שאלות ותשובות - עמוד 500

רמת המונוציטים התקינה היא עד 10%, כך שלא מדובר בחריגה משמעותית, ובהנחה ששאר הספירה תקינה כפי שציינת - קרוב לוודאי שאין סיבה לדאגה. עם זאת, יש אבחנה מבדלת רחבה למה שנקרא מונוציטוזיס - ריבוי מונוציטים. אין טעם למנות כעת את כל רשימת האפשרויות, היות שאיני מכירה את ההיסטוריה הרפואית שלך. יש לקחת בחשבון סימפטומים ומצבים גופניים נוספים. אלה דברים שהייתי עושה: פונה לייעוץ רופא אף-אוזן-גרון בקשר לסחרחורות חוזרת על ספירת הדם בעוד 3 שבועות שולחת אותך לצילום חזה במסגרת קופת חולים חשוב שתהיי במעקב ספירת דם אצל רופא המשפחה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ישנם שלושה סוגים של ירידה בשמיעה: ירידת שמיעה הולכתית (קונדוקטיבית) שבה יש פגיעה בתפקוד האוזן החיצונית או התיכונה, וזאת בגלל חסימת גלי הקול. הגורמים לכך הם בין השאר דלקת תעלת השמע, הצטברות נוזלים או צרומן (שעווה), גוף זר או נקב בעור התוף. הטיפול במצב כזה נעשה בעזרת מכשירי שמיעה, ובמקרים מסויימים יש אופציה כירורגית. ירידת שמיעה עצבית (סנסוריאלית) היא ליקוי בו ישנה הפרעה בהולכה החשמלית באוזן או במסלולים העצביים במוח. גלי הקול עוברים בצורה תקינה, אך יש בעיה בקליטתם באוזן ובהעברתם למוח. הגורמים העיקריים לפגם זה הם הגיל והחשיפה לרעש, ובנוסף - תרופות הפוגמות בשמיעה, דלקת במוח, זיהומים ומחלות תורשתיות. הטיפול הוא בעזרת מכשירי שמיעה. ירידת שמיעה מעורבת כוללת שילוב של פגיעה הולכתית ועצבית. הבעיה שאתה מציין שכיחה יחסית, ומומלץ להמשיך את הבירור אצל רופא אף אוזן גרון שיבצע בדיקה פיזיקלית מתאימה ובדיקות נוספות. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

לפי הנתונים שמסרת, יש לי הרושם שבנך סובל אמנם מבעיית שמיעה קלה עקב הצטברות נוזלים באוזן התיכונה. הטיפול המומלץ הוא ניתוח כפתורים, ורצוי שיעשה מוקדם ככל האפשר ובהתאם להנחיות רופא אף-אוזן-גרון, על מנת למנוע בעיות נוספות בעתיד, כמו עיכוב בהתפתחות השפה, דלקות אוזניים חוזרות ועוד. להלן כמה תשובות בהן תמצאי מידע נוסף: http://www.infomed.co.il/questions/q_010603_2.htm קרא עוד

Cortical Dysplasia היא תופעה נוירולוגית שבה תאי העצב לא נודדים למקומם הנורמלי בזמן התפתחות המערכת הנוירולוגית בתקופה העוברית, והיא גורמת להפרעה במבנה המוח. תופעה זו עלולה להתבטא באפילפסיה וכן גם בעיכוב התפתחותי. התופעה אינה חולפת מעצמה, אך ישנם מקרים בהם נותנים טיפול תרופתי לדיכוי התקפים אפילפטיים, ולעיתים ניתן אפילו לנתח. אם תרצי לשמוע עוד על האפשרות של ניתוח, כדאי להתייעץ עם נוירולוג ילדים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

אכן, חושבים כיום שניתן להסביר את הגיוון של ביטויי מחלת הסכיזופרניה אצל אנשים שונים בכך שישנו הבדל במיקום הפגיעה הביולוגית במוח. עם זאת, ההסבר המדויק הוא הרבה יותר מורכב ממה שתיארת, וכולל מעורבות של מסלולים עצביים שונים במוח, מסלולים המוליכים אותות עצביים בין קליפת המוח לבין חלקים הממוקמים באזורים פנימיים יותר. ידוע כי בחלק ממסלולים אלה יש פעילות יתר של דופאמין אצל אנשים הלוקים בסכיזופרניה, וכי יש קשר בין פעילות יתר זו לבין "הסימפטומים החיוביים" של המחלה, כגון הזיות. באזורי מוח אחרים, או בעצם במסלולים עצביים אחרים, פעילות הדופאמין אצל חולי סכיזופרניה היא דווקא פחותה מהנורמה, וחושבים שיש לכך קשר ל"סימנים השליליים" של המחלה, כגון ירידה במוטיבציה, בכישורים החברתיים, ובמצב הרוח. בכל אופן, עדיין רב הנסתר על הגלוי, והמחקר ממשיך לנסות ולסייע לנו להבין את המחלה, על מנת שנוכל למצוא לה טיפול יעיל. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

תוכלי לקרוא הסבר על הבדיקה בקישור המצורף- http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=268 קרא עוד

לפי הנתונים שמסרת, יש לי הרושם שבתך אכן סובלת מבעיית שמיעה קלה עקב הצטברות נוזלים באוזן התיכונה. הטיפול המומלץ הוא ניתוח כפתורים, ורצוי שייעשה מוקדם ככל האפשר ובהתאם להנחיות רופא אף-אוזן-גרון, על מנת למנוע בעיות נוספות בעתיד, כמו עיכוב בהתפתחות השפה, דלקות אוזניים חוזרות ועוד. הפרוצדורה עצמה קצרה ופשוטה, אך בשל העובדה שילדים צריכים לשכב בשקט ללא תזוזה היא מתבצעת לרוב בהרדמה מלאה קצרה. לאחר מכן, ברוב המקרים, אין צורך באשפוז. בדרך כלל שמים את הכפתורים לתקופה מוגבלת, 10 חודשים בממוצע, והם יוצאים מאליהם ועור התוף מתאחה לגמרי. הגיל של בתך מתאים, ועדיף לא לחכות, כי אם באמת יש נוזלים באוזן לזמן ממושך, עם או בלי ירידה בשמיעה, זה כאמור יכול לפגוע בילד. ישנו ניתוח חדשני הנעשה על ידי לייזר, שאינני יודעת מספיק עליו כדי לייעץ לך אם כדאי לעבור אותו. תוכלי להיוועץ לגביו עם רופא אף-אוזן-גרון. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

צפצופים באוזניים, טיניטוס, יכולים להופיע כתוצאה מסיבות רבות, אך השכיחה בהן היא חשיפה לרעש בעוצמה גבוהה. סיבות שכיחות נוספות הן זיהומים והצטברות נוזלים באוזניים, פקק שעווה באוזן, גידול בעצב השמע, ותרופות. אני מניחה כי בתך בריאה בדרך כלל, ולכן הסיבה במקרה שלה היא אכן החשיפה לרעש החזק. איני יכולה להעריך אם נגרם לה נזק בלתי הפיך, אך קחי בחשבון כי ב-24 שעות לאחר החשיפה, צפצופים נחשבים לתופעה נורמלית. אמליץ לך לעקוב אחר התופעה, ואם היא לא נעלמת בימים הקרובים, לפנות לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

ניסטגמוס כתוצאה מפגיעה עצבית באוזן נקרא ניסטגמוס וסטיבולרי. זהו מצב הנגרם כתוצאה מפגיעה במבוך, בעצב הווסטיבולרי, או בגרעין הווסטיבולרי בגזע המוח. ניסטגמוס מולד מופיע בדרך כלל במהלך ששת החודשים הראשונים של חיי התינוק, וניתן לחלוקה לשלושה סוגים: ניסטגמוס מולד אידיופתי, שלא נמצאה לו סיבה אורגנית. ניסטגמוס משני לבעיית ראייה. ניסטגמוס משני לבעיה מוחית. לא ציינתם מהי הסיבה לניסטגמוס המולד אצל ילדתכם. בכל מקרה, אם לא סיימתם את הבירור או אם אתם עדיין מודאגים, היוועצו עם רופא הילדים המטפל, עם נוירולוג ילדים מומחה או עם נוירואופתלמולוג. בהצלחה ד"ר אורלי שניידר - אינפומד קרא עוד

לא מומלץ לבצע פעילות גופנית, על אחת כמה וכמה פעילות קיצונית, בזמן מחלה ובזמן נטילת אנטיביוטיקה, זה יכול להחמיר את המחלה. אמליץ לך לנוח עד שיחול שיפור במצבך ועד סיום הטיפול התרופתי. הירידה בשמיעה יכולה להיגרם על ידי הדלקת באוזן. אם המצב לא משתפר לאחר סיום הטיפול, פני לרופא אף-אוזן-גרון לביצוע בדיקת שמיעה. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד