הפרעות התנהגות

תשובה: תלישת שיער כפייתית, או בשמה הרפואי טריכוטילומניה, גורמת ללוקים בה לתלוש את שערות ראשם, וכן גבות, ריסים או שיער בחלקי גוף אחרים, כך שנוצרות קרחות. ההפרעה שכיחה בעיקר בגילאים צעירים - ומתחילה באופן אופייני מגיל 12 בערך. חומרת הבעיה משתנה ונקבעת על פי מידת ההפרעה לחיי היומיום. יש אנשים שסובלים רוב שעות היממה ממחשבות טורדניות ודחפים הנוגעים לתלישה, ויש כאלה שאצלם הבעיה חריפה פחות. האפשרויות הטיפוליות הן: 1. טיפול ביהביוריסטי - קוגניטיבי (התנהגותי): סוג של טיפול פסיכולוגי בעל אופי פרקטי. טיפול זה מבקש לזהות את הגורמים הפסיכולוגיים הגורמים לדחף התלישה ומלמד דרכים לשנות את התגובה האוטומטית של התלישה. 2. השתתפות בפורומים וקבוצות תמיכה. 3. טיפול תרופתי : התרופות המקובלות ביותר הן תרופות מקבוצת SSRIs כגון סרוקסאט או פרוזק. תרופות נוספות הן תרופות מקבוצות שונות כמו אנפרניל ואפקסור. התגובה לתרופות היא אינדיבידואלית, ולכל אדם תעזור תרופה אחרת. רק במקרים מעטים התרופות לבד יגרמו להפסקה מוחלטת של התלישה. לעיתים קרובות אנשים יחושו שהתרופה אינה עוזרת די צורכה. יש אנשים שיחושו שהתרופות ממתנות את הדחף לתלוש, ומעלות את המודעות לתלישה. במקרים אלה יש צורך בשילוב של טיפול ביהביוריסטי - קוגניטיבי עם התרופות. חשוב לזכור כי אין תרופת פלא לטריכוטילומניה, ופעמים רבות רק שילוב של תרופות, טיפול וקבוצות תמיכה עוזר. במקרה שלך, אם סרוקסאט לא עזר, יש לשקול הגדלת מינון התרופה, החלפתה ושילוב של טיפול התנהגותי. לפרטים נוספים על טריכוטילומניה והטיפול בה: http://www.trich.org/home/default.asp?FC=3617729

תשובה: התופעה של תלישת שיער כפייתית נקראת טריכוטילומניה. על תופעה זו תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_112607_9.asp

תשובה:

כרגע אין ראיות משכנעות לכך שתסמונת ה-ADHD עלולה לצמוח רק מגורמים חברתיים או שיטות גידול ילדים. רוב הגורמים המוכחים חלים בתחום הנוירוביולוגיה והגנטיקה. בין הגורמים:

סביבה: מחקרים מראים קשר אפשרי בין השימוש בסיגריות ובאלכוהול במהלך ההריון לבין סיכון ל-ADHD אצל היילוד. עוד גורם סביבתי שעלול להיות משויך לסיכון מוגבר ל-ADHD הוא רמה גבוהה של עופרת בגופם של ילדים בגיל טרום-בית הספר.

תוספי מזון וסוכר: הועלתה השערה כי הפרעות קשב נגרמים מסוכר מזוקק או תוספי מזון, או שתסמיני ה-ADHD מוחרפים על ידי סוכר ותוספי מזון. בשנת 1982, קיימו מוסדות הבריאות הלאומיים של ארה"ב כנס להשגת קונצנזוס מדעי בכדי לדון בנושא זה. נמצא כי הגבלות תזונתיות סייעו לכ-5% מכלל הילדים הסובלים מ-ADHD שנבדקו, רובם ילדים צעירים שסבלו מאלרגיות למזונות שונים. מחקר עדכני יותר על השפעות הסוכר בילדים, בו נעשה שימוש בסוכר בחלק מן הימים ובתחליף סוכר בימים לסירוגין, מבלי שההורים, אנשי הצוות או הילדים הנבדקים יידעו באיזה חומר נעשה שימוש, לא הראה כל השפעה משמעותית של הסוכר על ההתנהגות או יכולת הלמידה.

תשובה: אכן יש רמות גבוהות של אדרנלין במוח בזמן התקף חרדה. מעבירים עצביים נוספים המשמשים חלק מתופעה זו הם נוראדרנלין, סרוטונין, GABA. להלן קישור לדפים בהם תוכלי לקרוא על חרדה וכן להעזר במנגנון אבחון עצמי. http://www.infomed.co.il/anxiety.asp