אני בן 70 והולך להשתין פעמים רבות כל לילה. האם מדובר בפרוסטטה מוגדלת ?

הגדלה שפירה של הערמונית (פרוסטטה) היא מצב שכיח בגברים מבוגרים. בלוטת הערמונית ממוקמת סביב צינור השופכה, הצינור המוביל את השתן משלפוחית השתן עד לקצה הפין. כאשר היא גדלה, בהשפעת הורמונים גבריים, היא לוחצת על צינור השופכה, ומתפתחת חסימה הדרגתית של דרכי השתן התחתונות. שלפוחית השתן "מנסה להתגבר" על החסימה בשופכה ע"י פעילות יתר עם דחף מוגבר להשתנה, התאמצות בהשתנה וחוסר התרוקנות מלאה. מצב זה עלול להביא לסיבוכים, כולל זיהומים חוזרים ופגיעה בשלפוחית השתן והכליות. כאשר מתעורר חשד להגדלת הערמונית, ראשית יש לבצע הערכה ראשונית מקפת על מנת לאבחן את המצב במדויק. ההערכה כוללת ביקור אצל רופא משפחה ובדיקה גופנית מלאה, בדיקת שתן, בדיקת דם לתפקודי כליה ורמת PSA, אנזים האופייני לערמונית שרמתו עולה במחלות של הערמונית. לאחר שנקבע כי אכן מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית, הטיפול מותאם אישית לכל מטופל לפי מצבו הקליני. קיימות מספר אופציות טיפוליות: א. טיפול שמרני הכולל המתנה תוך כדי מעקב המבוצע ע"י רופא המשפחה, ושימוש בתרופות הורמונליות ואחרות. ב. טיפול ניתוחי הכולל ניתוח להוצאת הערמונית. ההתוויות הברורות לניתוח הן התהוות סיבוכים, כגון הרעה בתפקוד הכליות, זיהומים ו/או דימומים חוזרים בדרכי השתן, חסימת מוצא השלפוחית או סיבוכים אחרים, אולם ברוב המקרים הבחירה בניתוח היא בשל תסמינים עקשניים המסבים סבל למטופל ואינם מגיבים לטיפול שמרני. חומרת התסמינים מוערכת בעזרת שאלון שפותח ע"י האגודה האורולוגית האמריקאית המכמת תסמינים כגון: תחושת שארית שתן וחוסר התרוקנות, השתנה תכופה והשתנה לילית (nocturia), השתנה בהפסקות, דחיפות במתן שתן, ומאמץ בהשתנה. ציון גבוה בשאלון משמעותו תסמינים חמורים יותר הפוגעים באיכות חיי המטופל ודורשים התערבות תרופתית או ניתוחית מעבר למעקב. בכל מקרה ההחלטה על ניתוח ערמונית צריכה להיות החלטה מושכלת, המתבצעת במשותף ע"י המטופל ורופא המשפחה. ישנן פעמים בהן תסמיני הגדלת הערמונית יוקלו עם הזמן, אף ללא טיפול, ולכן מקובל בד"כ לעקוב ולטפל תרופתית ולא להזדרז לנתח. רמת PSA היא בדיקת עזר למצב הערמונית, אך יש לפרש את תוצאותיה בזהירות. הרמה תהיה מוגברת (מעל 4 ng/ml) גם בהגדלה שפירה של הערמונית וגם במקרים של סרטן הערמונית. בגידול סרטני הרמה בד"כ מוגברת בעשרת מונים, אך לא תמיד. אורולוג ורופא המשפחה יוכלו לאסוף את המידע המתקבל מבדיקת רמת PSA ובדיקת גודל הערמונית ולהחליט האם יש צורך בבדיקות נוספות לשלילת גידול סרטני. לסיכום, עליך לבצע הערכה ראשונית מלאה, כולל הערכה של רמת התסמינים, ואז בעזרת רופא המשפחה להחליט על הצעד הבא: מעקב, טיפול תרופתי או ניתוח.