האם בטיפול ב-OCD יש לקחת את התרופות לכל החיים? מתי יודעים שאפשר להפחית את המינון? מתי יודעים שאפשר להפסיק את התרופה?

הפרעה טורדנית-כפייתית, OCD, היא בעיה כרונית, אולם צורת ההתבטאות של ההפרעה לאורך זמן, וגם חומרתה, שונים מאד בין אדם לאדם. אצל מיעוט מהאנשים עם הבעיה, ההפרעה ממשיכה באופן כמעט רצוף לאורך שנים, ואז מומלץ להמשיך את הטיפול התרופתי כל החיים. אצל רוב האנשים עם הבעיה, מתקיים במשך החיים מצב בסיסי עם מעט מאד סימפטומים, עם תקופות של החמרה הנמשכות כמה שבועות עד כמה חודשים. ההחמרה מופיעה בדרך כלל בתקופות בהן יש עלייה במתח בחיים, בשל שינויים המתרחשים בחיים באופן נורמלי, כגון גיוס לצבא, חתונה, עבודה חדשה וכדומה. לגבי ילדים ונערים שהגיעו לטיפול בגלל OCD, נמצא במחקרים שטיפול בתרופות מקבוצת ה- SSRI הביא להחלמה מלאה אצל כ-50% מהם, ולהחלמה חלקית - כלומר להישארות של חלק מהסימפטומים, או להפחתה בעוצמתם - אצל 25% נוספים. יש לציין כי בדרך כלל בודקים המחקרים שנה או שנתיים לאחר הפסקת טיפול תרופתי, ואין מספיק מידע על מה שקורה במהלך החיים, למשל לאחר 10 או 20 שנה. ניתן לשער כי חלק מן הנערים נזקקו בתקופות מסוימות בחייהם לחידוש של הטיפול התרופתי, באופן זמני. על פי מחקרים עדכניים, הטיפול האופטימלי ב- OCD כולל שילוב של טיפול תרופתי ושל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT - Cognitive Behavioral Therapy)