פורום פסיכיאטריה - עמוד 1162

בשבועיים הראשונים הרגשתי אנרגיות מרץ הרבה, וכעת חלה נסיגה מרגיש רגיל, מה הסיבה

שלום רב אני סובל מבעיה שהיא "המחשבות", אני חושב הרבה במהלך היום, הכוונה היא שאני מדמיין הרבה ומדבר עם עצמי "לא בקול" בצורה מפורזת שקשה להפסיק אותה ומרגיש כל הזמן שטף מחשבות...בעבר היה לי אובססיה קומפליסיבית וטופלתי בפרוזק, ריטלין עשה לי חרדות אך אני עדיין מתקשה בחיי היום יום...הפסיכיאטרית שלי רשמה לי סימבלטה 90 מ"ג ורספרדל 1 מ"ג, שאמרה שהוא יפחית את הפאניקה של הריטלין, אך למרות זאת אני מרגיש שהריטלין מכניס אותי לסוג של דיכאון ודיספוריה ? האם זה תגובה טבעית?

שלום, בן משפחתי סובל מדיכאון כרוני אך אינו מטופל, מזה שנים רבות. בנוסף התפתח אצלו קושי בבליעה, דבר הגורם לו לאכול בצורה חריגה: פליטות מזון עקב תחושת מחנק (מדומה?), אכילה בכמויות קטנות תוך השמעת קולות מציצת מזון וכד'. כאשר מצבו הנפשי בנסיגה, תופעות האכילה הנ"ל מחמירות, כמעט עד כדי הימנעות מאכילה. האם ייתכן קשר לדיכאון שגרם לתופעה שתוארה ?? תודה מראש

ד"ר רובין שלום, סובל מדיכאון כרוני ומטופל בויאפקס ואדרונקס (לאחר שניסיתי מס' תרופות ללא הצלחה) בנוסף יש לי קרוהן במעי הדק. הרופא טוען שאני רגיש לתרופות, וכי עבורי הטיפול הנו למצוא איזון בין 2 התרופות הנ"ל ("חלון טיפולי")וכעת עדיין הוא לא יודע להעריך את המינונים. השאלה: 1. האם יש אבחנה בין סוגי הדיכאונות ואצלי מדובר במחלה שמחייבת טיפול מיוחד כפי שהומלץ? ממה שקראתי באינטרנט, לא מצאתי גישה טיפולית כזו ואני מוטרד מכך. 2. בהנחה שאמצא נקודת איזון במינוני התרופות - האם הנק' הזו תהיה לטווח ארוך, או שמידי פעם יש למצוא נקודת איזון חדשה על ידי משחק במינונים? 3. האם מקובל להוסיף תרופה שלישית ל-2 שאני כבר מקבל כדי לסייע בטיפול (חוץ מתרופות הרגעה). רב תודות

