שאלות ותשובות - עמוד 107
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
שתי התרופות שציינת שייכות לקבוצת התכשירים נוגדי פסיכוזה, בעזרתם מטפלים במצבים של מחשבות שווא (זהו הכינוי הרפואי ל"דמיונות" או "בריחה לעולם אחר"), וכן במצבים של הזיות, ושל הפרעות בהתנהגות, או אי-שקט. שתי התרופות יעילות ביותר. תוכל לקרוא על כל אחת מהן באינדקס התרופות בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=2 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
לא כל כך ברור לי מה איבחנו לך. מהתיאור שלך נשמע כי מדובר בדלקת של הסחוס המחבר בין הצלעות לבין בית החזה, מצב הקרוי Tietze's syndrome או קוסטוכונדריטיס. הביטוי הקליני של התסמונת הזו כולל כאבים בחזה, ולעיתים ניתן אף למשש נפיחות באזור הדלקת. זוהי דלקת שפירה, אשר לרוב חולפת תוך מספר שבועות. הכאבים של קוסטוכונדריטיס דומים לכאבים שמקורם בלב. הם מופיעים יותר בלילה ומוקדם בבוקר, ודועכים תוך 6-5 שעות. קוסטוכונדריטיס יכולה להופיעה כמחלה בודדת או להיות חלק ממחלות אחרות, בעיקר מחלות מפרקים או מחלות מעי דלקתיות. הכאב מן המחלה מוחמר במאמץ גופני, ולכן בעת הכאב מומלצים מנוחה ועיסוי מקומי. ניתן גם ליטול נוגדי דלקת, ובמקרים קשים יותר, לפנות להזרקה תוך-מפרקית של סטרואידים. יש הרבה סיבות אפשריות אחרות לכאבים בחזה. הקריטי ביותר הוא לשלול מחלות לב. בגילך הצעיר, ולאור העובדה שמכאיב לך לחץ חיצוני על בית החזה, האפשרות היותר סבירה היא אכן כאב ממקור שרירי או גרמי. עם זאת, אף על פי שהאפשרות של בעיה בלב היא פחות סבירה, בעת כאבים יש מקום לבצע אקג ולשלוח בדיקות דם של אנזימי שריר הלב על מנת לשלול (עדיין, לא ב 100%, אך ברמה סבירה) כיוון זה. אפשרויות אחרות לכאבי חזה הן דלקת ריאות (לה יש תסמינים מלווים), דלקת קרום הריאה, החזר קיבתי-ושטי (ריפלוקס) וצרבת, חבלות בבית החזה ועוד. הבדיקות הראשוניות לשלילת הגורמים הללו כוללות צילום חזה, אקג, בדיקות דם ותבחין נשיפה להליקובקטר פילורי. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
צרידות יכולה להיגרם מסיבות רבות, ביניהן דלקת במיתרי הקול, שימוש לקוי בקול, עליה של מיצי קיבה (ריפלוקס), בעיה עצבית, ועוד. על מנת לטפל בצרידות חשוב מאוד לאבחן את מקורה, שכן הטיפול חייב להתאים לבעיה הספציפית. חשוב מאוד לאבחן את מקור הבעיה ולטפל, שכן מצבים כרוניים של צרידות עלולים לגרום לבצקת על מיתרי הקול, מה שעשוי בסופו של דבר לגרום לבעיות נשימתיות. אינני יודעת אם עברת אבחון מקיף לפני הפניה לקלינאית תקשורת, ועל כן אני ממליצה לפנות לרופא אף-אוזן-גרון לצורך בדיקה והמשך ייעוץ ובירור. תוכלי להעזר גם במדריך לאבחון עצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp54.asp קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
שאלתי היא לגבי הפטיטיס B: בעלי קיבל את תוצאות בדיקות הדם שלהלן. האם הוא נשא? או היה חולה בעבר? האם יש קשר לכך שקיבל חיסון בעבר? hepatitis A IgG - POSITIVE hepatitis Bs Ag - 250 hepatitis C Ab - 0.11 NEGATIVE hepatitis Bs AB - 0.2 hepatitis A IgM - NEGATIVE CMV IgG - HA BUDSBHO 22 CMV IgM - 8 hepatitis Bc Ab TOT - 11.260 POSITIVE הפטיטיס מסוג A: התשובה מתאימה למצב שבו הגוף מחוסן למחלה, בין בשל חיסון או בעקבות זיהום בעבר. אם היה זיהום בצהבת נגיפית מסוג A, בעלך היה יודע מכך, לכן מדובר כנראה במצב שנוצר בעקבות חיסון. הפטיטיס מסוג B: HBsAg ו- אנטי HBc מעידים על זיהום כרוני בהפטיטיס B. הפטיטיס C: אין זיהום בווירוס. זיהום ב- CMV: נראה כי מדובר בזיהום בהווה בווירוס זה. לסיכום: לבעלך יש כעת זיהום בצהבת נגיפית כרונית מסוג B וזיהום בווירוס CMV. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [22/04/2008] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
