שאלות ותשובות - עמוד 64

אכן מוזר שהיקאת כמות כה גדולה. האם יתכן כי מדובר ב-2 ליטר ולא ב-20 ליטר? לאחר הקאות מרובות עלולים לאבד מלחים רבים וחשוב לספקם חזרה לגוף. אינני יודעת מה היתה סיבת ההקאה, אך אם התייבשות בלבד גרמה לכך, חשוב לשתות הרבה. בדוק את לחץ הדם במצבים שונים: בשכיבה, בישיבה ובעמידה, בשתי הזרועות. בכל מקרה, המשך את המעקב אצל הרופא המטפל. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

אחת מתופעות הלוואי הבולטות של המירנה היא דימום ממושך. דימום זה חולף לרוב לאחר כ-3 חודשים. מידע מפורט אודות ההתקן, יתרונותיו וחסרונותיו, תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_073000_1.htm קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

לצערי, רוב האתרים שיוכלו לספק לך מידע מפורט ומחקרים בנושא הם בתשלום. נסי ללכת לספרייה ולחפש בספרי הרפואה השונים, כגון Harrison's Principles of Internal Medicine או Cecil Essentials Of Medicine. נסי אולי באתרים הבאים וראי אם המידע מספק: http://en.wikipedia.org/wiki/Alzheimer's_disease קרא עוד

בתך אינך סובלת מפצעי בגרות. יותר סביר שהיא סובלת מאקזמה אטופית או מאימפטיגו, מחלקות הנפוצות יוצר אצל תינוקות. לפעמים חומרים שומניים רק מחמירים את התופעה, ואם המחלה שלה היא כזאת, הטיפול שאותו היא צריכה הוא טיפול אנטיביוטי. לא אוכל לעזור לך מעבר לכך ללא בדיקת התינוקת. אני ממליצה לך לגשת לרופא הילדים לאבחנה מדויקת ולקבלת טיפול, אם הוא נחוץ. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

ישנם כמה סוגים עיקריים של תרומבוציטופניה (מחסור בטסיות): Gestational thrombocytopenia - ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון בלבד. לסוג זה אין כל משמעות, פרט לעובדה שיש מגבלות (כמו מתן אפידורל). תרומבוציטופניה אימונית - ייצור של נוגדנים נגד תרומבוציטים. סוג זה עשוי להשפיע על העובר ואף לגרום לדימומים בזמן הלידה, גם אצל העובר. תרומבוציטופניה עקב מחסור בחומרים חיוניים, כמו חומצה פולית, ויטמין B12 ועוד. גם בסוג זה יש סכנה לעובר, וכדאי מאוד להשלים את החוסרים. תרומבוציטופניה כתוצאה מנטילת תרופות (למשל קלקסאן), או כתוצאה מרעלת הריון. גם כאן נחוץ טיפול מיידי ושיפור המצב. על פי הנתונים שמסרת, נראה שאצלך מדובר בתרומבוציטופניה מהסוג הראשון, כלומר ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון, ולכן לא נראה שנשקפת סכנה כלשהי לך או לעובר. אני ממליצה לך להמשיך במעקב. אם כל שאר הפרמטרים נורמליים, נראה שזו האבחנה הנכונה. בכל מקרה, אם את רוצה להסיר כל ספק, אני ממליצה לך לפנות להמטולוג. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

PSA, או Prostatic Specific Antigen, זהו חלבון הנוצר על ידי תאי בלוטת הערמונית (הפרוסטטה) בלבד. רמה גבוהה של חלבון זה בדם מעידה על כמות גדולה יותר של תאי בלוטת ערמונית, או על נזק לתאי הבלוטה. רמה גבוהה יכולה להיות סימן לדלקת של הערמונית (פרוסטטיטיס) או לגידול של הערמונית (ממאיר או שפיר). מחקרים רבים ודיונים רבים נערכו בנוגע למקומה וחשיבותה של בדיק רמת ה-PSA בדם, הואיל והיא אינה מאד מדוייקת. רמת PSA גבוהה, יכולה להופיע במצבים שונים בתכלית, כמו סרטן, אך גם בתהליך דלקתי; רמת PSA נמוכה (בגבולות הנורמה) יכולה להיות אצל אדם עם גידול ממאיר (סרטן) של הערמונית; אבל רמה גבוהה יכולה להיות גם אצל אדם הסובל מהגדלה שפירה של הערמונית, השכיחה בגיל מבוגר. עד לאחרונה היתה דעה לפיה רמה של מעל 4 מצריכה בירור יותר מעמיק של מצב הפרוסטטה, באמצעות אולטרסאונד, ושאף אם לא נמצא ממצא ברור - יש לבצע ביופסיות אקראיות. ההחלטה על המספר ארבע, מסתבר, היא החלטה די אקראית, שנעשתה באחד המחקרים הראשונים בנוגע ל-PSA. היום ברור שהרמה 4 אינה בהכרח אינדיקטיבית לבעיה, שהרי ישנם אנשים עם רמה תקינה (מתחת ל-4) הסובלים מסרטן הערמונית. חלק מהאורולוגים עדין ממשיכים בשיטה זו, כלומר, עוקבים אחר רמת PSA, ועורכים בדיקות אולטרסאונד וביופסיות כשהרמה עולה מעל 4. חלק מהאורולוגים עברו לגישה שונה, בה שמים את הדגש על השינוי ברמת ה-PSA, כלומר עוקבים אחריה בצורה קבועה, ואם ניכרת עלייה, מבררים את סיבתה באמצעות בדיקות וביופסיות. לשאלתך, ערך של 5.37, כאמור נחשב לערך גבוה מהנורמלי, אולם הוא אינו מכוון לאבחנה. יכול להיות שהסיבה היא ערמונית מוגדלת בלבד, ויכול להיות שמדובר בדבר מה אחר, דלקת או גידול סרטני. אם רמת ה-PSA שלך עלתה באופן משמעותי ביחס לבדיקה קודמת, אין ספק שיש מקום לבירור. אם זוהי הרמה שלך כבר שנים, וידוע על ערמונית מוגדלת, אין כל חובה להמשך בירור. ההחלטה בסופו של דבר היא בידך וביד האורולוג המטפל בך. יש אורולוגים וגם מטופלים המעדיפים לבצע אולטרסאונד וביופסיות בכל מקרה של PSA גבוה מ-4, ויש כאלה שמחליטים שלא לעשות זאת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

