מדוע שיעור האלרגיות שילש את עצמו ב-20 שנה?

בין אם אלרגיה לפרחים, בעלי חיים או מזון - שיעור האנשים שסובלים מאלרגיות שונות שילש את עצמו בשני העשורים האחרונים. בבריטניה, לדוגמא, מחצית מהילדים סובלים מאלרגיה כלשהי למרכיב מזון אחד או יותר. האם הסיבה לכך היא האוויר שאנו נושמים, אוכל מעובד או דווקא הגנטיקה שלנו?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 08/02/2015

בין אם אלרגיה לפרחים, בעלי חיים או מזון - שיעור האנשים שסובלים מאלרגיות שונות שילש את עצמו בשני העשורים האחרונים. בבריטניה, לדוגמא, מחצית מהילדים סובלים מאלרגיה כלשהי למרכיב מזון אחד או יותר. האם הסיבה לכך היא האוויר שאנו נושמים, אוכל מעובד או דווקא הגנטיקה שלנו? 


מקרדית האבק ועד אבקנים נישאים באוויר, מפירות ים ועד צבעי שיער – במהלך חיינו יש לנו סיכוי של 33% לפתח תגובה אלרגית למשהו, והמספרים נמצאים בעלייה.  על פי נתוני רשויות הבריאות בבריטניה, למשל, אחוז הסובלים מאלרגיות במדינה שילש את עצמו ב-20 השנים האחרונות והמספרים עולים בכ-5% בכל שנה. שיעור דומה נמדד במדינות נוספות באיחוד האירופי.


העלייה בשיעור האלרגיים מיוחסת במיוחד לתושבי המדינות אירופה וצפון אמריקה, אך מופיעה בכל המדינות שבהן ישנה עלייה משמעותית בהתפתחות התעשייתית. כמו כן, נרשם גם שינוי בסוג האלרגיות המדווחות הכולל עלייה בביטוי שלה במערכת הנשימה, אך גם ברגישות למרכיבי מזון מסוימים, בעיקר בקרב ילדים. בבריטניה מעריכים כי לא פחות ממחצית מהילדים סובלים מאלרגיה כלשהי ללפחות סוג אחד של מזון. 


אלרגיה מתחילה כאשר המערכת החיסונית טועה בזיהוי של חומר בלתי מזיק ומזהה אותו כפולש מסוכן. במקרה כזה המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים, שעומדים תמיד במצב הכן למלחמה באלרגן המסוים. בעתיד כאשר הגוף ייחשף שוב לאותו אלרגן, נוגדנים אלו יגרמו לשחרור של מספר כימיקלים של המערכת החיסונית, כמו היסטמינים למשל, שיגרמו לתסמינים של אלרגיה.


כיום מנסים מחקרים נרחבים להבין יותר את הגורמים לאלרגיה בהיקף כה נרחב, חלקם מצביעים על קשר שבין גנטיקה, זיהום אוויר, שימוש יתר בחומרי חיטוי, שינוי בתזונה וחשיפה לחומרים מעוררי אלרגיה במוצרים קוסמטיקה והיגיינה – לעלייה בשכיחות האלרגיה.


האם לגנטיקה תפקיד מרכזי?


ילדים שאחד מבני משפחתם סובלים מאלרגיה כלשהי, בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח את האלרגיה בעצמם. כיום מעריכים כי אחד מכל חמישה ילדים בעלי נטייה גנטית לפתח אלרגיה. עם זאת, הסיכוי מכפיל את עצמו אם אחד מההורים סובל מאלרגיה, ובמידה ושני ההורים סובלים מאלרגיה, הסיכוי של הילד לפתחה מגיע גם ל-80%. 


בארגון הבריטי לניטור וטיפול באלרגיה טוענים כי לעלייה זו בסיכוי לפתח אלרגיה, עקב נטייה גנטית, אין בהכרח השפעה על סוג האלרגיה. כלומר, לילד שהוריו סובלים מ"קדחת השחת" אין סיכוי גבוה יותר לפתח אלרגיה זהה מאשר, למשל, אלרגיה למזון כלשהו או לאלרגיה הזהה בחומרתה לזו של הוריו. 


בדיקת אלרגיה

בדיקת אלרגיה. שילש את עצמו תוך 20 שנה


בארגון מביעים ספקנות לגבי מידת ההשפעה הגנטית על העלייה בשיעור האלרגיים בשני העשורים האחרונים, מאחר ושינויים גנטיים כאלו, עשויים לקחת מאות שנים, בהתאם לקצב ריבוי האוכלוסין בעולם. מאידך, החוקרים בודקים את האפשרות כי לגורמים סביבתיים שונים  יש את היכולת "לכבות או להדליק" את הגנים הללו, הגורמים לאלרגיה, והם אלו שהשתנו בעשורים האחרונים. 


בכפר פחות אלרגיים


אחת ההשערות הנבדקת במחקרים היא הקשר בין החשיפה לגורמים שנחשבים אלרגניים מגיל קטן והקשר בין העלייה בשיעור האלרגיות. על פי ההשערה הזו, מערכת החיסון שלנו צריכה לבוא במגע עם מגוון של מיקרו אורגניזמים שונים ובקטריות כבר בשלב הינקות, על מנת לאפשר לגוף להגיב אליהם בשלב מאוחר יותר בחיים, מבלי לפתח סימפטומים של אלרגיה. 


במדינות המתועשות, אורח החיים המודרני כולל שימוש בחומרים אנטי בקטריאליים שונים ואף הכנת המזון הינה היגיינית מתמיד, מה שמפחית את החשיפה הטבעית לאותם גורמים. 


בנוסף, ידוע כי ילדים המתגוררים באזור כפרי, מפתחים פחות אלרגיות לבעלי חיים ואלרגנים צמחיים, מאשר ילדים החיים בעיר ונחשפים הרבה פחות לגורמים אלה. עובדות אלה רק מאששות את ההשערה כי ככל שנחשף פחות לגורמים אלרגניים בשלב הינקות, כך נפתח אלרגיה אליהם בשלב מאוחר יותר בחיים.


ומה לגבי המזון שאנחנו אוכלים? בהתייחס למדינות המתועשות בעיקר, בהן גם ישראל, חלה בהן בעשורים האחרונים עלייה חדה מאד בצריכת המזון המעובד, על חשבון ירקות ופירות טריים ולא מרוססים. בעבר טענו חוקרים כי העלייה בשיעור הכללי של האלרגיים באוכלוסייה נובע מעלייה בצריכה במזונות מעוררי אלרגיה, כבוטנים, למשל. עם זאת, אין כל הוכחה להשערה זו, כמו למשל, במדינות פן-אסייתיות, שבהן צריכת הבוטנים, השכיחה במנות מסורתיות נמצאת דווקא בירידה על רקע כניסת ההשפעה המערבית לתרבות האסיאתית, ומנגד נרשמת עלייה בשכיחות האלרגיה למזון במדינות אלה.


אלרגיה לתכשירים קוסמטיים


כיום ידוע ששיעור השימוש בתכשירים קוסמטיים נמצא בעליה גבוה הרבה יותר מכל צריכת בוטנים או כל מזון אלרגני אחר. חוקרים מסוימים מאמינים כי החשיפה לחומרים מעוררי אלרגיה, כלומר כאלו המפעילים את הגנים עם נטייה לאלרגיה, הנמצאים בתכשירים הקוסמטיים, הם אלו שאחראיים לעלייה בשכיחות האלרגיים. ידוע כי בתכשירים קוסמטיים, כמו סבונים וקרמים, ישנם חומרים מייצבים ומשמרים, שעלולים לגרום לאלרגיות וגירוי בעור. חומרים אחרים מסוגלים אף לחדור את השכבה הראשונה של העור, ובכך להפעיל את מערכת החיסון שלנו נגדם. גם כשהחשיפה מתבצעת דרך מריחת תכשיר על גבי העור, כך סבורים החוקרים, יש בה כדי לעורר את האלרגיה. עם זאת, אין די מחקרים המאשרים את ההשערה הזו.  


נושמים אוויר מזוהם 


אין ספק כי האוויר שאנו נושמים כיום הינו מזוהם הרבה יותר מאשר, נניח, לפני כ-50 שנה. מספר המכוניות בכבישים והמפעלים שסביבנו, משחררים חומרים רעילים לאטמוספירה – והמצב חמור מתמיד. השאלה האם זיהום אוויר גורם לעלייה בשכיחות האלרגיה נותר שנוי במחלוקת, לאור מחקרים המציגים מידע הסותר זה את זה. אם כי ברור כיום כי זיהום אוויר, מכל סוג שהוא אינו תורם לבריאותנו, בלשון המעטה.  


אם כן, מסקנה חותכת וברורה לגבי הגורמים לעלייה בשכיחות האלרגיה באוכלוסייה המערבית. בעולם הרפואה מקווים כי מחקרים נוספים ונרחבים יותר יבהירו את הסיבות לכך, ויאפשרו לטפל בהן בצורה יעילה יותר.



פורום אלרגיה

ד"ר קובי שדה

ד"ר קובי שדה מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה
ד"ר קובי שדה רופא מומחה לאלרגיה, אימונולוגיה ורפואה פנימית, מבכירי המומחים באלרגיה ואסתמה בישראל. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • רגישות לטחינה
  • שני
  • 23/05/2019 10:00
  • שלום ד"ר, הבת שלי בת חצי שנה נחשפה לטעימות של טחינה מספר פעמים ולא הייתה כל תגובה אלרגית. בשבוע האחרון בכל פעם שטעמה טחינה נוצרה לה פריחה אדומה סביב הפה עד אזור הלחי. הפריחה עברה תוך מספר דקות הילדה נשארה חיונית ולא היו תופעות לוואי נוספות.רופאת הילדים אמרה לי שאין צורך להיפגש עם אלרגולוג בשלב זה ולהפסיק לחלוטין מתן טחינה ולהמתין לגיל שנה כדי לבדוק שוב את הנושא. אני מוטרדת משני נושאים: 1. האם זה נכון להפסיק הפסקה מוחלטת ולא להיפגש עם אלרגולוג? לפי מה שהבנתי לעיתים חשיפה מזערית מבוקרת מונעת החרפה של האלרגיה בעתיד.האם זה תקף בגיל כל כך צעיר. 2. האם זה אומר שעליי להימנע ממתן כל מאכל שעלול להכיל שומשום? מאוד קשה לי עם חוסר הוודאות. תודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רגישות לטחינה -נקודה נוספת
  • שני
  • 23/05/2019 10:09
  • חשש מהתקף אנפילקטי
  • אחת
  • 21/05/2019 09:22
  • שלום רב. הבן שלי בן שנה ו4 חודשים. טרם חשפתי אותו לבוטנים אגוזים שקדים וטחינה מפני חשש מתגובה קשה אלרגית כגון חנק / התקף אנפילקטי.המחשבה שאם יקרה כזו תגובה ועד שיגיע למרפאה או בית חולים לקבל זריקה נגד אלרגיה יכול להיות נזק בלתי הפיך...רציתי לדעת האם בחשיפה ראשונה של אותם מאכלים שציינתי בדרך כלל לפני תסמינים מסכני חיים יש תסמיני פריחה קלים?(הבנתי שבחשיפה ראשונה יש תסמינים קלים ובחשיפה שניה יש תסמינים קשים). האם ברגע שנחשף פעם ראשונה ולא פיתח שום תגובה זה אומר שבפעם השניה שיחשף כבר אין אפשרות לתגובה מסכנת חיים? בקיצור איך אפשר לקחת את הסיכון הזה שאין לי מזרק בהישג יד נגד אלרגיה (אפינפרין)ויכול להיווצר נזק ממשי?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה על המענה
  • אחת
  • 21/05/2019 14:17
  • אבל לא ככ הבנתי...אתה טוען שבגלל שמדובר בטעימות של כמות קטנה לא יכולה להיות תגובה מסכנת חיים? נגיד אחרי שבוע של טעימות של במבה לא יכול להיות שאחרי 4 פלחי במבה יהיה תגובה קשה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אלרגיה של תינוקות
  • לירן
  • 21/05/2019 23:29
  • שלום. יש לי תינוקת בת 7 חודשים שהתחלתי לתת לה מוצקים. מסביבי יש הטוענים שצריך להביא את כל האלרגניים (ביצה/שומשום/ בוטנים) מגיל שנה כדי שלא תיהיה אלרגיה. לעומת זאת יש הטוענים שצריך כמה שיותר מוקדם ובאופן עקבי . מאוד חוששת להביא בצורה לא נכונה את האלרגניים כך שזה יגרום לה להתפרצות אלרגיה. באיזה דרך עדיף לחשוף אותה ?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין
רופאה מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