שאלות ותשובות - עמוד 998

התוצאות שהתקבלו אצלך בהעמסת סוכר של 100 גרם תקינות. הערכים התקינים, כלומר הגבול העליון הם (ביחידות של mg/dl): צום: 95 לאחר שעה: 180 לאחר שעתיים: 155 לאחר 3 שעות: 145 כאש יש שתי תוצאות חריגות, המצב נחשב לסוכרת הריון. יש שמחמירים ואומרים כי אפילו תוצאה חריגה אחת מספיקה לאבחנה, אך במקרה שלך אין סיבה לחשש. בהצלחה עם ההריון והלידה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

Menarche היא הווסת הראשונה, ולכן Premenarchal הוא שם תואר המתאר מצב של טרם קבלת הווסת הראשונה, ו- Menarchal מצב בשלבים הראשונים של קבלת הווסת. קרא עוד

דגימת השתן צריכה להיות טרייה, למיטב ידיעתי, כדי שנוזלים לא יתאדו, דבר שיגרום לבדיקה להיות מרוכזת יותר, וכדי שהבדיקה לא תזדהם בינתיים. לא יותר פשוט לתת דגימה נוספת ביום שלמחרת? ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אופלוקסאצין (אופלודקס), אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים, משמשת לטיפול בזיהומים שונים הנגרמים על ידי חיידקים הרגישים לאנטיביוטיקה זו. באמצעות אופלוקסאצין מטפלים בזיהומים בדרכי השתן, במערכת הנשימה וכן בזיהומים מסוימים במעי. קלוטרימאזול היא תרופה נוגדת פטריות, נפוצה בשימוש לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי פטריות ושמרים. התרופה יעילה לטיפול בזיהומים פטרייתיים של העור, ובזיהומי קנדידה של הפה, הנרתיק או הפין. ניתן להשתמש בשתי התרופות באותו הזמן ולא צפויות תגובות בין-תרופתיות. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

הסיכון ללקות בסכיזופרניה באוכלוסיה הכללית הוא 1%. זאת אומרת, שלכל ילד שנולד יש סיכוי של 1% שתתפתח אצלו מחלת הסכיזופרניה במהלך חייו, גם אם אין לו אף קרוב משפחה שלוקה במחלה. כאשר יש קרוב משפחה חולה, הסיכון עולה ככל שהקרבה היא רבה יותר. לדוגמה, כאשר אחד ההורים חולה - לילד סיכוי של 12% ללקות במחלה. כאשר שני ההורים חולים - לילד סיכוי של 40% ללקות במחלה. כאשר אח חולה - לילד סיכוי של 8% ללקות במחלה. במקרה שבן המשפחה החולה הוא אחות של האב, רמת הסיכון נמצאת בין 1% ל-8%. יש לזכור שמדובר בנתון סטטיסטי, המתאר ביכוי אך אינו יכול לנבא את הופעת המחלה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

חומצה אורית (חומצת שתן) גבוהה בשתן יכולה להצביע על כמות גדולה של חומצה אורית בדם, מצב שיכול להביא לכאבים בפרקים, בעיקר בכף הרגל. זו מחלה שנקראת gout (שיגדון). אבל יש לעשות גם אולטרסאונד של הכליות ודרכי שתן לשלילת אבנים בכליות וכן לבדוק תפקודי כליה מלאים. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

על פי מה שכתבת נראה כי אובחנת כסובלת מסינוסיטיס חריפה. עיקר הטיפול בסינוסיטיס הוא באמצעות אנטיביוטיקה, יחד עם תרופות מפחיתות גודש. אולם במצבים קשים, כאשר זה אינו עוזר, ניתן לתת לתקופה קצרה תרופות סטרואידיות כמו הזריקה שהוצעה לך (דיפרוספן), על מנת להפחית את התהליך הדלקתי. החשש מובן, אולם הטיפול עשוי להועיל למצבך. אנא חזרי להתייעץ עם הרופא בנוגע לכך. קרא עוד

המטרה של בדיקת דם סמוי בצואה היא לאתר גידולים של המעי הגס. עם זאת, קיימות סיבות נוספות רבות שיתנו תוצאה של דם סמוי חיובי בצואה. בעצם כל נגע לאורך מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת עשוי לגרום לכך: דימום מהאף ומהחניכיים, דלקת של הוושט, כיבים בוושט, גידולים של הקיבה ושל הוושט, מאלפורמציות של כלי דם לאורך המעי, פוליפים במעי, טחורים, פיסורות ועוד. הבדיקות הסטנדרטיות להערכת מערכת העיכול התחתונה (קולונוסקופיה) והעליונה (גסטרוסקופיה) הן יעילות ומדוייקות, אך מותירות קטע מעי (מהשליש התחתון של התריסריון ועד סופו של המעי הדק) - שהגישה אליו קשה. מקור לדימום במעי הדק הוא הסיבה לאנמיה של חוסר ברזל ולדם סמוי חיובי בצואה בחולים רבים בהם הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה תקינות. הסיבה השכיחה ביותר היא אנגיודיספלזיה (מאלפורמציה של כלי הדם) - מצב שכיח ולא מסוכן, ובהמשך מופיעים גידולים שפירים וממאירים של המעי. סיבות נוספות הם כיבים של המעי הדק (שעשויים להיגרם בגלל שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות), פיסטולות בין כלי הדם למעי, אנדומטריוזיס (נוכחות של רקמת רירית רחם) ועוד. סיבה נוספת היא מחלת הצליאק, שעשויה לגרום לאנמיה של חוסר ברזל ולעיתים גם לדם סמוי חיובי בצואה, וכי בשנים האחרונות מאובחנת יותר ויותר באנשים מבוגרים הסובלים מן הסימפטומים האלה. קולונוסקופיה וירטואלית אינה מומלצת במקרה שלך, שכן מדובר בבדיקה עם רגישות נמוכה בהשוואה לקולונוסקופיה רגילה, והיא אינה מאפשרת ביצוע ביופסיה או כריתה של נגעים קטנים כמו פוליפים. ראשית, אני חושבת שעליך להיות במעקב של גסטרואנטרולוג, כדי שיוכל להמליץ לך על המשך הבירור והמעקב. קיימות הנחיות שפורסמו ע"י מספר אגודות של גסטרואנטרולוגים (כמו, למשל, ה-AGA) כיצד להתמודד עם מצב כמו שלך, הנקרא obscure bleeding - דם סמוי חיובי או אנמיה של חוסר ברזל למרות בירור ראשוני של מערכת העיכול. שיטות אופטימליות לבירור חולים עם דימום ממערכת העיכול שמקורו לא נמצא - מתפתחות, במיוחד עם התחלת השימוש בקפסולה הבודקת את המעי הדק. השלב הראשון המומלץ הוא לחזור על בדיקת גסטרוסקופיה, ואם זו לא הצביעה על הסיבה לדימום, לחזור גם על קולונוסקופיה. קיימות טכניקות להגיע מעט עמוק יותר, וניתן לנסות להשתמש בהן. חזרה על הבדיקות הללו היא למקרה שבהערכה הראשונית החמיצו ממצא כלשהו. קיימות רשויות הממליצות שאת הסיבוב השני של הבדיקות יערוך גסטרואנטרולוג אחר מזה שביצע את הבדיקות הראשונות. אופציה נוספת להמשך הבירור (לאחר הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה הראשונות) היא בדיקת המעי הדק. לשם כך קיימות מספר אופציות, ועליך לדון בהן עם הגסטרואנטרולוג שלך. בין האופציות - אנטרוסקופיה (בשיטה הדומה לגסטרוסקופיה), קפסולה אותה בולע הנבדק והיא מצלמת את המעי הדק (הבדיקה אינה בסל, ולכן הנבדק משלם עליה בעצמו. היא מדגימה היטב את המעי הדק, אך לא ניתן לקחת ביופסיות במהלכה), בדיקות הדמיה - כמו צילומים, CT או MRI, בדיקה בעזרת תאי דם אדומים מסומנים בחומר רדיואקטיבי שיכולה למקם את הדימום ועוד. למרות בירור מעמיק, בחלק מן הנבדקים לא נמצא הגורם לדימום, ואז מומלץ מעקב לאחר מספר חודשים. בשאלתך סיפרת שבדיקות דם סמוי לצואה כבר יצאו חיוביות בעבר. אינני יודעת באיזה פרק זמן אנו דנים, אך אם הבדיקה חיובית במשך מספר שנים, הסיכוי שמדובר בגידול ממאיר שלא התגלה - קטן מאוד. קרא עוד

נכון, בדרך כלל השיניים התחתונות בוקעות בגיל 6 חודשים, אך אין סיבה לדאגה, ישנם שינויים במועדי וסדר בקיעת השיניים. אם השיניים התחתונות לא בוקעות במהלך שלושת החודשים הבאים, פנו לרופא מומחה לילדים, רק לשם הסרת דאגה מליבכם. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

אני בת 27, בשבוע ה-24 של הריון, ולהלן תשובות בדיקת הדם שעברתי. ישנם כמה מספר ערכים חריגים. האם הם תקינים? Glucose Challenge Test 1h 125.00 mg/dl 65,00-140, WBC Leucocytes 11.60 10x3/micl 4,50-11,0 RBC Red Blood Cells 4.23 10x6/micl 3,80-5,30 Hemoglobin 11.20 g/dl 11,70-16,0 Hematocrit 34.60 % 35,00-47,0 MCV Mean Cell Volume 82.00 fl 79,00-97,0 MCH Mean Cell Hemoglobin 26.50 pg/cell 27,00-34,0 MCHC M.Corpuscular Hg con 32.40 g/dl 31,00-36,0 RDW Red Cell Distri.Width 13.80 % 11,60-15,0 Platelets 213.00 10x3/micl 150,00-450, MPV Mean Platelet Volume 10.50 fl 8,00-12,0 Neutrophils % 72.1 % 40-75 Lymphocytes % 18.7 % 22-44 Monocytes % 7.5 % 3-13 Eosinophils % 1.4 % 0-6 Basophils % 0.3 % 0-2 Neutrophils # 8.40 # 1,80-7,70. Lymphocytes # 2.20 # 1,00-4,80 Monocytes # 0.90 # 0,00-1,10. Eosinophils # 0.20 # 0,00-0,60 Basophils # 0.00 # 0,00-0,20 בבדיקתך יש שני ממצאים שחורגים מטווח הנורמה, אך שניהם נורמליים לתקופת הריון. בהריון ישנה עליה קלה בכמות הלויקוציטים, תאי הדם הלבנים, ובדרך כלל אחראים לעלייה זו התאים הנויטרופילים, אלה בדיוק הממצאים בבדיקתך, וזהו מצב תקין לחלוטין בהריון. נמצאה אצלך גם אנמיה קלה. זו תופעה שכיחה בהריון, כיוון שנפח הדם עולה ב-50% והגוף נדרש לייצר כמויות גדולות של המוגלובין. העובר צורך גם הוא את הברזל של האם כדי לבנות את ההמוגלובין שלו. בדרך כלל מתחילים טיפול בכדורי ברזל כאשר רמת ההמוגלובין נמוכה מ-10, או אם האם סימפטומטית. רצוי לחזור על הבדיקה ולהשלים גם בדיקה של רמת הברזל. אפשרות אחרת היא להתחיל לקחת ברזל ולחזור כעבור חודש על הבדיקה. בכל מקרה, יש להתייעץ עם רופא הנשים לפני התחלת כל טיפול כשאת בהריון או מיניקה. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [01/08/2009] קרא עוד