פורום פסיכיאטריה - עמוד 525

אני כרגע בטיפול בכפייה במרפאה פסיכיאטרית ועוד מעט יש משפט בבימ"ש כי אני רוצה להשתחרר מזה אז זה יעזור להביא דוקומנט של פסיכאטר שמראה שאני לא מסוכן + לוקח טיפול + מצב נפשי בסדר וגם אף עבודה לא מקבלת אותי בגלל הפגישות שם בשביל שזה ייגמר לטובתי ? במקרה שהטיפול יתבטל המרפאה הזאת / פסיכיאטר מחוזי יכולים לאשפז בגלל שזה ייראה להם כאילו אני יפסיק עם התרופות שלקחתי במקום הזה ?

יש לי חרדה חברתית בינונית והיא מפריעה לי מאוד בחיי היום יום שלי ורציתי לדעת אם יש בתרופה מספיק סרוטונין כדי לעזור לי עם החרדה חברתית

ד"ר נכבדה - שנה טובה! ברשותך 3 שאלות ואני מתנצל מאוד על האורך. הדברים הם בדמי ובנפשי, וחשיבותם לחיי עצומה. אודה לך אם תוכלי להתייחס ל 3 הסוגיות. השלישית חשובה במיוחד: 1. במשך 3 שנים, לכל התרופות שניסיתי העובדות על סרוטונין היו אותן תופעות לוואי קשות ביותר שלא הצלחתי לסבול והן גם לא הועילו כלל לדיכאון. ניסיתי ציפרלקס (זמן רב), לוסטראל, איקסל, ויאפקס וסימבלטה (ניסיתי גם תרופות נוספות ללא הועיל כמו וולבוטרין ואדרונקס ועוד תרופות נוספות וגם שילובים). האם יש טעם לנסות תרופות SSRI נוספות כגון פרוזק או סרוקסט? הרופא טוען שאם לתרופות שלעיל היו תופעות לוואי כה קשות, אין טעם לנסות תרופות נוספות מהמשפחה. אני גם חייב לרדת במשקל (BMI כמעט 36). 2. האם יש לך נסיון עם התרופה Brintelix (בעזרת טופס 29)? כוונתי לדרך לקיחת התרופה, מינונים מומלצים זמן ואפקטיביות ההשפעה. 3. החשוב מכל - לפני כחודש וחצי פניתי לראשונה לטיפול תרופתי ב ADD שאני סובל ממנה. גיליתי שיש לי מאפיינים רבים הקשורים בעניין - קושי גדול במיקוד, בריכוז ובקריאה ובמיוחד בקשב לאורך זמן בשל מחשבות נודדות, קושי בהתארגנות, יכולת זיכרון נמוכה ומאפיינים "קלאסיים" נוספים. הרופא גם טען שיתכן וההפרעה קשורה לדיכאון, לערך העצמי הנמוך, לקושי במערכות יחסים(!), בפרפקציוניזם ובעוד קשיים שלי (לא הסביר וגם לא הבנתי את הקשרים). אחרי נסיון בריטלין 30LA ללא כל השפעה הומלץ לי על 60LA. הטיפול ב 60LA הוביל לירידה מבורכת בתיאבון (כאמור אני בעל עודף משקל)אבל לא להשפעה על הסימפטומים. אני לוקח 60 כל יום. האם כדאי להגדיל את המינון? לעבור לריטלין רגיל לא LA (מינון?), לנסות קונצרטה (מינון?)? או תרופה אחרת? מה דעתך? האם להפסיק אם אתחיל ברינטליקס? לא יודע אם זה קשור אבל אציין רק שתחת הריטלין 60, כמה פעמים בודדות בלבד, הרגשתי רגעים קטנים של שיפור ניכר במצב הרוח. אני מתנצל על המלל הרבה ומודה לך מאוד על העזרה. שנה טובה!

למה נראה שמחלת הנפש הינה דיבוק במוח? ולכל מי שיש סכיזופרניה יש לו דיבוק במוח

שלום ,הרופא שלי הורה לי לעבור מלוסטרל 150 מג לברינטליקס 15 מג ישירות אחד על אחד ללא הדרגה האם זה מסוכן? דבר שני הפסקת לוסטרל גררה שפיכה מוקדמת ויכולת לשפוך ללא זקפה הרץאם זה מוכר או עובר? ודבר אחרון ,אני חודש עם ברינטליקס,יש שיפור באנרגיה במהלך היום אבל 2 תופעות מטרידות אותי :1. זה עצירות ויציאות קשות ולא מלאות 2. לא מצליח לישון יותר מ 5 שעות בלילה ושנת צהריים אין סיכוי בכלל,אני מפחד שהעוררות יתר הזו מסוכנת... מה דעתכם כדאי להפסיק את התרופה?

