לאמי בת ה-50 יש ציסטות בלבלב, ולאחרונה היתה לה דלקת בלבלב, ונאסר עליה לאכול שומנים. היא עברה בדיקת אנדוסקופיה בה לקחו ביופסיות מכמה ציסטות והמליצו לה על בדיקת MRI. לאחר הבדיקה נרמז לה, אך לא נאמר במפורש, כי נוזל הביופסיה אינו טוב כל כך, וכי יש חשש ל

ראשית, עלי לחזור ולהזכיר כי לא מקובל עלי, וכמובן שאסור שיהיה מקובל על מטופלים, ש"הרופא אינו מסביר או נותן מידע". כתבתי על כך במגזין אינפומד, ונכתב על כך גם באתרים רפואיים רבים אחרים, כולל באתרים בנושא רשלנות רפואית. מתן המידע המפורט הוא חובתו של כל רופא למטופליו על פי חוק זכויות החולה. ציסטה בלבלב עלולה להשתנות לציסטה ממאירה. הבדיקות הנחוצות לאבחון הן בדיקת דם לסמני גידול cea ו- ca19-9, בדיקת מכוונת ללבלב, לעיתים גם  בדיקת אולטרסאונד חיצונית של הבטן. לאחר בדיקות אבחון ראשוניות אלו מקובל לבצע בדיקת אנדוסקופיה, ובעזרתה נוטלים דגימת רקמה או תאים מאזור הגידול ושואבים נוזל מן הציסטה לבדיקת סמני הגידול המוזכרים לעיל. לעיתים יש מקום להשלים את הבירור  בבדיקת ERCP, אנדוסקופיה של מערכת הלבלב, המאפשרת צילום צינור הלבלב וגם דגימת תאים מצינור הלבלב. בדיקת הדמיה אפשרית נוספת היא בדיקת MRCP שהיא בדיקת MRI הסוקרת ספציפית את הלבלב ואת דרכי המרה. הטיפול המקובל לגידולי הלבלב הוא ניתוח. לאחר הניתוח, ובהתאם לתוצאות הבדיקות ההיסטו-פתולוגיות על מידת התפשטות הגידול, ניתן לשקול טיפולים אונקולוגיים תרופתיים. ישנם סוגים מיוחדים של ציסטות שפירות אשר לעתים קרובות הופכות לגידולים ממאירים, והגישה המקובלת במצבים אלה, למרות שאין עדיין ממאירות, היא לנתח ולהוציא את החלק של הלבלב המכיל ציסטות, כניתוח מונע. בברכה, ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית