גמילה מחיתולים: 3 שאלות שיעזרו לכם להחליט אם הגיע הזמן

אביב הגיע, פסח בא, מזג האוויר מתחמם - ואיתו מגיעה גם "עונת הגמילה מחיתולים". הורים רבים מוצאים את עצמם מתלבטים בשאלה האם זה הזמן המתאים לגמול את ילדיהם. בכתבה זו אנסה לעזור להורים לקבל החלטה מושכלת בעניין העיתוי והתזמון של תחילת תהליך הגמילה מחיתולים. אעשה זאת בתמציתיות על ידי העלאת שלוש השאלות החשובות ביותר, כך שכל הורה יוכל לשקול את החלטתו לאור שאלות אלו. החלטה והתחלה 'ברגל ימין' מגדילות משמעותית את הסיכויים להצליח בתהליך המאתגר הזה.

קראו עוד: חשוב שתכירו: 6 בעיות שעלולות להיגרם מגמילה לא נכונה מחיתולים

שאלה ראשונה: האם הילד "בשל" לגמילה מחיתולים?

לכאורה, זוהי השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל. אז זהו - שלא. זו ממש לא השאלה החשובה ביותר, פשוט משום שהתשובה עליה ברורה ופשוטה: הילד "בשל" ומוכן לגמילה מחיתולים! 

אסביר איך אני יודעת זאת מבלי שאני מכירה כלל את הילד: פשוט משום שכל תינוק, פעוט או ילד יכול להיות גמול מחיתולים, ולא משנה בן כמה הוא או מה רמת התפתחותו. כך או אחרת - הילד "בשל"! 

התינוק האנושי נולד עם היכולת לשלוט על צרכיו תוך פרק זמן קצר ביותר מלידתו. יש הוכחות היסטוריות ואנתרופולוגיות לכך שניתן לגדל תינוקות בלי חיתולים כלל, ושהם יכולים ללמוד לשלוט על עשיית צרכיהם כשהם בני מספר חודשים בלבד. אז נכון, אנחנו כיום בחברה המערבית המודרנית נהנים מהטכנולוגיה שמאפשרת לנו את נוחות החיתולים-החד-פעמיים, ולכן אין לכאורה מה למהר. אך העובדה שהנוחות הזו גורמת לדחיינות עדיין אינה מצדיקה את הדחיינות. 

קיצוניות אינה נכונה בשום מקרה: למרות שזה אפשרי - אין  כיום שום הכרח לגדל תינוקות בלי חיתולים, אך מהצד השני - לבטח אין זה הכרחי לגרור את ההחתלה מעבר לגיל שנתיים, שלא לומר גיל שלוש וארבע (כן, גם זה קורה כיום). אין שום סיבה שהפעוט הפרטי שלכם ימשיך לשרוץ בתוך הפרשותיו 24/7 (לא נעים לחשוב על זה כך, אך זוהי האמת), כשלמעשה הוא יכול ללמוד מהר מאוד לעשות את צרכיו בסיר או באסלה, בעקבות תהליך חינוכי שמתנהל נכון.

מכאן שהתשובה על השאלה הראשונה היא חד משמעית: הילד "בשל" לגמילה. 

שאלה שנייה: האם ההורה מוכן להוביל את תהליך הגמילה?

זוהי השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל, והיא מכריעה הרבה יותר מהשאלה הראשונה, משום שמי שבאמת צריך להיות "בשל" לתהליך הגמילה אלה ההורים (ולצידם המטפלות והגננות) המחנכים את הילד. תהליך הגמילה מחיתולים הוא תהליך חינוכי, וכמו בכל תהליך חינוכי אחר - המחנך הוא זה שנותן את הטון (והמחנך העיקרי הוא ההורה). הדרך בה המחנך מוביל ומנהל את התהליך החינוכי תקבע את איכותו של התהליך ואת הצלחתו. 

כדי להוביל נכון תהליך חינוכי צריך קודם כל לראות אותו כמטרה ראויה, לרצות בו, להיות מוכנים להתפנות אליו ולהתגייס למענו, ללמוד כיצד לנהל אותו ולהאמין בו ובנחיצותו. 

ההורים הם האחראיים לחינוך ילדיהם והם אלו שקובעים מהן המטרות החינוכיות החשובות להם. מהרגע שההורים שקלו את העניין והחליטו שהיעד החינוכי, כגון ילד גמול מחיתולים ששולט היטב על עשיית צרכיו, הוא היעד הבא שהם מציבים לעצמם ולו, הרי שבזאת עברו את השלב הראשון והתורם ביותר להצלחת תהליך הגמילה. 

מידת הבטחון של ההורה, נחישותו ונחרצותו בנוגע להחלטה החינוכית שקיבל - היא המכריעה מבחינת סיכויי ההצלחה: הורה ש"סגור" על החלטתו, שאינו מהסס ושאינו רואה אפשרות אחרת מלבד לקדם את ילדו ליעד החינוכי שעליו החליט (למרות קשיים שעלולים לצוץ במהלך הגמילה שעשויים לעכב את קצב ההתקדמות) -  משדר את הבטחון הזה לילד ובכך מעצים את הילד ותורם להצלחת התהליך.

מכאן, שהתשובה לשאלה זו חייבת להיות חיובית לפני שההורה מתחיל בתהליך הגמילה. 

שאלה שלישית: האם הגן מוכן לגמילה?

בהחלט שאלה חשובה. היא חשובה משום שרוב הפעוטות בגיל הגמילה נמצאים בתוך מסגרת חינוכית כזו או אחרת. מלבד הפעוט והוריו, הגן הוא למעשה הצלע השלישית המעורבת בתהליך, וללא ספק הוא שותף משפיע ביותר. משפיע עד כדי כך שגננת שמתגייסת לתהליך עשויה לתרום באופן מובהק ביותר להצלחתו, לעומת מצב בו הגננת אינה נירתמת לתהליך (שלא לומר מתנגדת לו) ועלולה להכשיל את הגמילה.

רוב הגננות, כמובן, מבינות שתהליך הגמילה הוא חשוב להתפתחות הילדים ושהוא חלק ממחוייבותיהן במסגרת תפקידן. רובן לוקחות חלק פעיל וחיובי ומצטרפות לתהליך שיזמו ההורים, וחלקן אף יוזמות ומדרבנות את הילדים ואת ההורים להתחיל בו.

יחד עם זאת, יש להדגיש שהמשימה החינוכית של גמילת הילד אינה של הגננת או של הגן. זוהי משימה המוטלת על ההורה. הגננת וצוות הגן הם רק לעזר בתהליך. אין זה נכון ואין זה צודק מצד ההורים לצפות שהגננת תגמול את ילדם. אך זה כן צודק ונכון מצדם לצפות שהיא תעזור ותנסה לקדם את הגמילה בשעות שבהן הילד נמצא בגן, ושגם אם ישנם "פספוסים" היא לא תרים ידיים ולא תרפה את ידיהם או תדרוש להפסיק את התהליך.

 על פי רוב, כשגננת נוכחת שההורים עושים את חלקם ומקדישים את הזמן והמאמץ לגמילת ילדם - היא תהיה מוכנה ברצון רב לתמוך בתהליך. שיתוף פעולה שכזה בין הבית לבין הגן הוא מרכיב הכרחי להצלחת הגמילה.

מכאן, שלמען הצלחת תהליך הגמילה גם על השאלה הזו התשובה חייבת להיות חיובית.