אם לא ידוע על בעיות בפוריות, סיכוייך להיכנס להריון טובים. עלייך לקחת בחשבון שתהליך הכניסה להריון יכול לקחת זמן. מובן שיכול להיות שאת כבר בהריון, אך כדי לדעת זאת את צריכה לבצע בדיקת הריון. לא ניתן לדעת על סמך תסמינים בלבד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

לא ברור ממכתבך אם ערכת כבר בירור הורמונלי, ואם רמות האינסולין והסוכר אוזנו על ידי הטיפול שקיבלת. בכל אופן, על פי הפרוטוקול המקובל, באם לאחר שנה של נסיונות כניסה להריון, לא מושג הריון - יש טעם להתחיל בירור לגבי בעיות פוריות. השלב הראשון כולל בדיקות הורמונליות וכן בדיקה גינקולוגית הכוללת אולטרסאונד, על מנת לוודא שאכן הכל תקין. שיהיה בהצלחה ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

הטיפול התרופתי המקובל כיום להפרעות חרדה כולל, בשלב ראשון, תרופות מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה מסוג SSRI כגון פלוטין או ציפראמיל. המינון הנדרש נע בין המינון המקובל לטיפול בדיכאון ובין מינון של פי 4-3 מכך (למשל, אם המינון של פלוטין לטיפול בדיכאון הוא 20 מ"ג ליום, אז לטיפול בחרדה יידרש מינון של 20 מ"ג עד 80 מ"ג ליום, תלוי במטופל/ת). אותם מינונים נכונים גם לגבי מבוגרים וגם לגבי ילדים. חשוב לשים לב, שמלוא ההשפעה של התרופה ניכר רק לאחר 5 עד 8 שבועות של נטילת התרופה ניטלה במינון המלא. בהתחלה לפעמים מעלים את המינון בהדרגה, כדי להימנע מתופעות לוואי, אך את זמן הטיפול יש לספור החל מהיום בו התחילה הילדה לקחת את המינון המלא. במקרים של יעילות חלקית בלבד עם טיפול ב-SSRI, יש רופאים שמוסיפים מינון קטן של תכשיר נוגד פסיכוזה כגון ריספרדל, לא מפני שהמטופל/ת פסיכוטי, אלא מפני שהוכח במחקרים שתוספת זו משפרת את תגובת המטופל לטיפול נוגד החרדה. במקרים של ילדים שנמצאים בתת-משקל, לפעמים התרופות מסייעות לעלייה במשקל, ובדרך כלל, כאשר הילד במשקל וגובה תקינים, ההתבגרות המינית מופיעה מעצמה ללא צורך בזירוז. במיוחד לגבי נערות (בנות) בגיל הזה, השילוב של חרדות ושל משקל נמוך מעורר חשד לקיומה של הפרעת אכילה, ואני מאד ממליצה לברר זאת ולטפל במידת הצורך. לכל אחת מהתרופות שהזכרת עלולות להיות תופעות לוואי (אך הן לא מופיעות בהכרח), ואי אפשר לחזות מראש את תגובתו של כל מטופל. אציין רק כי אם הניסוי הטיפולי הנוכחי לא יסייע במידה מספקת, ניתן לנסות תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצות אחרות, למשל תכשירים מקבוצת SNRI, או קבוצת הטריציקלים. כמו כן, כדאי לנסות לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכולוגי מסוג CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), שיעיל במיוחד לטיפול בהפרעות חרדה, גם בילדים, ומצמצם את כמות ומשך השימוש בתרופות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד