שאלות ותשובות - עמוד 87

אוגמנטין גורמת לשלשולים ב- 3-34% מן המשתמשים בה - כאשר שכיחות השלשול משתנה בהתאם למינון הנלקח ולמשך הזמן. כאבי בטן וקנדידה יופיעו ב-1-10% מן המשתמשים בתרופה. כמו שאת רואה, כל הבעיות מהן את סובלת הן כנראה תופעות לוואי של האוגמנטין. לא הצלחתי להבין מן השאלה - האם את לוקחת את האוגמנטין כבר שנתיים ? משום שאם את סובלת מן התופעות שציינת במשך שנתיים, אך לוקחת את האוגמנטין רק לאחרונה - לא סביר כי התרופה היא הסיבה לתופעות. קרא עוד

נראה שאבחנת נכון ככל הנראה, ושמדובר בתופעת לוואי של ריספרדל. התרופה עשויה לגרום לרמה גבוהה של ההורמון פרולקטין בדם, אשר תסמיניה הם גודש ודליפת חלב מן השד, הפרעות במחזור וירידה בפוריות. במקרה כזה יש לשקול הפסקת התרופה והחלפתה באחרת, בהתייעצות עם הפסיכיאטר. מומלץ למדוד רמות פרולקטין בדם ולפעול בהתאם. לגבי MRI אם הפסקת התרופה תמתן את רמות הפרולקטין הרי שאין צורך בבדיקה קרוב לודאי. קרא עוד

אפנדימומה הוא גידול נדיר של תאי גליה, המהווה 10% מגידולי מערכת העצבים המרכזית ו-25% מגידולי חוט השדרה. הגידול נחלק חלוקה שווה בין המינים, ועשוי להופיע בילדים ובמבוגרים. הביטוי הקליני של אפנדימומה תלוי במיקום הגידול, והוא עשוי להיות כאבי ראש, בחילות והקאות, סחרחורת, קשיי הליכה, שיתוק עצבי הגולגולת ועוד. לעיתים יופיעו פרכוסים או חסר נוירולוגי מוקדי. אם הגידול נמצא בחוט השדרה - הביטוי יהיה לפי מיקום העצבים בהם הוא פוגע. הטיפול המקובל הוא ניתוחי - כריתה מלאה ככל האפשר של הנגע (בהתחשב, כמובן, במיקומו - כך שלא ייגרם נזק למבנים מוחיים אחרים), ולאחר מכן טיפול משלים בקרינה. כימותרפיה אינה יעילה בטיפול בגידול במבוגרים, אך ייתכן כי בטיפול בילדים יש לה מקום. נוירופיברומה הוא גידול הצומח מתאי עצב. הגידול נדיר ביותר, למעט אצל חולים הסובלים מנוירופיברומטוזיס. אם הגידול נמצא בעצב היקפי - הוא יתבטא כגוש תת-עורי נוקשה ובעל מרקם של גומי. כשמופיע הגידול בחוט השדרה, הוא עשוי לגרום ללחץ על העצבים. האבחנה מתבצעת באמצעות MRI. הטיפול בנוירופיברומות סימפטומטיות הוא הסרה כירורגית, כאשר יחד עם הגידול יש להסיר את העצב ואת שורש העצב. הפרוגנוזה טובה אם מדובר בנגע בודד. במקרה של נוירופיברומטוזיס, הפרוגנוזה אינה טובה עקב ריבוי הנגעים והסיכון שאחד מהם יעבור טרנספורמציה ממארת. באשר לנוירופיברומה - סיכויי החזרה נמוכים אם מדובר בנגע בודד ולא בנוירופיברומטוזיס. את חזרת האפנדימומה מונעים באמצעות הטיפול הקרינתי המשלים. מלבד זאת, לדאבוננו, לא קיים טיפול מונע נוסף, פרט למעקב קפדני שיאפשר טיפול במקרה של חשד להישנות. קרא עוד

התרופה נחשבת לבטוחה יחסית בשימוש בהריון, למרות שהתרופה חודרת מהר דרך השליה למערכת הדם העוברית. ההנקה, עם זאת, גורמת לרמות גבוהות אף יותר של למיקטל ביילודים, מאשר בהריון, ויש שאלה האם היא מומלצת במקרה כזה. אני מציעה שתחפשי חומר עדכני במאמרים הבאים- www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed...14653845 קרא עוד

תופעות הלוואי שציינת עשויות אכן להיגרם מהוספת הלוסטראל, אלא שבדרך כלל התופעות חולפות עם המשך השימוש. לגבי החלפת הלוסטראל והתחלת בונסרין - מומלץ להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי תוספת שתתגבר את האפקט האנטי-דיכאוני של האפקסור (ונלאפאקסין), ויש לעשות את המעברים בין התרופות בהדרגה ותחת השגחה רפואית. קרא עוד

השימוש בלייזר לאוורור האוזן התיכונה בילדים מספק פתרון לתקופה שבין 2-4 שבועות בלבד, בעוד שכפתורים בדרך כלל נשארים למשך 9-12 חודשים. לכן מומלץ להתייעץ עם רופא א.א.ג. לבחירת הפרוצדורה המתאימה, בהתחשב בכך שהבעיה נוטה לחזור על עצמה. קרא עוד

תופעות של דפיקות לב מואצות - טכיקרדיה בשפה רפואית, יכולות להיות ממספר סיבות: מאמץ, אנמיה, ירידה פתאומית בלחץ הדם, כאב, חום, פעילות עודפת של בלוטת התריס או עקב שימוש בתרופות מסוימות (לדוגמה, חלק מהתרופות לאסתמה), שתיית קפה וחומרים אחרים. כדי להבין את התופעה עליך לפנות אל רופא המשפחה כדי שזה יוכל לקחת אנמנזה מדוקדקת לגבי תיאור התופעה, מתי ובאיזו סיטואציה הופיעה, בריאות כללית של החולה ועוד. רופא המשפחה יוכל לקחת בדיקות דם מסוימות על פי פרטי האנמנזה (לדוגמה, בדיקת תפקוד בלוטת התריס), לערוך אק"ג נוסף ואף להזמינך לבדיקת הולטר (בה נמדד תפקודו החשמלי של הלב במשך שעות). 24 במקרים שבדיקות אלו לא מגלות דבר ניתן גם לעשות בדיקת אק"ג במאמץ. למידע נוסף: www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000183.htm קרא עוד

כן, אין התווית נגד בנטילתם בו זמנית. קרא עוד

סרוטונין קיים במוצרים כמו: חיטה, שוקולד, בננות, חלב, ביצים ועוד. מידע נוסף תמצאי באתרים הבאים: www.healthandnutrition.co.uk/articles/depression.htm קרא עוד

גודש, רגישות בשד והגדלה בהיקף השד עשויים להיות תופעת לוואי של ההורמונים אותם את נוטלת. בד"כ תופעת לוואי זו קורית בחודשיים עד שלושה חודשים ראשונים לטיפול. במקרה שלך אנו ממליצים לפנות לרופא נשים על מנת לשקול הפחתה במינון ההורמונים או מעבר לתרופה אחרת. כמו כן, חשוב לבצע מעקב אחר סרטן שד ללא קשר לטיפול ההורמונלי ע"י בדיקה עצמית, בדיקת כירורג וממוגרפיה. קרא עוד