פורום פסיכיאטריה - עמוד 455

שלום רב, אנחנו בזוגיות כבר 7 שנים ועד עכשיו בן זוגי היה אדם חם, אוהב ותומך. הוא מאוד חכם ואינטליגנטי. אנחנו מנהלים עסק מסעדנות משותף והיו לנו לאורך השנים הרבה לחץ ומתחים הקשורים לניהול העובדים ועניינים כלכליים. אף פעם לא הרגשתי שינוי קיצוני במצב שלו עד לכמה חודשים אחרונים. פתאום התחילו התקפי זעם נוראיים שבהם הוא היה הופך לאדם מרושע שהיה מאשים אותי בכל דבר אפשרי, היה זורק אותי ומציין שאני לא יותר משום כלום והוא סבל איתי על השנים. אחרי שעות בודדות של ניתוק מגע (והרבה מאוד דמעות שלי שלא זכו לשון אמפתיה מצדו), המצב חוזר להיות רגיל והוא מופתע על מה אני כועסת או למה שאהיה פגועה. המצב חזר על עצמו כמעט מדי יום במשך שבועות. נהייתי אדם מאוד עצוב ומתוסכל. בהפרש של כמה דקות מטריגר חסר כל היגיון, מהאדם הכי אוהב הוא היה הופך לאדם אלים (רגשית ומילולית) ומרושע. הוא גם פיתח פראנויה קיצונית שגורמת לו לחשוד בי כל פעם שאני נחמדה אליו. התזמון הקביל לפתיחה של סניף חדש והלחץ הגדול שנוסף עימו. רגע השיא היה כאשר הוא רשם לי מכתב התאבדות. עכשיו, אחרי שהמצב העסקי נרגע, התקפי הזעם התחילו להיות נדירים יותר. אני לא יכולה להפנות אותו לייעוץ פסיכולוגי כי אני חוששת שזה יכניס אותו לעוד התקף זעם ופראנויה. אני גם חוששת לשלומי כי יש לו השפעה רבה מאוד על רגשותיי ומצבי הנפשי. ואני כמובן חוששת לשלומו אם אעזוב אותו. ואדגיש כי במשך שנים רבות הייתה לנו מערכת יחסים תקינה ולפתע, בהפרש של ימים בודדים כבר התרגלתי לשמוע שאיננו רוצה בי ומרחיק אותי ממנו בכל דרך אפשרית (בהתקף שנמשך לרוב כ-20-30 דק) האם מדובר בתופעה חולפת שתעבור עם היעלמות הלחץ? מה אני יכולה לעשות ללא התיוג שלו כזקוק לטיפול? אציין שהוא ואימו נמצאים ביחסים גרועים עוד מהשלב שהיה ילד צעיר והוא עזב מוקדם מאוד את הבית. אימו אף היא הרבתה בהתקפי זעם בעבר, כאשר הוא היה הקורבן שלהם. תודה מכל הלב על כל התייחסות.

האם את זמינה כדי לטפל בי אחרי כל ההמלצות שקיבלתי עלייך פשוט נורא קשה למצוא פסיכיאטר עם רזומה כמו שלך אני פשוט סובל יותר משנה וחצי לאחר כל מיני תרופת שלקחתי והמצב ממשיך להיות גרוע בתודה מראש בני חזן טל 0544319790

הנני סובל מדכאון שנמשך כשנה ++ ולאחר אשפוז ושחרור ב- 9/16 וטיפול ב- ECT ונסיונות רבים בתרופות שונות.מצבי ממשיך להיות גרוע עד נואש האם התרופות בכלל עוזרות. לאחר המלצה עלייך כפסיאיטרית בכירה בתחום הייתי מאוד רוצה לפגוש אותך באופן דחוף. אני סובל מאוד ואשמח מאוד לתגובה מיידית.תודה בני (054-43197900)

ד"ר קרני שלום רב! אני מטופלת בקלונקס 0.5 מ"ג (כדור 1 בערב) + סימבלתא 30 מ"ג בבוקר. האם ניתן לקחת רגיעון יום של הדס כדור אחד עד שניים ביום בנוסף לקלונקס וסימבלטה? תודה לציין שלאחרונה נגמלתי מכדור בוקר של קלונקס 0.5 מ"ג . ממתינה לתשובתך ושוב תודה רבה מראש!

https://www.ha-makom.co.il/article/noa-burshtein-hadad-kshira לנוחיות העתקתי חלק מהכתבה: התחלת העתקה****** "כסטודנט, לפני הרבה שנים, אמרו לי שקשירה גם היא טיפול, שיש מטופלים שזה מרגיע אותם. היום אני יודע להגיד באופן חד משמעי שקשירה היא לא טיפול, היא כשל טיפולי, אין לה שום ערך", אומר ד"ר שמעון בורשטיין, רופא בכיר בבית החולים הפסיכיאטרי ב"תל השומר", "הסכיזופרניה פוגעת בכ-3% מהאוכלוסייה. מדובר במחלה כרונית, שמופיעה בשנות העשרה והעשרים ומלווה את האדם לכל משך חייו. במחלות מהסוג הזה, מרבית החולים לא מגלים אלימות רוב הזמן, אבל יש פרקי זמן בהם הם סובלים מהתקף פסיכוטי, שמתבטא בפרשנות לקויה של המציאות, ואז הם סובלים ממחשבות שווא והזיות. במצבים כאלה, לפעמים אנשים הופכים אלימים". אך בעוד רוב החולים מגיבים לתרופות שהם מקבלים, אצל חלקם, ההתקף לא מושפע מהתרופות. בנקודה זו, כשצוות רפואי עומד בפני חולה אלים שלא מגיב לתרופות, תפקיד המטפלים מקבל תפנית חדה, ובמקום לעסוק בטיפול ודאגה לשלומם הנפשי של החולים, ברבים מהמקרים נאלץ הצוות לשמור על הביטחון הפיזי של כל השוהים במחלקה – המטופלים האלימים, אלה שאינם, והצוות עצמו. הבעיה מתחילה כשהאלטרנטיבה היחידה ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים בארץ היא קשירה. סוף העתקה***** לי אמרו באישפוז ש- 1% "חולים" ב"מחלה". אחוז המאושפזים עלה ב- 2%. נתון מעניין. אין לנו מספיק "חולים" אלימים? בואו נשים אותם עם אנשים לא אלימים, נטען שאין מקום, ונגן על אותם אנשים לא אלימים על ידי קשירתם של אלו שכן. אחלה ריפוי נפשי לאנשים שאינם אלימים. ככה נמלא את המחלקה, ונבקש עוד תקנים. והכי חשוב בכתבה המתחנחנת: בעוד רב ה"חולים" מגיבים לתרופות שהם מקבלים (שימו לב מקבלים!!!). איזה יופי, ה"חולים" מקבלים תרופות, לא מאיימים עליהם בזריקות אם לא יקחו, לא מזריקים להם בכח, הם מקבלים אותם. שיבא תת רמה של מחלקה פסיכיאטרית. לא מספיק עושים טובה שלא קושרים, אפילו פירה תפוח אדמה לא יודעים לעשות (אולי תבקשו תקציב לתפוחי אדמה מסוג מובחר יותר יצא יותר טוב בלי גושים דביקים), אז איך ידעו להיות רופאים.

שלום, אני בת 26 נוטלת מזה שנתיים שילוב של ויפאקס , טימוניל , אדרונקס, אביליפי וקלונקס לפי הצורך . כל זה לטיפול בחרדה וציקלותמיה קלה ולאחר נסיונות רבים של תרופות רבות . יש לי חבר מזה שנה והחשק המיני שלי פשוט ירוד מאוד ויש לי יובש נרתיקי , המעבר הוא קיצוני , מחשק מיני מאוד מאוד גבוה שגבר על בני הזוג שלי בדכ הוא נחלש מאוד ואני מנסה לברוח מלקיים יחסי מין. האם זה יתכן? מה ניתן לעשות מבלי לעשות שינוי קיצוני מדיי? תודה רבה

שלום רב, נטלתי סימבלטה 90 מ"ג ועברו לי יחסית רב התופעות כמו: בחילות, אי שקט, רעד, סחרחורות אך הלחץ בראש (במיוחד בבוקר) לא עבר לי. הלכתי לפסיכיאטר והוא הוריד לי את המינון ל-60 מ"ג והוסיף לי טרנקסל 5 מ"ג בבוקר ו-5 בערב. בהתחלה באמת התחלתי להרגיש שיפור עם הלחץ בראש. לאחר כחודש, התחלתי להרגיש שוב סימפטומים של חולשה, אי שקט, הלחץ בראש גבר, תחושה של עצבות וחוסר מצב רוח. חזרתי אליו שוב והוא העלה לי שוב את המינון ל-90 מ"ג והחליף לי את הטרנקסל בקלונקס. סימבלטה 90 מ"ג בבוקר+0.25 קלונקס ו- 0.25 קלונקס אחה"צ. 1. האם זה יכול לשפר את המצב? האם קלונקס עדיף מטרנקסל? 2. במידה וקלונקס לא יעזור לי ללחץ לראש, אוכל לחזור לקחת טרנקסל 5 מ"ג בבוקר עם הסימבלטה? כי נראה לי שזה די עבד לי בהתחלה. 3. האם ייתכן שהירידה במינון של הסימבלטה היא זו שהחמירה את המצב או הטרנקסל? 4. האם כל השינויים האלו בכדורים (העלה/הורדה במינון) והחלפת כדורים יכולה לגרום נזק כלשהו או אפילו נזק בלתי הפיך? אודה לעזרתך בהקדם.

