שאלות ותשובות - עמוד 498

ברוב המקרים, זיהום אמיתי בדרכי השתן מלווה במספר משמעותי של לויקוציטים (יותר מ- 10/µL או 10,000/mL). ממצא של לויקוציטים בשתן ללא דלקת בדרכי השתן - עשוי בהחלט להופיע, עקב זיהום של בדיקת השתן בלויקוציטים שמקורם בנרתיק או זיהום בדיקת השתן בנוזל הסטרילי שמוסיפים לצורך הבדיקה, ומשפיע על ספירת הלויקוציטים. סיבות נדירות יותר הן מחלות כליה ואבנים בכליות. אם אינך סובלת מסימפטומים של דלקת בדרכי השתן, כמו צריבה, דחיפות ותכיפות - אין צורך בטיפול. קרא עוד

כאבי בטן הם תלונה שכיחה מאוד, וברוב המכריע של המקרים - אינם מעידים על מחלה מסוכנת. במרבית המקרים הכאבים הם פונקציונליים, וכל הבדיקות תקינות. פרטים שחשוב לדעת הם: באיזה סוג של כאב מדובר (כאב עמום, דקירות)? האם הוא מקרין? מתי הוא מופיע? מה מקל עליו ומה מחמיר אותו? האם יש קשר ליציאות? האם יש קשר לאוכל? לשם כך - עליה לפנות שוב אל רופא המשפחה שלה. כדי להעריך את המצב כדאי לבצע כמה בדיקות מעבדה, כמו ספירת דם (כדי לוודא שהיא לא אנמית), אלקטרוליטים, תפקודי כליה ותפקודי כבד, ליפאז ו- TSH. אם הכאבים ממוקמים בבטן התחתונה - כדאי שתיבדק ע"י גינקולוג. אם לא תימצא שום סיבה לכאבים - ייתכן שמדובר בתסמונת המעי הרגיז, ורופא המשפחה שלה יוכל להמליץ לה על טיפול בהתאם. קרא עוד

נראה שמדובר במצב לאחר דלקת אוזניים חריפה ובו חלל האוזן התיכונה מתמלא בהפרשות ונוזלים. מצב זה נקרא בלעז - Otitis Media with Effusion. בד"כ זה חולף לבד תוך מספר שבועות, אך אם לא, מומלץ ביקור אצל רופא א.א.ג. אופציות טיפוליות הן טיפול חוזר באנטיביוטיקה, שאיבת נוזל ע"י מחט מהאוזן והשמת כפתורים המנקזים את האוזן התיכונה. קרא עוד

2. תרופות נגד סחרחורת ובחילה - דוגמת אגיסרק, סטונרון ופרותיאזין. 3. תרופות המשמשות להרחבת כלי דם דוגמת ניאצין. 4. תרופות נוגדות חרדה דוגמת אסיוול - חרדה ולחץ משפיעים לרעה על תסמיני מחלת מנייר. 5. סטרואידים- דוגמת פרדניזון. במקרים קשים יותר ניתן לטפל ניתוחית. הטיפול הניתוחי כולל: 1. דקומפרסיה של האוזן הפנימית ע"י השמת שאנט אנדולימפטי - צינור המנקז עודף נוזלים מהאוזן הפנימית, או הסרת חלק מהעצם מאחורי האוזן. 2. טיפולים חדישים יותר כוללים פגיעה ברקמה האנדולימפטית באוזן ע"י הזרקת אנטיביוטיקה רעילה מסוג גאראמיצין, צריבת הרקמה ע"י חום, ניתוח בעצב הוסטיבולרי, השמת "כפתורים" באוזן התיכונה- פעולה שנמצא לאחרונה שהיא עוזרת במנייר ועוד. לסיכום, יש מה לעשות מעבר לאגיסרק, וכדאי להמשיך ולבקר אצל רופא אף- אוזן- גרון להמשך הערכה וטיפול. מידע נוסף: http://www.infomed.co.il/questions/q_050902_8.htm קרא עוד

אני מרגיש שיש לי יתר שמיעה, במיוחד כשאנשים צועקים או מתעטשים, פשוט נקרע מכאבים. אני אחרי פציעת ראש.האם יש קשר? שמיעת יתר, באנגלית Hyperacusis, היא תופעה שאינה מובנת כל כך. היא עשויה להופיע לאחר חבלות ראש, ניתוחי פנים, במקרי פגיעה או דלקת בעצב הפנים, מחלת מנייר, מחלות שריר מסוימות, ועוד. מומלץ ביקור אצל מומחה אף- אוזן- גרון לאבחון וטיפול. [13/10/2002] קרא עוד

לפני שלושה שבועות התחילו באופן פתאומי צלצולים בשתי האוזניים, בד"כ אני בריאה. עשיתי המון בדיקות אך הן לא העלו דבר: סי.טי, צילומים, בדיקות דם (כימיה ובלוטת תריס), לחץ דם, בדיקת שמיעה ובדיקת העצב, וגם בדיקה אצל רופא שיניים. הכל היה תקין לחלוטין אבל הצלצולים משגעים. מה זה ? האם זה עובר? ניסיתי לבלוע כל מיני סוגים של כדורים שנותנים נגד סחרחורות ומחלת מנייר אבל הם לא עוזרים ולא מקלים (סטונרון וקלונקס). האם יש עוד משהו ? הצלצולים, הקרויים גם טיניטוס, הם בעיה קשה הן לאבחון והן לטיפול. הם יכולים לנבוע מהרבה סיבות ולא רק ממחלת מנייר (במחלת מנייר יש גם סימפטומים של ורטיגו וסחרחורות ואף של ירידה בשמיעה). ראשית יש לקבוע האם הם ראשוניים או משניים שהופיעו בעקבות בעיה הניתנת לטיפול. לשם כך אין תחליף לבדיקת רופא מומחה אף אוזן גרון ולמעקב על ידו. אמנם בדיקות רבות כבר ביצעת, אך ייתכן שרופא מומחה לטיניטוס יוכל בכל זאת להוסיף בבדיקתו על מה שכבר עשית. לצערנו לא נוכל להוסיף הרבה מעבר לכך במסגרת זו. לקריאה נוספת בעניין טיניטוס- http://www.geocities.com/tinnitun/ http://www.headachepainfree.com/tinnitus.htm http://audiologic.co.il/content/tinnitus.html [10/10/2002] קרא עוד

האדנואידים הן שתי בלוטות קטנות משני צידי הגרון, הממוקמות בחלק האחורי ביותר של הגרון, והמכילות רקמה לימפתית ובה תאי דם לבנים הקשורים למערכת החיסון. בילדים מערכת החיסון מאוד פעילה, כיוון שהם רוכשים חיסון לכל מיני מזהמים, ולכן גם האדנואידים שלהם נפוחים פעמים רבות. במבוגרים הם בד"כ פחות בולטים וכמעט נעלמים. בשל מיקומם בצומת בין דרכי האוויר, האף ובצמוד לתעלה המחברת בין הלוע לאוזן התיכונה - כאשר הם נפוחים באופן כרוני או בתכיפות רבה הם עשויים לחסום את דרכי האוויר והאף, בייחוד בזמן שינה, ולגרום לקשיי נשימה וקושי בשינה. כמו כן אדנואידים מודלקים וגדולים עשויים לגרום לדלקות אוזניים חוזרות ולהצטברות נוזל באוזן המסכן את השמיעה, לסינוסיטיס ועוד. האינדיקציה להוצאת אדנואידים היא אותה חסימה כרונית של דרכי האוויר המתבטאת בנחירה, נשימה מהפה, קשיי שינה, דלקות אוזניים חוזרות וסינוסיטיס חוזר. הניתוח נעשה בהרדמה כללית, הוא מוצלח מאוד, וסיבוכים נדירים. הניתוח מבוצע בדרך כלל בילדים מעל גיל שנתיים, אך הדבר תלוי בחומרת התסמינים של ילדך. מומלץ דיון עם רופא הילדים ועם מומחה לאף אוזן וגרון. לקריאה נוספת- http://www.facs.org/public_info/operation/tonsiladen.pdf קרא עוד

אספירין במינון גבוה מאוד הנלקח לאורך תקופה ארוכה או במנת יתר חד- פעמית יכול לגרום לצפצוף באוזניים, סחרחורת וירידה בשמיעה בטונים גבוהים. התופעה הפיכה. לפרטים- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&dopt=... קרא עוד

לפי מה שאת מתארת בשאלתך ולפי בדיקות המעבדה וההדמיות שבנך עבר, הוא נושא את נגיף ה-CMV. כפי שהבנתי, בנך עבר בירור מקיף על מנת לגלות האם הנגיף פגע במערכת השמיעה ובמוח, שני האיברים בהם פגיעת הנגיף היא השכיחה ביותר. "כלי דם זוהרים" במוח מתאימים מאוד להצטברות סידן בחדרי המוח ובכלי הדם שלו, תמונה אופיינית לזיהום על ידי CMV. אני משער שעל פי בדיקה זו, ובדיקות הדם והשתן שבנך עבר שגילו את הימצאות CMV, הוחלט על טיפול אנטי-ויראלי (ולא אנטיביוטי) על מנת למנוע את המשך התפשטות הנגיף בגופו של בנך. התרופה בה משתמשים נקראת ganciclovir , והיא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול בנגיף CMV. זהו הטיפול הנפוץ ביותר והמתאים ביותר, כפי שהוכח במספר מחקרים גדול במשך השנים האחרונות ברחבי העולם. הטיפול מתבצע, כפי שציינת, תחילה בטיפול של כחודש דרך הווריד ואחריו בטיפול לתקופה שבין חודשיים לשנה דרך הפה. משך הטיפול המדויק תלוי מאוד במצב התינוק ובמדדים אחרים שיש לעקוב אחריהם, כמו ספירות דם ותפקודי כבד וכליות. כל תינוק אשר מקבל טיפול כזה חייב להיות תחת מעקב צמוד של רופא ילדים. העובדות שציינת, כמו התפתחות תקינה ותיאבון בריא, מעודדות ביותר ומעלות מאוד את סיכויי ההחלמה של בנך במשך תקופת הטיפול שהזכרתי. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

כדי שנוכל לענות על שאלתך עליך לספק קצת יותר אינפורמציה. באופן עקרוני סטרואידים הן תרופות המדכאות דלקת. לפעמים לאחר פציעה מתחוללת דלקת. צריך לדעת מהו סוג הפציעה, מהם הסטרואידים שהוא מקבל, האם בטיפות עיניים או דרך הווריד, כי יש הבדל גדול הן מבחינת אינדיקציות והן מבחינת תופעות לוואי. קרא עוד