גמילה מחיתולים: 3 שאלות שיעזרו לכם להחליט אם הגיע הזמן

כיצד יודעים שהילד מוכן? למה חשוב שגם ההורים יהיו מוכנים? ואיך קשורה לכל זה הגננת? לרגל עונת הגמילה מחיתולים - דפנה תייר עם 3 שאלות שאתם חייבים לשאול את עצמכם לפני שאתם יוצאים לדרך

כתבה פרסומית
מאת: דפנה תייר

אביב הגיע, פסח בא, מזג האוויר מתחמם - ואיתו מגיעה גם "עונת הגמילה מחיתולים". הורים רבים מוצאים את עצמם מתלבטים בשאלה האם זה הזמן המתאים לגמול את ילדיהם. בכתבה זו אנסה לעזור להורים לקבל החלטה מושכלת בעניין העיתוי והתזמון של תחילת תהליך הגמילה מחיתולים. אעשה זאת בתמציתיות על ידי העלאת שלוש השאלות החשובות ביותר, כך שכל הורה יוכל לשקול את החלטתו לאור שאלות אלו. החלטה והתחלה 'ברגל ימין' מגדילות משמעותית את הסיכויים להצליח בתהליך המאתגר הזה.


קראו עוד: חשוב שתכירו: 6 בעיות שעלולות להיגרם מגמילה לא נכונה מחיתולים


שאלה ראשונה: האם הילד "בשל" לגמילה מחיתולים?

לכאורה, זוהי השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל. אז זהו - שלא. זו ממש לא השאלה החשובה ביותר, פשוט משום שהתשובה עליה ברורה ופשוטה: הילד "בשל" ומוכן לגמילה מחיתולים! 


אסביר איך אני יודעת זאת מבלי שאני מכירה כלל את הילד: פשוט משום שכל תינוק, פעוט או ילד יכול להיות גמול מחיתולים, ולא משנה בן כמה הוא או מה רמת התפתחותו. כך או אחרת - הילד "בשל"! 


התינוק האנושי נולד עם היכולת לשלוט על צרכיו תוך פרק זמן קצר ביותר מלידתו. יש הוכחות היסטוריות ואנתרופולוגיות לכך שניתן לגדל תינוקות בלי חיתולים כלל, ושהם יכולים ללמוד לשלוט על עשיית צרכיהם כשהם בני מספר חודשים בלבד. אז נכון, אנחנו כיום בחברה המערבית המודרנית נהנים מהטכנולוגיה שמאפשרת לנו את נוחות החיתולים-החד-פעמיים, ולכן אין לכאורה מה למהר. אך העובדה שהנוחות הזו גורמת לדחיינות עדיין אינה מצדיקה את הדחיינות. 


גמילה מחיתולים. הנוחות אינה מצדיקה דחיינות


קיצוניות אינה נכונה בשום מקרה: למרות שזה אפשרי - אין  כיום שום הכרח לגדל תינוקות בלי חיתולים, אך מהצד השני - לבטח אין זה הכרחי לגרור את ההחתלה מעבר לגיל שנתיים, שלא לומר גיל שלוש וארבע (כן, גם זה קורה כיום). אין שום סיבה שהפעוט הפרטי שלכם ימשיך לשרוץ בתוך הפרשותיו 24/7 (לא נעים לחשוב על זה כך, אך זוהי האמת), כשלמעשה הוא יכול ללמוד מהר מאוד לעשות את צרכיו בסיר או באסלה, בעקבות תהליך חינוכי שמתנהל נכון.


מכאן שהתשובה על השאלה הראשונה היא חד משמעית: הילד "בשל" לגמילה. 



שאלה שנייה: האם ההורה מוכן להוביל את תהליך הגמילה?

זוהי השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל, והיא מכריעה הרבה יותר מהשאלה הראשונה, משום שמי שבאמת צריך להיות "בשל" לתהליך הגמילה אלה ההורים (ולצידם המטפלות והגננות) המחנכים את הילד. תהליך הגמילה מחיתולים הוא תהליך חינוכי, וכמו בכל תהליך חינוכי אחר - המחנך הוא זה שנותן את הטון (והמחנך העיקרי הוא ההורה). הדרך בה המחנך מוביל ומנהל את התהליך החינוכי תקבע את איכותו של התהליך ואת הצלחתו. 


כדי להוביל נכון תהליך חינוכי צריך קודם כל לראות אותו כמטרה ראויה, לרצות בו, להיות מוכנים להתפנות אליו ולהתגייס למענו, ללמוד כיצד לנהל אותו ולהאמין בו ובנחיצותו. 


ההורים הם האחראיים לחינוך ילדיהם והם אלו שקובעים מהן המטרות החינוכיות החשובות להם. מהרגע שההורים שקלו את העניין והחליטו שהיעד החינוכי, כגון ילד גמול מחיתולים ששולט היטב על עשיית צרכיו, הוא היעד הבא שהם מציבים לעצמם ולו, הרי שבזאת עברו את השלב הראשון והתורם ביותר להצלחת תהליך הגמילה. 


מידת הבטחון של ההורה, נחישותו ונחרצותו בנוגע להחלטה החינוכית שקיבל - היא המכריעה מבחינת סיכויי ההצלחה: הורה ש"סגור" על החלטתו, שאינו מהסס ושאינו רואה אפשרות אחרת מלבד לקדם את ילדו ליעד החינוכי שעליו החליט (למרות קשיים שעלולים לצוץ במהלך הגמילה שעשויים לעכב את קצב ההתקדמות) -  משדר את הבטחון הזה לילד ובכך מעצים את הילד ותורם להצלחת התהליך.


מכאן, שהתשובה לשאלה זו חייבת להיות חיובית לפני שההורה מתחיל בתהליך הגמילה. 



שאלה שלישית: האם הגן מוכן לגמילה?

בהחלט שאלה חשובה. היא חשובה משום שרוב הפעוטות בגיל הגמילה נמצאים בתוך מסגרת חינוכית כזו או אחרת. מלבד הפעוט והוריו, הגן הוא למעשה הצלע השלישית המעורבת בתהליך, וללא ספק הוא שותף משפיע ביותר. משפיע עד כדי כך שגננת שמתגייסת לתהליך עשויה לתרום באופן מובהק ביותר להצלחתו, לעומת מצב בו הגננת אינה נירתמת לתהליך (שלא לומר מתנגדת לו) ועלולה להכשיל את הגמילה.


רוב הגננות, כמובן, מבינות שתהליך הגמילה הוא חשוב להתפתחות הילדים ושהוא חלק ממחוייבותיהן במסגרת תפקידן. רובן לוקחות חלק פעיל וחיובי ומצטרפות לתהליך שיזמו ההורים, וחלקן אף יוזמות ומדרבנות את הילדים ואת ההורים להתחיל בו.


יחד עם זאת, יש להדגיש שהמשימה החינוכית של גמילת הילד אינה של הגננת או של הגן. זוהי משימה המוטלת על ההורה. הגננת וצוות הגן הם רק לעזר בתהליך. אין זה נכון ואין זה צודק מצד ההורים לצפות שהגננת תגמול את ילדם. אך זה כן צודק ונכון מצדם לצפות שהיא תעזור ותנסה לקדם את הגמילה בשעות שבהן הילד נמצא בגן, ושגם אם ישנם "פספוסים" היא לא תרים ידיים ולא תרפה את ידיהם או תדרוש להפסיק את התהליך.


 על פי רוב, כשגננת נוכחת שההורים עושים את חלקם ומקדישים את הזמן והמאמץ לגמילת ילדם - היא תהיה מוכנה ברצון רב לתמוך בתהליך. שיתוף פעולה שכזה בין הבית לבין הגן הוא מרכיב הכרחי להצלחת הגמילה.


מכאן, שלמען הצלחת תהליך הגמילה גם על השאלה הזו התשובה חייבת להיות חיובית. 


דפנה תייר היא יועצת חינוכית-התפתחותית M.A., מטפלת CBT, מחברת הספרים "היענות לצרכים" ו"הורות מובילה". לעמוד הפייסבוק של דפנה


פורום הרטבת לילה

ד"ר גלעד חבצלת

ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מטפל בהפרעות קשב
ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מורשה משרד הבריאות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומבוגרים.ד"ר חבצלת מנהל פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD באתר אינפומד.ד"ר חבצלת מומחה לטיפול בהרטבת לילה ומנהל עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • הרטבת לילה בגיל 5 וחצי
  • אמא
  • 23/10/2018 12:46
  • שלום רב, הבן שלי בן 5 וחצי מרטיב בכל לילה ואף כמה פעמים בלילה. כמובן שהדבר הפך למעיק בגלל כביסות שלא נגמרות ומקלחות שמעקבות בכל בוקר. הילד נהיה מתוסכל ולפעמים מסרב להתקלח בבוקר, כאילו הוא מתעלם מכך שהוא הרטיב. אציין כי הוא נגמל מטיטול בגיל שנתיים ו-7 חודשים, הייתה תקופה מסויימת של כמה חודשים שהוא נגמל מטיטול אף בלילה ולא הרטיב כלל. לאחר תקופה מסויימת הוא החל להרטיב ומאז זה חוזר על עצמו בכל לילה. גם בלילות בהם הוא קם באופן עצמאי לשירותים הוא מפספס. רופאת הילדים אליה פנינו המליצה לחכות לגיל 6 ואף להחזיר טיטול בלילה(!!!) נשמע לי לא הגיוני בעליל אך אני לא יודעת למי לפנות.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מה שאת מתארת זו הרטבת לילה כמובן. ממליץ מאד לפנות לטיפול לרופא ילדים מומחה מומחה להרטבת לילה או מרפאה להרטבת לילה . יש צורך לראיין אותך ואת הבן , לעשות מספר בדיקות פשוטות ואז להחליט על הטיפול המתאים. אשמח לעזור במידה ואת גרה בצפון הארץ. אגב הרעיון של החזרת טיטול אינו נותן דבר פרט לחסכון בכביסה...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הרטבת לילה אצל בן 16
  • לאה
  • 21/10/2018 19:23
  • בני מרטיב עדיין, בין פעם לפעמיים בשבוע, הוא בן 16.5, טופל בפעמונית, במינרין וכעת טיפול טבעי, מה אפשר לעשות? כלום לא עוזר לאורך זמן תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב! הרטבת לילה שאינה מגיבה למינרין וזמזם הרטבה ייתכן שמקורה בשלפחית רגישה . במקרה כזה יש לבצע יומן נפחי שתן וסונר שלפוחית השתן בהתאפקות ולאחר התרוקנות. אם באמת מדובר בבעייה זו יש להתחיל בנוביטרופן , תרופה אשר מגדילה לאט לאט את נפח השלפוחית. בכל מקרה ממליץ לגשת למרפאת הרטבה מוכרת.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הרטבת לילה בילדה בת9.5
  • eve
  • 21/10/2018 05:52
  • שלום רב, ביתי בת 9.5, גמילה תקינה ללא הרטבה כמעט בשנים הראשונות.בשנתיים האחרונות הרטבה בתדירות של אחת לחודש/ חודשיים. בשבועיים האחרונים הרטבה מדי יום בשעות הבוקר המוקדמות - סביב 05:00. היא מתחילה להרטיב ואז מתעוררת והולכת לשירותים (מרבית השתן נשאר על הסדין). האם דורש התערבות רפואית / התנהגותית מיידית, האם לחכות ולעודד התמודדות שלה ? תודה על התייחסותך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום! מה שאת מתארת הוא הרטבת לילה שניונית. כלומר, הילדה הייתה גמולה כבר והחלה להרטיב בהמשך. בדרך כלל זה קורה עקב סטרס כל שהוא , אבל תתכן גם סיבה פיזיולוגית. כדאי לבדוק שתן לתרבית וכללית בחשד לזיהום בדרכי השתן, שתן לאוסמולריות בבוקר בחשד של חוסר הפרשה של הורמון ADH , ולשלול עצירות שגם היא כלעצמה גורמת להרטבה . בכל מקרה ממליץ על ברור רפואי .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר שי חנניה ד"ר שי חנניה
מומחה לרפואת ילדים ומחלות ריאה ילדים קרא עוד
ד"ר רוני שפר ד"ר רוני שפר
מומחה לרפואת ילדים ורופא משפחה למעלה מ- 30 שנה קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל