סרטן העריה (Vulvar cancer)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

סרטן העריה הוא גידול ממאיר נדיר יחסית, המהווה רק 5%-3% מכלל הגידולים הסרטניים של דרכי המין הנקביים. סרטן העריה מאובחן בדרך כלל אצל נשים מבוגרות ושיעור שכיחותו עולה בקבוצת הגיל 75-65 שנה. רק 15% מהנשים עם סרטן העריה מאובחנות לפני גיל 40.
סוגים: יש סוגים מיקרוסקופיים שונים של סרטן העריה. השכיח ביניהם הוא סרטן תאי קשקש (Squamous cell carcinoma) המהווה כ-90% מכלל הגידולים הממאירים של העריה. הגורם להופעת סרטן תאי הקשקש אינו ברור וקשור כנראה בגורמים מרובים. בתת-סוג מסוים של סרטן העריה (Basaloid or warty type) נמצא קשר להידבקות בנגיף פפילומה (Human Papillomavirus - HPV) ולעישון סיגריות. ברוב המקרים האחרים השכיחים יותר באוכלוסייה המבוגרת לא נמצא קשר לגורמים אלה. תאי הקשקש הם חלק מרקמת העור של העריה, ולכן במרבית המקרים (60%) הנגע הסרטני מאותר באזור שפתי העריה. לעיתים מוקד הגידול מופיע באזור הדגדגן או בחלק המרכזי האחורי של העריה, במקום החיבור בין השפתיים הקטנות. הגידול הסרטני מופיע ברוב המקרים במוקד אחד, אולם לעיתים הוא יכול להופיע בו-בזמן במספר מוקדים בצד אחד או בשני הצדדים של שפתי העריה.
שלבי המחלה ופרוגנוזה: הנגע יכול להיות קטן ומוגבל וגם מפושט כאשר חלקים נרחבים של העריה או איברים סמוכים מעורבים. דרכי הפיזור השכיחות של סרטן העריה כוללות: התפשטות ישירה לאיברים סמוכים כגון הפות, פתח צינורית השתן ופי הטבעת, וכן התפשטות בדרכי הלימפה וכלי הדם. שלב המחלה מוגדר על פי מספר נתונים, כגון: גודלו של הנגע הסרטני הראשוני, מספר המוקדים המאובחנים, מעורבות של קישריות לימפה אזוריות במפשעה, ועדות לפיזור לאיברים סמוכים או מרוחקים. לנתונים אלה השפעה על בחירת הטיפול המתאים ועל סיכויי הריפוי. קביעת שלב המחלה בסרטן העריה מבוססת (נוסף לממצאי הבדיקה הגופנית ואמצעי הדימות לשלילת גרורות באיברים מרוחקים) על הערכה בעזרת ניתוח, הערכה הכוללת בדיקה מיקרוסקופית של קישריות הלימפה במפשעות. בנגע הנראה מוגבל לעריה, הגורם הפרוגנוסטי החשוב ביותר הוא מצב קישריות הלימפה במפשעות. במחלה המאובחנת בשלב ראשוני מאוד, כאשר מדידה מיקרוסקופית של עומק החדירה של הנגע לרקמה התת-עורית קטן מ-1 מ"מ, שיעור ההישרדות לאחר 5 שנים גבוה מ-90%. שיעור זה יורד ל-50% אם יש ממצאים בבדיקה מיקרוסקופית המצביעים על מעורבותן של קישריות הלימפה במפשעות.

ד"ר עמי פישמן

סימפטומים


מאחר שהגידול מאובחן בדרך כלל בנשים מבוגרות, שכיח למצוא בנשים אלה תחלואה מלווה, כגון: יתר-לחץ-דם, סוכרת והשמנה. לחלק ניכר של הנשים שאובחן אצלן סרטן העריה, לא היו כל תלונות ואף לא תסמינים חריגים. אם יש תסמינים, השכיחים ביניהם כוללים גרד, תחושת צריבה וכאב, שינוי מקומי בצבע העור, נגעים או פצעים שאינם חולפים, הפרשה חריגה מלווה בריח רע ודימום.

