עשר המכות הרגשיות של חג הפסח

חגים אמורים להיות זמן של חופש ובילוי מהנה עם המשפחה. מדוע, אם כך, רבים מאתנו חווים את חג הפסח ואת ליל הסדר בפרט כהתמודדות מורכבת? עשרת המכות הנפשיות שמביא עימו חג הפסח.
כתבה פרסומית כתבת חסות
תאריך עדכון: 13/04/2014


חגים אמורים להיות זמן של חופש ובילוי מהנה עם המשפחה. מדוע, אם כך, רבים מאתנו חווים את חג הפסח ואת ליל הסדר בפרט כהתמודדות מורכבת? עשרת המכות האמיתיות של חג הפסח.



המכה הראשונה: בדידות



חגים מבוססים במהותם על מפגשים משפחתיים ובין-אישיים ובאופן טבעי, מדגישים את החוסר, במידה והוא קיים, בהיעדר מפגשים מסוג זה. כך, אנשים אשר מוצאים עצמם לבד בחג, או כאלו המתמודדים עם אובדן של אדם קרוב, נאלצים להתמודד עם תחושת החוסר והאובדן ביתר שאת, דווקא בארוחות החגיגיות ובחגים שאנו מצופים לשמוח ולחגוג עם יקירנו. גם החופש ממסגרות יומיומיות (כמו עבודה או לימודים) יוצר לא פעם חלל המדגיש תחושות אלה. 



המכה השנייה: אצל מי עושים את החג?



השאלות עם מי ואצל מי לחגוג מכילות לא פעם גם משמעויות נלוות, הנוגעות לחלוקת המשאבים המשפחתיים, מידת ההשקעה והקרבה לכל אחד מצדדי המשפחה, הסוגיה למי מבני הזוג יש יותר שליטה בקשר הזוגי וכן הלאה. בהתאם, הבחירה עם מי לחגוג הופכת אצל משפחות רבות למאבק כוחות, בו הבחירה עם מי לחגוג נטענת במשמעויות מרחיקות לכת.



המכה השלישית: תחרות



איך היה בשנה שעברה אצל חמותך? כמה מנות הכינה אחותך בראש השנה? שאלות מסוג אלו ועוד מטרידות רבים מהמארחים והופכות את ההכנות לחג למתישות ורוויות מתחים. ההשוואה בין טיב האירוח נוגעת לעתים במקומות רגישים המעוררים תחושות מכאיבות הקשורות לתחרות, אפליה וקנאה. תחושות אלו קיימות, כמובן, לאורך כל השנה, אך האירוח בחג עלול לגרות ולעורר אותן.



המכה הרביעית: חלוקת תפקידים



ההכנות הרבות לחג עלולות לעורר קונפליקטים סביב חלוקת התפקידים במשפחה. כמה לדרוש מהילדים? מי היה במטבח כל היום ומי ישב וקרא עיתון? האם לגיטימי לבקש מהאורחים להביא חלק מהמנות? התלבטויות אלו ואחרות מעמיסות על ההכנות הרבות ממילא ומטעינות אותן במשמעויות רגשיות הנוגעות למידת התמיכה בתא המשפחתי, הצבת גבולות לילדים ועוד.



המכה החמישית: רווקות



"מתי כבר תביאי איתך מישהו?" היא גרסת החג ל"בקרוב אצלך", עמה נאלצים רווקים רבים להתמודד. הגעה לאירועים משפחתיים ללא בן/בת זוג גורמת לרבים מהרווקים/ות תחושת מבוכה, בושה וצער והופכת את ההשתתפות בהם לחוויה בלתי נעימה ומעוררת חרדה.



המכה השישית: ביקורתיות



המתנות שקנינו, מידת ההשקעה שלנו באירוח, האופן בו התנהגו הילדים - היבטים אלו ואחרים עלולים לעורר התעסקות מיותרת שבסופה תחושות תסכול ומבוכה, בין אם ספגנו ביקורת ישירה ("ככה אתם נותנים לו להתנהג?!") ובין אם חשנו חשופים לביקורת שכזו, גם מבלי שנאמר לנו דבר.






המכה השביעית: אינטנסיביות



בשגרת היום-יום אנו פוגשים את המשפחה הקרובה או המורחבת לשעות מעטות בלבד, אך החג מלווה במפגשים ממושכים ואינטנסיביים. כך, נקודות כאובות אשר חבויות מתחת לפני השטח במהלך השנה, לפתע מגורות והופכות למכאיבות, מכעיסות וקשות מנשוא, כאשר אנו מתמודדים עמן באינטנסיביות של החג. אפליה של חמותך בין הנכדים, למשל, או אירוח מעליב של גיסתך עשויים להיות נסבלים בארוחת ערב שגרתית, אך לעורר תחושות עלבון ואכזבה בעוצמות גבוהות בחג. 



המכה השמינית: הוצאות כספיות



אירוח, קניית מתנות ובילויים בחופשה כרוכים בהוצאות כספיות רבות המהוות מקור לחץ לחלק גדול מהמשפחות. תחושת לחץ זו מתעצמת בעקבות הרגשת חוסר האונים מחוסר שליטה בהוצאות הכספיות, ומהציפיות הגבוהות (החיצוניות או הפנימיות) להתנהלות ולרמת אירוח מסוימות. 


המכה התשיעית: גירושין



מנהגי החג מאלצים הורים גרושים וילדיהם להתמודד עם הקרע המשפחתי. ההורה שנאלץ להיפרד מהילדים בימים אלו עלול לחוות בדידות, צער ואשמה וגם ההורה המבלה איתם את החג חשוף לתחושות דומות ולהתמודדות עם תגובותיהם של הילדים לפרידה. תחושות אלו נפוצות בעיקר בקרב משפחות בהן הגירושים טריים, אולם הן עלולות לצוץ ולהופיע גם אצל משפחות בהן הגירושין קרו מזמן.



המכה העשירית: ציפיות לא מותאמות



אחת המכות הגדולות של פסח היא ציפיות לא ראליות: ציפייה לקרבה משפחתית אחרי שנה של נתק; לשיתוף פעולה בהכנות לאירוח על אף קשיי התקשורת הזוגיים; להכרת תודה מהחותנת הממורמרת ועוד. אצל רבים מאתנו אותן ציפיות לא ראליות גוררות בסופן לא פעם התפכחות כואבת.



אז איך צולחים את ים סוף של המשפחה בחג?



למרבה הצער, אין פתרונות קסומים להפיכת החג המאתגר לחף מקונפליקטים, אך הכנה עצמית בהיבטים השונים יכולה לסייע ולהביא להקלה משמעותית. לקראת תקופת החגים, מומלץ להיערך לא רק מבחינת ההיבטים הטכניים (למי הולכים מתי?), אלא גם מבחינה רגשית: חלקו תפקידים מראש, תאמו ציפיות ויותר מכל - נסו לזהות ציפיות לא ראליות עמן אתם מגיעים לחג. 



חשוב לא פחות לבדוק האם אתם מצליחים לבקש את העזרה לה אתם זקוקים: עדכנו את בני המשפחה והאורחים באילו תחומים תזדקקו לעזרה. לחילופין, אם אתם חוששים מימים בודדים, שתפו מכרים וקולגות וייתכן שתופתעו מזמינותם למפגשים חברתיים גם בתקופת החג. 



לצד הכנות אלו, חשוב לזכור כי יש להבחין בין התמודדות נורמטיבית עם הלחץ והאינטנסיביות של תקופת החגים, לבין מצבים של מצוקה נפשית עזה המלווה בתחושות דיכאון וחרדה ובמקרים כאלו, כדאי לשקול פנייה לקבלת עזרה מקצועית.


פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אכזבה מטיפול אני 13/09/2020 23:41
  • אני ובעלי בטיפול זוגי אך לחוד אצל אותה המטפלת שנינו מאוד התחברנו ואהבנו אותה. זו המטפלת הראשונה שאי פעם סמכתי והתחברתי אליה יחד עם זאת אני מאוד רשמית ושומרת על גבול לעומת בעלי בקשר חברי איתה פתוח יותר...יש להם שפה אחרת כי הוא כזה .כמובן הכל בגבול הדוק וטיפולי . מעבר לשעת טיפול היא מעניקה גם שיחות טלפוניות כשאנו זקוקים לכך . זה הרקע... הערב אני ובעלי רבנו התקשרתי כדי להתייעץ איתה ושאלתי אם אוכל לחזור אליה כעבור כמה דקות . אמרה שתהיה פנויה . חזרתי אליה כמתוכנן אך היא לא ענתה וגם לא חזרה הרגשתי אכזבה כי בכל זאת להתקשר אליה זה מאמץ עבורי הנחתי שכנראה עסוקה כעבור שעתיים התקשרה לבעלי ואלי עדין לא חזרה. ממש נפגעתי מזה , מרגישה נבגדת מצד אחד היא לא חייבת לי מצד שני אם היא התקשרה אליו מבלי שהתקשר אליה ולא חזרה אלי . אני מרגישה שאין לי ברירות היא האדם היחיד שיודעת את בעלי , היא האדם היחיד שאני יכולה לפנות אליה אבל מצד שני היא פגעה בי ומצד אחד שוב היא לא חייבת לי . מה דעתך בנושא?? בא לי לא ללכת לשיחות איתה אבל אני צריכה את השיחות האלו ורואה בכך שהיא גם של בעלי יתרון

  • + הוסף תגובה
המטפל הזוגי כמי שמחזיק את הסיפור הזוגי, בשירות שני בני הזוג עדית רונן סתר 20/09/2020 12:09
  • שלום לך וחג שמח, אחד האתגרים של המטפל הזוגי הוא להיות אוזן קשבת וטיפולית, ללא יצירת תחושה של נטייה לאדם אחד בקשר, להיות בעמדה שמחזיקה את הקשר הזוגי, לטובת שני בני הזוג, ולסייע לבני הזוג לפתח הקשבה והכלה לשני. ייתכן שהמטפלת מצליחה לחוות את שניכם באופן אמפתי, ייתכן שהיא מצליחה לראות את נקודות הפגיעות של שניכם ולהעריך את החוזק והיכולות של כל אחד מכם. ולצד זאת, עדיין יכולה להיווצר אצלך תחושה של אפליה, של נטייה לבן זוגך ופחות אליך. התחושה יכולה לנבוע מפעולות שקורות בשטח (כמו אלה שתיארת) ויכולה גם לנבוע או להתעצם על ידי חוויות קודמות שלך עם אנשים אחרים. הדבר הנכון שיוכל לפתוח את הקשר שלכם למקום יותר פתוח, ועל כן יותר בטוח, הוא להביא את הקושי והחוויה שלך, אל הטיפול. לפתוח איתה באומץ ובפתיחות את מה שאת חווה וחווית, להסביר מה נוצר אצלך ומה זה מעורר בך. אז האחריות תעבור אל המטפלת הזוגית, להכיל את הקושי והכאב שלך, לקחת אחריות על חלקה, להבין כיצד ניתן לתקן, על מנת לחזוק לטיפול אפקטיבי הטוב עבור שניכם. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
משבר בזוגיות נועה 13/09/2020 13:37
  • הי אני בזוגיות כבר 3 שנים.. הכרנו והחלטנו מפאת גילי להביא ילד לעולם - שהיא היום בת שנתיים. תחילת ההיכרות היתה מדהימה ועם הזמן התחילו הקשיים במהלך ההריון ובמיוחד אחרי הלידה שהובילו לכך שבחודשים הראשונים לחייה של בתנו המשותפת, לא גרנו יחד. היינו בייעץ והחלטנו לתת לזה הזדמנות שנייה ולגור יחד. מאז עברה שנה ויש דברים שצפים כל הזמן. דיברנו תמיד שנביא עוד ילד בסמיכות שלא תגדל לבד בעולם והוא אומר שלילד צריך כסף ולחשב עם אקסלים וכו', הכל נאמר בצורה מאד קרה. שנינו עובדים, שוכרים דירה, משתכרים יפה. אני מכירה אנשים עם הרבה פחות שמביאים עוד ילדים. מה גם אמא שלי טיפלה בה שנה וחצי ללא עלות וחסכה לנו עלויות גן.. בכלל הוריי מאד עוזרים לנו בניגוד להוריו. בנוסף, הוא נמנע ממגע ... הוא אף פעם לא היה בנאדם חם אבל עכשיו בכלל, אין בינינו כלום. אני מרגישה שאנחנו נטו שותפים לדירה. כל העלויות חצי חצי רק במה שקשור אליו... טיפולי פוריות ובדיקת רופא מומחית לילדה למשהו אני שילמתי (כי הוא קמצן) וזהו. בהתחלה בטיפולים אמר שישלם חצי וכמובן שלא עשה זאת ועלק אמר שהבעיה היתה שלי ושנכנס לתהליך שכבר החלטתי אצל מי מטפלת וכו.. אני אומרת לו שהיה עדיף אם היה אומר את זה אז ולא עכשיו אחרי שזה כבר נעשה. אולי אז הייתי שוקלת אם להיות עם בנאדם כזה בכלל. לא חיבוק.. מילה טובה.. נשיקה.. כלום. כשניסיתי פעם להעלות את הנושא אמר שקשה לו להיות אינטימי עם מישהי שנגעלת ממני. עכשיו הוא מגזים ואני אסביר.. יש לו מדי פעם הרפס בשפה ואני שומרת על עצמי כשיש לו התפרצות כי הוא לא שומר - מכרסם ציפורניים, כל הזמן נוגע בפה ובעוד דברים גם בזמן ההתפרצות. ואני צריכה לשמור שהילדה ואני לא נידבק. אם באמת הייתי נגעלת, כנראה שלא הייתי גרה איתו.. אוכלת ממה שמכין וכו.. לדעתי, הוא לא מתקרב אינטימית כי הוא חושש שאכנס בטעות להריון או שהוא מושך זמן שיהיה לו שותף להוצאות וכשהקורונה תירגע ויתייצב בעבודה, יתקדם הלאה.. אני לא חייבת אותו.. כרגע גם לא בא לי עליו בכלל כי הוא רק מוריד לי כל הזמן. אבל כן חיפשתי להתקרב שיהיה יותר נעים בינינו ושזה יקרב והקשר יהיה כמו בעבר. אני רוצה לעשות את המאמץ בשביל הילדה. השאלה איך להעלות את זה מולו. אני רוצה לדעת מה הסיבה האמיתית שהוא לא מנסה להתקרב.. אם הוא רוצה עוד ילד או לא. אני לא רוצה שיצא שיש לו יד על העליונה (שהוא יקבע ילד כן/לא) אבל כן רוצה לדעת איפה אני עומדת ולהחליט למשל אם חותכת ומביאה לבד. כל התחושות שלי אומרת לי להעיף אותו אבל שוב הילדה היא בראש העדיפויות שלי. ואני גם לא מסוגלת לחשוב שלא תהיה איתי חלק מהזמן. אני מרגישה שלפני שעושה צעד קיצוני, שאני חייבת ליזום שיחה כי הוא לא יעשה את זה. לא טוב לי לחיות באוויר מצד שני גם אני דוחה את זה מחשש של מה שזה יוליד אבל זה לא חיים.. זו לא זוגיות. אני חייבת למצוא דרך להעלות את זה בצורה חכמה. תודה

  • + הוסף תגובה
תחושות בלבול ואי-בהירות בזוגיות עדית רונן סתר 13/09/2020 15:52
  • שלום לך, את מתארת תחושות בלבול ועמימות, חוסר בהירות שלך עם עצמך, לגבי רצונך להיות איתו. נשמע ששניכם נמצאים בהתלבטויות לגבי קירבה ומרחק. במקרה כזה, ועל מנת שלכל אחד מכם יהיה ברור יותר מה אתם רוצים וצריכים, רצוי לפנות לטיפול זוגי. בטיפול זוגי, תוכלו לייצר מרחב בטוח יותר, מרחב שיאפשר לכם לחוות רגעים של חיבור ושל "ביחד"ת להתמודד עם הדברים שמפריעים ולייצר שינויים. רצוי לפנות למטפל זוגי ומשפחתי מוסמך (או מטפל הנמצא בהכשרה הרשמית) של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בברכה, עדית.

  • + הוסף תגובה
ובכל זאת... נועה 13/09/2020 20:46
  • הוא קמצן וספק אם יוציא בתקופה כזו ייעוץ (והיינו בייעוץ אחרי הלידה וזה לא ממש עזר כי כל מה שנאמר שם לא הופנם מבחינתו) אני חייבת לפתוח את הנושא איכשהו.אני בת 41 ומטיפולי הפוריות ידוע לשנינו שהשעון שלי טס, לא רץ. טס... ובכלל לדעת איפה אני עומדת בקשר הזה. יש לך רעיון הכל זאת איך לגשת לנושא מולו?

  • + הוסף תגובה
נשואים במשבר זהבה 07/09/2020 22:30
  • שלום אני ובעלי הפכים שונים הוא חברותי אוהב אנשים לצאת לבלות לחגוג ואני פחות אני יותר ביישנית צנועה אוהבת את הלבד וזה קשה לו ויצא לו לא פעם לומר לי שהוא לא יישאר איתי אם זה יימשך ככה זה יגמר בגירושים , את האמת לומר שזה גם לא מזיז לי כל כך כזאת אני וכבר קיבלתי את עצמי ככה , זה האופי שלי ויש לנו 2 ילדים קטנים צמודים ואנחנו לקראת מעבר לדירה חדשה אוטוטו ואין לי מושג מה לעשות התרגלתי להיות איתו ולא באלי להיפרד פשוט הוא צריך לקבל אותי ככה וזהו אשמח לייעוץ

  • + הוסף תגובה
לייצר קירבה רגשית ולאסוף רגעים של חיבור עדית רונן סתר 07/09/2020 22:40
  • שלום לך, פעמים רבות, בני זוג שואלים את עצמם האם הם נמצאים בקשר המתאים להם. פעמים רבות שאלות כאלה עולות דווקא כשהשוני או הקושי בולט לעין, ומתקשים לחוש את נקודות החיבור והקירבה. רצוי לפנות לטיפול זוגי. בטיפול זוגי, תוכלו כל אחד לשמור על מהות אופיו, ובכל זאת לייצר קירבה מחודשת. שם, תוכלו למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם פערים ביניכם, ולהצליח לראות זה את זה באור רך, בהיר ואופטימי יותר, כמו גם להכיר זה את זה ולהעריך זה את זה בצורה עמוקה יותר. על מנת למצוא מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, רצוי לפנות לאתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. תוכלו לבחור מטפל על פי אזור מגוריכם. בהצלחה! בברכה צוות האתר

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!