שאלות ותשובות - עמוד 998

לפעמים הגוף מגיב מבחינה הורמונאלית לגורמים סביבתיים כמו בלחץ נפשי, חוסר איזון בתפריט היומי, דיאטה חריפה, התעמלות מאומצת. גורמים אלה ואחרים יכולים לגרום לשינויים במחזור ולתופעה של דימומים בין-וסתיים. אני מתארת לעצמי שדימומים אלה מפריעים לך ביומיום, ולכן אני מציעה לך לבדוק אם אחד הגורמים שציינתי רלוונטי לגבייך, ואם כן - לטפל בו או לשנות אותו. אם לא, ואם את מרגישה שאת צריכה עוד עזרה והכוונה, אני ממליצה לך לפנות לגינקולוג לבדיקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ישנה תרופה שנמצאת כיום בשימוש לטיפול באקנה והיא יעילה באופן משמעותי יותר מטיפולים אחרים שקיימים, הנקראת רואקוטן - (Isotretinoin). אבל מאחר ואת מנסה להיכנס להריון חל איסור מוחלט שתיטלי אותה מאחר והתרופה רואקוטן עלולה לגרום למומים מולדים חמורים אצל העובר וכן להפלות. לכן מותר לקחת אותה רק בשילוב עם אמצעי מניעה וכאשר כניסה להריון אינה בתכנון. אני ממליצה לך להמתין ולראות מה קורה במהלך ההריון. בהריון מתרחשים שינויים הורמונליים שגורמים גם לשינוי בעור ובשיער יתכן שבמהלך ההריון יחול שיפור באקנה ללא טיפול ולאחר סיום ההריון וההנקה (אם תניקי) תוכלי לשקול טיפול בתרופה רואקוטן. אם את מעוניינת בינתיים בתרופה אחרת כדאי שתתייעצי עם רופא עור לגבי אפשרויות אחרות שניתן ליטול בזמן הריון. רק אציין שלתרופה רואקוטן יש תופעות לוואי נוספות ולכן מומלץ שתקראי עליהן לפני קבלת החלטה בעתיד. תוכלי לקרוא על התרופה רואקוטן בפורטל אינפומד בקישורים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_051605_1.htm קרא עוד

הפרעות מהסוג שציינת נראות רק אצל ספורטאיות-על שמתאמנות למטרות תחרותיות, ושבשבילן המדליה חשובה מהבריאות. ברמה שתיארת, לא נראה לי שתהיינה הפרעות מסוג זה. מאמן שפוי ידאג שזה לא יקרה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומומחה ברפואת ספורט קרא עוד

מיפוי איזוטופים - PET - FDG ,הינו בדיקת הדמיה של הגוף בה משתמשים בגלוקוז מסומן רדיואקטיבית. בבדיקה זו למעשה מזריקים לנבדק חומר רדיואקטיבי בכמות קטנה, אולם בעלת השפעה קרינתית. מבחינת כמות הקרינה המייננת, מדובר על כמות הדומה פחות או יותר לכמות הקרינה המייננת בבדיקת CT. ההבדל בין השתיים היא העובדה שב- PET- FDG החומר הרדיואקטיבי נותר בגוף של הנבדק למשך שעות לאחר הבדיקה ובכך יש סיכון להקרנת הסביבה. קצב הפירוק של החומר הרדיואקטיבי תלוי בכמות החומר המוזרק, בזמן החולף מהבדיקה ובאדם עצמו. ההשפעה של הקרינה הנפלטת על הסביבה תלויה במשך הזמן שחלף מהבדיקה ובמרחק הפיזי מהנבדק. באופן עקרוני ההמלצה היום היא להימנע ממגע קרוב לילדים או נשים הרות ביום-יומיים לאחר הבדיקה, וככל שהזמן מהבדיקה חולף כך הסכנה לסביבה יורדת. הזמן המסוכן ביותר לסביבה הוא בשעות הראשונות לאחר הבדיקה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

אני לא כל כך מבינה ממה שכתבת למה הכוונה ב"כדור גולף". האם זו ציסטה בלב העובר? ממצאים בלב העובר יכולים להעיד על בעיות כרומוזומליות שונות, בין השאר גם על תסמונת דאון. בשל גילך (35) אני חושבת שאת צריכה לשקול ברצינות ביצוע של בדיקת מי שפיר. אינני יכולה לומר לך מה לעשות, אבל הייתי מציעה לך להתייעץ שוב עם מומחה אולטרסאונד. באופן כללי, בדיקת מי שפיר מומלצת כאשר האם בת 35 או יותר, או אם יש ממצא חשוד באולטרסאונד. אצלך מתקיימים שני התנאים, אך ההחלטה הסופית היא רק שלך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אכן תיתכן הדבקה משהייה חד פעמית בקרבתו של חולה נגוע בשחפת. ניתן לבדוק הדבקה ע"י תבחין עור שנקרא תבחין טוברקולין (בדיקת מנטו). בתבחין זה מוזרק במחט דקיקה חומר לתת עור באמת היד, ולאחר 2-3 ימים מודדים את גודל התגובה העורית שהתפתחה במקום ההזרקה. אופטימלית יש לבצע את התבחין כעת, ומשחלפו כ 3- 2 חודשים מזמן החשיפה האפשרית יש לעשות תבחין נוסף. קרא עוד

אם בצעת בדיקת דם לבדיקת רמות הורמוני התירואיד וה- TSH , וכל הבדיקות נמצאו תקינות - הרי שלא זאת הסיבה שאת לא מצליחה לרדת במשקל. לא כתבת לנו מהו גובהך ומהו משקלך. עליך לזכור שגם אם בלוטת התריס עובדת באופן תקין, קצב חילוף החומרים משתנה מאדם לאדם, כך שיש כאלה שיורדים במשקל בקלות, ויש כאלה המתקשים. תוכלי לפנות לדיאטנית בקופ"ח, אשר תסייע לך להרכיב דיאטה שתתאים לך. קרא עוד

העין היא האיבר היחידי בגוף דרכו ניתן לראות ישירות כלי דם, עורקים וורידים. מכלי הדם בעין ניתן ללמוד על מחלות או בעיות הקשורות לעין עצמה. אפשר גם ללמוד על מצב כלי הדם הסיסטמיים (כלומר, בשאר הגוף). מחלות סיסטמיות כגון סוכרת או יתר לחץ דם משפיעות על כלי הדם בכל הגוף, והדבר בא לידי ביטוי גם בצורות פתולוגיות של כלי הדם בעין: דימומים, הסתיידות כלי דם, חסימת כלי דם ותופעות נוספות. מתוך האינפורמציה שסיפקת אי אפשר לאבחן את הבעיה. היא יכולה להיות קשורה לעין עצמה, לבעיה גופנית כוללת, או לא להוות בעיה כלל. הדבר תלוי בסוג השינוי בכלי הדם ובבעיות נוספות, עיניות או סיסטמיות. בעיה של טשטוש ראיה בעין אחת פותחת שק שלם של אבחנות אפשריות, שחלקן קשורות בבעיות בכלי דם, כגון חסימת עורק בעין, דבר העלול בבת אחת לגרום לאובדן ראיה, אבל לעיתים בא לידי ביטוי בטשטוש הראיה. אפשרות נוספת היא דלקת בכלי הדם שיכולה גם כן לגרום לירידה משמעותית בראיה. לפי הבנתי, בעלך נבדק על ידי רופא עיניים, שבדק בין השאר את הלחץ התוך-עיני, הגיע לאבחנה ואף רשם מרשם לסטרודקס (סטרואידים בטיפות). שוב, קשה לי להסיק מסקנות מהנתונים המובאים בשאלה. אם אתם לא מסופקים מהבדיקה, מהאבחנה או מןטיפול, פנו לרופא עיניים נוסף לצורך קבלת חוות דעת נוספת. בכל מקרה אציין כי אובדן ראיה או ירידה משמעותית ומהירה או מיידית בראיה הוא מצב חירום ברפואת עיניים, ובמקרה כזה, יש לפנות במהירות לרופא עיניים. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד

לפי נתוני האתר וחיפוש שערכתי, לא ידוע על אינטרקציה בין שתי התרופות שהזכרת, valporal ו- viepax. כלומר, לא ידוע כי viepax מורידה את רמת valporal בדם. לא ציינת אילו תרופות נוספות נוטלת קרובת משפחתך. אולי להן יש קשר לכך. סיבה נוספת לרמה נמוכה של תרופה בדם, למרבה הפלא, היא, היענות נמוכה של המטופל לטיפול, כלומר, אי לקיחת התרופה במינון ובתדירות הנדרשים. אם בכל זאת רוצים להחליף את הטיפול נוגד הדיכאון באחר, יש להתייעץ עם פסיכיאטר לשם כך. בפורטל אינפומד יש מנוע חיפוש לאיתור תגובות בין תרופתיות בו ניתן להעזר בחיפוש תשובות לשאלות כמו שלך: http://www.infomed.co.il/DrugInteract.asp קרא עוד

מציאת נוגדנים נגד הגרעין (ANA) בבדיקת דם עשויה להעיד על מצבים רבים. נמצא כי ב- 15-20% מן הנשים באוכלוסיה ימצאו בדם נוגדנים מסוג ANA. ברבים מן המקרים מדובר בממצא מקרי, אם הוא מופיע ללא כל תלונות נוספות. במקרים כאלה העליה ברמת הנוגנים בדם חסרת חשיבות. השאלה היא מדוע נשלחת לבצע את הבדיקה - כלומר, מה הם הסימפטומים הנוספים מהם את סובלת, ובגללם התרשם הרופא שלך כי כדאי לבדוק את רמות ה- ANA בדמך. נוגדנים אלה הם סמנים סרולוגיים בחולים עם מחלות אוטואימוניות סיסטמיות, ביניהן לופוס, סקלרודרמה, פולימיוזיטיס ודרמטומיוזיטיס, ראומטואיד ארתריטיס ועוד. מחלות נוספות שעשויות להביא לעליה ברמות ANA הן מחלות אוטואימוניות של איבר מסויים: מחלות של התירואיד, הפטיטיס אוטואימונית, נזק אוטואימוני לדרכי המרה ועוד. סיבות נוספות לעליית טיטר נוגדני ה- ANA הן זיהום כרוני - כמו מחלת הנשיקה, הפטיטיס C, שחפת ו- HIV . קיימות תרופות מסוימות הגורמות לעליה בערכי ANA ברבים מן החולים הנוטלים אותן. יש סיבות רבות גם לעליה ב- Rheumatic factor. גם במקרה זה רבות מהן הן מחלות אוטואימוניות. עליך לגשת לראומטולוג כדי שישלח אותך לבדיקות נוספות, ויחד עם הסימפטומים שלך והבדיקה הגופנית - יוכל להגיע לאבחנה. קרא עוד