שלום ד"ר... שהייתי בגיל 20 נתנו לי גי'לקס בגלל הפרעה פוסטטראומתית בצוותא עם מירו כי התלוננתי בעיקר על חוסר יכולת להירדם ומן נעילת שינה כזא והרבה יקיצות חלומות בהקיץ. הרופא נתן לי גי'לקס לקחתי כמה חודשים טובים 10 מ"ג בלבד ... אחריי שבועיים חשבתי הטבה בהפרעות שינה אמנם שינה גרועה אבל עדיין סוג של שינה . בגלל בעיות רפואיות אחרות שצצו לי הייתה צריך לעבור תהליך מסוים הפסקתי את הג'ילקס ... ואז התחיל התקף "מאניה" כאילו לא יכולתי להירדם ממש גם אם בלעתי 3 כדורים של בונדורמין כאילו אכלתי ... השאלה שלי אם אני מגדיר נכון שזה משקרה לי זה מאניה ? כי פשוט לא הייתי מסוגל להירדם בכלל משהו הזוי !!! לגבי המירו פשוט אותו הדבר לקחתי 3 חודשים מירו , השינה הייתה גרועה עדיין וככל שעליתי במינון המירו עורר אותי בכלל ולא הרדים אותי . ולסיכום: 1. האם הפסקת מינון נמוך של ג'ילקס 10 "מג יכול לגרום לתופעות של מאניה (אי יכולת לישון בכלל כמה לילות ואף יותר ) ? או שזה משהו פסיכופיוזלוגי קשה.. כי יצא לי לשוחח בטלפן אם איש מקצוע ואמר לי שבדר"כ מינון נמוך של ג'ילקס אפשר להפסיק מתיי שרוצים ולא אמור להיות תופעות לוואי מיוחדות . 2. מירו, מירו גורם להזיות ולאף שלי להיות סתום ממש ומחריף לי את בעית השינה האם להמשיך או לא (הוא רק עוזר במינון של 7-15 ) כי אם אני מעלה הוא מעורר אותי 3. והאם יש כדור דומה לג'ילקס\מירו\אלטרולט אבל עם פחות תופעות לוואי ? 4 . הייתי רוצה כדור שאני יבלע אותי ויעצום עיניים ויקום אחריי 8 שעות (חלום !!) בדר"כ אני בועל כדור נרדם ומתעורר אחריי חצי שעה ואז שוב פעם נרדם מתעורר ככה כל הלילה וזה במקרה הטוב . (האם זה שהאף שלי סתום תורם לזה ?) 5. איבדתי את הבטחון בשינה ! התחלתי לפחד מלישון ! אף פעם זה לא היה לי אבל כנראה חוסר שינה של 5-6 שני הביא אותי למצב דכאוני ממש ופחד משינה (אובססיה) הלוואי והיה טיפול שיכל לעזו רלי ולחיות את חיי ..אבל אין לי עם לדבר ומי שיעזור לי ..רק לישון לא רוצה יותר מזה .... אם אני אישן אני לא יהיה בדיכאון וכמובן יתפקד 100% בברכה וסליחה על אורך הבקשה , יונה מיכאל .

מה קורה לבנאדם שלוקח lsd כאשר הוא מאובחן כסובל מחרדות?

שלום, לוקחת ציפרלקס 15 מ"ג כשנה וחצי לאחר השמנה כ17 קילו בכמה חודשים ונשירת שיער ברצוני להפסיק עם הכדור בנתיים ולנסות אחר בהמשך אם יהיה צורך. רציתי לדעת מה ההמלצה בנוגע להפסקה הדרגתית איך לעשות זאת מ15 מ"ג ? שלא יהיו תופעות של גמילה. תודה מראש