גמילה מחיתולים היא שלב חשוב בהתבגרות הפעוט. בניגוד לשאר השינויים והמעברים העוברים על הילד, כגון גמילה מיניקה, מעבר למזון מוצק, והליכה לגן, תהליך זה תלוי כולו בפעוט. אתם יכולים רק לעזור לו לעבור אותו, אך התהליך עצמו נמצא באחריותו. עניין זה הופך את הגמילה לאחד התהליכים הקשים בשנים הראשונות של הילד. חשוב מאוד להראות סבלנות רבה בזמן תהליך הגמילה, רצון טוב ותמיכה חיובית. אסור בשום אופן להפחיד את הילד או לאיים אם הוא מפספס מדי פעם, שכן עדיין קשה לו לשלוט על צרכיו. נראה כי הסיבה לחוסר במתן שתן אצל בתך היא פסיכולוגית, ואיננה נובעת מסיבה אורגנית. הבעיה מורכבת ומצריכה סבלנות רבה, ובמידת הצורך, התערבות של רופא הילדים ופסיכולוג ילדים, שידריך אתכם בהתאם. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
רפואה אוריקולרית היא רפואה משלימה. ישנם תחומים בהם רפואה זו עוזרת יותר, וישנם תחומים שבהם היא עוזרת פחות. רפואה בכלל, ורפואה משלימה בפרט, אינן נחשבות למדעים מדוייקים. אם אתה מאמין ברפואה משלימה, אתה יכול לנסות אותה. בתור רופאה קונבנציונאלית, אני מציעה לך לשלב בטיפול גם רפואה קונבנציונאלית. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
אשמח להבין את התשובה שקיבלתי בבדיקת MRI של הראש: bilateral subcortical non enhancing hyperintense t2 and flair foci are seen. microvascular and demyleative etiologies may be considered. mucosal thickening is seen in the bilateral ethmoidal and maxiliary sinuses. ישנם מוקדים סוב-קורטיקליים אשר טיבם לא ברור. על רקע מיקרווסקולרי (אוטם ישן?) או דמיאלינטיבי. דמיאלינטיבי משמע נגע בו יש פגיעה במיאלין - החומר שעוטף את האקסונים אשר מעבירים מסרים חשמליים במוח. בנוסף, ישנה התעבות מוקוזה (רירית פנים הסינוסים) דו-צדדית בסינוסים האתמואידליים והמקסילריים. סינוסים הם חללים מלאים באוויר בתוך הגולגולת. הממצא יכול להתאים לסינוסיטיס או לצינון קל. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [22/04/2008] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
באופן אידאלי, רצוי שהחיסון יינתן לפני קיום יחסי מין, אבל ניתן לתת את החיסון גם לנשים שכבר מקיימות יחסי מין. לגבי נשים שכבר חלו במחלה או נדבקו בנגיפי ה- HPV, גם להן עדיין יש סיכוי להנות מההגנה שמספק החיסון, שכן רק מעט נשים נדבקות בכל ארבעת הזנים המרכיבים את החיסון. לקבלת החיסון דרוש מרשם רופא, ולכן אמליץ לך להתייעץ עם אותו הרופא שייתן לך אותו לגבי יעילות החיסון גם לאחר קיום יחסי מין. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
בסך הכל, בדיקת ה- MRI תקינה, לא מצאו ממצא מוקדי שיסביר את הממצאים. קרוב לוודאי שהרחבה קלה של חדרי המוח והמרווח התת-עכבישי אינה משמעותית. תוכלי להבין את משמעותה של אטרופיה מוחית מתוך התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_083006_16.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2013
כמות הקרינה בבדיקת צפיפות העצם היא קטנה מאוד, פחותה אפילו מאשר בצילום רנטגן רגיל, אולם חשיפה ממושכת (תעסוקתית) בהחלט מצטברת ויכולה להיות מסוכנת. טכנאי רנטגן אינם חשופים לקרינה אם הם שומרים על כללי הזהירות ואינם נמצאים בחדר הצילום או נמצאים מאחורי פרגוד עופרת. לכן סביר להניח שאין כל סכנה בעבודתך אם את נוקטת את אמצעי הזהירות. בנוסף לכך, בהרבה מוסדות רפואיים צוות הנמצא באזור עם קרינה נושא על בגדיו מד קרינה מצטבר אשר נבדק אחת לתקופה, כדי לוודא מהי כמות הקרינה אליה נחשף, אם שמר על כללי הזהירות, אם ציוד ההגנה תקין ואם קיימת סכנה לבריאותו. קרא עוד