנשים שלוקים בדיכאון כרוני ארוך טווח ואנשים שזקוקים לתחזוקה שוטפת בכדי למנוע הישנות? תודה.

שלום רב, 15 שנים שאני מנסה עם פסיכיאטר למצוא משהו תרופתי שיועיל עבורי להתקפות חרדה ומה שעושה את העבודה זה רק Alprazolam 2MG שאני לוקח כבר 8 שנים.ניסיונות להפחתת מינון הביאו לחזרה של התקפי חרדה. יש לי מכתבי כיסוי מהפסיכיאטר המטפל שממליץ על המשך טיפול קבוע בכדור ללא ניסיון מיותר להפחתת מינון. הבעיה: הפסיכיאטר עובד כיועץ בקופה שבה אני נמצא וזאת קופה שאני מאוד לא מרוצה ממנה ובגלל זה רוצה לעבור עם המשפחה לקופת חולים אחרת איתה לפסיכיאטר אין הסכם בהסדר או בהחזר. אני בטוח שהרופא/ת משפחה בקופה החדשה, יכבד את ההמלצה הרשומה של הפסיכיאטר אבל חשוב לי להגיע לרופא פסיכיאטר אחת לכמה חודשים לביקורת רק שיראה שאני בסדר, כלומר מאוזן. יש לי חשש מאוד שפסיכיאטר של קופת חולים יתחיל לנסות עליי כל מיני שילובים אחרים היות וברוב המקרים לא מומלץ טיפול קבוע בכדורים ממשפחת הבנזודיאזפינים ובכל זאת חשוב לי להיות במעקב מסוים של רופא פסיכיאטר. אודה מאוד לעזרתך בהכוונה מה עלי לעשות כדי שאהיה שקט עם המעבר לקופה אחרת תוך המשך הטיפול התרופתי הנוכחי. שאלה נוספת- אם אני מיוצב עם הטיפול התרופתי הנוכחי, מספיק להגיע לפגישות ביקורת אצל פסיכיאטר אחת לשנה?

שלום ד"ר וולקוב. אני בן 41, מגיל נערות אני סובל משלל תסמינים ותחושות שאובחנו לאחר השירות הצבאי כהפרעת חרדה מוכללת. ניסיתי להימנע מטיפול תרופתי, כנראה בגלל כל הלחץ והאחריות אחרי הצבא: החזקה בעבודה מסודרת, רכישת דירה וחתונה התפרצו בנוסף להפרעת החרדה הכללית התקפי פאניקה שכללו קפיצות שרירים ופאניקה חזקה. אז לראשונה פניתי בדחיפות לפסיכיאטר פרטי אשר המליץ להתחיל מיד כדורי ציפרלקס עד 20 מ"ג. מתוך מחשבה אופטימית שאצליח גם להפסיק את התקפי החרדה וגם סוף סוף לטפל בהפרעת החרדה הכללית הכרונית באותו הכדור התאכזבתי מאוד כי הכדור פשוט לא עזר לאף אחד מהבעיות גם בשימוש ממושך במינון 20 מ"ג. גם תוספת מירו ולאחר מכן החלפה לויאפקס XR עד 225 מ"ג לא הובילו לשיפור. הפסיכיאטר אמר כי במצבי הכדור המתאים ביותר הוא קלונקס 2 מ"ג אותו ביקש שאקח בלילה לפני השינה. הקלונקס עזר והפסיק את התקפי החרדה אבל לא הועיל לטווח ארוך להפרעת החרדה הכללית ולכן ביקש הפסיכיאטר שאמשיך להשתמש בויאפקס גם אם אני לא מרגיש שזה עוזר. אני מגיע לפגישת מעקב 3 פעמים בשנה כאשר אני מטופל בקלונקס 2 מ"ג כבר 13 שנה ובשנתיים האחרונות הויאפקס (שלא ממש היה יעיל) הוחלף ללוסטרל + וולבוטרין XR (הוולבוטרין- כדי לשפר הנאה ומצב רוח) התייעצתי עם הפסיכיאטר והוא טוען שמה שעובד אצלי זה קלונקס ולכן ממליץ להימנע מניסיונות מיותרים לירידה או "משחק" במינון שלו. ניסיתי הרבה תרופות בינהם רסיטל, פאקסט, רמרון, אריפלי עד 5 מ"ג כאוגמנטציה- ללא שום תועלת (האריפלי גרם לאקתיזיה). הפסיכיאטר אמר שכיון שמדובר בהפרעה כרונית מתמשכת עליי להמשיך קבוע עם כדורי קלונקס 2 מ"ג ועם לוסטרל 100 מ"ג+ וולבוטרין XR במינון 150 מ"ג ולהסתפק בתועלת החלקית שהם מספקים. בעיניי, זה מדאיג ומדכא מכך שאצטרך לקחת כדורים לכל החיים וגם חושש שזה משהו שיסכן את בריאותי בטווח הארוך עם השנים. אשמח מאוד לשמוע את חוות דעתך על בטיחות הטיפול ויעילותו. תודה ושנה טובה !

אדם בגיל 70. לפני 15 שנה עבר פגיעת ראש .יש ליקוי קוגנטיבי כמו קושי בהפנמה וגמישות מחשבה. אינו מסכים לראות איש מקצוע. כבר מספר שנים אוסף בקבוקים למרות שאין לו בעייה כספית. הבית שלו מלא שקי בקבוקים.ומעט מאוד מתוכם הוא מוכר. האם זה ניתן לריפוי? איך?

בני אובחן כבעל הפרעה מקבוצה B . מה ניתן לעשות? הוא בן 25 לא לומד הפסיק לעבוד תקופות מעשן גראס ושכנעו אותו שהוא מכור

ברצוני להתחיל לקחת אוזמפיק לירידה במשקל (בליווי רופא כמובן), נוטלת 15 מג סרוקסט האם הדבר עלול ליצור תגובה לא טובה או הישנות חרדות?

מטפל רגשי המליץ לי לפנות לפסיכיאטר לקבל אבחנה. אני מעדיפה לחשוב שהתקופה של הדיכאון תעבור ולא להכניס לגוף חומר שישתלט עלי. וגם איני רוצה להרוס את השם.

שלום, אשמח להכוונה: אמא שלי בת 72, היתה נוטלת ציפרלקס 10 מג בעשור האחרון ובכמה שנים האחרונות היתה נוטלת אלפרליד 1 מג בלילה כדי לישון. מצב הנפשי והשינה בלילה היו מצוינים. היתה עצמאית לחלוטין, מתגוררת לבד. לפני כמה חודשים חלתה במחלה כרונית קשה. בעקבות החולי ועקב הטיפול בסטרואידים, חלה החמרה בדיכאון. הזמנו גריאטר חירום הביתה, הוא החליף לה את הטיפול בדיכאון. ללילה רשם סרוקוול 25 מג ובקש שנגמול אותה מאלפרליד. כרגע ירדה ל0.5 מג אלפרליד ובנתים הכל בסדר. השאלה אם סרוקוול 25 לבדו יעזור לה לישון לילה שלם? לגבי הויאפקס: רשם לה מינון של כדור אחד 37.5 מג לשבועים אחרי זה 2 כדורים ביום של 37.5 מג לעוד שבועים ואחרי זה כדור 1 של 150xr. מיד שהחלה ליטול את הויאפקס היא קמה על הרגלים וחל שיפור במצב הנפשי שלה אך קרו גם 2 תופעות לוואי- גלי חום והזעות ותחושות של שריפה בגוף. בזמן שנטלה את הכדורים של 37.5 זה היה יחסית חלש ובא בגלים. שהחלה לקחת את הכדור 150xr, סבלה במשך כל היום מזיעה מרובה, מים שיורדים מהגוף וגרוע מכך תחושה חזקה של שריפה בכל הגוף ללא הפסקה שלא נתן לה מנוחה. היא לא שרדה את הכדור הזה. אחרי 4 ימים הפסיקה אותו וחזרה ל2 הכדורים ביום של 37.5 מג. הגריאטר אמר שיתכן שהמינון של 150xr חזק לה מדי ואם היה לה בסדר עם המינון של 75 שתישאר איתו. לא סיפק כרגע חלופה אחרת. בנתים ממשיכים איתו מחוסר ברירה אך הגלי חום ותחושות הצריבה מפריעים לה מאוד וכמו כן, האם נכון להמשיך עם 2 כדורים של 37.5 לאורך זמן? כמו כן, שהתחילה עם ה2 כדורים היא ממש התייצבה. אחרי שעלתה ל150 וחזרה ל75, פתאום כאילו זה לא מספק לה. אודה על כל הכוונה בנושא.

שלום ד''ר , כיום הטיפול בקטמין מותווה לדיכאון. אך האם יש גם עדויות או מחקרים ליעילות כנגד הפרעות חרדה? והאם להערכתך בעתיד תיתכן התוויה גם להפרעות חרדה? ושאלה נוספת: האם הטיפול מיועד רק לטווח הקצר ולמצבים אקוטים? לעומת אנשים שסובלים מהפרעה כרונית לטווח הרחוק לא יכולים להפיק ממנו הרבה תועלת? תודה