פורום חרדה - עמוד 343

מה שאת מתארת הוא הפרעת חרדה המציקה לך. משבשת את איכות החיים, ומאיימת לפגום, או אף פוגמת גם בתפקוד הרגיל שלך. הפרעת חרדה היא הפרעה המופיעה בכל גיל בחיים. בלמעלה ממחצית המקרים היא נוטה להישאר, ולקבל מהלך ממושך של שנים רבות, עם תקופות של הרעה, ותקופות של הקלה יחסית. הטיפול בהפרעת החרדה הוא בתרופות נוגדות דיכאון (SSRI, או SNRI). תרופות אלו אינן ממכרות, והן לרוב יעילות מאד ויכולות לסלק את החרדה ולאפשר תפקוד ואיכות חיים. פעמים רבות יש להיעזר בהן לתקופה ממושכת, אפילו לשנים, כיוון שהתרופות אינן יכולות לרפא את החרדה, אלא רק לסלק את הסימנים ואת הסבל. חרדה הנמשכת ולא מטופלת נוטה להחמיר, לפגום באיכות החיים יותר ויותר ולפגום בתפקוד, גרוע מכך ללא טיפול החרדה מתקבעת, ואז קשה יותר לטפל בה, ובמקרים רבי זה גורר החמרה בצורה של דיכאון. הטיפול התרופתי יכול במקרים רבים למנוע את כל הסיבוכים האלה. ועוד משהו: הרבה מקרב הסובלים מחרדה הנרתעים מהטיפול התרופתי השמרני מחפשים תחליף, ונופלים בפח של ה"טיפולים הטבעיים". יש מבחר עצום של טיפולים הנושאים כותרת של "טיפול טבעי". המשותף לטיפולים הטבעיים הוא שאין הוכחה מדעית ברורה ליעילותם. גרוע מכך, אין הוכחה ברורה לכך שהם בטוחים יותר. מסיבות שונות יש בציבור דעה שגויה כאילו טיפולים טבעיים הם בטוחים ויעילים יותר. בעוד שהאמת היא הפוכה. הטיפולים הנמכרים תחת הכותרת "טבעי" הם ללא פיקוח, רובם המכריע כלל אינו יעיל, ויש ביניהם שהם מסוכנים ממש. במקרים לא מעטים מדובר בהונאת הציבור, ויש פעילות אכיפה כנגדם (אמנם אכיפה שאינה מספקת ולא מספיק יעילה בשמירה על בריאות הציבור). פני לפסיכיאטר בהקדם, ואל תדחי את נטילת הטיפול התרופתי. הדחייה רק מאריכה את סבלך.

שילוב קלונקס עם אנפרניל הוא שילוב מקובל. חשוב ליטול את הקלונקס לתקופה מוגבלת למנוע התמכרות. התופעה של החמרה, בתחילת טיפול או העלאת מינון נוגדי דיכאון מוכרת. זה כמעט תמיד חולף עם המשך הטיפול.

אם לא תעלה מינון - תמשיך לסבול. הבחירה היא רק שלך. קנביס הוא סם מסוכן היכול לגרור תחלואה נפשית. אני מכיר רבים רבים שהחלו לסבול מתחלואה נפשית עקב סם זה, ובמרבית המקרים מי שנפגע - חטף בעיה שמלווה אותו כל החיים. מה שנותר לך הוא לא להתמרמר על הנזק, אלא לטפל בעצמך. אין לך ברירה.

אני חושב שאם הייתה לי מחלת נפש היא הייתה ממזמן מתפרצת (או שלא הבנתי את ההגדרה של תחלואה נפשית).

שבה הפסיכיאטרים ממליצים להעלות מינון כאילו אנחנו אחרוני שפני הנסיונות זה ממש מעצבן. ציפיתי לתגובה יותר אנושית מאשר ניסיון להרתיע שאם לא אעלה מינון, אקבל מחלת נפש.

לא ניתן לתת לך מספרים וסטטיסטיקה, אבל ידוע כי מי שיש במשפחתו תחלואה נפשית נמצא בסיכון מוגבר לחלות בעצמו אם ישתמש בקנביס. גרוע מכך, העובדה שהשתמשת עד היום בלי נזק אינה ערובה לכך שבשלב מסויים יופיע נזק ומחלה נפשית. בקריירה שלי ראיתי מקרים של מטופלים שהשתמשו זמן רב בקנביס בלי שנגרם להם נזק, ובהמשך הופיע אצלם מחלה נפשית. יש מחקרים המראים כי חשיפה לקנביס מעלה את הסיכון לתחלואה נפשית לפעמים שנים לאחר הפסקת השימוש בסם.

תרופה נכונה יכולה לסלק בהרבה מקרים לחלוטין את תחושת החרדה, במקרים רבים אחרים להפחית אותה באופן משמעותי מאד. היעילות של הטיפול התרופתי היא גבוהה מאד, אבל החיסרון הוא בכך שהטיפול התרופתי לא מסלק את המקור לחרדה, ולכן יש ליטול את הטיפול לאורך זמן. אין כיום טיפול היכול לרפא לחלוטין את החרדה (אין "אנטיביוטיקה" שיכולה לחסל את הסיבה לחרדה). עקב כך במקרים רבים יש צורך בטיפול מתמשך לשנים רבות. מצד שני, ככל שמתמהמהים לטפל בחרדה וככל שהיא מתמשכת המצב נוטה להתקבע, ונעשה קשה יותר לטפל בו בהצלחה. בעיקרון מטפלים נכון בחרדה בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI או SNRI. אלו תרופות בטוחות מאד, לא ממכרות, קיימות כבר עשרות שנים, ניתנות למאות אלפי מטופלים בכל העולם (כאמור רבים מהם מטופלים שנים רבות מאד) ולא ידוע על נזק ממשי עקב השימוש בהן.

התופעות לוואי שתארת עקב איקסל ("התקפי זיעה מטורפים, (היה לי בעבר עם הסימבלטה ), כאבי ראש/ מיגרנות שסובלת מהם ונרגעו בשנה האחרונה ,חזרו ברגע שהתחלתי לשנות כדורים. והדבר שמפריע מאוד הוא חילוף החומרים , יציאות לא תקינות (אחת 3 ימים) ועצירויות.") כל אלה נוטים עם הזמן לפחות ואף להעלם. לאחר חודש טיפול לא כדאי לשקול לשנות טיפול, במיוחד אם יש שינוי לטובה בחרדה. עם המשך הטיפול צפוי שיפור נוסף בחרדה, והפחתת תופעות לוואי.

מה שאת מתארת נורמלי לחלוטין. הרבה פעמים בתחילת טיפול ב- SSRI כמו סרטרליין יש הרעה, ואף התקף חרדה. זה חולף ולאחר מכן יש הטבה. בשלב זה הכי נכון להתעלם ממה שאת חשה ולהמשיך בתכנית הטיפול כפי שיעץ לך הרופא שלך.