דלג לתוכן

בדיקת קולפוסקופיה (Colposcopy)

ערוץ בריאות האישה
4 דקות קריאה

קולפוסקופיה היא בדיקה גניקולוגית שנעשית על-ידי רופא או רופאת נשים לצורך בחינה מקרוב של צוואר הרחם. צוואר הרחם הוא הפתח לרחם מהנרתיק. בדיקה קולפוסקופית נעשית לעתים קרובות במקרים בהם נעשו בדיקות אחרות, כגון בדיקת פאפ, והתגלו שינויים בתאים בצוואר הרחם שנגרמו על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV). תאים שהשתנו מעלים חשד, שכן הם עלולים להפוך לתאי סרטן צוואר הרחם[1].

בדיקת קולפוסקופיה בוחנת מקרוב את איבר המין הנשי בשלושה אזורים – שפות הפות, הנרתיק וצוואר הרחם. הבדיקה מאפשרת אבחון של סרטן באזורים אלו. בבדיקה נבחנים שלושת אזורים אלו על ידי מיקרוסקופ מיוחד, שמגדיל את האזור הנבחן עד פי 60.

במהלך בדיקת קולפוסקופיה נלקחות לעיתים דגימות שנשלחות לבדיקת מעבדה. בנוסף, על מנת לשפר את רמת הדיוק של הבדיקה, נעשה שימוש במהלך הבדיקה בחומרים שונים אשר מבליטים את הממצאים. חומרים אלו, כגון יוד וחומצה אצטית, עוזרים להבחין בסוג הממצא, צורתו וגבולותיו. לצד כל זאת, חשוב לציין שלא כל הממצאים שמתגלים הם סרטניים.

מטרת הבדיקה

מטרתה של בדיקה קולפוסקופית היא לחקור תוצאות בדיקות שעלולות להצביע על חריגות. הבדיקה נעשית לעתים קרובות לאחר בדיקת סקר שבה נמצאו תאים לא תקינים, אשר נגרמו על ידי וירוס הפפילומה האנושי. למרות שתאים אלו אינם סרטניים, קיים סיכון שהם יהפכו בסופו של דבר לסרטן צוואר הרחם אם לא יטופלו[2].

מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות

מחלות הקשורות בבדיקה כוללות את סרטן צוואר הרחם, סרטן הנרתיק וסרטן הפות, הנגרמים כתוצאה מזיהום נגיף הפפילומה האנושי (HPV).

הבדיקה מתבצעת גם לשם אבחון של המצבים הבאים[3]:

• יבלות באיבר המין.
דלקת של צוואר הרחם.
שינויים טרום-סרטניים ברקמות צוואר הרחם.
שינויים טרום-סרטניים ברקמות הנרתיק.
שינויים טרום-סרטניים ברקמות הפות.

רופאה מבצעת בדיקת קולפוסקופיה במטופלת בחדר הרופאהצילום: shutterstock

​​​​​​​האם בדיקת קולופוסקופיה צריכה להדאיג אותי​​​​​​​

יש סיכויים גדולים שלא מדובר בסרטן. ואם ישנם תאים טרום סרטניים, לא סביר שהם יהפכו לסרטניים עד הפגישה עם הרופא/ה. בדיקה קולפוסקופית מאפשרת זיהוי וטיפול בתאים טרום סרטניים בשלבים מוקדמים, כך שבמרבית המקרים אין מה לדאוג לגבי אבחנה של סרטן[4].

קולופוסקופיה בהריון

שיעור מקרי הסרטן של נשים בהריון דומה לנשים שאינן בהריון, ולכן יש להתייחס לתוצאות חריגות באותה המידה ולעשות שימוש באותם אמצעים קליניים כמו לנשים שאינן בהיריון[5].

קולפוסקופיה בהריון נחשבת להליך בטוח, ואף ניתן לבצע ביופסיה במהלך בדיקה זו. עם זאת, בדיקת קולפוסקופיה בהריון מאתגרת יותר לאבחון מדויק יותר מאחר ששינויים הקשורים להריון בצוואר הרחם יכולים להיות קשים יותר להבדלה מסוגי סרטן, מה שמעלה את הסיכון לפספוס של אבחון סרטן. מסיבות אלו עדיף שאיש או אשת מקצוע מנוסה בבדיקת צוואר הרחם בהריון יבצעו בדיקה קולפוסקופית[5].

 

אוכלוסיות בסיכון

נהוג לבצע בדיקת קולפוסקופיה בקרב האוכלוסייה הבאה[2]:
 

  • נשים שתוצאות בדיקת צוואר הרחם שלהן הראו שינויים בתאי צוואר הרחם.
  • נשים שעברו מספר בדיקות צוואר הרחם ולא ניתן היה לקבל תוצאות ברורות.
  • נשים שסובלות מתסמינים חריגים, למשל דימום בנרתיק לאחר יחסי מין, ולא ברור מה הסיבה לתסמינים אלו.

 


אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
את בדיקת הקולפוסקופיה מבצעים תחת הרדמה מקומית במרבית המקרים, דבר שאינו דורש הכנה מיוחד לבדיקה.

את הבדיקה ניתן לבצע רק בתום הווסת, ובמידה וישנו זיהום או דלקת כלשהי בנרתיק, ניתן לבצע את הבדיקה רק לאחר השלמת הטיפול התרופתי. אין להשתמש בטמפונים, במשחות לנרתיק או בתרופות, וכן לא מומלץ לקיים יחסי מין במשך 24 שעות לפני הבדיקה[6].

לפני ביצוע הבדיקה, יש לעדכן את הרופא/ה המטפל/ת לגבי מועד הווסת האחרון, על מספר ההריונות ופרטים נוספים כגון[6]:
 
  • תרופות שעלולות להשפיע על הבדיקה – מדללי דם, תרופות לשימוש דרך הנרתיק ועוד.
  • במידה ויש וסת, הריון, זיהום פעיל באיבר המין.
  • רגישות או אלרגיה לתרופות, יוד או לטקס.

מהלך הבדיקה
קולפוסקופיה מתבצעת בצורה הדומה לזו של בדיקה גניקולוגית רגילה, בשכיבה על הגב, עם רגליים מפושקות.

לאחר שחומר ההרדמה ניתן, מתבצע פישוק של הנרתיק ושטיפה באמצעות חומרים שמטרתם להבליט את הממצאים אותם הרופא או הרופאה מחפשים.
במהלך הבדיקה עצמה, מתבצעת התבוננות בפות, בנרתיק ובצוואר הרחם באמצעות הקולפוסקופ, שהוא מיקרוסקופ מיוחד, וכל ממצא חשוד נבחן באופן מדוקדק. בהתאם לשיקול מבצע או מבצעת הבדיקה, ביופסיה יכולה להתבצע ולהישלח לבדיקה במעבדה.

דגימות הביופסיה יישלחו לבדיקה. התוצאות ייתנו לרופא/ה מושג באילו צעדים עליהם לנקוט בהמשך. עם זאת, במידה וניתן להסיר את כל התאים הלא תקינים במהלך הביופסיה, ייתכן שלא יהיה צורך בטיפול נוסף. הסרת התאים יכולה להתבצע באחת מהדרכים הבאות[7]:
 
  • ביופסיית חרוט – חתיכה של פיסת רקמה בצורת חרוט מצוואר הרחם כדי להסיר תאים חריגים.
  • קריותרפיה - שימוש בגז נוזלי כדי להקפיא תאים חריגים מצוואר הרחם.
  • ביופסיה עם לולאה חשמלית לנגע בצוואר הרחם (LEEP) - הסרת תאים חריגים עם לולאת תיל הנושאת זרם חשמלי.


בדיקת קולפוסקופיה אינה נמשכת יותר מרבע שעה ובמהלכה לא אמורים להרגיש כאב, אך היא עלולה להיות אי נעימות במידה מסוימת.

אחרי הבדיקה
לאחר הליך קולפוסקופיה, יומלץ לנוח מספר דקות לפני היציאה הביתה. במידה ונעשתה בדיקה קולפוסקופית עם ביופסיה, תהליך ההחלמה ישתנה - תלוי בסוג הביופסיה שנעשתה ובסוג ההרדמה (אם קיימת) בה נעשה שימוש[6].

במקרה שבו נעשתה הרדמה מקומית או כללית, המטופלת תועבר לחדר התאוששות להשגחה. ברגע שלחץ הדם, הדופק והנשימה יהיו יציבים והמטופלת תהיה ערנית, היא תועבר לחדר אחר או תשוחרר. מומלץ לדאוג להסעה הביתה לאחר ההליך[6].

בימים הראשונים מומלץ לשים תחבושת במקרה של דימום. אם נעשתה ביופסיה, התכווצויות קלות הן נורמליות, כמו גם כתמים והפרשות כהות במשך מספר ימים. ההפרשה הכהה היא מהתרופה שנמרחה על צוואר הרחם כדי לשלוט בדימום. ניתן ליטול משככי כאבים במקרה של התכווצויות או כאבים, בהתאם להנחיות הרופא/ה. יש ליטול רק תרופות מומלצות, שאינן מגבירות את הסיכוי לדימום[6].

דימום, התכווצויות או כאב שאינם פוסקים, והפרשות בעלות ריח רע מהנרתיק הן משמעותיות יותר, אך נדירות, ואם הן מופיעות, מומלץ לפנות לרופא/ה המטפל/ת.

במקרה שנעשתה ביופסיה לא מומלץ לשטוף את האזור, לא להשתמש בטמפונים ולא לקיים יחסי מין במשך שבוע לאחר ההליך או לפי המלצת הרופא/ה. ייתכנו גם הגבלות אחרות בנוגע לפעילות, כולל פעילות גופנית או הרמה של משאות כבדים[6].

בדרך כלל, נשים שעברו ביופסיה צווארית יזדקקו לבדיקות פאפ לעתים קרובות יותר[6].

אזהרות

סיכון: קולפוסקופיה היא הליך בטוח וסיבוכים נחשבים לנדירים, אך ייתכן כאב קל לאחר הבדיקה. סיבוכים אפשריים של ביופסיה במהלך בדיקה קולפוסקופית הם הפרשות נרתיקיות, כאבים בבטן התחתונה שאינם מוקלים על ידי משככי כאבים, חום, דימום נרתיקי שנמשך יותר מ-7 ימים. במקרים אלו יש לפנות באופן מידי לרופא/ה המטפל/ת. כמו כן, קיים סיכוי שתאים חריגים שהוסרו במהלך הבדיקה יחזרו שוב בעתיד, ולכן חשוב להמשיך לעשות בדיקות פאפ ובדיקות שגרתיות[7].

הריון: הריון עשוי להשפיע על תוצאות הבדיקה, ולכן מומלץ לחזור על הבדיקה שלושה חודשים לאחר הלידה.

הנקה: ניתן לביצוע בהנקה.

תינוקות וילדים: לא רלוונטי.

פענוח תוצאות

בדרך כלל ניתן יהיה לדעת מיד בתום הבדיקה אם נמצאו תאים חשודים בצוואר הרחם.

תוצאות הביופסיה מגיעות לאחר כמה שבועות לרופא/ה.

על פי תוצאות הבדיקה יוחלט האם יש צורך בבדיקות נוספות ובטיפול. במידה ותוצאות הבדיקה יצאו תקינות, הסיכון להתפתחות של סרטן צוואר הרחם הוא נמוך, ויש לקבוע את בדיקת הסקר הבאה בהתאם לגיל. במידה וישנן תוצאות לא תקינות, לא תמיד מדובר בתאים סרטניים, אך תאים אלו יכולים להתפתח לתאים סרטניים אם המצב לא מטופל. במקרים מאוד נדירים, תאים סרטניים מתגלים בזמן הבדיקה עצמה.

רמת סיכון:

נמוך
רופאים בתחום
ד"ר בוריס סחנוביץ
ד"ר בוריס סחנוביץ יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
רופא בכיר
ד"ר אוהד ברוכין
ד"ר אוהד ברוכין יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
5.0
( 150 חוות דעת )
"דר ברוכין מקצועי , סבלני ואנושי ."
ד"ר דוד מילאטינר
ד"ר דוד מילאטינר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מומחה לרפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא קולפוסקופיה

להיות בריאה בכל גיל: הבדיקות שאתן חייבות לעבור
להיות בריאה בכל גיל: הבדיקות שאתן חייבות לעבור
מירי קליין, מערכת אינפומד מאת: מירי קליין, מערכת אינפומד 22/01/2015

ידוע שחשוב לשמור על הבריאות, אולם מי לא הולכת לאיבוד בשלל הבדיקות והמושגים שמציפים אותנו? לכן החלטנו לעשות עבורכן ס... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום דיקור מי שפיר וסיסי שליה

בניהולו של ד"ר יוסי הר-טוב
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו