שאלות ותשובות - עמוד 1000

LGA הוא קיצור של המונח Large for Gestational Age. זהו מצב בו העובר גדול יחסית לגיל ההריון. לרוב משתמשים במונח זה דווקא לאחר הלידה. אך לעיתים בעת הערכה באולטרסאונד, נוהגים רופאים להשתמש בהגדרה זו כאשר העובר גדול מן הרגיל לגילו. במקרה שלך, נראה שעל פי גודל הרחם בלבד (שמתאים לשבוע ה-32 אף על פי שאת בשבוע ה-27) הרופא חושד שמא העובר גדול לגילו, ולכן הוא מעוניין שתבצעי בדיקת אולטרסאונד. בבדיקה זו ניתן להעריך מספר מדדים, כמו היקף הראש, היקף הבטן, אורך עצמות העובר וכו', שעוזרים בהערכת התפתחות העובר וגודלו. לרוב, אם כל המדדים סימטריים, כלומר אם העובר גדול יחסית בכל הפרמטרים, אין סיבה לדאגה ואין הדבר מעיד על מום או פתולוגיה. אם המדדים אינם סימטריים, למשל אם היקף הראש גדול ביחס לשבוע ההריון אך היקף הבטן קטן, יש מקום להמשך הבירור. חוסר סימטריה יכול לנבוע מסוכרת הריונית, מזיהומים שונים ועוד. בינתיים לא נראה שיש סיבה לדאגה, אלא רק למעקב. שיהיה המשך הריון מהנה ובריא! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

זיהום ע"י הרפס הינו מהזיהומים הותיקים והשכיחים ביותר בתולדות האנושות. נגיף ההרפס עשוי לפגוע בעור, במשטחים ריריים כגון חלל הפה והגרון, בעין ובאיברים פנימיים. 85% מהאוכלוסייה נחשפו בעבר לנגיף ההרפס, שלרוב גורם לפצעים חוזרים בשפתיים. כל זיהום על ידי נגיף ההרפס הפוגע בעור נקרא למעשה הרפס דרמטיטיס. הרפס יכול להופיע על פני כל משטח עורי בגוף: בקצה האצבע, בישבנים, בבית החזה והגב, במפשעות ועוד. ייתכנו מספר צורות התפשטות, להלן כמה מהן: 1. דרמטיטיס עורי מפושט או בשמו הרפואי Primary herpetic dermatitis - מחלה שמופיעה בדרך כלל בילדים צעירים ומאופיינת בפריחה בירכיים, פנים ומפשעות, בהרגשה רעה וחום. 2. באנשים עם בעיות אלרגיות של העור יכולה לקרות צורה קשה יותר של הרפס שנקראת אקזמה הרפטיקום, המלווה בחום ונפיחות בבלוטות הלימפה עם סיבוך אפשרי של זיהום חיידקי משני. 3. זיהום קצה האצבע. הטיפול הוא בחומר הקרוי אציקלוביר או זובירקס. הוא ניתן במשחה חיצונית, דרך הפה או דרך הוריד, לפי חומרת הזיהום. בנוסף ניתן לשים רטיות מים קרים על גבי העור. במקרים של זיהום משני של פצעי ההרפס בחיידק, יש לטפל אנטיביוטית. לפרטים נוספים: http://www.dermnet.org.nz/index.html קרא עוד

האיקאקלומין גורם לגירוי השחלות על ידי חסימת הקולטנים לאסטרוגן. אך בשל פעילותו זאת, שנוגדת את פעילות האסטרוגן, לאיקאקלומין עלולות להיות גם השפעות לא רצויות. חלק מהנשים המטופלות בתרופה חשות רגישות בשדיים, אי נוחות בבטן וגלי חום. תופעות אלו לא צריכות לעורר דאגה. כאבי בטן, בחילות והקאות או הפרעות בראייה, נדירות מאד, אך מחייבות את הפסקת הטיפול ופניה לרופא המטפל. לאחר הטיפול שכיח שנותרים בשחלות זקיקים גדולים שטרם נספגו, כלומר לעיתים נוצרות ציסטות בשחלות בעקבות הטיפול. ציסטות אלו נעלמות תוך זמן קצר ללא טיפול. הימצאות של ציסטות לא גדולות (3 עד 5 ס"מ) בשחלות אינה משפיעה על התגובה לטיפול ועל כן אינה מפריעה להמשך טיפול עם איקאקלומין. לגבי הדימום, לא שכיח שהטיפול באיקאקלומין מוביל לדימומים. אם את עדיין חושבת שיש סיכוי שאת בהריון, הפתרון הפשוט הוא לבצע בדיקת הריון ביתית. בדף הבא באינדקס התרופות של אינפומד בו תוכלי לקרוא יותר על הטיפול שקיבלת ועל תופעות הלוואי שלו: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=266 קרא עוד

פרפנן גורם לפרקינסוניזם, כלומר למצב הדומה לזה המופיע במחלת הפרקינסון, עקב העובדה שהוא גורם לירידה ברמת הדופמין במערכת העצבים המרכזית. ייתכן שזה מקור הרעד הכרוני. תוכל להתרשם בעצמך מתופעות הלוואי של פרפנאן בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=239 קרא עוד

כאב רדיקולרי הוא כאב שמקורו מלחץ על עצבים היוצאים מעמוד השדרה בשל בקע דיסק, דלקת או פגיעה ספציפית בעצבים עצמם. מאפיין אותו כאב עמוק המלווה פעילויות מסוימות כגון הליכה או ישיבה, המקרין והמערב אזור ספציפי מרוחק יותר המעוצבב ע"י אותו העצב. במקרים מסוימים הכאב מלווה גם בנימול, ירידה בתחושה, חולשת שרירים והחלשה ברפלקסים באותם אזורים. המקום השכיח ביותר לכאב רדיקולרי הוא העצב הסכיאטי הגורם לכאב המקרין לאורך העצב, כלומר באגן, לאורך הירך ומאחורי הרגל והשוק עד הקרסול. חומר בנושא- http://www.back.com/symptoms-radiculopathy.html קרא עוד

לפי תוצאות הבדיקה שביצעת, גודל החדרים ויכולת ההתכווצות של הלב תקינים. ישנה הפרעה דיאסטולית בדרגה 2 ואי-ספיקה קלה של המסתם הטריקוספידלי, המסתם המחבר בין העלייה הימנית לבין חדר ימין. בשלב הסיסטולה של הלב יש התכווצות של שריר הלב והזרמת הדם לכל הגוף, ובשלב הדיאסטולה יש הרפייה ומילוי מחדש בדם. במצב נורמלי, הדם יוצא מהלב דרך החדר הימני לריאות, וחוזר לאחר חמצונו לחדר השמאלי, דרך העלייה השמאלית. הפרעה דיאסטולית נגרמת כאשר יש בעיה בהרפיה של שריר הלב, ולכן חלק מהדם חוזר לריאות וגורם לבצקת ריאות, דבר הגורם לקוצר נשימה. כאמור, הבעיה היא לא ביכולת ההתכווצות של הלב אלא דווקא בהרפייה שלו, הנובעת מהתקשות השריר. ישנם 4 שלבים של הפרעה דיאסטולית בלב. בשלב 1 יש הפרעה קלה בהרפיית שריר הלב. שינוי זה מתפתח עם הגיל ובדרך כלל חסר סימפטומים. בשלב 2 יש הפרעה בינונית במילוי, הקשורה גם לעלייה בלחץ בעלייה השמאלית בעת המילוי והתעבות העלייה. בשלבים 4-3 יש הפרעת מילוי חסימתית (בהתחלה הפיכה ואחר כך בלתי הפיכה). בשלב זה כבר יש פגיעה בתפקוד היומיומי וסימפטומים נוספים. באי-ספיקה של המסתם הטריקוספידלי אין סגירה מלאה של השסתום בין העלייה לבין החדר הימני, וחלק מהדם חוזר לעלייה. אם הפגיעה היא קלה כמו במקרה שלך, אין בדרך כלל הפרעה ואין צורך בהתערבות כלשהי. הלחץ בחדר הימני גבוהה יותר ולכן הנוזל נע מלחץ גבוה (בעלייה הימנית) ללחץ נמוך יותר (בחדר ימני), ומפל הריכוזים מבטא את ההפרש הזה. לחץ של 30 ממ"כ, כמו במקרה שלך, מבטא עלייה קלה ביחס לנורמה של עד 20 ממ"כ. את צריכה להיות במעקב של קרדיולוג שימליץ על הטיפול וישלח אותך לבדיקות נוספות אם צריך. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

לפי תלונותיך, קרוב לוודאי שיש בלט דיסק, אך מאחר שיש שיפור ואינך מועמד לניתוח, לדעתי, אין מקום לבדיקות הדמיה כמו CT, חבל על הקרינה המיותרת. יש להמשיך בפיזיותרפיה ולחזור על עוד קורס תרופתי. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

התרופה מאושרת עבור מי שה-BMI שלהם הוא 30 ומעלה, או לאנשים עם מדד מסת גוף של 27 ומעלה ושיש להם גורמי סיכון נוספים: יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה. תוכלי לקרוא על התרופה כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=341 קרא עוד

בפול בהחלט אין פניצילין. כורדים הסובלים מחסר של האנזים G6PD רגישים לפול ולמספר תרופות נוספות, אך לא לפניצילין. חסר של 6 phosphate dehydrogenase glucose גורם לכך שתאי הדם האדומים שלהם אינם עמידים לחומר הנמצא בתוך הפול, ולכן הן מתפרקים כאשר הם באים במגע איתו. תהליך זה נקרא המוליזה. הרס תאי הדם משחרר אל הפלסמה בילירובין - חומר הגורם לצהבת. כמו כן, יופיעו במהלך משבר המוליטי חיוורון (עקב האנמיה המתפתחת במהירות), שתן כהה, כאבי בטן וקוצר נשימה. קרא עוד

ריספרידון היא תרופה לטיפול בחולי סכיזופרניה, השייכת לקבוצת תרופות המכונות נוגדי פסיכוזה אטיפיים, המשמשים בעיקר לטיפול בסכיזופרניה ופסיכוזות אחרות. כמו תרופות אחרות בקבוצה זו, ריספרידון אינה מרפאת את החולים אלא מקילה את התסמינים. ריספרידון מפחיתה את תדירות ועוצמת ההזיות וההפרעות בחשיבה ומשפרת את התפקוד. ריספרידון גורמת פחות הפרעות בתנועה ופחות השמנה מאשר תרופות אחרות המשמשות לטיפול בחולי סכיזופרניה. PDD היא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות הכוללות אוטיזם, תסמונת אספרגר, תסמונת רט, CDD או Child Disintegrative Disorder (הפרעת אי-השתלבות בילדים) ו- PDDNOS או Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified (הפרעת התפתחות נרחבת שאינה מאובחנת). ידוע כי ריספרידון עוזר גם במקרים של PDD קרא עוד