הפרעות התנהגות (Disruptive Behavior Disorders)

לפני מספר שנים צולם סרט מרתק בהשתתפות עשרות ילדים בגילאי שנתיים-שלוש: הסרט צולם בקניון ותיעד את התקפי הזעם, הבכי והאלימות של ילדים שסירבו לרדת ממתקנים שונים ואת התסכול וחוסר האונים של הוריהם. כמו כן, בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על מקרי עבריינות, אלימות ואף רצח בקרב בני נוער.

האם יש קשר בין שתי התופעות?

אנשי מקצוע נוהגים להפריד בין התנגדות ועיקשות בשלבי ההתפתחות השונים, לבין בעיות התנהגות של ממש, המביאות הן לפגיעה בתפקודו של הילד והן לפגיעה בסביבתו. הבנתו של הילד כי הוא נפרד מהוריו וכי יש לו רצון משלו קריטית להתפתחות והבשלת זהותו: הילד בן השנתיים נאבק על עצמאותו ומתעקש לבחור לבד את בגדיו, ואילו המתבגר, באופן דומה, נאבק עם הוריו על שעת החזרה הביתה ועל אוטונומיה בבחירות חברתיות, אופנתיות וכו'. בשלבים אלו וברבים אחרים, נאלץ ההורה למצוא את דרך המלך שתאפשר מרחב ועצמאות לצד פיקוח ושמירה על הילד והתנהגותו.

אצל רוב בני הנוער מושג איזון זה, אך לא מעט ילדים ובני נוער סובלים מהפרעות התנהגות הנעות בין עוינות וסרבנות לבין התנהגות אלימה, עבריינית ומסוכנת.

סוגי הפרעות התנהגות

כיום, מוגדרים שני סוגים של הפרעות התנהגות בילדות וההתבגרות, הנבדלים בחומרה ובפגיעה התפקודית:

• הפרעת התנגדות (Oppositional defiant disorder): הפרעה המתבטאת בעוינות, חוסר צייתנות, ווכחנות והצקות חוזרות ונשנות לסביבה. הפרעה זו עלולה להפוך להפרעת התנהגות.

• הפרעת התנהגות (Conduct disorder): הפרעה חמורה יותר המתבטאת בתוקפנות, גרימת נזק פיסי או חומרי לאחרים, התנהגות עבריינית ונטייה לרמאות והונאה. הפרעה זו עלולה להפוך בבגרות להפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

מדוע נוצרות הפרעות התנהגות?

כיום התפיסה בקרב אנשי מקצוע היא כי אין גורם יחיד המביא להיווצרות הפרעות ההתנהגות וכי הן נגרמות משילוב גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. הילד מגיע לעולם עם נטיות ביולוגיות ומזג (טמפרמנט) מסוים והאינטראקציה בינו לבין מטפליו משפיעה רבות על התפתחותו. ילדים הגדלים בסביבות מזניחות, מתעללות ובלתי מטפחות מועדים יותר לפיתוח הפרעות התנהגות, ומועדות זו גוברת כאשר לילד גורמים אישיותיים וביולוגיים מסוימים.

כיצד מטפלים בהפרעות התנהגות?

התנהגותם של ילדים עם הפרעות התנהגות מסבה מצוקה ניכרת לסביבתם והורים רבים חשים כי התנהגות הילד בלתי ניתנת לריסון. למרות זאת, קיימים מספר טיפולים הן בילד עצמו והן בהדרכת ההורים והכוונתם, אשר נמצאו יעילים.