פורום אוטיזם אצל תינוקות - עמוד 6

שלום תמר, אכילה מול מסך מונעת מהפעוט מעורבות בתהליך האכילה כיוון שהוא ממוקד במסך ודעתו מוסחת מהאכילה. גם בגיל מאד צעיר חשוב שהתינוק יקח חלק פעיל באכילה, זה מעודד בהמשך עצמאות ולקיחת אחריות. מעורבות באכילה מאפשרת לפעוט לשים לב לתחושות של רעב וסיפוקו, כמו-גם לחוויית הטעם והנגיעה במרקמים השונים של האוכל. כל אלה מאד חשובים בהתפתחות תקינה. ההמלצה שלנו היא כמובן שבגיל הזה יש להמנע מצפיה במסכים בכלל ובזמן הארוחה בפרט. אנחנו ממליצים לקיים ארוחות משותפות כאשר חלק או כל בני המשפחה יושבים ביחד לשולחן. כאשר למשפחה יש קושי לשנות את הרגלי האכילה של הפעוט מומלץ לפנות לגורם מקצועי מוקדם ככל האפשר כדי להמנע מהתקבעות הדפוסים. בהצלחה

שלום דיוויד, אכן לחיית מחמד יתרונות רבים, אך לצידם גם אחריות רבה והתעסקות שמצריכה השקעת זמן ותשומת לב. אין תשובה אחת לשאלה הזאת. לדעתנו חשוב שאתם ההורים תשאלו את עצמכם האם אתם אוהבים חיות ורוצים להחזיק חיית מחמד בבית? האם יש לכם פנאי לטפל בה? לאחר שתענו לעצמכם על השאלות האלה ותשקלו בכובד ראש את היתרונות והחסרונות תגיעו לתשובה הנכונה לכם.

הורים לשניים יקרים, מובן שישנן חששות ודאגות למצב ההתפתחותי של שאר ילדי המשפחה כאשר אחד מהילדים מאובחן עם ASD. טוב שתשימו לב ליכולות הקשר והתקשורת; כולל קשר עין, האופן שבו היא פונה אליכם, משחקת איתכם, בנוסף יש לשים לב להתפתחות השפה של בתכם ולמיומנויות המוטוריות שלה. אתם יכולים לשאול את הגננת על ההתנהלות שלה בגן, האם היא משתתפת בפעילויות השונות או יושבת לבד? האם היא נמצאת עם קבוצת הילדים? כמו-כן, מומלץ לפנות להתייעצות עם רופא ילדים התפתחותי או נוירולוג ילדים. חשוב שתפעלו ותתנו מענה לחששות שלכם כדי שתוכלו להיות רגועים יותר ולספק את הטיפול המיטבי.

הורים יקרים, אם אתם מרגישים שמשהו בהתפתחות תינוקכם לא כשורה, מומלץ לפנות לרופא ילדים התפתחותי. כדאי לשלול בעיות רפואיות (פיזיולוגיות, נוירולוגיות ומטבוליות) לפני שבודקים הפרעה בהתפתחות הקשר. חשוב שתדעו, שגם אם הרופא מרגיע אתכם, כדאי שיראה את התינוק שוב לאחר זמן קצר כי אצל תינוקות צעירים יכול להיות הבדל בהתנהגות בין בדיקה לבדיקה. זמן הוא מרכיב מהותי בשלב זה כיוון שידוע לפי מחקרים עדכנים שב- 18 חודשי החיים הראשונים המוח הוא גמיש ביותר בשל יצירת קשרים של תאי עצב השולטים בויסות החושי-רגשי-קוגניטיבי של התינוק. לכן ניתן לגרום לשינויים מהותיים, כולל שינויים נוירולוגים, אצל תינוק בקלות רבה יותר מאשר בילדים גדולים יותר. כמובן שניתן להשפיע גם בגילאים גדולים יותר וחשוב לטפל בהם.

יש להתאים לכל ילד את הטיפול הספציפי שיענה על הצרכים שלו. כדי להתאים את הטיפול יש קודם כל לבצע אבחון. בתכם מתקרבת לגיל שנתיים ולכן חשוב שתתקדמו עם האבחון שלה. בארץ מורשים לאבחן בעלי המקצועות האלה: רופאים התפתחותיים, נוירולוגים ופסיכיאטרים לילדים. האבחונים נעשים בתחנות להתפתחות הילד של קופות החולים ובתי החולים, בכל בית חולים בארץ קיים מכון להתפתחות הילד, אלא שעל פי רוב התורים ארוכים מאד וחודשים יקרים מתבזבזים. לפעמים כדאי לבחון את האפשרות של אבחון פרטי אצל מומחה בעל ניסיון בתחום על מנת לא לבזבז זמן. ישנם רופאים שעובדים בהסכמים עם קופות החולים כך שלעיתים ניתן לקבל החזר חלקי.

תינוק שנמנע מקשר עם הסביבה הוא לרוב תינוק מוצף רגשית וסנסורית, שאינו יכול להכיל את ההצפה. אכן, אחת הבעיות המרכזיות באוטיזם היא חוסר האינטגרציה בין המערכות האחראיות על תחושה סנסורית, קוגניציה, רגש ותפישת עולם. קיימת הצפה תחושתית שגורמת לבלבול וחרדה. בגיל הינקות עדיין ניתן להשפיע על הויסות באמצעות גרייה מבוקרת על פי הצרכים של התינוק ולכן יש חשיבות רבה לזיהוי מוקדם וטיפול בגיל צעיר ואנו ממליצים לכם לפנות לאנשי מקצוע שמתמחים באבחון וטיפול בגיל הינקות. חשוב להדגיש שהאבחנה של תינוקות עד גיל שנה היא לא של אוטיזם אלא הפרעה בהתפתחות הקשר או סיכון לאוטיזם, וזאת משום שהדברים אינם מובהקים בגיל הזה ויש לנקוט בזהירות.

היעדר קשר עין תקין הוא סימן שמעורר חשש. תינוקות נולדים עם היכולת ליצור קשר וניתן להבחין בכך כבר בגיל שלושה חודשים ולעיתים קודם לכן. אם לתחושתכם תינוקכם אינו יוצר קשר, יש לבצע קודם כל בדיקות רפואיות (בדיקות ראייה וגם שמיעה). אחרי ששוללים בעיה רפואית יש לפנות לאיש מקצוע שעוסק באבחון ואיתור הפרעות בהתפתחות הקשר כמו רופא ילדים התפתחותי, נוירולוג או פסיכיאטר לילדים. מומלץ לפנות לאנשי מקצוע שמתמחים בגיל הינקות.

אנחנו מבינים את דאגתכם. חשוב לציין שהטחת ראש יכולה לאפיין גם ילדים עם התפתחות תקינה, אך העובדה שבתכם לא מגיבה לקריאה בשמה היא אכן סימן שמדליק נורה אדומה ודורש בירור. קודם כל צריך לשלול בעיית שמיעה ואז יש לבדוק את כל האלמנטים ההתנהגותיים, כולל החלקים המוטורים, כדי לתת הערכה מתאימה. אין תשובה אחת נכונה ואחידה. יש לבחון כל מקרה לגופו, לכן כדאי שתפנו לאיש מקצוע לאבחון. חשוב לעשות זאת בהקדם.