לקחתי אתמול כמה שאכטות גראס רפואי ואולי קצת הגזמתי בכמות אבל הרגשתי בהיי וטוב, התחלתי קצת לרקוד עם עצמי ולשמוע מוסיקה, הבטחתי שאם תהיה פעם שנייה אז אנסה למתן כדי לתת איזון ולא להקפיץ את עצמי. השאלה אם זה טוב או לא ואפשר לשקול את זה כטיפול בPTSD בשילוב ממריץ למשל לפחות אצלי? לדעתך יש לי סיכוי לקבל גראס רפואי אם אלך לרופא מתאים שתומך בתרופה ומכיר את סגולות הצמח הירוק במצב שכזה(כמובן בתנאי שיש בהיסטורית האבחנות פוסט טראומה וישלי מלפני 12 שנים) וניסיתי מלא מלא מלא תרופות שנכשלו ולמרות שהטראומה היא לא צבאית?

?

כפי שזכור לי לפני כמה שנים שתיתי סימבלטה בשילוב ציפרלקס שזה היה שילוב מאוד מוצלח עבורי אבל שמתי לב שלאחר חודשיים עם העלייה ל60 מ"ג סימבלטה בנוסף ל15 ציפרלקס הטורדנות החמירה לשיאה ברמות מטורפות שאי אפשר לתאר וכבר הבחנתי שזה מהתרופה?? איך זה יכול להיות שסימבלטה כשלעצמה מעכבת ספיגת סרטונים אך למרות זאת היתה החמרה בטורדנות הכפייתית

שלום לקר קרני..בבקשה אם אפשר להתייחס בהקדם להודעה חשוב מאוד האםאפשר לשוחח איתך טלפונית!?!?!?כמובן בתשלום וממה בקצרה לכמה דקות האם אפשר לעביר לךבמיל תמספר ? מתי שיהיה לך זמן פנוי באמת חשוב דר המון המון תודה מקווה שתיסתכלי בהודעה

אחי בן 32 סובל מ-OCD,טופל בעבר בתרופות. עבר ניתוח סינוסים באף ומאז נכנס לדיכאון ופחדים, גם ממוות(חולה לידו עבר החייאה). כל הזמן הוא בחשש שיש לו נזק באף וכתוצאה מכך היסטרי בצורה מוגזמת. בעקבות המצב הזה טופל אצל פסיכיאטרית: ריספונד1 בלילה ופבוקסיל 50 מ"ג בבוקר. מאז מחשבות מתרוצצות בראשו בלי סוף והוא באי שקט: "חבל שעשיתי את הניתוח", "אני לא אותו אדם שהיתי". אחרי שבועיים הפסיק את התרופות בבת אחת מפחד שישתגע (רעיון שהוטמע בתוכו מהפסיכיאטרית), מאותו רגע הוא במין לופ של חזרה על פעולות ברצף וללא הפסק: נכנס לשירותים, שוטף ידיים, נועל את הדלת באמבטיה, מסתכל במראה על האף, מקנח במים(אין לו נזלת), גורף את המים(מפחד שמישהו יחליק), יוצא ואומר לי: "תני לי להתרכז בטקס הזה", "למה את מפריעה לי? אני מת לישון, אם אני אסיים את הטקס אני יוכל ללכת לישון!" "יש לי נזלת אני אחנק", "אני ייצלח לסיים את הטקס". כך זה נמשך במעגלים במשך כל הלילה בלי הפסקה, ללא שינה נמשך לבוקר כשהוא מאחר לעבודה ואפילו מעדיף לא ללכת העיקר לסיים את הטקס בדרך המדויקת שהוא רוצה שאף פעם לא קורת. הוא נראה כמו אדם מכור שנתפס בזה ולא מרפה. בהתחלה אפשרתי לו לסיים את "הטקס" בתקווה שזה יעזור לו ללכת לישון אח"כ ניסיתי לעצור אותו מלהמשיך ברצף הזה והוא התחנן אליי שעוד שנייה הוא מסיים ושהוא מת לישון וחבל שאני מפריעה לו אז נאלצתי לעזוב אותו. היום אחרי 3 ימים במצב הזה אני מרגישה שהוא יצא קצת מהשוק שהיה בו הוא מבין שהוא טועה ולא צריך את הטקסים וגם אומר את זה ומתעסק גם בדברים אחרים, עדין הדחף להמשיך קיים אך ברגע שאני מתעקשת לעצור אותו הוא בסופו של דבר מפסיק והולך לישון. אני מרגישה שזה עובד ולאט לאט הוא נגמל ומתחיל לחזור לעצמו. השאלות שלי: - האם להניא אותו מזה או שאני רק מזיקה ומתסכלת אותו יותר? - האם המצב הזה נגרם לו מהתרופות שלקח והפסיק בבת אחת? - האם זה קשור לOCD או שהוא השתגע לגמרי? - האם הוא צריך לעבור בדיקות דם, סיטי, חוסרים בויטמינים? - האם כדאי לנסות משהו טבעי? ואם כן מה. לדעתי תרופות לא מתאימות לו בכלל, הוא מפחד שהוא ישתגע מזה, החשיבה שלילת מנחה אותו ויוצרת את הפעולה ההפוכה.