שאלות ותשובות - עמוד 63

כפי שאת מבינה, הבעיה שאת מעלה דורשת בדיקה ובירור. יתכן מאוד שהגדלת בלוטת התריס גורמת ללחץ מסויים באזור הגרון, ובאופן עקיף לצרידות. מעבר לכך, יש עוד אינספור סיבות שיכולות לגרום לצרידות מתמשכת, ביניהן דלקת במיתרי הקול, ריפלוקס (עליה של מיצי קיבה), ועוד. על סיבות נוספות תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_042208_17.asp קרא עוד

שקיעת הדם היא מדד בלתי ספציפי לתהליך דלקתי או זיהומי בגוף. שקיעת הדם אינה עוזרת לדעת מהו התהליך והיכן הוא ממוקם, אלא רק מתריעה על התרחשותו. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ערך גבוה של אימונוגלובולינים מסוג g מתרחש במגוון מצבים. הקל שבהם הוא זיהום חריף או כרוני, או מחלה דלקתית כרונית. זהו ילד בן 4 ובריא בדרך כלל (לא ציינת בעיה רפואית בשאלה), ובכל זאת יש לחשוב על מצב זה. מיאלומה נפוצה (multiple myeloma) נדירה מאוד לפני גיל 40, ולכן לא סביר כי בכך מדובר. לצורך האבחנה יש לקבוע שיש מעל 10% תאי פלסמה במוח העצם (נדרשת בדיקת מוח עצם לשם כך), נגעים ליטיים בעצמות, ורכיב חלבוני מונוקלונלי (נקרא M component) בסרום או בשתן, כלומר עדות לייצור של נוגדן מאותו הסוג - שבט של תאי פלסמה המייצרים באופן בלתי מבוקר את אותו הנוגדן כך שרמתו עולה בדם וכן מופרש בשתן. החלבון בשתן נקרא Bence-Jones. יש גם סוגים אחרים של מיאלומה שאינם מערבים את מוח העצם, ושכיחים יותר בצעירים. רכיב ה- M (שבט נוגדנים מונוקלונאלי) נמצא גם בסוגים שונים של לימפומה ולויקמיה. יש לערוך בירור הכולל בדיקות דם, אלקטרופורזה של חלבוני הסרום, בדיקות הדמיה ואולי אף בדיקת מוח עצם. אין בשאלה די מידע כדי להתקדם. עליכם להיות במעקב של רופא ילדים או המטולוג ילדים על מנת לערוך את הבירור הנדרש. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

הממצאים המתוארים בבדיקת ה- MRI של עמוד השדרה הצווארי מתאימים לשינויים ניווניים במספר גבהים, הכוללים תזוזות בדיסקים הבין-חולייתיים, היצרויות מרווחים שונים ותזוזה של חוליה יחסית לשכנתה, מצב המכונה Spondylolisthesis. שילוב הממצאים המתוארים מתאים לכאורה לתחושות שאתה מתאר. למרות זאת, על מנת לקבוע את מצבך מבחינה רפואית ואת דרכי הטיפול העדיפות, עליך לדון בכך עם הרופא, לאחר בדיקה מעמיקה והתאמה בין תחושותיך לבין הממצאים בבדיקה הגופנית ותוצאות בדיקת ה- MRI. התערבות כירורגית יכולה להיות נחוצה בעיקר במקרים של כישלון של טיפול פיזיותרפי, החמרה נוירולוגית או כאב שאינו ניתן לשליטה באמצעים אחרים לאורך זמן. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

נוגדנים הם חלבונים המסייעים להגנה בפני פולשים זרים כמו חיידקים, נגיפים, תולעים וכדומה. יש כמה קבוצות של נוגדנים, וכל קבוצה מכונה באות לטינית גדולה. נוגדנים מסוג IgA נפוצים בכל הריריות - במערכת הנשימה, במערכת העיכול ובמערכת המין - ומגינים בעיקר מפני פלישת חיידקים, נגיפים וטפילים דרך פתחי הגוף. רמה נמוכה של IgA נצפית באנשים עם חוסר מולד של נוגדנים אלה. שכיחות המחלה באוכלוסיה הכללית היא 1:500 עד 1:600. חוסר ב- IgA הוא בדרך כלל מחלה משפחתית, אך לעיתים היא נצפית גם באנשים ללא סיפור משפחתי. אנשים עם חוסר חלקי או מלא בנוגדנים אלה סובלים בדרך כלל ממחלות זיהומיות של מערכת הנשימה, מערכת העיכול או מערכת המין. הטיפול הוא מתן אנטיביוטיקה במקרה של זיהום. רמת הנוגדנים מסוג IgG בדם עולה מאוחר ביחס לזמן ההדבקה, יותר מאוחר מאשר רמת הנוגדנים מסוג IgM. הנוגדנים מסוג IgM מספקים הגנה לטווח המיידי לאחר ההדבקה הראשונה, ואילו נוגדנים מסוג IgG מספקים הגנה מתמשכת לאחר ההחלמה, ובזכותם, בהרבה מחלות זיהומיות אי אפשר לחלות פעם נוספת לאחר שנדבקים בהן בפעם הראשונה. לנוגדנים מסוג IgE יש תפקיד חשוב בזיהומים הנגרמים על ידי טפילים, בעיקר תולעים, אם כי האופן בו הם מגינים על הגוף מפני זיהום טפילי לא ברור עד היום. נוגדנים אלה מיוצרים, כמו כל הנוגדנים, על ידי תאי פלסמה, ומסייעים לתאי פיטום (mast cells) בייצור ושחרור חומר המכונה היסטמין. ההיסטמין הוא חומר כימי הגורם להרחבת כלי דם ולכיווץ הסימפונות. שחרור עודף של היסטמין עלול לגרום לתגובה אלרגית המאופיינת בפריחה, גרד, ובמקרים קיצוניים קוצר נשימה וירידה בלחץ הדם. לנוגדנים מסוג IgE תפקיד מכריע בתגובה האלרגית. לא ציינת את היחידות שנמדדו בהן הנוגדנים. לרוב, הם נמדדים ביחידות של MG/DL. אם כך, נראה שרמת הנוגדני ה- IgA ו- IgG נמוכה יחסית. רמת ה- IgE תקינה ורמת ה- IgM גבוהה. התוצאות יכולות להעיד על חסר חיסוני, אך מכיוון שאין לי את היחידות הנכונות, עליכם ללכת עם הבדיקות אל הרופא המטפל כדי לקבל אבחנה מדויקת. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

הצטברות של גבישי סידן בגידי השרירים הסובבים את הכתף היא בעיה נפוצה הגורמת לקשיים תפקודיים ניכרים לחלק גדול מן האוכלוסייה. בסקרים מסוימים נמצאו משקעי סידן באנשים רבים שכלל לא התלוננו על כאבים באזור הכתף. ההנחה הרווחת כיום היא שסידן, העלול להצטבר בגידים בשתי צורות עיקריות, קשור בחלק מן המקרים לשינויים ניווניים בגידי ה- Rotator cuff. במקרים רבים אחרים, הסיבה להצטברות גבישי הסידן אינה ידועה. למרות שקשר משפחתי על פי רוב אינו מצויין בספרות הרפואית כגורם משמעותי למצב זה, מחקרים אחדים מצאו כי ייתכן שבסיס גנטי משותף עלול לגרום לעלייה בסיכוי לסבול מתופעה זו. היות שהגורמים האחראיים להופעת המשקעים מורכבים, ואינם מובנים עד סופם, מה גם שאחוז ניכר מהאנשים בהם מתגלים משקעים אלו לא סובלים מתלונות כלשהן, אין זה מקובל לטפל במצבים אלו טיפול מניעתי. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

התסמינים אותם את מתארת קשורים כנראה לבעיה כלשהי במערכת העיכול העליונה - בוושט, בקיבה או בתריסריון. עלייך לעבור מספר בדיקות, כגון בדיקות דם, גסטרוסקופיה, תבחין נשיפה לבדיקת הימצאות החיידק הליקובקטר פילורי ועוד. אמליץ לך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

להערכתי, דחייה של הקורס אינה חיונית, להיפך, לעיתים מצבים דומים לזה שאתה מתאר קשורים לחרדה לגבי משהו מסוים (כמו התחלת קורס), ודחייה של הדבר מהווה מעין "ניצחון" של החרדה, ולכן מומלץ להתמודד ולא לדחות. כך אתה מחזיר את השליטה במצב לעצמך, בעוד מי שדוחה ונמנע מהדברים מעוררי החרדה נותן לחרדה את השליטה על חייו. במקרים רבים עצם העשייה וההתמודדות מקלים על הסובל מהחרדה, בעוד שהמתנה בתנאי ציפייה וחוסר מעש, יכולה להחמיר את החרדה ולהעצים אותה. לאור מה שסיפרת על הרקע שלך, עושה רושם שאתה אדם עם יכולות וכוחות התמודדות לא מבוטלים. נראה שרוב הסיכויים שתצליח להתמודד עם דרישות הקורס, ועצם ההצלחה בהתמודדות היומיומית תשפר את מצבך. אני כן ממליצה לשלב את התרופה קלונקס עם ציטאלופראם. יש להתחיל לקחת את הציטאלופראם במינון של חצי כדור ליום למשך 6-4 ימים, כדי לתת לגוף להסתגל. על ידי כך פוחת בהרבה הסיכוי לסבול מתופעות לוואי. לאחר תקופה זו יש לעבור לכדור שלם ביום. את הציטאלופראם תמיד יש אחרי אוכל ולא על קיבה ריקה, מאותן סיבות. את התרופה קלונקס יש לקחת באופן קבוע מידי ערב לפני השינה, ובמידת הצורך, לקחת עוד חצי או 2 חצאים של קלונקס (למשל, אחד בבוקר ואחד בצהריים) במהלך היום, לקראת זמנים שאתה צופה שתהיה בהם יותר בחרדה. בנוסף, אני בהחלט ממליצה על תוספת של טיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד