פורום פסיכיאטריה - עמוד 660

הסכים להחליף כדורים . התחלתי בתהליך החלפת הכדור ואני לא נוטלת ריספרדל כבר שבוע ויום ,דבר בתפקוד המיני לא עבר ואפילו אין מעט שיפור.בנוסף הפסיכאטר אמר לי לתת לזה מספר שבועות. שאלה מספר 1. כמה שבועות אני צריכה לתת לזה גג? שאלה 2. מה אני אמורה להרגיש?האם לאחר מספר השבועות גג אני אמורה רק להתחיל להרגיש שיפור או שהתפקוד המיני כבר אז אמור לחזור במלואו ? :33 תשובה ד"ר קרני רובין30/05/16 18:37 פסיכו-גריאטר , גריאטר ופסיכיאטר - המשותף וה"הבדלים" ביניהם דוד גז31/05/16 05:47 >> הכי נצפים מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות להמשך קריאה >> "רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד להמשך קריאה >> מה אוכלת חלי ממן בבוקר? תפריטי התזונאיות המובילות להמשך קריאה >> > לאתר המלא

הפסיכיאטרית שלי מעוניינת שאקח מינון גבוה של סרוקסט (כגון 60 מ"ג...וכפי שאת הצעת)...או אריפליי...אבל זה סיפור אחר. אחת הבעיות מבחינתי היא ששמעתי על לא מעט אנשים שחלו במחלה פסיכוטית לאחר שלקחו מינון כזה של פקסט/סרוקסט. אצלי במשפחה יש המון מחלות נפשיות ואני חוששת שיהיו לי פארנויות (כמו לאימי למשל) אם אקח מינון כזה. מצד שני האוסידי שלי כל פים לובש צורות יותר ויותר מציקות (אם כי תמיד מאוד קשור למציאות המשפחתית והעולמית. כל גילוי וידע גורם לי לאוסידי קשה)... טף אחד לא הזהיר את אותם אלו שלקו בפסיכוזה כלשהי מהמינון הזה, אז ברור שגם אותי לא יזהירן... אך בכל זאת, מה הסיכוי שתפרוץ מחלת נפש ?

אם אני לא מצליחה להפריד את עצמי מאחי וממשפחתי.... אם אני לא מצליחה להפסיק לחשיב עליהם ועל הסבל שלהם... אם אני מרגישה שבגללם לעולם לא אוכל לחיות ושאין טעם לחיי.. האם זה נחשב פגיעה בבוחן המציאות או אישיות גבולית ?

היי ד"ר רובין. אני בת 32 ביישנית מאוד וחסרת ביטחון, נוטלת פריזמה 70 מ"ג עבור OCD. נטלתי בעבר ציפרלקס שגם עזר לביישנות, אבל יש דבר אחד שלא השתפר ולו במעט כל השנים - מעבר לביישנות הטבעית אני פשוט מתביישת בפרצוף שלי. בתור ילדה ספגתי במשך שנים השפלות בלתי פוסקות לגבי פגמים מסויימים במראה שלי (שנפתרו ברובם מאז) ואינני מצליחה להתגבר לאחר כל כך הרבה זמן על הרצון להסתיר את פניי. פשוט לא רוצה שיראו אותי. לאף אחד בסביבתי אין מושג מזה וגם אף אחד לא יבין. השאלה שלי היא האם קיימת תרופה כלשהי שתשנה את התפיסה הזאת שלי לגבי עצמי. שנים הייתי בטיפול פסיכולוגי/תרופתי ממשפחת SSRI ודברים רבים השתפרו, אך הרצון להסתתר... כאילו אין לו בלאי. אשמח לעצתך. תודה.

האם יש אפשרות לאישפוז יום וללכת בסוף היום הביתה במקרה של דיכאון והאם באישפוז מלא אני יכול לצאת לקנות אוכל להתאוורר ולחזור?

שלום דר קרני אני שותה ריספרדל כבר חודשיים ועליתי מעל10 קילו מה עושים אני לא מוכן להמשיך ככה יש תחליף לכדור הזה ?

אובחנתי כחולה סיכיזופרניה -אני מקבל מודיקט בזריקה פעם בשבועיים רציתי לשאול האם העובדה שאני מעשן מריחואנה פעם ביום פוגעת בריפוי שלי?

אתמול ביקשתי סוג של יעוץ לעור המצב המחמיר במצבי ומהתשושבות מגוחכות קודם כל גברת רותי אני בטיפול למעלה ח 10 אני גר לב- מגיל 16 ואני המדינה הוציאה אותי מהבית בגיל 6 החיים שלי היו הכי רחוכים מגן עדן איבדתי חברים קרובים אמא את עצמי לתקופה ארוכה ולידיעתך חרדות זה התחלה של פאניקה כי החרדות האלה הביאות לח כאלה התקפי פאניקה שאני ממש לא מאחל לך לעבור אז ליפני שאת מנסה לפתור סכסוכים שאין לי וגם עם היו לא הייתי צריך את עזרתך אנימרק מחפש עזרה אני לא רוצה לקרוס נפשית עוד פעם אני ולדוטור קרני שלום אני נוטל פאקטס 20 מג פעמיים ביום פלוס לורייון 1מג 1-5 ביום תלוי ברמת הלחץ שאני נמצא ונוקטרנו בשביל לישון יש לי בעיות שינה קשות מגיל צעיר שרק כדורים או מריחואנה מצליחים להרדים אותי

שלום, קרובת משפחה שלי בשנות ה20 לחיה חווה בימים האחרונים סוג של התקף פסיכוטי (אני לא אשת מקצוע לכן מתנצלת אם איני מדייקת במינוח המקצועי). היא כבר מספר ימים מגיעה למצבי קיצון של בכי, צחוק, פרצי אנרגיה, אכילה בכמויות, חוסר שקט, תזזיתיות. היא מדברת המון על דברים כמו בריאות וכמה שצריך לשמור עליה, מנקה את הבית בצורה אובססיבית מאוד (מסתובבת עם מסכה בבית, זרקה את החתול שלה מהבית כי השיערות שלו גורמות לסרטן, שואבת את האויר והקירות), מפחדת מחיידקים, מפחדת מאוד מאנשים, חושבת שמסתכלים עליה, עוקבים אחריה...המצב הוא כרגע שהיא מקבלת קלונקס בהמלצת רופא (לא פסיכיאטר) וזה אכן מאזן אותה לכמה שעות בכל פעם, היא עדיין קצת חסרת מנוחה אך פחות קיצונית במצבי הרוח, בלילה, מכיוון שמתקשה להירדם, מקבלת כדור של אמביאן. היא איננה יודעת שמדובר בכדורי שינה וכדורים פסיכיאטריים מכיוון ש"לא רוצה להרעיל את עצמה", לכן נאמר לה שמדובר בכדורים טבעיים וויטמינים. הוריה לא נמצאים בארץ ולכן נמנענו מצעדים קיצוניים כמו אשפוז עד שישובו ויקבלו בעצמם החלטה לגביה. האם אנו עושים נכון? האם יש לך המלצות עבורנו כיצד לנהוג? אשמח לתשובה מהירה. תודה רבה מראש.