אבחון ובדיקות

מאחר שהגידול מאובחן בדרך כלל בנשים מבוגרות, שכיח למצוא בנשים אלה תחלואה מלווה, כגון: יתר-לחץ-דם, סוכרת והשמנה. לחלק ניכר של הנשים שאובחן אצלן סרטן העריה, לא היו כל תלונות ואף לא תסמינים חריגים. אם יש תסמינים, השכיחים ביניהם כוללים גרד, תחושת צריבה וכאב, שינוי מקומי בצבע העור, נגעים או פצעים שאינם חולפים, הפרשה חריגה מלווה בריח רע ודימום. תלונות או תסמינים אלה מחייבים בדיקה גינקולוגית ועל פי הצורך התקנת ביופסיה מכוונת מהאזור החשוד. התקנת הביופסיה מתבצעת בדרך כלל באילחוש מקומי. אצל חלק ניכר מהנשים שאובחן אצלן סרטן העריה חל עיכוב באבחון בשל הימנעותן מבדיקה גינקולוגית למרות הופעת תסמינים כאלה, או בשל אי-התקנת ביופסיה לבדיקה על ידי הרופא המטפל.

טיפולים ותרופות

בעבר היה מקובל בסרטן העריה לנתח לשם ביצוע כריתה נרחבת של כל העריה וכריתה של קישריות הלימפה במפשעות משני הצדדים. הניתוח הנרחב היה כרוך בשיעור גבוה מאוד של סיבוכים ושל תחלואה גופנית ונפשית. תוצאות הניתוח היו מלוות לעיתים קרובות בפגיעה אסתטית קשה, ובירידה בדימוי הגופני העצמי של המטופלת. במהלך השנים האחרונות חל שינוי בגישה לגבי ניתוח, בעיקר ביחס למטופלות שהסרטן אובחן אצלן בשלב מוקדם. יש כיום העדפה במקרים אלה לבצע ניתוחים שמרניים יותר מבחינת היקף וסוג הכריתה, ללא שינוי בתוצאות הטיפוליות. בגישה המקובלת כיום מנסים להתאים את היקף הניתוח הן בעריה והן במפשעות, לפי הממצא הפרטני המאובחן בכל מטופלת. במטרה לצמצם את התחלואה הקשורה בכריתת קישריות הלימפה במפשעות, הוכנסה לאחרונה שיטה של איתור "קישרית הזקיף" (Sentinel node) על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי או צבע. אם ב"קשרית הזקיף" לא נמצאת עדות מיקרוסקופית לגרורה, ניתן לוותר על כריתת-יתר הקישריות במפשעה.
בחלק מהמקרים, לאחר שהגידול אובחן בשלב מתקדם יותר של המחלה, מומלץ להשלים את הטיפול בהקרנה ובכימותרפיה.




פורומים, סרטן הלבלב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקת UES נתנאל 02/07/2019 20:09
  • שלום רב ביצעתי 2 בדיקות eus והתקבלו תוצאות גם של ביופסיה מאחת מהן תוצאות eus: בזנב הלבלב הודגם תהליך ציסטי אליפטי 16 ממ לא נצפה תוכן mn או עיבוי דופן לא זוהה קשר לpd שנצפה תקין לכל אורכו, בוצע fna התקבל נוזל סנגונוטי לא סמיך תוצאות הביופסיה: רמת cea בנוזל קטן מ1.3 התקבל 40 סמק נוזל חום עכור ללא משקע נראה לעין אבחנות: Isolated tiny fragments of eosinophilic anamorphic matrieal partially fibrous. No tissue received, in this material examined by level sections. בבדיקת eus נוספת שביצעתי לחוות דעת שניה הסיכום הוא: לבלב נסרק על כל חלקיו, מראה מעט לא הומוגני אך ללא מוקדי רקמה, בזנב הלבלב ציסטה 16 ממ עם מחיצה עדינה בתוכה, לא נראה קשר ברור לצינור הלבלב. צינור הלבלב נראה תקין. בוצע ניקור של הציסטה עם יציאת מעט נוזל סרוטי שנשלח לcell block האם אפשר לדעת מה סוג הציסטה? זה מסוכן? פוטנציאל סרטני? תודה רבה וסליחה על השאלה הארוכה

  • + הוסף תגובה
המשך נתנאל 21/07/2019 16:10
  • בביופסיה השניה האבחנה היא Mucinous epithelium without atypia

  • + הוסף תגובה
לבלבלב ליאת 14/07/2019 14:35
  • מהי הרחבה קלה בצינור וירסול שגילו באולטראסונד ביטני ??? האם סרטני ??? מה עושים

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!