שאלות ותשובות - עמוד 720

מיפוי באמצעות החומר אוקטראוטייד נועד לזהות גידולים מסוג מסוים (קרצינואיד, ויפומה, גלוקגונומה). חומר זה דומה לחומר שנמצא בגוף שנקרא סומטוסטטין, ולכן הוא נקשר לתאים שיש להם קולטן לסומטוסטטין. לגידולים מקבוצה זו יש קולטנים לסומטוסטטין, ולכן הם קולטים את האוקטראוטייד. במיפוי ניתן לזהות אם ישנן גם גרורות אשר קולטות את החומר. בבדיקתך ישנם שני מוקדים בלבלב שקולטים את האוקטראוטייד, והם חשודים כגידול גידול, אשר יכול להיות ממאיר או שפיר. לא נמצאו מקומות נוספים בגוף שקולטים את החומר, ולכן ככל הנראה אין גרורות לגידול זה מחוץ ללבלב. רפואה שלמה ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

אכן מומלץ ליטול את תוסף הסידן + D לפני השינה, נגד פעולת הורמון יותרת בלוטת התריס הגורם לפירוק עצם מוגבר בלילה. אם את נוטלת יותר מקפסולה אחת של סידן + D ביום, תוכלי ליטול אחת מהן בבוקר ואחת בערב. אין מניעה לקחת את הסידן בסמוך לתרופה סימבאסטאטין שאת נוטלת. את המולטי-ויטמין מומלץ ליטול בבוקר. נטילתו בערב עלולה ליצור קשיי הירדמות. בברכה, נטע מלחי -דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il קרא עוד

חסרים לי מספר פרטים, כמו האם בתך עדיין עם חום גבוה, האם הבלוטה הזאת שאת מתארת רגישה למגע או לא, האם היא רכה או קשה, האם בתך סבלה גם מדלקות גרון, האם קיבלה או עדיין מקבלת טיפול אנטיביוטי. אלו שאלות חשובות שיכולות לכוון לקראת המשך בירור וטיפול נכון. בלוטות לימפה נפוחות ומודלקות, או lyphadenitis, הן בדרך כלל סימן לזיהום באזור בו הבלוטות מנקזות את הנוזל הלימפתי שלו, לכן שאלתי האם ביתך סבלה מדלקות גרון, משום שהבלוטות בצוואר מנקזות את איזור חלל הפה והשיניים. במקרים רבים, אותן בלוטות נהיות דלקתיות בעצמן ואז הן נהיות נפוחות מאוד, רגישות למגע ומראות אודם מקומי. בלוטות קשות למגע, לא רגישות, אשר מפוזרות לאורך תחנות שונות בגוף, ואשר מלוות בתסמינים כמו הזעות ליליות, ירידה במשקל וחום גבוה וממושך, יכולות להיות סימן ראשון ללימפומה. אני לא מתרשם שזה המקרה כאן. כפי שציינת, את עדיין ממתינה לתשובת בדיקות נוספות, שאני בטוח שיובילו לקראת המשך בירור וטיפול נכון. לגבי שקיעת הדם - היא תקינה לחלוטין (ערכי הנורמה הם בדרך כלל פחות מ-20). קצת סבלנות, ואני מאמין שהכול יסתדר. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

אכן ההמלצות כיום הן נגד השימוש בתרופה פרפולסיד, מכיוון שנמצא שהיא גורמת להפרעות קצב קשות. החלופה המוצעת כעת היא מטוקלופראמיד (פרמין). אינני יודעת עד כמה תרופה זו באמת תועיל במקרה שלך, אך אני ממליצה לך לפנות לגסטרואנטרולוג לייעוץ מעמיק. מידע נוסף תוכלי למצוא בידיעה שהתפרסמה בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/news/n_072700_2.htm קרא עוד

המינון המקובל של מינוציקלין לטיפול באקנה, נע בין 50 ל-100 מ"ג ליום, ומקובל להתחיל מ-50 מ"ג ולראות איך זה משפיע. אם זה משפיע לטובה, ניתן להסתפק במינון זה. אין מניעה להשתמש בווקס לשיער, אבל לעיתים רואים שלהחלפת תכשירי שיער יש השפעה על הפצעים, אז אתה יכול לנסות להפסיק את השימוש ולראות מה קורה. היום מאמינים שאין קשר בין אוכל לבין פצעי בגרות. לגבי חשיפה לשמש, יש דיווחים על רגישות לשמש (פוטוסנסיטיביות) בעת שימוש בתרופה, אך לדברי היצרן, זה לא שכיח. מכל מקום, חשיפה ממושכת לשמש בכל מקרה אינה מומלצת, ומומלץ להשתמש בקרם הגנה כאשר נחשפים לשמש. לא מצאתי דיווחים על בעייתיות של אלכוהול דווקא עם מינוציקלין, אך שתיית אלכוהול בכמות רבה אינה מומלצת בכל מקרה. לסיום אוסיף גם כי אין ליטול את המינוציקלין יחד עם מוצרי חלב, שכן הם מפחיתים את ריכוז התרופה. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

אני בת 25. בבדיקות כלליות שעשיתי הכל נמצא תקין חוץ מבדיקה של הכבד שבה היה ערך גבוה: ALTׂ(GPT) 60.83 מה זה אומר? ALT הוא אחד האנזימים הפועלים בכבד. הסף העליון של הנורמה בבדיקת ALT הוא 56. בבדיקתך התוצאה היא 60, ותוצאה זו גבוהה רק במעט מן המקסימום הנורמלי, וזהו מצב שכיח באנשים רבים, ולרוב אין לו כל משמעות, במיוחד בגילך הצעיר ובאם את בריאה. אם עברת בדיקת ALT בעבר כדאי להשוות את התוצאה הקודמת עם התוצאה הנוכחית. יתכן שמאז ומתמיד, רמת ה- ALT אצלך מעט גבוהה. אם לא, כדאי לחזור על הבדיקה במועד אחד. רוב הסיכויים שהיא תהיה תקינה. אם התוצאה שוב תהיה גבוהה, יש לפנות לרופא המטפל ולבצע כמה בדיקות כדי לשלול זיהומים ומחלות אחרות של הכבד. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [26/05/2009] קרא עוד

נשמע שמדובר בטחורים, אולם לא ניתן לקבוע בלי לבדוק אותך. לשם כך עליך לפנות אל רופא המשפחה שלך או אל פרוקטולוג. תוכל לקרוא על טחורים באינפומד: http://www.infomed.co.il/hemorrhoids.asp קרא עוד

לא, אין בבדיקות הדם הסבר לדלקות החוזרות מהן את סובלת. מאידך, גורמי הסיכון לדלקות חוזרות בדרכי השתן אינם באים לידי ביטוי בבדיקות דם. בין גורמי הסיכון גורמים ביולוגיים (נטיה לאוכלוסיית חיידקים בנרתיק שעשויים לגרום לדלקות בדרכי השתן), גורמים גנטיים (המשפיעים על יכולת ההיצמדות של החיידק לתאי מערכת השתן), גורמים התנהגותיים (תכיפות קיום יחסי מין, שימוש בחומרים קוטלי זרע) וגורמים אנטומיים הקשורים במבנה האגן. ואגב, אם לא נפלה טעות בהעתקת תוצאות המעבדה, הרי שלמרות שתרבית השתן היתה שלילית נראו חיידקים במשקע השתן שלך. כדי לקבל הסבר לבדיקות המעבדה שלך תוכלי להיכנס לבדיקות האישיות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/myTest.asp קרא עוד

לא ציינת בשאלתך מהו מצבה הרפואי של ילדתכם והאם היא סובלת מהבעיות שמאפיינות (Atrial Septal Defect) ASD קרא עוד

אין לי מספיק ידע ברפואה משלימה ולכן אין ביכולתי לענות על שאלתך. לא ציינת את ההסתמנות הקלינית (אם קיימת) של מצבך ולכן לא ברור לי כלל אם את זקוקה לטיפול כלשהו. באופן כללי אם אין קליניקה ומאפייני הציסטה אינם דורשים התערבות, אין צורך בטיפול. כמובן שמתוקף היותי רופאה "מערבית", באם יש צורך בטיפול הייתי ממליצה על טיפול "קונבנציונלי". קרא עוד