שלום דר' רובין אנייודעת שזה לא פורום פסיכוגריאטריה אבל השאלה פסיכיאטרית יותר מגריאטרית והכי חשוב – היסודיות והמקצועיות שלך בתשובותייך יהיו לעזר רב בתשובתך, אז אודה לעצתך. בן 78 שמקבל טיפול הורמונלי בזריקות להורדת טסטוסטרון בעקבות סרטן ערמונית מזה כשנה התחיל לסבול לפני כמה חודשים מדכאון, חרדה, צפצופים באוזניים, מחשבות רעות לדבריו, כמו סיוטים על מוות, עצבנות חוסר יכולת להקשיב לאנשים ורצון להיות כל הזמן עם אנשים סביבו או לצאת החוצה, הוא סובל מדכאון, חרדה להיות לבד או שמשהו יקרה, מתח ועצבנות. ארבעה דברים שונים. למרות כל אלה יש בו רצון גדול להיות מוקף באנשים, לצאת כמה שיותר על מנת לא להיות לבד (מתגורר לבד). בעברו ארוע מוחי ומתהלך בהליכון. אחרי שעבר כל בדיקה אפשרית (כולל סיטי מח, רופא אף אוזן גרון, ובדיקת שמיעה, ונוירולוג, אשפוז בפמינית ומה לא) הנוירולוג ואני הבנו שמדובר נטו מחרדה ודכאון שנובעים מהטיפול ההורמונלי שהוריד את הטסטוסטרון לרמה כמעט אפסית. הנוירולוג אמר בבדיקה לפני חודשיים שאין קשר לארוע המוחי או למצבים של זיקנה. רשם לו ציפרלקס 10 מג וקלונקס 0.5 מג פעמיים ביום. הקלונקס השפיע מיד – הרגיע אותו מאוד לארבע חמש שעות עד כדי נמנום, הוריד לגמרי את הציפצופים באוזניים, אולי גם בגלל שהוריד לחץ דם על הדרך. בגלל שהוא מתהלך בהליכון, מאוד מסוכן הכדור הזה כי הוא איטי יותר, מבולבל, אבל זה מרגיע/מסמם אותו, וכשהפסקנו לשבוע את הכדור של הערב היה עצבני וחסר מנוחה, הציפצופים חזרו.. בקיצור ממשיכים עם זה אבל בשאיפה להיפטר מזה. הציפרלקס נלקח כבר חודש ושלושה שבועות (שבועיים ראשונים חצי כדור ובהמשך כדור שלם). וגם קלונקס פעמיים ביום. וההתרשמות היא ש: א. נוספה עייפות, אפאטיות, לא מחייך בכלל (!)חוסר תאבון, לא רוצה לעשות שום דבר, עייף, נראה מסטול – כלומר החמרה של הדכאון. כנראה מהציפרלקס כי הקלונקס גרם לעייפות שונה מיד בתחילת הטיפול מזו שהופיעה בשבועיים האחרונים שהיא סוג של אפטיות – שהתגברה כשהעלינו את הציפרלקס. ב. החרדה ירדה בחצי, אבל קיימת. ג. המתח והעצבנות ירדו בחצי. רופא המשפחה אמר – תורידי את הציפרלקס לחצי. הורדנו כבר שבוע, לא משמעותי. אולי מקל מעט על האפטיות. הנוירולוג אמר – תבואו למרפאה, אולי צריך להגדיל מינון (???) או להחליף לאותה משפחה... לפסיכוגריאטר אין טעם ללכת עכשיו כי הקלונקס וכל המצב הזה הפכו אותו למעט מבולבל, אפאטי וכו'.ו לשכחה של פרטים קטנים. התופעות האלו לא היו כלל לפני הטיפול הזה ואני לא רוצה להיכנס לבירור פסיכוגריאטרי שימקם אותו במקום רחוק מהיכן שהוא. אלא לטפל בדכאון הקשה והחרדה האקוטים. רציתי לשאול - 1. יש לי חשש שאו שצריך להפסיק את הציפרלקס כי הוא לא עוזר ומזיק, מיידית (!) כמובן באישור רופא המשפחה. או שלהיפך, צריך להמשיך ולהגדיל. אסביר - שבגלל שהתחלנו עם חצי כדור שבועיים ואחרי חודש שוב הורדנו לחצי – אולי הכדור עוד תקוע על תופעות הלוואי הראשוניות ועוד לא השפיע כמו שצריך. שכאילו הוא לא ניתן במינון המתבקש לפחות שישה שבועות. מצד שני ברור שהתופעות נגרמות מהצירפרלקס והן לא נראות טוב. האם אמורות לחלוף? האם זה שלב מספק לקבוע שצריך להפסיק? 2. יש את נושא הערמונית, יש הרבה תרופות נוגדות דכאון שאסור לקחת אותן כשיש הגדלה של הערמונית. הוא סובל מגידול בערמונית שמטופל, אבל יש הגדלה. לא בטוחה שהפסיכיאטרים מעורים בזה, ולא בטוח שזה קשור להגדלה ממארת ולא שפירה. את יודעת במקרה לומר מאיזו קבוצה להתרחק ואיזו קבוצה תהיה בסדר עבורו? 3. מה דעתך על כל המצב הזה?מה השלב הבא , אני מבינה שזה ניסוי וטעיה,ואשמח לעצתך. אין לו ולא היו לו בעיות שינה לכן מוזר שרופא המשפחה הציע כדור בשם מירו שמשרה שינה הבנתי (רק הציע, הוא אמר שהוא מבין רק בציפרלקס). תודה רבה, א.

לקחתי אותו רק פעם אחת ומייד הפסקתי עקב בעיה בתפקוד המיני האם ביום שלמחרת התפקוד יחזור לתפקוד רגיל?

אני טופלתי מספר חודשים בציפרלקס 20 מ"ג ובסך הכל לא הרגשתי עצוב או מדוכא ולא חרד הרגשתי עייפות וחוסר אנרגיה וירידה בחשק המיני לפני שבועיים באישור הפסיכיאטר לאור העניין של העייפות והירידה בחשק המיני, הוחלט לעבור לוולבוטרין ולהתחיל עם 150 מ"ג את ההפסקה עם הציפרלקס עשיתי דיי מהר, הורדתי ל10 מ"ג בבת אחת ותוך כדי התחלתי עם הוולבוטרין, אחרי שבוע הפסקתי לגמרי עם הציפרלקס. עכשיו בעצם עברו שבועיים מאז תחילת הוולבוטרין 150 מ"ג ואני כבר שבוע שהפסקתי לחלוטין עם הציפרלקס. אני מרגיש כמה תופעות קודם כל אני מרגיש בימים האחרונים (כנראה לאור הפסקת הציפרלקס) אני מרגיש חוסר נוחות בראש ומן סחרורים כאלה שבאים והולכים אני מניח שזה ייתכן מההפסקה המהירה עם הציפרלקס? התופעה היותר מטרידה זה שבימים האחרונים אני מרגיש מדוכדכך ורגיש יתר על המידה, מצבי רוח משתנים במשך היום באופן רנדומלי כשלפתע אני פתאום מתחיל להרגיש עצוב או מדוכדך, ולפני זה או לאחר מכן המצב רוח חוזר לקדמותו. כמו כן בימים האחרונים יוצא לי לשמוע שיר מסויים למשל ואני מתחיל ממש להתרגש יתר על המידה מהמילים עד כדי דמעות בעיניים. אני מרגיש שאני הפכתי ליותר רגיש ורגישי שזה כבר מוגזם. גם באינטרקציות חברתיות. כשהייתי עם הציפרלקס 20 מ"ג כל זה לא היה. אני אדגיש שוב אני על 150 מ"ג וולבוטרין שבועיים. את הציפרלקס הורדתי למשך שבוע ל10 מ"ג ולאחר מכן הפסקתי לגמרי. מה שכן בימים הראשונים עם הוולבוטרין הרגשתי מרץ ואנרגיות וזה חלף, כרגע מרגיש שוב עייפות. מה אלו התופעות האלה? זה מטריד אותי ופוגע לי בתפקוד. האם הדיכאון חזר לי? תופעות של טיפול תרופתי חדש? תופעות גמילה מהציפרלקס? אני מניח שהוולבוטרין עוד לא נותן השפעה מלאה כי אני רק שבועיים איתו, מגם שזה מינון נמוך שייתכן ואעלה אותו. אבל אשמח לשמוע את דעתך על המצב המטריד. תודה

אם לפי התאוריה הרפואית רגשות שלילים כמו דיכאון חרדה מתח וכדומה. כל אלו נובעים בגלל חוסר איזון כימי במוח ותהליכים ביוכימים בגוף. אז מדוע לקיחת תרופות אינה מתקנת את הבעיה באופן טוטלי? ומעלימה אותם לגמרי הרי המוח מקבל את החומר הכימי שדרוש לו. והאם באופן תיאורטי יכול להיות שבעתיד ימציאו תרופה שלחלוטין מאזנת את המוח ואז כולנו לא נרגיש יותר רגשות אלו בכלל?

הפסקתי טיפול בפריזמה וחזרתי אליו כמה וכמה פעמים. מתוך התנהגות אימפולסיבית. השאלה שלי עם אחרי שמפסיקים טיפול וחוזרים אליו כל כך הרבה פעמים האם הגוף מפתח עמידות לתרופה ואז היא כבר לא תשפיע ותעזור לו כמו בעבר?

מדוע בטיפול לחרדה ודיכאון פסיכיאטרים בדרך כלל יציעו להתחיל עם תרופות ממשפחת ssri או snri? ולא למשל תרופות ממשפחת maoi או tca. באילו מקרים כן מומלץ להשתמש בתרופת ממשפחות אלו?