האם נשים נפגעות מהפרעה דו-קוטבית בצורה שונה מאשר גברים?

על אף ששיעור הפגיעה הוא שווה בין שני המינים, נשים נוטות יותר לפתח את ההפרעה הדו-קוטבית מסוג 1. בעוד שאירועי המניה פחות קשים מאשר אצל גברים, הם עדיין מתחלפים לסירוגין בדיכאון. נשים גם נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים במחזור תכוף, דבר שיש המקשרים אותו לתנודות בהורמוני הפריון, או לפעילות בלוטת התריס. נשים מאובחנות יותר בטעות כסובלות מדיכאון בלבד, ואז נרשמות להן תרופות נוגדות דיכאון. דבר זה מחמיר לעתים תכופות את הפיכת מחזור התסמינים לתכוף יותר.

השינויים ההורמונליים של התקופה שלפני ואחרי הפסקת הווסת (גיל הבלות) מחריפים לעתים תכופות את התסמינים של הפרעה דו-קוטבית. בנוסף, שינויים בלקיחת תרופות עשויים להידרש בעת כזו על מנת לאזן את השפעת ההפרעות ההורמונליות.