חשוב שתכירו: 6 בעיות שעלולות להיגרם מגמילה לא נכונה מחיתולים

חרדת אסלה, עצירות למשך ימים ארוכים ו"פספוסים" גם בגילאים מאוחרים: כ-50% מהילדים בגילאים שלוש עד שש סובלים מקשיים שנגרמים בשל גמילה לא נכונה מחיתולים. מומחית מסבירה מה ניתן לעשות

כתבה פרסומית
מאת: דפנה תייר

גמילה מחיתולים היא אחד מהתהליכים החינוכיים הראשונים והמשמעותיים שהורים ופעוטות צריכים לצלוח. זוהי אחת מאבני הדרך המשמעותיות בהתפתחות תינוקות ופעוטות. אך יחד עם זאת, בניגוד לדעה הרווחת, זהו לא תהליך התפתחותי אלא תהליך חינוכי.


אין לראות בגמילה מחיתולים תהליך התפתחותי משום שהיא אינה 'צרובה' בדי.אן.איי שלנו. זאת בשונה מתהליכים התפתחותיים כגון זחילה, הליכה, דיבור וכיוב' - שכל תינוק, בכל מקום בעולם ומאז שחר ההיסטוריה האנושית - חייב להשיג אותם במסגרת ההתפתחות הנורמלית. גמילה מחיתולים היא למעשה תהליך חינוך וחיברות (סוציאליזציה) שמתנהל כך: ביום מסויים מחליטים ההורים או הגננת שהגיע הזמן שהפעוט ייגמל מעשיית צרכיו בחיתול (על פי גישתי רצוי שלא להשאיר את ההחלטה החינוכית הזו בידיו של הזאטוט), מפסיקים לחתל אותו ומחנכים אותו כיצד עליו לעשות מעתה את צרכיו - עליו ללמוד להתאפק כל עוד הוא לבוש בבגדיו, וללמוד לעשות את צרכיו עם הושבתו על הסיר/האסלה.


אולי זה נשמע פשוט, ואכן רוב תהליכי הגמילה עוברים בקלות ובשלום. אך מחקרים ונתונים קליניים מצביעים על כך שכתוצאה מתהליכי גמילה משובשים אחוז הקשיים גבוה כיום לעין שיעור מאי פעם בעבר, וקרוב ל 50% מהילדים בגילים שלוש עד שש סובלים מקשיים כאלו או אחרים בעשיית הצרכים כנדרש וכמצופה. 


ישנם קשיים שהם חלק טבעי ונורמלי מתהליך הגמילה מהחיתולים, אך ישנם קשיים המחייבים טיפול. לא תמיד יודעים ההורים לזהות מהם הקשיים ה"נורמליים" איתם הם אמורים להתמודד בכוחות עצמם, ומהם אותם קשיים שצריכים להדליק 'אור אדום'. אנסה להכניס קצת סדר בדברים: 



1. פספוסי פיפי/קקי הנמשכים מעבר למספר שבועות סביר 

מובן שבתחילת תהליך הגמילה הפספוסים הם חלק בלתי נמנע מתהליך רכישת השליטה של הפעוט על צרכיו. על ההורים לעקוב ולראות שמיום ליום ומשבוע לשבוע הפספוסים הולכים ומתמעטים. כל עוד ישנה התקדמות ובמקביל לפספוסים הילד משפר את שליטתו על הצרכים ומשפר את מיומנות עשייתם בסיר או באסלה - אפשר להיות מרוצים, ויש לייחס פחות חשיבות למשך הזמן שהתהליך אורך. יש ילד שייגמל ביום-יומיים ויש אחר שיהיה זקוק לחודש-חודשיים לשם כך. כל אחד והקצב שלו. אך במידה וההורים אינם רואים התקדמות - כנראה שמשהו לא מתנהל נכון בתהליך, ואם אינם מצליחים לקדם את הגמילה מן הראוי להיוועץ.


גמילה לא נכונה מחיתולים

גמילה לא נכונה מחיתולים. ישנם קשיים המחייבים טיפול


2. התאפקויות קיצוניות ועצירויות 

הפעוט הלומד לשלוט על צרכיו לוקח לפעמים את השליטה הזו צעד אחד (או יותר) רחוק מדי ולא משחרר פיפי במשך שעות על גבי שעות, וקקי במשך ימים רבים. כמובן שזוהי בעיה הגורמת לסבל פיזי ונפשי רב ואף עלולה להזיק בריאותית אם היא נמשכת לאורך זמן. שימוש בנרות ובחוקנים עשוי לפתור מקרה נקודתי, אך אינו פתרון מומלץ כלל וכלל  ואינו תחליף לטיפול אחראי ומקצועי. סבלנות, רוגע, עידוד והתמדה של ההורים עשויים להקל ואף לפתור את הקשיים, אך אם בעיות אלה ממשיכות -  צריך לפנות לטיפול ללא דחיות מיותרות.



3. החתלת הילד על מנת שיעשה בחיתול את צרכיו 

ישנם ילדים הנראים כגמולים, אך רק לכאורה. הם אמנם לא מפספסים ונדמה כאילו אין להם בעיה, אך למעשה הם לא מצליחים להשתמש בסיר או באסלה על מנת לעשות את צרכיהם, והם זקוקים לחיתול כדי להתרוקן בו. לכאורה נדמה שאפשר איכשהו להתנהל כך ביומיום ולכן הורים רבים ואף אנשי מקצוע לא רואים בכך בעיה. אבל שכזו היא כמובן לא ההתנהלות הנכונה והיא מחייבת טיפול, שכן במקרים רבים היא עלולה להמשך פרק זמן ארוך מדי. "כשפניתי לרופא הילדים כשבני היה בן ארבע והתייעצתי איתו הוא פטר אותי בחיוך: 'אל תדאג, תנו לו חיתול, זה יעבור עם הזמן, הוא לא יתגייס עם חיתול...' אבל עכשיו, כשהוא כבר גדול ועדיין מסוגל לעשות קקי רק בחיתול - אני מבין שהסתבכנו. ברור לי שהילד וגם אנחנו משלמים על זה מחיר כבד והגיע הזמן לטפל בבעיה" - דברי אביו של ילד בן 9 (בכיתה ד').



4. חרדת אסלה 

הינה אותה תופעה בה הילד נרתע, בבהלה גלויה, מישיבה על האסלה (לעתים גם מישיבה על סיר). כל הולכה של הילד לשירותים או הושבה שלו על האסלה מכניסה את הילד לסערת רגשות קיצונית. ההורים חשים חסרי אונים ואף חרדים מול ההתפרצות הרגשית של הילד. ברור שילד כזה - כל עוד הוא חווה עוצמת רגשות שליליים שכזו - אין סיכוי שיצליח לעשות את צרכיו בשירותים ולכן יש צורך לטפל בחרדה זו בליווי מקצועי.



5. אנורזיס 

תיאור מצב אשר בו חודשים רבים, ואף שנים, מאז תחילת תהליך הגמילה מחיתולים הילד עדיין (או שוב) אינו שולט כהלכה על מתן השתן, ולאורך היום מרטיב את בגדיו, ברמה כזו או אחרת, בשתן.  במקביל הילד עשוי לשלוט כהלכה על עשיית הצואה ואף לגשת באופן חלקי לשירותים על מנת לעשות פיפי. מסוג הקשיים המצריכים התערבות מקצועית.



6. אנקופרזיס (הצטאות) 

עשיית קקי בתחתונים באופן קבוע לאורך זמן רב, הרבה מעבר לתקופת תהליך הגמילה הראשוני. אלה אינם אותם פספוסים הצפויים בימים או בשבועות הראשונים, אלא בעיה רצינית שאף נחשבת להפרעה התנהגותית כשהיא נמשכת מעבר לגיל ארבע. כמו בבעיית האנורזיס, ככל שההורים מתעכבים לטפל בזה וככל שהילד מתבגר - כך ההתנהגות הזו משתרשת. בעיני מטפלים רבים בעיית האנקופרזיס נתפסת כעמידה בפני טיפול. אך לשמחתנו תפיסה זו אינה נכונה ורצוי מאוד שההורים יפנו בהקדם לייעוץ בגישה התנהגותית-חינוכית בעזרתה כן ניתן לטפל בבעיה.



מה עושים?

מגוון הבעיות והקשיים העלולים להופיע במהלך הגמילה הם רבים. את כל אלה ניתן למנוע כשהורים מובילים את הגמילה בדרך הנכונה. בכל מקרה - אין סיבה לחשוב ש"הילד לא בשל לגמילה" ובשום אופן אין צורך להפסיק את התהליך.


כשיש בעיות - צריך פשוט לטפל בהן, ואין להתמהמה בטיפול. הסבל שנגרם הן לילד והן להורים כשהתהליך מקרטע - מצדיק עשייה אקטיבית לפתרון הקשיים. עדיף שהורים לא יתפתו להאמין לעצות ולנחמות של הסובבים אותם ש"תניחו לילד, זה יעבור עם הזמן", משום שלעיתים קרובות מדי לא רק שהבעיה לא נפתרת עם הזמן אלא שהזמן עושה רק נזק נוסף ומיותר: מעבר לכך שעלולה להיות הסלמה והחרפה של הבעיה, בעקבות הקשיים בגמילה נפגע הדימוי העצמי של הילד, עלולים להיפגע יחסיו החברתיים, ועלול להיגבות מחיר גם מהתשתית הרגשית שבין ההורים המתוסכלים לבין הילד ה''מאכזב". 


עדיף שהורים לא יחכו ללחץ שמפעילה המסגרת החינוכית כדי להבין שחייבים לטפל בבעיה. הורים אחראיים לא "סוחבים" קשיים אלא פונים לייעוץ ופותרים את הבעיות.


טיפול בבעיות בגמילה מחיתולים היא מומחיות בפני עצמה. מכיוון שמקורם של קשיים אלו, רובם ככולם, הינם התנהגותיים ולא רפואיים, הרי שפנייה לרופא הילדים, לאורולוג או לגאסרואנטרולוג - לא בהכרח תיתן מענה הולם ומספק. גם פנייה לפסיכולוגים דינמיים או למטפלים רגשיים - עשוייה אולי להביא להטבה כללית, אך לרוב אינה מביאה לפתרון הקשיים בעשיית הצרכים שמטרידים את הילד וההורים ושבעטיים פנו לטיפול. הטיפול המומלץ שמביא לתוצאות חיוביות הוא טיפול התנהגותי (CBT) הניתן על ידי איש מקצוע שהתמחה בבעיות של שליטה בעשיית הצרכים.


דפנה תייר היא יועצת חינוכית-התפתחותית M.A., מטפלת CBT, מחברת הספרים "היענות לצרכים" ו"הורות מובילה"



פורום הרטבת לילה

ד"ר גלעד חבצלת

ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מטפל בהפרעות קשב
ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מורשה משרד הבריאות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומבוגרים.ד"ר חבצלת מנהל פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD באתר אינפומד.ד"ר חבצלת מומחה לטיפול בהרטבת לילה ומנהל עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • הרטבת לילה בגיל 5 וחצי
  • אמא
  • 23/10/2018 12:46
  • שלום רב, הבן שלי בן 5 וחצי מרטיב בכל לילה ואף כמה פעמים בלילה. כמובן שהדבר הפך למעיק בגלל כביסות שלא נגמרות ומקלחות שמעקבות בכל בוקר. הילד נהיה מתוסכל ולפעמים מסרב להתקלח בבוקר, כאילו הוא מתעלם מכך שהוא הרטיב. אציין כי הוא נגמל מטיטול בגיל שנתיים ו-7 חודשים, הייתה תקופה מסויימת של כמה חודשים שהוא נגמל מטיטול אף בלילה ולא הרטיב כלל. לאחר תקופה מסויימת הוא החל להרטיב ומאז זה חוזר על עצמו בכל לילה. גם בלילות בהם הוא קם באופן עצמאי לשירותים הוא מפספס. רופאת הילדים אליה פנינו המליצה לחכות לגיל 6 ואף להחזיר טיטול בלילה(!!!) נשמע לי לא הגיוני בעליל אך אני לא יודעת למי לפנות.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מה שאת מתארת זו הרטבת לילה כמובן. ממליץ מאד לפנות לטיפול לרופא ילדים מומחה מומחה להרטבת לילה או מרפאה להרטבת לילה . יש צורך לראיין אותך ואת הבן , לעשות מספר בדיקות פשוטות ואז להחליט על הטיפול המתאים. אשמח לעזור במידה ואת גרה בצפון הארץ. אגב הרעיון של החזרת טיטול אינו נותן דבר פרט לחסכון בכביסה...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הרטבת לילה אצל בן 16
  • לאה
  • 21/10/2018 19:23
  • בני מרטיב עדיין, בין פעם לפעמיים בשבוע, הוא בן 16.5, טופל בפעמונית, במינרין וכעת טיפול טבעי, מה אפשר לעשות? כלום לא עוזר לאורך זמן תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב! הרטבת לילה שאינה מגיבה למינרין וזמזם הרטבה ייתכן שמקורה בשלפחית רגישה . במקרה כזה יש לבצע יומן נפחי שתן וסונר שלפוחית השתן בהתאפקות ולאחר התרוקנות. אם באמת מדובר בבעייה זו יש להתחיל בנוביטרופן , תרופה אשר מגדילה לאט לאט את נפח השלפוחית. בכל מקרה ממליץ לגשת למרפאת הרטבה מוכרת.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הרטבת לילה בילדה בת9.5
  • eve
  • 21/10/2018 05:52
  • שלום רב, ביתי בת 9.5, גמילה תקינה ללא הרטבה כמעט בשנים הראשונות.בשנתיים האחרונות הרטבה בתדירות של אחת לחודש/ חודשיים. בשבועיים האחרונים הרטבה מדי יום בשעות הבוקר המוקדמות - סביב 05:00. היא מתחילה להרטיב ואז מתעוררת והולכת לשירותים (מרבית השתן נשאר על הסדין). האם דורש התערבות רפואית / התנהגותית מיידית, האם לחכות ולעודד התמודדות שלה ? תודה על התייחסותך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום! מה שאת מתארת הוא הרטבת לילה שניונית. כלומר, הילדה הייתה גמולה כבר והחלה להרטיב בהמשך. בדרך כלל זה קורה עקב סטרס כל שהוא , אבל תתכן גם סיבה פיזיולוגית. כדאי לבדוק שתן לתרבית וכללית בחשד לזיהום בדרכי השתן, שתן לאוסמולריות בבוקר בחשד של חוסר הפרשה של הורמון ADH , ולשלול עצירות שגם היא כלעצמה גורמת להרטבה . בכל מקרה ממליץ על ברור רפואי .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר רוני שפר ד"ר רוני שפר
מומחה לרפואת ילדים ורופא משפחה למעלה מ- 30 שנה קרא עוד
ד"ר גיא שטויר ד"ר גיא שטויר
ד''ר שטויר הינו רופא בכיר במכון למחלות ריאה... קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל