יובש בנרתיק

יובש בנרתיק הוא תופעה הנפוצה במיוחד בגיל המעבר. כמו כן, קיימים גורמים נוספים אשר עלולים להוביל לשינויים הורמונליים וליובש נרתיקי, ובהם[2]:

• הנקה.
• שימוש בגלולות למניעת הריון.
• תרופות נגד דיכאון.
•  הסרת הרחם.
• טיפולים כימותרפיים, וטיפולים אחרים בסרטן.

בנוסף לשינויים הורמונליים, נשים עלולות לחוות יובש בנרתיק במידה ואינן חוות גירוי מיני בזמן קיום יחסים, במקרה של שימוש בסבונים שונים בתוך או מסביב לנרתיק, או נשים הסובלות ממחלות כמו סוכרת ותסמונת שגרן[2].

האבחון של התופעה נעשה על ידי הרופא.ה המטפל.ת בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית.

על מנת להבין את הגורמים לתופעה בכל מטופלת, יתבצע תשאול נרחב לגבי התסמינים הקיימים, כמו גם בדיקה גניקולוגית לבחינת הרקמות בנרתיק. כמו כן, במקרים מסוימים יהיה צורך בבדיקות דם לבחינת רמות ההורמונים, ולמציאת גורמים אחרים שעשויים להוביל לבעיה [3].

הסיכונים שעלולים לעלות מהתעלמות מיובש נרתיקי קשורים לגורם העיקרי לבעיה שהוא אטרופיה נרתיקית, התנוונות נרתיקית, והם כוללים זיהומים בנרתיק ובעיות במערכת השתן[4].

ישנן מספר דרכים לנסות ולטפל בתופעה בבית והם כוללות שימוש בחומרי סיכה מבוססי מים מסביב ובתוך הנרתיק לפני קיום יחסים, שימוש בתכשירים מיוחדים ליובש נרתיקי מסביב ובתוך הנרתיק לשמירה על הלחות באזור, שימוש בסבונים שאינם מכילים בישום, ושימוש בסבונים אך ורק מסביב לנרתיק ולא בתוכו[2].

במידה ולא מצליחים להתמודד עם הבעיה לבד, יש לפנות לרופא.ה המטפלים אשר יכולים להמליץ על שימוש בתכשירים ייעודיים לשימור בריאות הנרתיק, סוגים שונים של קרם לחות, וחומרי סיכה. כמו כן, במידת הצורך הרופא.ה ירשמו קרם המכיל אסטרוגן במינון נמוך להחייאת הרקמות, ו/או תרופות אחרות המתבססות על איזון רמות האסטרוגן[5].

בכדי להימנע מהתופעה ככל הניתן, מומלץ להימנע משימוש בסבונים המכילים בישום, או משטיפות של הנרתיק. כמו כן, אין להשתמש בקרמים שונים שאינם מיועדים לשימוש בתוך ומסביב לנרתיק מחשש להתפתחות של זיהומים ויובש[2].

בנוסף, פעילות מינית בריאה הכוללת גירוי נרתיקי, עוזרת לשמור על רקמות הנרתיק בריאות בגיל המעבר[5].