פורום ניתוחי מפרק הירך והברך - עמוד 172

שלום. אורתופדים בתחום ה 'ספורט-ברך' המבצעים ניתוחי ארתרוסקופיה נמצאים במרבית המחלקות האורתופדיות בארץ. אחוז ההצלחה תלוי במספר גורמים ובעיקר במקרה הספציפי. אם מדובר למשל בקרע מניסקוס בלבד, אחוזי ההצלחה גבוהים מאד - מעל 95%.

שלום. התשובות לשאלותיך תלויות בגורמים רבים השונים ממקרה למקרה. חסר עצם קל הינו מצב שכיח בניתוחי רויזיה ולא צריך להוות בעיה מיוחדת בניתוח עצמו או במהלך השיקום. חסר עצם משמעותי לעומת זאת הינו אתגר ניתוחי מורכב. יש מספר דרכים להתמודד עם מצבים כאלה כגון: שתל עצם עצמי או מבנק עצם, חומרים סינטטים, משתלים מיוחדים ועוד. לא ניתן להקיף את הנושא במסגרת זו. חסר עצם משמעותי יהיה ניתן לזהות בד"כ בצילומים רגילים. במהלך הניתוח מתגלים לעיתים ממצאים שלא נראו בבדיקות ההדמיה, גם המתקדמות שבהן. יש לצערנו סיבוכים נוספים 'קטסטרופלים' פרט לזיהום. במקרה של זיהום יש בד"כ צורך בניתוחים חוזרים. תהליך השיקום והצלחת הניתוח תלויים בגורמים רבים השונים ממקרה למקרה - ראה תשובותי בנושא זה לפונים קודמים בפורום. הכאבים בעקבות מפרק שחוק דומים לכאבים לפני הניתוח הראשון, אך גם כאן יש שונות רבה מאד.

על איזה סיבוכים אתה מדבר שהתכוונת קטסטרופלים

אין הכוונה להבהיל. כלל הסיבוכים מוערכים באחוזים בודדים וחלקם אינם קשים או מסוכנים. דוגמאות לסיבוכים קשים במהלך הניתוח: פגיעה בכלי דם או עצבים, שברים בעצמות הירך והאגן. דוגמאות לסיבוכים קשים לאחר הניתוח: פריקה, שברים בעצמות הירך והאגן, התרופפות של החיבור בין המשתלים לעצמות.

שוב שלום. קרע במניסקוס לא יחלים במרבית המקרים 'מעצמו' או תחת טיפול בפיזיותרפיה. הטיפול השמרני, המתבסס על פיזיותרפיה, נועד לשקם את הברך מהפגיעה החריפה - להפחית כאב, להשקיט את התגובה הדלקתית ובמקביל לשמר/לשחזר טווחי תנועה ותפקוד שרירים תקין. קרעים מסוג מסויים, בגודל מסויים ובמיקום מסויים - יכולים לעיתים לא להפריע לתפקוד הברך, או לעבור 'כריתה עצמית' כפי שהיה נעשה בניתוח. במקרים אלה ניתן להגיע לאחר תקופת שיקום למצב תקין מבחינה תפקודית של הברך. קרע חלקי ב acl, (כפי שציינתי בתשובותי בנושא לפונים אחרים), יכול להתבטא בדרגות שונות מבחינה תפקודית - זה השיקול העיקרי בהחלטה על הצורך בניתוח.

שלום ליאור. קרע במניסקוס לא יחלים בד"כ מעצמו. אבל תיתכן 'החלמה' במהלך טיפול שמרני. לעיתים הקרע במיקום שאינו תחת עומס ותנועה בפעילויות שגרתיות. במקרים אחרים הקרע יכול לעבור שיוף/החלקה/היפרדות במהלך הפעלת הברך בדומה למה ששהיה מבוצע בניתוח. קרע חלקי ברצועה הצולבת לא בהכרח פוגע בתפקוד הברך באופן משמעותי. יש צורך בבדיקה גופנית ומעבר על בדיקות ההדמיה - כדי להמליץ על טיפול.

שלום. לא ניתן לחוות דעה על סמך פיענוח בלבד. יש צורך בסיפור המקרה, בדיקה גופנית ומעבר על בדיקת ההדמיה עצמה.

שלום. ציסטה מניסקיאלית מתפתחת בעקבות פגיעה במניסקוס, בד"כ קרע. לא ניתן לקבוע האם זה קשור לרסיסים, בוודאי ללא בדיקה גופנית ומעבר על בדיקת ה mri עצמה ולא רק הפיענוח. במידה וממצאי הבדיקה הגופנית תואמים את ממצאי ה mri אז יש לשקול פעולה ניתוחית.

שלום. ללא סיפור המקרה ובדיקה גופנית לא ניתן לחוות דעה רפואית. לא ציינת ממה אתה סובל ומה השאלה שאתה שואל. הממצא המשמעותי, על פי הפיענוח שמסרת, הינו הפגם בסחוס של הקונדייל הפמורלי המדיאלי - אזור תוך מפרקי בעצם הירך - ראה תמונות באינטרנט

שלום. הנתון החשוב ביותר לענות על שאלותיך הינו דרגת החומרה של הפגיעה במשטח המפרקי בעקבות ה avn. אם עוד לא התרחשה קריסה של חלק מהסחוס - יש מקום לשקול טיפולים ניתוחיים שעשויים לעצור את התהליך. לדוגמא: שתל עצם עצמי (עצם השוקית בד"כ) המועבר עם כלי הדם שלו לאזור העצם הפגועה במפרק. אם כבר נפגעו הסחוס והגיאומטריה של המפרק אין דרך לתקן את המצב. במצב זה, הטיפול השמרני מתבסס על פיזיותרפיה, משככי כאבים והפחתת עומס. הטיפול הניתוחי במצב זה יכול להיות שינוי גיאומטרית המפרק להעברת משטח מפרקי תקין לאזור נשיאת העומס או ניתוח להחלפת המפרק. מענה לכאב ניתן להשיג בדרכים שונות. יש עוד מידע רב לחלוק בנושא שלא ניתן לעשות במסגרת זו. אני ממליץ לפנות למומחה בתחום. את כמובן מוזמנת לפנות למרפאתי שפרטיה מופיעים באתר.

שלום. ייתכן ואת סובלת מתהליך שחיקתי-דלקתי-כרוני בברכיים - ראי מאמר באתר האינטרנט שלי ותשובות שלי בנושא זה לפונים קודמים בפורום. תהליך זה גורם ליצירת עודף נוזל בתוך הברך ולהתעבות רקמה הנקראת 'סינוביה' - זה יכול להסביר את התפיחות ותחושת הכבדות בברכיים. במחלה זו נוצרות לעיתים ציסטות, אשר אינן מהוות בד"כ בעיה בפני עצמה אלא רק מעידות על מצב הברך. יכולים להיות גם הסברים רפואיים אחרים למצב. כדי לדון במקרה הספציפי שלך, יש צורך בתהליך מסודר הכולל תשאול, בדיקה גופנית ומעבר על בדיקות ההדמיה.

שלום שי. הברך מחולקת ל 3 מדורים: שני משטחי תנועה בין עצמות הירך והשוק ('מדיאלי' ו'לטרלי') ומשטח תנועה בין עצם הירך לפיקה (ראה תמונות באינטרנט). בניתוח החלפה מלאה של הברך, מוחלפים המשטחים המפרקיים של עצמות השוק והירך במשתלים עשויים מתכת ובינהם מרכיב דמוי פלסטיק (פולימר פוליאתילן). מדובר בניתוח בסדר גודל בינוני במהלכו נפגעות רקמות שונות (שרירים ורצועות למשל) במידה מסויימת. בניתוח החלפה חלקית של הברך מוחלף רק מדור אחד של הברך, ללא פגיעה ברצועות ושרירים. מדובר בניתוח קטן וקל יותר לשיקום, המשמר ברך יותר 'פיזיולוגית' -פועלת ומרגישה יותר טבעית. כל זה נכון, במידה ואין פגיעה במבנים אחרים של הברך. יש הגדרות מאד ברורות איזה מקרים מתאימים לניתוח מסוג זה. המחקר הרפואי מצביע על כך שרק כ 5% מהמועמדים לניתוח החלפת ברך מתאימים לניתוח זה. ביצוע הניתוח באינדיקציות לא נכונות נועד לכישלון! signature הינה טכנולוגיה של חברת biomet לביצוע תכנון קדם ניתוח והתאמת מכשירי הניתוח (לא המשתלים עצמם!) לאנטומיה הספציפית של המנותח/ת. טכנולוגיה זו אמורה לקצר זמן ניתוח ובעיקר להשיג תוצאות יותר מדוייקות מבחינת 'תכנון וביצוע'. אין עדיין מחקר ארוך טווח המעיד על הצלחת טכנולוגיה זו אך היא מסתמנת כמבטיחה. ניתן לעשות בה שימוש בניתוחי החלפת ברך מלאה וחלקית. כדי לדון במקרה של אמא שלך, יש צורך לעבד את כל הנתונים (תשאול, בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה) של המקרה הספציפי שלה.

שלום. פריקה מהסוג שאת מתארת נגרמת בד"כ ממנח לא תקין מבחינה גיאומטרית-אנטומית של עצמות הירך, הברך והשוק, משולב בתפקוד שרירים לא תקין. השינויים ההורמונלים במהלך הריון עלולים לעיתים לשנות את האלסטיות של גידים ורצועות - ייתכן וזו הסיבה שהפריקה ארעה דווקא במהלך ההריון. במקרים רבים יש צורך בניתוח כדי לנסות לפתור את הבעיה, אבל תמיד יש מקום לפיזיותרפיה ממוקדת - גם אם מתוכנן ניתוח! במקרים קלים, פיזיותרפיה יכולה להספיק ולהביא למצב תפקודי תקין של הברך. אני ממליץ להתחיל בהקדם בפיזיותרפיה ולבקש במסגרת זו הדרכה כיצד לבצע taping של הפיקה. בלידה עצמה אני ממליץ לחבוש את הברכיה בנוסף ל taping. מאחל לך המשך הריון תקין ולידה מוצלחת במזל טוב.