שאלות ותשובות - עמוד 717

לא סביר שהעניין קשור בנוכחות הפוליפ. בדרך כלל פוליפ הוא ממצא אקראי בבדיקת קולונוסקופיה ואינו גורם לכאבים. להזכירך, ההנחיות הן לבצע בדיקת קולונוסקופיה כל 10 שנים החל מגיל 50, בנוסף לבדיקת צואה לדם סמוי כל שנה. מאחר שהמצב קיים כבר 50 שנה, הסיכוי שמדובר במשהו חריף הוא נמוך, וכמו כן, אני מניחה כי הפנו אותך לבדיקות הרלוונטיות בעבר. אם לא ביצעת מעולם בדיקה לנוכחות החיידק הליקובקטר פילורי - כדאי שתבצע אותה. החיידק יכול לגרום לפתולוגיות שמתאימות למה שאתה מתאר. כמו כן, יש מקום לשקול בדיקת אולטרסאונד של כיס המרה ודרכי המרה ולשקול בדיקת גסטרוסקופיה כדי לשלול כיב (אולקוס). מובן שאת כל אלה יש לעשות בהתייעצות עם רופא המשפחה או גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

בונדורמין ולוריבן הן שתי תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, שאכן גורמים לתלות. כדי להיגמל מן הכדורים, תוכלי לנסות להתייעץ עם רופא אלטרנטיבי, שאולי יוכל להתאים לך כדורים מחומרים טבעיים, שיעזרו לך לישון בלי לגרום להתמכרות. אם אינך מעוניינת בשיטה זו, תוכלי לנסות להפחית את המינונים בהדרגה - ולנסות בשלב הראשון להירדם עם חצי כדור, עד שתוכלי להיגמל לחלוטין. קרא עוד

מיאלופיברוזיס (Myelofibrosis) היא מחלה בה מתפתח פיברוזיס של מוח העצם (הרקמה המייצרת דם מוחלפת ברקמת חיבור), וייצור הדם עובר לאיברים אחרים - בעיקר הטחול והכבד. 10-20% מן החולים בפוליציתמיה ורה יפתחו מיאלופיברוזיס במשך 10-20 שנות מחלה. הביטוי הקליני של המחלה יכול להיות אנמיה - ולכן עייפות, סימפטומים הנובעים מן הטחול המוגדל, ירידה במשקל, חום והזעות לילה, כבד מוגדל והפרעות בספירת הדם. 15-30% מן החולים אינם סימפטומטיים. הטיפול היחיד שעשוי להביא לריפוי הוא השתלת מוח עצם, אך מדובר בטיפול קשה מאוד, שרק מעטים מן החולים יכולים לעמוד בו. טיפולים אחרים שעשויים להקל את המצב הם אנדרוגנים (הורמוני מין זכריים) בשילוב עם סטרואידים, כמותרפיה כיום אינה בשימוש מקובל, שכן מחקרים הראו כי תופעות הלוואי שהיא גורמת והסיכוי להופעת מחלה ממארת עולים על התועלת שבה. הידרוקסיאוראה (הידראה - במינונים נמוכים יותר מאשר בפוליציתמיה ורה), אנאגרליד (תרופה המסייעת בהורדת רמת הטסיות), כריתת טחול (במקרים בהם הטחול המוגדל גורם לתופעות לוואי ולכאבים קשים), טיפול קרינתי לטחול או לאיזורים סימפטומטיים אחרים. תרופות אחרות הנמצאות בשימוש ניסיוני הן אינטרפרון אלפא, תלידומיד, Etanercept וגליבק. אגרילין (Agrylin) היא למעשה אנגראליד - תרופה הניתנת דרך הפה, שתפקידה העיקרי הוא הורדת רמת הטסיות בדם. יש להשתמש בתרופה בזהירות במקרה של מחלת לב. הידראה (Hydroxyurea) היא תרופה בעלת שימושים רבים, חלקם כנגד מחלות ממאירות, והיא נמצאת בשימוש גם בפוליציתמיה ורה ובמיאלופיברוזיס. קרא עוד

אכונדרופלזיה היא מחלה תורשתית הפוגעת בהתפתחות הסחוס והעצמות. תוחלת חיים של החולים במחלה זהה של אלה שאינם חולים בה, אך יש להם הרבה יותר סיכונים למוות במיוחד בגיל צעיר. הבעיות היכולות להיווצר עם השנים הן הפרעות בנשימה בעיות בלב השמנת יתר בעיות במפרקים, במיוחד בברכיים בעיות נוירולוגיות אבל כל אלה כמובן סוגי בעיות כלליים. תוכל למצוא מידע מפורט באתרים האלה: http://www.emedicine.com/orthoped/topic4.htm קרא עוד

התסמינים שאתה מתאר הם תסמינים של תגובה אלרגית חריפה שבה יכולים להתנפח הלשון, הפעמון וריריות נוספות של דרכי העיכול או דרכי הנשימה באזור הפה והלוע. זהו מצב מסוכן ודחוף מבחינה רפואית, מכיוון שהוא יכול להוביל במהירות לחנק. רגישות לחומרים אפשר לפתח בכל זמן בחיים, ולאו דווקא לחומרים חדשים. רוב האנשים מפתחים רגישות לחומרים ומאכלים אשר התנסו בהם בעבר ללא בעיות מיוחדות. אני מייעץ לך לפנות בדחיפות לרופא עור או לאלרגולוג, לספר להם את התסמינים שהופיעו אצלך ולעשות טסטים על מנת שיוכלו לדעת לאיזה מהחומרים אתה אלרגי, כדי שתדע ממה להימנע בעתיד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

צהבת C היא מחלה כרונית שאין לה מרפא ואין נגדה חיסון. בדרך כלל צהבת זו עוברת דרך מגע דם, אבל בהחלט אפשרי להידבק גם במהלך קיום יחסי מין. לכן חשוב מאוד שתקפידי להשתמש בקונדום בכל פעם שאתם מקיימים יחסי מין. תוכלי למצוע עוד מידע על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ממש לא. הרפס בשפתיים שכיח ביותר. ההרפס נמצא בדרך כלל בשורשי העצבים ומתפרץ אחת לכמה זמן. הרפס של הקרנית היא מחלה נדירה ביותר, והרוב המכריע של אנשים עם הרפס בשפתיים לעולם לא יפתחו הרפס בקרנית. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

בתינוקות שכיח למצוא תימוס גדול. מומלץ לתת את הצילום לפענוח ע"י רדיולוג ילדים, ובמידת הצורך לחזור עליו או לבצע הדמיה נוספת. קרא עוד

אם את מרגישה טוב, את יכולה לחזור לפעילות גופנית בהדרגה. לא נראה לי שישנה בעיה עם יוגה לאחר גרידה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד