שאלות ותשובות - עמוד 34

לא ברור לי למה אתה מתכוון כשאתה אומר מאונן; האם אתה רק משפשף ומתענג? האם בכל פעם כזו אתה גם שופך? בכל מקרה, האוננות אינה גורמת לשום נזק משום סוג: היא לא גומרת את הזרעים, היא לא גורמת נזק לפין, ולגלות את המיניות שלך בגילך זה ממש טבעי ובסדר גמור. השאלה היחידה שלי היא אם האוננות מהווה אצלך תחליף ליצירת קשרים חברתיים (בגלל ביישנות או חרדה, למשל) או שהיא משהו התמכרותי או אובססיבי (כלומר, משהו שאתה חייב לעשות ואם אתה לא עושה אז אתה לא יכול להתרכז בשום דבר). האם היא פוגעת בחיי החברה או בלימודים ? אם לא, אז אין שום בעיה עם זה. באשר ליצירת הזרעים - הזרעים נוצרים באשכים כתוצאה מחלוקת תאים מיוחדים המהווים מעין תאי אב של הזרעים. בברכה ד"ר איציק לוי קרא עוד

אשך טמיר הוא אשך שנשאר בחלל הבטן או בדרך לכיוון שק האשכים, כך שבדרך כלל לא ממששים אותו כלל. אשך קטן יכול לנבוע מסיבות שונות, ובדרך כלל הדבר אינו מהווה כל בעייה רפואית או בעיה הפוגעת בכוח הגברא. כדי להעריך את גודל האשך והסיבה לגודלו הקטן (אם הוא אכן קטן במידה משמעותית) יש לפנות לרופא מתבגרים או לאורולוג. בברכה דר' איציק לוי קרא עוד

לדעתי את מתארת שתי קבוצות שונות של סימפטומים. קבוצה ראשונה היא הכאבים בבטן העליונה, מלווה בד"כ בתפיחות בטנית ולעיתים עם תחושת צרבת. סימפטומים אלה יכולים בהחלט להתאים לדיספפסיה, שאחת מהסיבות להסתמנות הקלינית הזו היא קיומו של חיידק בשם הליקובקטר פילורי בקיבה. טיפול בחיידק בהרבה מקרים מוביל לשיפור ניכר בסימפטומים. יש לציין כי יש אנשים שסילוק החיידק (ע"י טיפול מתאים) לא מוביל לריפוי הסימפטומים, וכמובן ישנם אנשים הנושאים את החיידק בקיבתם אך ללא סימפטומים כלל. אבחנת קיומו של החיידק נעשית באמצעות מבחן נשיפה. ניתן לבצע גם גסטרוסקופיה + ביופסיה המוכיחה קיומו של החיידק. קבוצה שניה של סימפטומים הם כאבי בטן מפוזרים, כאבים ביציאה, ודימום רקטלי (דימום עם הצואה). סימפטומים אלה הם סימפטומים המחייבים בירור יותר מעמיק של הבעיה. הסימפטומים הללו יכולים להיות הסתמנות של מחלות רבות מאד. לדוגמה, מחלות זיהומיות (זיהומי מעיים חיידקיים, פרזיטריים, תולעים, אמבות) המובילות לשלשולים ודימום ביציאה. יש צורך באבחון המזהם וטיפול בהתאם. סיבה נוספת היא מחלת מעי דלקתית (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית), מחלות אלו הינן מחלות בהם קיימת דלקת שאינה זיהומית במעיים ומובילה לכאבי בטן ולדימום ביציאות. דרך האבחנה היא קולונוסקופיה בה מסתכלים על המעי הגס (וחלק קטן מהמעי הדק) מבפנים, ורואים האם קיים תהליך של דלקת. כמו כן לוקחים ביופסיות במהלך הפרוצדורה. הביופסיה נועדה לאבחנה סופית של המחלה. סיבות אחרות הן טחורים (אף על פי שבד"כ זה לא מלווה בכאבי בטן), סעיפים במעי הגס (גם לא אופייני בגילך ולא מתאפיין בכאבי בטן), מחלות גידוליות (גם מאד לא מתאימות לגילך) ועוד. בכל אופן לצורך אבחנה סופית יש מקום לקולונוסקופיה. אין דחיפות, אך כדאי לעשות זאת בהקדם. המתנה של חודשים היא מוגזמת ואינה מוצדקת. תשובת הקולונוסקופיה יכולה להיות כבר לאחר הפרוצדורה, לגבי המראה של המעי (הגסטרואנטרולוג המבצע יכול להסביר לך), אולם תשובה סופית של ביופסיות בד"כ לוקחת 2-3 שבועות. במקרה שלך ייתכן ויש קשר בין שתי קבוצות הסימפטומים, ולמעשה מדובר במחלה אחת ממנה את סובלת, או שמדובר בשתי מחלות שונות, שאת הראשונה (קיומו של ההליקובקטר פילורי) סילקנו כבר בטיפול שקיבלת, וכעת מדובר במשהו שונה ואחר. רפואה שלמה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

אחד הסיבוכים של שפעת הוא התפתחות דלקת ריאות, ותסנין בצילום החזה אכן מעיד על דלקת זו. הדלקת יכולה להיות נגיפית ולהיגרם מנגיף השפעת עצמו, או חיידקית. הטיפול בדלקת ריאות הוא אנטיביוטי, והרופא אכן רשם לך אנטיביוטיקה שעשויה להיות מתאימה. שיעול הוא אחד התסמינים של דלקת ריאות, והרופאים חלוקים בדעתם אם יש צורך לדכא את השיעול או לא. אם השיעול מאוד מטריד, לילי, מפריע לתפקוד וכדומה - ניתן להרגיעו באמצעות תרופות מדכאות שיעול כמו קודאין. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

תוכלי למצוא תשובה לשאלתך בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_010606_4.htm קרא עוד

ישנם מקרים מסוימים בהם יש צורך בטיפול באספירין בנוסף לטיפול בקומדין. במחקר שנעשה על מנת לבדוק את היעילות והבטיחות שבשילוב תרופות אלה (אספירין במינון של 100 מ"ג ליום וקומדין עם ערכי INR של 3-4.5), בחולים שעברו החלפת מסתם ובנוסף לכך סבלו מאירוע תסחיף פקיקי (ראי ערך זה במילון המונחים של אינפומד) נמצאו הממצאים הבאים: ירידה משמעותית בסיכון לאירוע תסחיף פקיקי (כגון אירוע מוחי) או מוות מסיבה וסקולרית (1.9% לשנה לעומת 8.5% לשנה) עליה בסיכון לדימום (35% לעומת 22%) אך לא דימום מסכן חיים (12.9% לעומת 10.3%) ממצאים דומים אושרו במחקר גדול נוסף. ההמלצות: בשל הסיכון המוגבר לדימום, ההמלצה ליטול אספירין בנוסף לקומדין היא רק בחולים בסיכון גבוה שסבלו מאירוע תסחיף פקיקי למרות טיפול בנוגדי קרישה. לפיכך מומלץ למי שעבר החלפת מסתם למסתם מכאני ולמרות טיפול בנוגדי קרישה עבר אירוע של תסחיף פקיקי, ליטול גם אספירין בנוסף לקומדין. סיבות נוספות לנטילת אספירין בנוסף לקומדין הן: מסתמים מלאכותיים מסוג ישן אשר כרוכים בסיכון מוגבר לתסחיפים של קרישי דם. החלפת המסתם המיטראלי למסתם מלאכותי. מחלה טרשתית בעורקים הכליליים של הלב (מחלת לב איסכמית). פרפור פרוזדורים. על מנת להקטין את הסיכון לדימום מומלץ ליטול מינון נמוך של אספירין (100 מ"ג ליום). לסיכום, הטיפול שבעלך מקבל הוא הטיפול המומלץ כיום לאור המחקרים. בשל העובדה כי הוא עבר החלפת מסתם, ולמרות שקיבל טיפול בנוגדי קרישה הוא עבר אירוע מוחי, ישנה המלצה לקחת גם אספירין במינון נמוך (100 מ"ג ליום) בנוסף לקומדין. המלצה זו היא בגלל שתוספת האספירין מורידה את הסיכון לאירוע תסחיפי נוסף בצורה משמעותית ולעומת זאת אינה מעלה בהרבה את הסיכון לדימום מסכן חיים. קרא עוד

מחקר אחד (בלבד) גדול השווה את היעילות של פלאויקס (קלופידרוגל) לעומת אספירין במניעה שניונית (כלומר באנשים שסבלו כבר מאירוע). המחקר בדק את הסיכון ללקות באחד מהמצבים הבאים: אוטם מוחי, אוטם לבבי או מוות כתוצאה מאירוע הקשור לכלי דם. הסיכון השנתי ללקות באחד מהאירועים הללו היה 5.32% בחולים שטופלו בפלאויקס לעומת 5.83% בחולים שטופלו באספירין, כלומר ייתכן וקיים ייתרון קל לפלאויקס. לגבי שילוב של פלאויקס ואספירין, נמצא שבחולים לאחר אירוע מוחי, אין עדיפות בשילוב זה לעומת טיפול בפלאויקס בלבד במניעה של אירוע וסקולרי חוזר (אוטם לבבי או מוחי או מוות או אשפוז בתוצאה מחסימת כלי דם), ואף קיימת סכנה גבוהה יותר של דימום מסכן חיים (דימום תוך-מוחי או ממערכת העיכול). זאת בניגוד למצב לאחר אירוע לבבי שאז בהחלט מומלץ טיפול בפלאויקס בנוסף לאספירין למשך מספר חודשים לאחר האירוע. קיימת חשיבות רבה יותר לאיזון לחץ דם (במקרה של אביך במיוחד על ידי טיפל בתרופות מקבוצת מעכבי ACE - ראי מילון מונחים בפורטל Infomed), איזון רמות הכולסטרול בדם (על ידי תרופות מקבוצת הסטאטינים - אינפורמציה בפורטל Infomed) וכנראה גם איזון הסוכרת, במניעה של אירועים ואסקולרים נוספים, מאשר החלפה של אספירין בפלאויקס. קרא עוד

אי ספיקת לב פירושה שהלב לא מצליח למלא את ייעודו כמשאבה המזרימה די דם לכל רקמות הגוף בצורה המספיקה לצרכיו. אי ספיקת לב יכולה לנבוע מהגורמים הבאים: 1. פגיעה בשריר הלב והחלשתו, דבר העלול לקרות כתוצאה מהתקף לב או זיהום ודלקת בשריר לב. 2. לחץ דם גבוה כרוני שלא טופל במשך שנים רבות. 3. נזק למסתמי הלב. 4. צריכה מוגברת של אלכוהול. 5. יתר פעילות בבלוטת התריס. 6. טרשת עורקים כלילית, של העורקים המספקים דם לשריר הלב. 7. מחלת ריאות ממושכת וקשה. ועוד. ישנם גורמים המחמירים את מצבם של חולי אי ספיקת לב שיש להימנע מהם: אנמיה קשה, חום גבוה, קצב לב מהיר, זיהום ריאתי, צריכת מלח מוגברת, צריכת נוזלים מוגברת, השמנת יתר, מאמץ יתר פיזי או נפשי. ישנם שני סוגי אי ספיקת לב - של הלב הימני ושל הלב השמאלי. המצב השכיח ביותר הוא אי ספיקת לב שמאלי ועליה נפרט: באי ספיקת לב שמאלית, חדר שמאל של הלב, שתפקידו לקבל דם מחומצן מהריאות ולהזרימו לשאר הגוף, אינו מצליח למלא את תפקידו בגלל הסיבות לעיל. התוצאה היא שמצד אחד אין די דם שמגיע לרקמות הגוף, דבר המתבטא בעייפות ובבצקות, ומצד שני, דם מצטבר בריאות וגורם לגודש ריאתי וקשיי נשימה. התסמינים העיקריים של אי ספיקת לב שמאלית הם: עייפות, קוצר נשימה - בתחילה רק במאמץ קשה, וככל שהמחלה מתקדמת קוצר הנשימה מופיע במאמצים הולכים וקטנים עד לקוצר נשימה במנוחה, יקיצה באמצע הלילה עם קושי נשימתי, חוסר יכולת לשכב פרקדן על הגב ללא הגבהה מסיבית של פלג הגוף העליון, ירידה בתיאבון, נפיחות בקרסוליים ועליה במשקל, כאבי בטן כתוצאה מעליה בנפח הכבד, השתנה תכופה בלילה ותסמינים מוחיים של קשיי ריכוז וזיכרון בחולים מבוגרים. בחולי אי ספיקת לב קשה עם תפקוד ירוד של הלב ייתכנו אפיזודות של בצקת ריאות, בהן הריאות מתמלאות בנוזלים והחולה נחנק. בצקת ריאות היא מצב חירום רפואי הדורש פינוי מיידי לחדר מיון. אבחנת אי ספיקת לב ודרגתה נעשית על סמך תשאול רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה להדגמת הריאות וגודל הלב, א.ק.ג. שהינו רישום חשמלי של פעילות הלב, אקוקרדיוגרם -בדיקת סונר של הלב ובדיקות דם ושתן. הטיפול בעיקרו תרופתי ודורש מעקב רפואי צמוד של רופא פנימאי או רופא המשפחה. קרא עוד

הזעת יתר כשמה כן היא: הזעה רבה יותר ממה שנחוץ לגוף באופן פיזיולוגי. הסיבות האפשריות לתופעה רבות, וכוללות בין היתר שינויים הורמונליים, שינויים בתפקוד בלוטת התריס, בעיות עצביות ועוד. חשוב לדעת מתי התחילה הבעיה ואם התרחשה החמרה בזמן האחרון. בכל אופן כדאי לגשת לרופא לצורך בירור. מידע מפורט נוסף על הטיפולים המוצעים לתופעה תוכלי למצוא בתשובות לשאלות דומות שנשאלו כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_021908_20.asp קרא עוד

אני מניח כי כשאת אומרת נקי, את מתכוונת שאינו סובל ממחלות המועברות במגע מיני. מחלות רבות עשויות לעבור במגע אורלי, ביניהן חיידקים כמו זיבה, עגבת, כלמידיה, ונגיפים כמו הפטיטיס והרפס. גם איידס ונגיף הפפילומה עשויים לעבור במגע אורלי, אולם הסיכון לכך זעום. כדי להיות לגמרי בטוחה כי הגבר אינו נושא מחלות המועברות במגע מיני, ניתן לבצע בדיקות דם להפטיטיס, איידס והרפס ובדיקות שתן לסקר מחלות מין (בעיקר זיבה וכלמידיה). ניתן לבצע את הבדיקות במרפאה למחלות זיהומיות בתל השומר. טלפון לתיאום תור: 5304937 03. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד