שאלות ותשובות - עמוד 721
מאת: מערכת אינפומד
טיפול ראשוני בהליקובקטר פילורי נכשל ב-5%-12% מן המקרים. אינני יודעת אילו טיפולים אנטיביוטיים קיבלת, אבל טיפול שעשוי להיות יעיל לאחר כישלון הקו הטיפולי הראשון הוא הטיפול המרובע, שניתן למשך 14 ימים, וכולל הן תרופה מקבוצת ה- PPI (כמו LOSEC) פעמיים ביום, והן ביסמות (לדוגמה קלבטן) ושני סוגי אנטיביוטיקה. קיימות מספר אופציות טיפוליות נוספות, כולן מבוססות על אנטיביוטיקה וסותרי חומצה. קיימים סוגי הליקובקטר עם עמידויות לסוגי אנטיביוטיקה שונים, וגם לאחר כישלון של פרוטוקול טיפולי - עשויה להתפתח עמידות. למרות שלא נהוג לבצע באופן שגרתי תרבית של הליקובקטר פילורי, במקרה שלך, לאחר כישלון של מספר קווים טיפוליים - נשמע שכדאי לגדל את החיידק ולבדוק את רגישותו לסוגי אנטיביוטיקה שונים. אינני מכירה אופציות ניתוחיות לטיפול בבעיה. אני מבינה שאתה נמצא במעקב גסטרואנטרולוגי, וטוב שכך, משום שחשוב לבדוק שמאחורי התלונות שלך לא מסתתרת פתולוגיה נוספת. עליך לפנות אל הגסטרואנטרולוג עם סיכום של כל הטיפולים שקיבלת, כדי שיוכל להחליט מה הצעד הבא. עד אז, נראה שכדאי שתיקח תרופה כמו LOSEC או OMEPRAZOLE פעמיים ביום - כדי להקל על הסימפטומים. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
דקטרין אורל ג'ל משתייך לקבוצה C, כלומר בבעלי חיים הוכח כמזיק, באנשים לא נצפה נזק ועדיף להימנע מנטילתו אם ניתן, בעיקר בתחילת ההריון. כמו כן, זהו טיפול נוגד פטריות ולא מכוון לטיפול בכוויות. פני לרופא עור על מנת שימליץ לך על דרך טיפולית. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הסיכויים להידבק באיידס אפסיים, כיוון שנגיף האיידס רגיש מאוד ולא יכול לחיות הרבה זמן מחוץ לגוף. לעומת זאת עליך לקבל חיסון בהקדם לנגיפים ומזהמים עמידים יותר- חיידק הטטנוס ונגיף הפטיטיס B ו C קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הכאב שאת מתארת לא נראה לי קשור לגלולה שהתחלת לקחת. אבל אני לא יודעת מדוע שינו לך את הגלולה. האם היו בעיות עם הפמינט? אני ממליצה להמשיך את השימוש בגלולות החדשות עד סוף החפיסה, ואם הכאב ימשיך, גשי לרופא להתייעצות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני מניחה שאתה מתכוון לכך שערך ה-PSA שלך הוא 5.26, ערך מוגבר שעשוי להעיד על בעיה בפרוסטטה. לעגבניות אין קשר לעניין, אבל עליך ללכת להיבדק ע"י אורולוג. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
חיפוש בפורטל אינפומד יניב תשובות לשאלותיך. על התרופות אבודארט ופרופסיה תוכל לקרוא בדף התרופה של כל אחת מהן. על פרופסיה וטיפול בקרחת תוכל לקרוא כאן http://www.infomed.co.il/questions/q_061806_6.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
את האנטיביוטיקה יש להמשיך לקחת, ולהשלים טיפול כפי שהדריך אותך הרופא. אינני יודעת מדוע אתה לוקח את האנטיביוטיקה, ולכן אינני יכולה לייעץ לך באשר למשך הזמן, משום שמשך הטיפול משתנה לפי המחלה. לאחר יומיים של טיפול אנטיביוטי צפוי להיות שיפור, אבל הפסקת האנטיביוטיקה בשלב זה עשויה לגרום לכך שהחיידקים הרגישים יותר לאנטיביוטיקה יושמדו, אבל החיידקים העמידים יותר ישרדו, והזיהום עשוי להישנות, והפעם עם חיידקים עמידים יותר, שיגיבו פחות טוב לטיפול אנטיביוטי. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני בן 24, בריא בדרך כלל. ערכתי לאחרונה שתי בדיקות דם, בראשונה היתה חריגה בערך ה- ALT, שהיה 41 בעוד הגבול העליון של הנורמה הוא 37. בבדיקה השנייה פתאום התקבל ערך נמוך של MCH. הערך היה 26.7 כשהגבול התחתון של הנורה הוא 27. האם יש סיבה לחשוש? מה הגורם לכך? מצורפת תוצאות בדיקת הדם האחרונה. WBC Leucocytes 5.9 10*3/micl 4,50-11,0 RBC Red Blood Cells 5.46 10*6/micl 4,20-5,60 Hemoglobin 14.6 g/dl 13,10-17,2 Hematocrit 44.1 % 39,00-50,0 MCV Mean Cell Volume 81 fl 79-97 MCH Mean Cell Hemoglobin 26.7 pg/cell 27,00-35,0 MCHC M.Cell Hb cont. 33.1 g/dl l 32,00-36,0 RDW-Red Cell Distri.Width 13.4 % 11,60-15,0 Platelets 272 10*3/micl 150,00-450 MPV Mean Platelet Volume 10.8 fl 8,5-12,9 Neutrophils % 45.9 % 40-75 Lymphocytes % 40.5 % 22-43 Monocytes % 12.1 % 3-13 Eosinophils % 1.2 % 0-6 Basophils % 0.3 % 0-2 Neutrophils # 2.69 # 1,80-7,70 Lymphocytes # 2.38 # 1,00-4,80 Monocytes # 0.71 # 0,00-1,10 Eosinophils # 0.07 # 0,00-0,60 Basophils # 0.02 # 0,00-0,20 ראשית אני מצרף קישור לאינדקס הבדיקות של אינפומד, שבו תוכל לקרוא הסבר על ALT: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=34 ישנם כמה אנזימי כבד. עלייה ברמת כל אחד מהם יכולה להצביע על סוג שונה של פגיעה בכבד. מכיוון שצירפת רק את תוצאות ה- ALT, אני יוצא מנקודת הנחה שרמות כל שאר אנזימי הכבד בבדיקתך היו בגדר הנורמה. עלייה מבודדת בערכי ה- ALT יכולה להתגלות באופן מקרי בבדיקות דם של אדם אסימפטומטי. ערכי הנורמה יכולים להשתנות על ידי גורמים בלתי תלויים כמו גיל, משקל, זמן הבדיקה ופעילות גופנית לפני הבדיקה. חשוב לציין שהחריגה מן הנורמה במקרה הספציפי שלך היא קטנה מאוד. לא ציינת כמה זמן עבר בין שתי הבדיקות שערכת. רצוי לחכות בין שלושה עד שישה חודשים ולבצע שוב בדיקה של תפקודי הכבד. אם הערכים יהיו שוב מחוץ לנורמה, ניתן לבצע בדיקות ספציפיות יותר, כמו סרולוגיה לווירוסים שפוגעים בכבד, ובדיקת אולטרסאונד. לערכי ה- MCH יש משמעות במקרים של אנמיה, והוא משקף בעיות בייצור של המוגלובין. מכיוון ששאר ספירת הדם שלך תקינה, לא נראה שיש לך ממה לחשוש. בכל מקרה אמליץ לך להתייעץ עם רופא המשפחה ולחזור על הבדיקות בעוד כמה שבועות. ד"ר גיא פישמן - אינפומד [08/10/2009] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
חרדות והתקפי חרדה מופיעים לעיתים בתקופות של מתח מוגבר בחיים, או לאחר תקופה של עומס רגשי מכל מיני סיבות. לעיתים גלולות למניעת הריון משפיעות על נשים הנוטלות אותן לכיוון של החמרה של נטייה שהיתה קיימת קודם לכן, לפתח דיכאון או חרדה. יש קשר בין המצב ההורמונלי לבין המצב הנפשי. כדאי לא לשכוח, שיש בדרך כלל סיבה להתחלת שימוש בגלולות, כלומר, שהיה איזשהו שינוי בחייך, ולא להתעלם מהמשמעות. גם שינויים "טובים" כמו חתונה, נחשבים מבחינת הנפש לשינוי, וכל שינוי יכול להיות מלווה בסטרס, בעומס נפשי. לגבי החזרה לשימוש בגלולות, כדאי לנסות גלולה אחרת, מכיוון שההבדלים העדינים במינון ההורמונים השונים בהרכב הספציפי של כל סוג גלולה יכול להיות משמעותי. אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא/ת נשים ולבקש סוג של גלולה שהרכב ההורמונים שלה כמה שיותר רחוק מההרכב שיש ב'יסמין'. בכל מקרה, כדאי שבעת החודשים הראשונים של השימוש בגלולה החדשה, תמשיכי להיות במעקב פסיכיאטרי, רק ליתר ביטחון, כדי שאם משהו יתפתח, תוכלי לעצור זאת בזמן. במקביל, אני מאד ממליצה על טיפול פסיכולוגי (מסוג כלשהו), על מנת לבחון את הרקע להופעתה של החרדה ולחזק אותך מפני חזרה של מצב דומה בעתיד. טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או בקיצור CBT), נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה במידת יעילות דומה לזו של תרופות, ויש לו פחות תופעות לוואי. הוא נמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה בעתיד. מסיבה זו מומלץ לשקול גם אפשרות זו לצד הטיפול התרופתי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
שקד שלישי שנקרא גם פוליפ או אדנואיד, הוא למעשה רקמה לימפטית מאחורי האף. הגדלה שלו קורית בחשיפה למזהמים של דרכי הנשימה העליונות, כמנגנון הגנה נגדם, יחד עם השקדים שבלוע. אצל רוב הילדים הוא מוגדל מעט החל מגיל שנתיים ואז נסוג בגיל 6-7 . כאשר השקד השלישי גדול מאוד, הוא יכול לחסום ולהפריע לנשימה מהאף, וכן להפריע לאוורור האוזניים. במקרה זה עשויות להתפתח בעיות של הרגלי נשימה לקויים, פגיעה בשמיעה, פגיעה בהתפתחות התקינה של הפנים והמנשך. מקובל להסיר את השקד אם הוא מוגדל לאורך זמן, ואם יש בנוסף ליקוי שמיעה או בעיות נשימה קשות וממושכות. ישנן שיטות ניתוחיות רבות ושונות. סיבוכים אפשריים הם דימום לאחר הניתוח, אי ספיקה של החיך שגורמת להפרעה בדיבור והגייה (סיבוך נדיר הנובע מסגירה לא מלאה של החיך לאחר הסרת האדנואידים, שהוא בדרך כלל זמני וחולף), וכאבים וכיווץ שרירי הצוואר. סיבוכים אפשריים אחרים הם נדירים מאוד ותוכל לקרוא עליהם עוד כאן: . קרא עוד