שאלות ותשובות - עמוד 330

נוגדנים נגד DNA הם נוגדנים שמופיעים כמעט אך ורק במחלת לופוס, זאבת. אם יש לך תסמינים המתאימים לזאבת והבדיקה חיובית, האבחנה כמעט ודאית. אם ישנם תסמינים של זאבת והבדיקה שלילית, זה לא שולל זאבת. איני יכולה לומר מה משמעות התוצאה, עליך לברר זאת במעבדה בה בוצעה הבדיקה או אצל הרופא המטפל. תוכלי לקרוא על הבדיקה בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=182 קרא עוד

טיפול ביתר לחץ דם הוא נחוץ ביותר, הואיל ומדובר במחלה בה יש סכנות רבות ובמקרים רבים היא א-תסמינית (האדם לא חש בדבר). טיפול שמרני ביתר לחץ דם מומלץ בהחלט, והוא כולל פעילות גופנית, ירידה במשקל, תזונה דלת מלח, אורח חיים רגוע. טיפול שמרני זה עוזר באחוז קטן של המקרים, ובעיקר במקרים בהם לחץ הדם אינו גבוה במיוחד (כמו במקרה שלך). אם הטיפול השמרני אינו עוזר, יש מקום להתחלת טיפול תרופתי. לגבי טיפול בצמחי מרפא - קיימים צמחי מרפא רבים שיכולים להוביל לירידת לחץ דם, אולם חשוב לזכור שמרביתם לא נבחנו במחקרים קליניים מערביים ומוסדרים. נקודה חשובה לציון היא העובדה שעל אף היות צמחי המרפא טבעיים, אין זה אומר שאין להם תופעות לוואי שיכולות להיות קשות למדי. שנית, אף על פי שצמחי מרפא אמורים לטפל בבעיה המקורית, מחקרים רבים מוכיחים שהשפעתם היא סימפטומטית בלבד, דהיינו כל עוד נוטלים אותם משיגים את המטרה, ובהפסקתם לחץ הדם עולה בחזרה. אכן היום תחום צמחי המרפא עשיר מאד, אולם הוא אינו תחת פיקוח (כל הצמחים נמצאים תחת הגדרת תוספי מזון ולא תרופות), ולכן הדבר עשוי להיות בעייתי באנשים הנוטלים תרופות אחרות, באנשים עם מחלות רקע נוספות ואף באנשים בריאים. בנוגע לויתור על הטיפול התרופתי - באם שינוי הרגלי החיים מספיקים להוריד את לחץ הדם לערכים הרצויים - זה מצויין, וניתן תחת השגחת הרופא המטפל לרדת במינון התרופה ליתר לחץ דם ואף להפסיקה לחלוטין. באם השינוי בהרגלי החיים לא עזר, נטילת צמח מרפא זה או אחר יכולה לעזור, תוך הבנה וידיעת החסרונות שבטיפול זה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

תסמונת פראדר-ווילי היא הפרעה גנטית בכרומוזום 15. התינוקות הלוקים בתסמונת נולדים עם חולשת שרירים, והם מתקשים לינוק ולבכות. רוב הלוקים בתסמונת סובלים מפיגור שכלי קל עד בינוני, התפתחות איטית, הפרעות התנהגות, קומה נמוכה ואיברי מין לא מפותחים. עקב פגם מוחי סובלים החולים מרעב תמידי, ולכן השמנה חולנית היא אחד המאפיינים הבולטים של התסמונת. היא מופיעה בגיל שבין שנה לשנתיים ומתרכזת באופן בלתי פרופורציונאלי באזורים מסוימים של הגוף. לקריאה נוספת על התסמונת, כולל האתר של אגודת פראדר-ווילי הישראלית: http://www.pwsil.org.il/ http://www.pigur.co.il/search/pwsinfo.htm http://pwsa.co.uk/ [30/12/2006] קרא עוד

מיפוי העצמות מראה שמפרק הברך הקדמי - המפרק הפטלופמורלי, מעורב בכאב שאתה מתאר. המפרק נראה טוב כאן- http://www.hopkinsmedicine.org/orthopedicsurgery/images/pfps_1.gif קרא עוד

Kaposi's sarcoma הוא גידול של כלי דם, שדרגת הממאירות שלו - נמוכה. ב-1994 התגלה וירוס חדש, השייך למשפחת ההרפס ושמו human herpesvirus 8. הווירוס הזה בודד מביופסיות שנלקחו מנגעים של קפושי סרקומה (Kaposi's sarcoma) - ונמצא כי הוא האחראי להופעת המחלה. כיום חלה עליה ניכרת בשכיחות המחלה, משום שזה הגידול השכיח ביותר בחולי איידס. קיימים מספר סוגים של המחלה. הקלאסי, ממנו סובל כנראה סבך, הוא מחלה עורית, הפוגעת בעיקר בגפיים התחתונות בגברים מבוגרים ממוצא יהודי וים תיכוני. הגידולים נראים כנגעים עוריים בצבע כחלחל, אדום או סגול. בדרך כלל הם אינם גורמים לסימפטומים, אך הם עשויים לגדול ולהתרבות באיטיות, בדר"כ במשך תקופה של 10 שנים או יותר. הטיפול נקבע ע"פ היקף ומיקום הנגעים, הסימפטומים מהם סובל החולה ומצבו הכללי. הטיפולים המקובלים הם בעיקר קרינה של איזורי הנגע, טיפולים ניתוחיים (ביניהם טיפול בהקפאה - קריותרפיה), כמותרפיה וטיפולים ביולוגיים, שמטרתם לעורר את מערכת החיסון כך שתילחם בגידול. כיום נמצאים במחקר טיפולים נוספים. לקריאה נוספת: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/kaposissarcoma.html קרא עוד

ארתרוסקופיה הינה שיטת ניתוח זעיר פולשנית בה מתבצע ההליך הכירורגי על ידי הכנסת מצלמה וכלי העבודה דרך חורים קטנים לחלל המפרק המטופל. לעיתים מנפחים את החלל באוויר כדי לפנות מקום לכלי העבודה. טיפולים ארתרוסקופיים מיושמים כיום במפרקים רבים בגוף (נפוץ מאוד בברך וכיום גם גב, ירך, כתף, וקרסול ועוד.) הייתרון הברור הוא פגיעה מינימלית ברקמות השרירים ורקמות העטיפה של המפרקים. בנוסף - הניתוח לרוב בהרדמה מקומית ולא מלאה. מסיבה זאת השיקום קצר יותר ויעיל מאוד והחזרה לתפקוד מלא קלה הרבה יותר. ניתן לומר שהגישה הזעיר פולשנית היא עתיד עולם הכירורגיה, ולכך שואפים . אילו מבנים אנטומיים מעורבים בניתוח? אילו מבנים עלולים להיפגע כתוצאה מהחדרת הכלים אל תוך חלל המפרק? תלוי במפרק ובהתערבות הנדרשת. כול מקרה לגופו. ככלל החשש מפגיעות משניות קטן מניתוח בפתיחה מלאה מכיוון שאחוז הרקמות המטופלות קטן. הטיפול ב"נזקי הארתרוסקופיה " מסתכם בשיקום הצלקות הקטנות מהניתוח והחזרת המפרק ליכולת תנועתית נורמלית . כמובן שנפיחות וכאב עדיין קיימים, אך ברמות פחותות. לפרטים נוספים יש לפנות לכירורג / אורתופד עם המקרה הפרטי ולתחקר . ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות קרא עוד

קוצר נשימה הוא סימפטום חשוב אך מאד לא ספציפי, דהיינו, גורמים רבים יכולים להוביל לקוצר נשימה. חלקם לגמרי שפירים וללא משמעות קלינית, וחלקם מסוכנים למדי, ויש חשיבות לאבחנם. סיבות לדוגמה הינן מחלות לב, מחלות ריאה חסימתיות או מגבלתיות, הפרעת חרדה, מחלות זיהומיות המערבות את דרכי האוויר או הריאות, מחלות כלי דם ועוד סיבות רבות. בשאלתך אינך מתאר האם למעט קוצר הנשימה אתה סובל מסימפטומים נוספים, כגון כאבים בחזה או דפיקות לב. האם במאמצים קשים קוצר הנשימה מוחמר? האם יש קשר ללחץ נפשי? כמו כן לא תיארת האם אינך סובל מיתר לחץ דם, השמנת יתר, סוכרת. אני ממליץ לפנות לרופא המשפחה אם הסימפטום הנ"ל חוזר על עצמו ומפריע לתפקוד. באם תדירותו מאד נמוכה, אתה אדם בריא בדרך כלל, וקוצר הנשימה מופיע לשניות בודדות רק כשאתה מנסה להכניס אוויר וחולף מייד, סביר כי לא קיימת בעיה קשה או ממשית. קרא עוד

אינך מתאר את אופי הכאבים, האם הם קבועים? האם הם מוחמרים בשינוי תנוחה או בשיעול? סביר להניח שמקור הכאב הוא בשרירים או בעצמות בית החזה, כאב שמופיע כתוצאה מחבלה זו או אחרת שנגרמה להם במהלך המחלה החריפה ממנה סבלת ובה השתעלת מאד. כאבים מסקולוסקלטליים (ממקור עצם ושרירים), שכיחים מאד לאחר שיעול ממושך, ולמעשה חשוב לאבחן האם מדובר בשבר בצלעות, דבר שניתן לעשות בצילום המכוון לצלעות (ופחות בצילום חזה רגיל). בהרבה מקרים אנחנו לא מבצעים את הצילום הזה הואיל וגם אם יאובחן שבר בצלעות, הטיפול במטופל לא ישתנה, שהרי לא מקבעים את בית החזה בגבס, והטיפול היחיד הוא במתן משככי כאב ומנוחה עד החלמת העצם או השריר. מקרים בהם כדאי לאבחן האם מדובר בשבר הם אנשים מבוגרים, בהם יש חשש לאוסטאופורוזיס ואז יש מקום להמשך בירור ע"י ביצוע בדיקת צפיפות עצמות ולשקול טיפול. כמו כן חשוב לאבחן שברים באנשים בהם יש חשד לשבר ללא חבלה או שיעול ממושך. קרא עוד

זריקות סטרואידים עוזרות בדרך כלל בצורה מהירה בהורדת כאב והפחתת תהליכים דלקתיים. לכן סביר שהזריקות יעזרו בצורה טובה. במקביל, ניתן להיעזר בעיסוי מקומי לאזור הכאב וכן חימום מקומי על ידי כרית חימום פשוטה. חשיבות רבה יש לקבלת תוכנית מתיחות וחימום טובה מלאה וארוכה דיה שתחמם, תאריך ותכין את השרירים והגידים שבאזור האגן לפעילות הנמרצת בזמן משחק. במקביל לזריקות בקש להיבדק במכון פיזיותרפיה על ידי מטפל העוסק בספורט ופציעות ספורט. ממליץ בחום להיעזר גם במכון וינגייט המעניק שירותי יעוץ וליווי לעוסקים בספורט. ניתן לחפש מומחה בתחום ואף ליצור קשר עם מומחה באתר מכון וינגייט http://www.wingate.org.il בסעיף "ייעוצים" http://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=326 וכן בסעיף הזמנת תורים http://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=324&ArticleID=852 (למשל, מולי אפשטיין) . לסיכום - במקביל להזרקות, גש לפיזיותרפיה וקבל טיפול משלים ידני , חשמלי , הדרכתי. ובינתיים עסוק בפעילות אחרת כגון שחיה / חתירה .... ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות קרא עוד

ישנן תיאוריות רבות והסברים רבים לרעשים השונים שבוקעים ממפרקים תוך כדי תנועה . היו מחקרים בשנות ה 80 שטענו ליציאת בועות פחמן ממפרקי האצבעות בזמן הוצאת קנאקים וכך הוסבר הרעש, אך אלה מחקרים מיושנים. רעשים במפרק הברך ייתכנו פעמים רבות מתנועת הפיקה במסלולה על עצמות הירך והשוק בזמן יישור וכיפוף ברך. ייתכנו גם רעשים מחיכוך עצמות הירך והשוק ביניהן. הכי חשוב - אין לכך שום משמעות קלינית - פתולוגית או תפקודית, ולכן אנו לא מתייחסים ל "קנאקים " מכל מקור בגוף ולא מנסים למנוע אותו . אין שום קשר או מתאם בין "קנאקים" לבעיה או נזק בגוף, אלא אם הקנאק מלווה בכאב או נובע מטראומה לברך, שאז יש מקום לבירור שישלול נזקים. לסיכום - תיאוריות רבות ולא משמעותיות לרעשים. התעלמי מהם והתמקדי בדברים משמחים ומעניינים יותר . ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות קרא עוד