שאלות ותשובות - עמוד 106

התיאור שלך יכול להתאים לתופעה האלרגית המכונה אורטיקריה. זוהי תופעה שכיחה ביותר, המופיעה בכ-10% עד 20% מן האנשים במהלך חייהם. האורטיקריה נחשבת לחריפה כאשר משכה קצר מ-6 שבועות, ולכרונית כאשר היא נמשכת מעבר לזמן זה. אורטיקריה חריפה שכיחה יותר בילדים ובמבוגרים צעירים, ובדרך כלל נגרמת כתוצאה מתגובה אלרגית (תרופות, אוכל, עקיצות יתושים), או זיהום חריף, במיוחד ויראלי. כאשר יש אורטיקריה כרונית, נהוג לעשות בירור שלם, אך בדרך כלל לא מוצאים בבדיקות את הסיבה לפריחה. אני ממליצה לך לפנות לרופא עור או למומחה למחלות אלרגיה ואימונולוגיה להמשך הבירור. אם אין לך פריחה, גם עור יבש הוא סיבה אפשרית לגרד בעונה זו של השנה. את יכולה לשמן את עורך בעזרת שימון הנקרא אקווזום, וכן להקפיד על מקלחות קצרות. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

צמיחת שן הבינה בגיל זה נורמלית לחלוטין. צמיחת שיני הבינה נמשכת עד גיל 18, ואף מאוחר יותר. חשוב להקפיד בשלב הבקיעה על צחצוח יעיל באזור זה, שכן ישנה נטייה להיווצרות דלקות באזור. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

קשרית לימפה נחשבת למוגדלת כשגודלה מעל 10 מ"מ. הסיבות להגדלה יכולות להיות זיהום או דלקת באזור, וגם סרטן הוא סיבה אפשרית. לא ציינת היכן נמצאת הקשרית המוגדלת, איזו בדיקה בוצעה ואם קיימים תסמינים כלשהם, פרטים החשובים להתייחסות למצב. חזור לרופא המטפל עם הממצאים. כל טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

לא ציינת בשאלתך כמה זמן עבר מאז הצנתור, וכן אם הוכנס סטנט. בנוסף, לא ציינת אם הכאבים הם במנוחה או במאמץ. יכולים להיות מספר גורמים שעדיין יגרמו לתעוקת חזה לאחר צנתור, ואחד מהם הוא היצרות חוזרת שמתרחשת בדרך כלל בין חודש לשישה חודשים לאחר הצנתור. היצרות חוזרת הוא תהליך הנגרם משגשוג תאים בדופן העורק הנודדים לכיוון חלל העורק וגורמים לחסימה מחודשת. התהליך הוא בעצם תהליך "ריפוי" של ה"פצע" הנגרם על ידי השתלת סטנט. תהליך "ריפוי" זה, כמובן, אינו רצוי בתוך עורקים כליליים שכל קוטרם נע בין 2 ל-4.5 מ"מ. תהליך של היצרות חוזרת מופיע בדרך כלל כחודש עד ששה חודשים לאחר השתלת התומך. היצרות חוזרת של למעלה מ-50% מחלל העורק מופיעה בממוצע ב-20% מהחולים. הטיפול שאתה לוקח, מרחיבי כלי דם, מתאים הן לבעיות שלך בלב והן לתסמונת ריינו. תוצאת שקיעת הדם תקינה. אמליץ על התייעצות קרדיולוג ומעקב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

נורמיטן משתייכת לקבוצת חוסמי הבטא. תרופות נוגדות חומצה למיניהן מפחיתות את ספיגת התרופה, ולכן מומלץ להמתין כשעה בין נטילת התרופה לבין שימוש בנוגדי חומצה. לגבי אשכוליות, לא ידוע על אינטרקציה עם התרופה, ובכל מקרה אם אתה נוטל תרופות נוספות באופן קבוע, כדאי להיוועץ עם הרופא המטפל. אשכוליות לא מומלץ לאכול כשנוטלים סטאטינים. מידע נוסף על אשכוליות ונטילת תרופות תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122106_5.htm קרא עוד

ליכן פלנוס (Lichen planus) או ילפת שטוחה בעברית, היא מחלת עור נדירה יחסית, שפוגעת בעיקר באנשים בגיל העמידה. מהלך המחלה עשוי להיות קצר או כרוני, אך ברוב המקרים היא חולפת כעבור שנה או שנתיים. הגורם למחלה אינו ידוע, אבל לעיתים היא נגרמת כתגובה לתרופות שונות, בשל חשיפה מרובה לשמש, או כתגובה למחלות כבד (הפטיטיס C). המחלה פוגעת בעור, בציפורניים, ברקמות הריריות, בעיקר בפה, ובאיברי המין. הנגעים העוריים נוטים להתכייב, וגורמים לגרד ולכאב. לאחר ההחלמה, אופייניים איזורי היפרפיגמנטציה - איזורים בהם העור כהה יותר. ברוב המקרים חולפת המחלה לאחר שנה או שנתיים. ליכן פלנוס הפוגע בריריות הפה יוצא דופן, ועשוי להפוך לכרוני. הטיפול המקובל בנגעים מוגבלים הוא משחות של סטרואידים. במחלה מפושטת ניתן לתת סטרואידים סיסטמיים (בכדורים). חשיפה לשמש איננה מומלצת ואפילו מזיקה, ועלולה לעורר את המחלה! הטיפול היחיד שהוכח כיעיל בסימפטומים של המחלה נקרא acitretin, אולם הוא עשוי לגרום לתופעות לוואי קשות, ולא ברור אם הוא משפיע על ההחלמה מן המחלה, שכן, כפי שצויין קודם, המחלה חולפת באופן ספונטני ללא טיפול. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

השליה היא מבנה הגדל במהלך ההריון ומזין את העובר. היפרדות שליה (placenta abruption) מתרחשת כאשר השליה מתנתקת מהחלק הפנימי של הרחם באופן חלקי או מלא לפני הלידה. מצב כזה יכול להוביל לחוסר חמצן אצל העובר ולדימום מסיבי אצל האישה. זהו מצב מסכן חיים המחייב לפנות לטיפול רפואי במהירות. סימנים אופייניים להיפרדות שליה: דימום מהנרתיק בעוצמה משתנה כאבי בטן שמתחילים באופן פתאומי כאבי גב שמתחילים באופן פתאומי רגישות והתקשות של הרחם התכווצויות של הרחם הסיבות להיפרדות שליה בדרך כלל לא ידועות, אך ישנם גורמי סיכון: מספר רב של הריונות אירועים קודמים של היפרדות שליה מעלים את הסיכון ב-15% לפחות לחץ דם גבוה הפרעה בקרישיות הריון מרובה עוברים כמות מי שפיר גדולה נשים מעל גיל 40 חבלה בבטן במהלך ההריון נשים שמעשנות, שותות אלכוהול או משתמשות בסמים לצערנו, לא ניתן למנוע היפרדות שליה באופן מוחלט, אלא רק להפחית את גורמי הסיכון על ידי הפסקת עישון ושתיית אלכוהול, ואיזון של לחץ הדם ושל סוכרת הריון. אם היו מקרים של היפרדות שליה בעבר, צריך להיות במעקב הריון צמוד של הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

כאשר אדם נבדק למחלה ראומטולוגית מסוג rheumatoid arthritis, אחת הבדיקות שמבצעים היא בדיקה סרולוגית הנקראת בדיקת RF. בבדיקה זו בודקים את הנוכחות של גורם שגרוני (גורם ראומטואידי) בדם. גורם זה הוא נוגדן שנמצא בדמם של חלק גדול מהחולים בדלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis). הוא יכול להיות מקבוצת IgG, IgM, או IgA והוא מכוון בדרך כלל נגד נוגדן מסוג IgM ויוצר קומפלקס חיסוני. קומפלקס זה משפעל את מערכת המשלים וגורם לתגובה דלקתית, ועל כן ערכו חיובי בדלקת פרקים שגרונית. כאשר תוצאות הבדיקה שליליות ועדיין יש חשד לדלקת מפרקים בשל בעיות מכוונות בהן חש החולה, בדיקה גופנית מחשידה ובדיקות דם מכוונות נוספות, כגון שקיעת דם, CRP ומדדי דלקת נוספים, היא נקראת מחלה ראומטית סרונגטיבית, כלומר מחלת מפרקים עם בדיקות סרולוגיות שליליות. ישנן הרבה סיבות היכולות לעורר דלקת מפרקים סרו-נגטיבית, ביניהן אירוע חבלתי, כמו שציינת, דלקת מפרקים ספטית, גידולים, מחלה בשם gout (שיגדון), ועוד. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

הידרוצלה היא מצב בו יש הצטברות של נוזל בכיס האשכים. מצב זה נפוץ בילדים, אך יכול להופיע גם במבוגרים. האבחון נעשה על ידי כירורג או אורולוג. במצב כזה, האשך נראה נפוח ומוגדל וישנה תחושת אי נוחות. במבוגרים מומלץ לבצע בירור אם יש סיבה להתפתחות ההידרוצלה, ולטפל בה. למרות שמאוד יתכן שמדובר בבעיה הקשורה במערכת העיכול (במיוחד מאחר שהכאבים נמשכים חודשיים), כאבים בבטן התחתונה כאשר סובלים מהידרוצלה מצריכים פניה דחופה לרופא, כדי לשלול מצב של כליאה של המעי. לאחר שלילת מצב זה, תוכל לפנות לבירור מקור אחר לכאבים. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

מתיאורך עולה שכנראה פגעת במבנים פנימיים של מפרק הברך. צילום הרנטגן, שטוב שעשית אותו, שולל בעיקר שבר. יתכן שיש שם פגיעה מניסקאלית או אפילו פגיעה ברצועה צולבת. ישנן כמה בדיקות די אמינות שאורתופד יכול לעשות כדי להעריך זאת, אך לא בוודאות מלאה. הבדיקה האמינה ביותר לבירור מהות הפגיעה היא ארתרוסקופיה. זוהי בדיקה פולשנית, שבמהלכה בדרך כלל גם מבצעים את התיקון לבעיה שמתגלה. לא ממהרים לבצע בדיקה פולשנית זו, והרבה פעמים אחרי פיזיותרפיה מתאימה והרבה סבלנות, הדברים חוזרים למוטב, ואפשר לחזור לפעילות גופנית ואפילו לפעילות מאומצת. אולם העובדה שעדיין כואב לך בהליכה ממושכת או בעמידה מעידה על בעיה מכנית שעוד לא נפתרה. אין שום סיבה שלא תחזור לשחק כדורגל, אך גם אין שום סיבה שתמשיך לסבול. אני מציעה לך לחזור לאורתופד לבירור נוסף. הוא אולי יפנה אותך שוב לפיזיותרפיה, ואולי יפנה אותך לארתרוסקופיה. בהצלחה! קתרין אטל - פיזיותרפיסטית קרא עוד