זה אפשרי: לעבור את פסח ללא כאבי בטן

המצה היא סמל חג הפסח, אך עבור רבים היא הפכה לסמל הסבל ולסיבה המרכזית להפרעות עיכול וכאבי הבטן. למה זה קורה ומה לעשות בנידון?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 07/04/2015

המצה היא סמל חג הפסח, אך עבור רבים היא הפכה לסמל הסבל ולסיבה המרכזית להפרעות עיכול וכאבי הבטן. למה זה קורה ומה לעשות בנידון?


אני זוכרת את עצמי בילדותי מכרסמת בהנאה מרובה מרובעים של מצות, לרוב תוך כדי קריאת ספר. הימים האלה כבר לא יחזרו, כי מאז הבטן שלי עשתה מהפך והפכה מרגילה לרגישה. אכן, יש אנשים שהמצות אינן משפיעות על העיכול שלהם כהוא זה, אך עבור אחרים החג הזה הפך לסמל לסבל. 


אנשים בעלי מעי רגיש מגיבים למצות כמו לסכינים בבטן. אנשים הסובלים ממחלות מעיים, כמו קרוהן, תסמונת המעי הרגיז או קוליטיס כיבית, לרוב מרגישים רע מאוד עם המצות. הם סובלים מכאבי בטן שמחריפים ומתופעות של אי סדירות ביציאות (שלשול או עצירות). אנשים שסובלים מתופעת הטחורים (פנימיים או חיצוניים) עלולים לסבול מהחרפתם וכן מדימומים ביציאות. אם יש פיסורה, והצואה נעשית קשה, הכאב עוד יחריף. בקיצור, ממש לא חגיגי.


קראו עוד: דיאטת פריכיות: לרדת במשקל - גם בפסח


למה זה קורה?

יש מספר סיבות שגורמות, כנראה, לסבל. הראשונה היא שהמצה היא מזון יבש מאוד, בעל אחוז נמוך של מים. זה גורם למזון  להיות קשה לעיכול, כיוון שהגוף צריך להזרים יותר נוזלים לצורך הריכוך והעיכול שלו. לא תמיד זה קורה, וגם אם כן - זה מאמץ למעי הרגיש.


עצירות. אפשר להקל

כאבי בטן בפסח. לא גזירת גורל


סיבה נוספת היא החיטה ממנה המצה עשויה. החיטה היא דגן שעבר שינוי בכמה עשרות שנים אחרונות, החל משנות ה-40 המוקדמות של המאה שעברה. ההתאמה לחקלאות המודרנית באמצעות הכלאות והתאמות גנטיות יצרו זן של חיטה קצרה. זהו זן שאינו מוכר לגוף שלנו, מה שמייצר תגובות דמויות אלרגיה או רגישות גבוהות.


בנוסף, נראה שהאהבה של הצרכנים למוצרי מאפה גבוהים ותפוחים דחפה את החקלאים לחפש זן בעל שיעור ומבנה גבוה של גלוטן. גלוטן הוא חלבון הנמצא בחיטה, שעורה, שיפון וכדומה. השפעתו העיקרית של הגלוטן ניכרת באפיה, והוא האחראי ליצירת מבנה גבוה ותפוח של הלחם ומוצרי המאפה.


קראו עוד: זהירות, פסח! כך תגנו על עצמכם מפני פציעות


מחקרים רבים מהשנים האחרונות מראים כי השינויים הללו הם שמובילים לרגישויות שונות לגלוטן, ולחיטה בכלל. המקרה הקיצוני ביותר הוא של צליאק, מצב בו הגוף רגיש באופן מוחלט לגלוטן וכל מולקולה שלו יוצרת גירוי ומעלה סיכון לסיבוכים חמורים. אבל אנו מודעים כיום לרגישויות פחותות מזו של הצליאק, שבאות לידי ביטוי בשורת תסמינים, ביניהם פסוריאזיס, מיגרנות, תופעות של המעי הרגיז, פגיעה בתפקיד המחיצה של המעי ואפילו תופעה חמורה, המוכרת בעיקר בקרב חולי קרוהן, המכונה "המעי הדליף".


זה הזמן לשנות חשיבה

אז מה, תשאלו, להימנע ממצות, קמח מצות ומכל המאפים והתבשילים הטעימים של פסח? ובכן, זה הכול עניין של גישה. מה שתחליטו עבור עצמכם, יהיה נכון עבורכם. אם, למשל, תחשבו "נגזר עליי לסבול, למנוע מעצמי תענוגות, זה לא הוגן, למה דווקא אני ולעזאזל המחלה הזאת", סביר להניח שתרגישו מאוד עצובים ועצבניים. סביר גם להניח שמצב רוח כזה יקשה עליכם מאוד לקבל החלטות נבונות ולחפש פתרונות מתאימים. מן הסתם תוכלו מצות - וכנראה שגם תסבלו מאוד. 


לעומת זאת, נסו להגיד לעצמכם: "אני כזה. רגיש, מיוחד. אני מבין ומודע לכך שמצה ומאכלי מצות מזיקים לבטן שלי. אני רוצה למצוא פתרונות אחרים, להתנסות במאכלים מחומרים חדשים. אני רוצה להרגיש טוב, ליהנות מבריאות ומבטן רגועה ולאכול מאכלים שטובים לי". איך זה מרגיש? נכון שיותר נעים? עכשיו אפשר ללמוד על הפתרונות.


אז מה אוכלים בפסח?

יש עולם שלם של אוכל כשר לפסח מחוץ לעולם המצות. כל הפירות והירקות כשרים לפסח. כל הבשרים, העופות, הדגים והביצים - כשרים לפסח. כמובן שגם האגוזים והשקדים למיניהם. אז קודם כל בואו נסכים: יש מה לאכול, ואפילו הרבה.


אז איפה הבעיה? התרגלנו ללחם או לפחמימה קבועה בתפריט שלנו, ולכן קשה לנו לוותר על התחליף - המצה. לכן, כשאנו באים לדון באכילה בריאה יותר, שלא תגרום לכאבי בטן וגזים, עלינו לבחור בפחמימות אחרות, שאינן מצה. להלן ההצעות שלי:


אורז: לאוכלי קטניות אני ממליצה על אורז, על סוגיו. אם אתם סובלים מנפיחויות וגזים, שלשולים, דימומים וחסימות מעי (כלומר אתם למעשה בהתלקחות של מחלת המעי שלכם, מה שאני מכנה "השלב האדום"), כמובן שעדיף לבחור באורז לבן. אורז עגול מתאים במיוחד למצב של שלשול, אורז בסמטי לכל השאר. אם העיכול שלכם "עצל", כלומר יש לכם נטיה לעצירות, תעדיפו אורז מלא. אני ממליצה להשרות אותו במי ברז לפני הבישול. אורז מלא עגול מתקתק יותר וקל יותר לעיכול מאורז מלא ארוך.


תפוחי אדמה ובטטה: בחירה מצוינת לפחמימה מורכבת. מומלץ להכין אותם בתנור או בבישול, אבל תמיד בקליפתם. כך תקבלו את רוב הויטמינים הנמצאים ממש מתחת לקליפה. כמובן שיש לקלף לאכילה. אפשר גם להכין מהם לביבות (לא רק בחנוכה), פשטידות ולשלב אותם במאכלי קדירה.


קמח תפוחי אדמה וקמח אורז: אפשרויות טובות להכנת פנקייקס, לשימוש בייצוב בפשטידות ולאפיית עוגיות כשרות לפסח. 


מצות מקמח כוסמין: אם בכל זאת אתם מתעקשים לאכול מצה, נסו מצות מקמח כוסמין. כוסמין (SPELT) הוא דגן המכונה גם "אם-החיטה". הוא לא עבר הכלאות והתאמות חקלאות (עדיין). הכוסמין אמנם מכיל גלוטן, אך בכמות "המקורית". המבנה המוקלקולרי של הגלוטן שבכוסמין שונה מהגלוטן של החיטה, אינו תופח באותה מידה וכך כנראה אינו "מתפיח את המעיים", כמו שהתבטאה מטופלת שלי שמצאה מזור למעי הרגיש שלה במעבר לכוסמין. נראה שגם שיפון טבעי נמצא באותו מעמד, אם כי הקמח שלו "כבד" יותר וקשה יותר לאפיה.


מצות מקמח מלא: אם אתם סובלים רק מעצירות בעקבות מצות, תוכלו לאכול מצות מקמח מלא, מצה קלה שעשירה בסובין חיטה. אבל היו ערניים לתגובת הגוף: אם לא תרגישו טוב, עברו למצה מכוסמין או הימנעו ממצה כלל. 


הרטיבו את המצות: בכל מקרה, מומלץ להרטיב את המצה שבחרתם לאכול. כך תכניסו הרבה יותר נוזלים למוצר היבש הזה ותקלו על העיכול שלכם. ניתן להכין גלילות ממצה רטובה, ממולאים בירקות מאודים, אגוזים וצימוקים טחונים. שוב - בזהירות רבה, תוך בדיקת ההרגשה האישית.


קמח שקדים או קמח אגוזי מלך: אלו קמחים דלים מאוד בפחמימות, עשירים בחומצות שומן בלתי רוויות ובריאות מאוד, חלבון, ויטמינים מסוג E, מינרלים כמו ברזל, אשלגן, סידן ומגנזיום. לקבלת קמח יש לטחון היטב במעבד מזון חזק. קמח שקדים ניתן להשיג בחנויות טבע, אם כי מחירו גבוה. לאחר הקניה/ההכנה יש לשמור אותו בקירור/הקפאה, לשמירת הערך התזונתי של השומנים. מקמחים אלה ניתן לאפות כמעט כל דבר. היעדר הפרוקטנים ועמילנים, שיכולים להיות קשים לעיכול של מעי רגיש וחולה, מבטיח לרוב מעבר קל ונעים במעיים, ללא כאבי הבטן.  ניתן גם להשתמש בקמח קוקוס. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-20 דקות לאחר מכן מכבים את התנור ונותנים לו להתקרר עוד כמה דקות לפני שחותכים אותו.


הכותבת היא דיאטנית, חברת עמותת עתיד, הצוות המוביל של הפורום לטיפול בהתנהגויות אכילה. מנהלת המרכז לבריאות מערכת העיכול "דרך הבטן"



פורום תזונה ותוספי תזונה

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חרדה חברתית ודכאון
  • אני
  • 13/05/2019 20:04
  • שלום ד"ר. סובלת מחרדה חברתית. בעבר טופלתי באסטו שהוחלף לויפאקס ובגלל תופעות הלוואי הרבות הופסק טיפול בהדרגה. כעת נוטלת אדווגנדה של אלטמן, קומפלקס ויטמין b של סולגאר ומעונינת להוסיף ברנמי-גוטוקולה של אינדיה אורגניק. האם השילוב מתאים והאם יש סיכוי שהחרדות ובפרט הסימפטומים המלווים את החרדה החברתית (דופק מהיר, רעד בדיבור והסמקה) יחלפו, או שאני צריכה להשלים עם המצב ? האם יש המלצה לשילוב אחר יעיל? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תוסף תזונה עם פריזמה
  • יעלי
  • 04/05/2019 10:22
  • שומן על הכבד
  • סארה
  • 29/04/2019 21:10
  • שלום יש לי שומן על הכבד שלי והמשקל שלי 88 הרופא שלי אמר שצריך לעשות דייט ואני אישית לא אוהבת ללכת לדיטנית .התחלתי לעשות אבל רציתי לקחת תוספות כמו: אומגה 3,שן הארי,גידול מצוי,פרוביוטיקה, אצות ים glutathione reductase selenium NAC השאלה שלי איך אפשר לסדר את כל אלה באופן שאף אחד לא ישפיע על השני וגם באופן כזה שאני לא אפגע מכל אלה? אני רוצה להיות בריאה כמה שיותר מהר ובשביל זה אני חייבת לקחת את התוספות האלה. יש לי אלרגיה g6pd.אשמח מאוד לתשובה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
דר' רז הגואל דר' רז הגואל
מומחה העוסק ברפואה אסתטית והשמנת יתר קרא עוד
גב' עדינה בכר גב' עדינה בכר
דיאטנית קלינית, מומחית בטיפול בחולי סוכרת קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