אימי בת 72, חולת אלצהיימר וסוכרת לא מאוזנת, ומטופלת בעזרת כדורים. זה חצי שנה שאימי נמצאת באי-שקט ונעשתה תוקפנית כלפי המטפלת. כמה מטפלות עזבו אותה בגלל תוקפנות פיזית כלפיהן. אי-שקט נמשך לאורך כל היום. לאחר התייעצות נתנה לה רופאת משפחה תרופה בשם אנטו

אחד הסימפטומים של מחלת אלצהיימר, או של דמנציה בכלל, הוא תוקפנות. ברוב הפעמים, התוקפנות קשורה לכך שכחלק מן המחלה, מופיעות מחשבות שווא (מחשבות לא הגיוניות), בדומה למצב המוכר אצל חולי נפש. שכיח מאד אצל קשישים הלוקים באלצהיימר, שהתוכן של מחשבות השווא קשור לכך שהאדם הזר הנמצא בביתו של הקשיש, מנסה לפגוע בו או להזיק לו (ראה את הערך פרנויה במילון המונחים באתר). יתכן כי הקשיש, בשלב זה של המחלה, מתקשה לבטא את עצמו בבהירות, אך הוא מרגיש וחושב שהמטפל/ת גונבת ממנו, מציקה לו, וכדדומה, ולכן מפעיל תוקפנות, בעצם כהגנה עצמית, מבחינתו. אנטומין היא תרופה אנטי-פסיכוטית, אשר פועלת נגד היווצרותן של מחשבות שווא במוח. זוהי פעילותה העיקרית. פעולה משנית של התרופה היא ישנוניות. כאשר מגיעים למינון מתאים של התרופה (שיכול לנוע בין 10 עד 80 או 160 מ"ג ליום), הישנוניות מופיעה רק בלילה, אך הרגיעה כתוצאה מהיעדר מחשבות שווא מפחידות נמשכת לאורך כל היממה. אם יש להפסיק את הטיפול באנטומין בשל תופעות לוואי (ישנוניות גם בשעות היום, או עצירות קשה), ניתן להשתמש בתכשירים נוגדי פסיכוזה אחרים, כמו הלדול, ריספרדל, פרפנן או קלופיקסול. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית